הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

ערבות הדדית חיי אדם עני המהפך בחררה דיני חברות סמכות השלטון המקומי שכנים דיני עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך ועשית הישר והטוב טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה דינא דמלכותא חזרה מהתחייבות דיני חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית התמודדות עם כשלים חוזים משפטי ארץ גבורה מצור פדיון שבויים משמעת מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר דבר האבד גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה דיני ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זכיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר לשאת אשה שניה השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי דיני משפחה לימודי אזרחות בתי הדין הרבניים עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה חוזה לטובת צד שלישי מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמני הקדש חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה משפטי ארץ ד - חוזים ודיניהם תום לב פסולי דין ערך זכויות עתידיות גיור משומדים זכרון דברים עריכת דין אסמכתא חשבון בנק נאמנות אב על כשרות בניו ממזרות שיעורים במסגרת מרכז הלכה והוראה עד מומחה עד פסול מורדת פוליגרף זכות עמידה בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התחייבות מופרזת התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה אופן קבלת עדות חיוב גבוה מסכום התביעה טענת אי הבנה בדיקות גנטיות חקירה וראיה ביוזמת בית הדין מדריך ממוני מעשי בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג ייעוץ חקיקה טוהר המידות צנעת הפרט כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית רמאות וגנבת דעת היתר נישואין מדינת הלכה

האמנם הציונות הדתית התנגדה בעבר למדינת הלכה?

הרב עדו רכניץ
מאז ומעולם גורמים משמעותיים מאד בציונות הדתית תמכו במדינת הלכה (או בתיאוקרטיה), בכלל זה, ד"ר זרח ורהפטיג, הרב יצחק הרצוג והרב שלמה גורן

השאלה

שלום רב,

בשיח הציבורי עלתה לאחרונה הטענה שבעבד הציונות הדתית היתה מתונה והתנגדה למדינת הלכה. האמנם כך היה?

התשובה

על פניו טענה זו אינה נכונה מבחינה היסטורית. להלן כמה דוגמאות המראות שמאז ומעולם גורמים משמעותיים מאד בציונות הדתית תמכו במדינת הלכה (או בתיאוקרטיה).

המרכז העולמי של ה'מזרחי' (אחד מהיסודות של תנועת המפד"ל) כתב בתזכיר מיום א' תרצ"ח (1938) לוועדת פיל כך, שהדרישה הראשונה של ה'מזרחי' היא ש"חוקת המדינה תהא מבוססת על יסוד משפט תורתנו' (ז' ורהפטיג, חוקה לישראל דת ומדינה, ירושלים תשנ"ח, עמ' 57).

ד"ר זרח ורהפטיג, שכיהן בין השאר כח"כ מטעם המפד"ל לגלגוליה השונים, מהקמת המדינה ועד הכנסת התשיעית וכן היה שר הדתות מטעמה, כתב כך: 'מדינת ישראל צריכה היתה להכריז בחוקתה הראשונה על קבלתו של המשפט העברי' (שם, עמ' 45).

זו היתה גם עמדתו של הרב הראשי הראשון למדינת ישראל, הרב יצחק הרצוג (סבו של יצחק בוז'י הרצוג) שכתב במאמר (תחוקה לישראל ע"פ התורה א, עמ' 3): 'האם מוכחת המדינה היהודית, המכירה את המרות ההחלטית של התורה, להיות תיאוקרטיה? התשובה ברורה ופשוטה: הן והן!'

בעמדה זו החזיק גם הרב שלמה גורן, הרב הראשי הראשון לצה"ל ולאחר מכן הרב הראשי לישראל, שעסק בשאלה זו בסדרת הרצאות בטכניון בחיפה בשנות ה-60 (ופורסמו בספר תורת הפילוסופיה), וכן במאמרים נוספים שבהם כתב: 'הבסיס המשפטי, המוסרי והתרבותי של המדינה, יהיה מושתת על חוקי התורה ועל חזון הנביאים... משימותיה הם בצוע חזון אחרית הימים של נביאי ישראל... קיומה של התורה בצורה ממלכתית בחיי העם, אם כי היא מוטלת גם על הפרט, הרי עיקר יעודה לאחרית הימים חייב להתבטא בחיי המדינה, בהשלטת הצדק האלקי, משפט התורה ומלכות השמים, על מנת להוות מרכז הכח הרוחני והמוסרי בין האומות' (משנת המדינה, עמ' 83).

 

עוד על כך בספר מדינה כהלכה מאת הרב עדו רכניץ