הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

ערבות הדדית חיי אדם עני המהפך בחררה דיני חברות סמכות השלטון המקומי שכנים דיני עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה דינא דמלכותא - דינא חזרה מהתחייבות דיני חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי על האתיקה הצבאית הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית התמודדות עם כשלים חוזים משפטי ארץ מבוא לאתיקה צבאית גבורה מצור פדיון שבויים משמעת מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל כופים על מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר דבר האבד גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה דיני ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זכיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בן המצר - בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר לשאת אשה שניה (מאה רבנים) השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי דיני משפחה לימודי אזרחות בתי הדין הרבניים עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה חוזה לטובת צד שלישי מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמני הקדש חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה משפטי ארץ ד - חוזים ודיניהם תום לב פסולי דין ערך זכויות עתידיות גיור משומדים זכרון דברים עריכת דין אסמכתא חשבון בנק נאמנות אב על כשרות בניו ממזרות שיעורים במסגרת מרכז הלכה והוראה עד מומחה עד פסול מורדת פוליגרף זכות עמידה בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התחייבות מופרזת התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה קבלת עדות בטלפון או סקייפ חיוב גבוה מסכום התביעה טענת אי הבנה בדיקות גנטיות חקירה וראיה ביוזמת בית הדין מדריך ממוני מעשי אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג חוות דעת לועדת שרים לחקיקה טוהר המידות צנעת הפרט תעודות רשמיות של גוים כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית

הסכם אי תחרות בין שותפים

הרב עמוס ראבילו
בדרך כלל בית הדין יטיל קנס על מי שהפר התחייבות לאי תחרות ופגע כלכלית בחברו

שותפים שהתנו שכשתתפרק השותפות לא יעבדו באותה עבודה

 

השאלה

אני עובד עם שותף כמעט 30 שנה. מתברר שבהסכם שחתמנו בזמנו מוזכר שאם אחד פורש השני לא יכול להמשיך באותה סוג עבודה. עורך דין אומר שאין לזה רגליים. מה מבט ההלכתי בנדון? מסגרת העבודה השתנה במשך ה-30 שנה ועתה הנושא הזה עולה. אינני מחפש ריב ואציע פשרה אך נקודת המוצא היא האם יש תוקף לביטוי הנ"ל?

 

התשובה

כיוון שהתשובה תלויה בפרטים רבים וביניהם בנוסח ההסכם וכן במהות העבודה שלכם, לא ניתן לענות על השאלה בצורה מפורטת. לכן ננסה לפרוס את היריעה של השיטות השונות בלבד, ללא הכרעה ברורה.

קניין דברים

ככלל, התחייבות לא לבצע דבר מסוים במסגרת הסכם שותפות היא בעייתית מבחינה הלכתית, שכן הדבר מוגדר כקניין דברים (חו"מ קנז,ב, וסימן רג,א).

ואכן המהרשד"ם (חו"מ רעד) פסק במקרה בו שני אחים קנו דירות והתחייבו בעת הקניה לא למכור לאף אחד אחר אלא האחד לשני אפילו אם יציעו להם מחיר גבוה, שאין תוקף להתחייבות בגלל קניין דברים. אך אם הקבלה לא לעשות היתה בלשון התחייבות על האדם כתב המהרשד"ם (סימן שע) שההתחייבות חלה.

באופן דומה פסק בשו"ת מהר"ם מלובלין סימן קח, שאדם העושה קניין  "שלא יהא לו רשות למכור הבית אין שום קנין חל על דברים כאלה דקנין דברים הן".

אולם בשו"ת פרח מטה אהרון (סימן יג) הביא בשם הרב שמואל גאון שתנאי הנעשה בשעת התחלת השותפות או בשעת חלוקת השותפות תקף כיוון שבשעת הקניין זכה כל אחד בחלקו על דעת זה התנאי ואחר כך לא ניתן לשנות את ההתחייבות. דבריו הובאו בפד"ר ח"ג עמוד 343 וראו שם מה שכתבו לחלק בין המקרה הזה ובין המקרה של המהרשד"ם.  

אף לפי השיטות שאומרת שהתנאי לא מחייב ניתן היה לחייב את הצדדים לעמוד בתנאי על ידי הטלת קנס על מי שמפר את התחייבותו.

חיוב מדין תשלום שכר שכיר

החתם סופר (יורה דעה סימן ט) דן בשוחט שלימד אדם אחר לשחוט, והמתלמד התחייב לא לשחוט בעירו של השוחט. החת"ס פסק שהתנאי תקף, כיוון ש"הוא עובר על לאו לא תעשוק שכר עני ואביון שזהו מכלל שכר פעולתו" כלומר  לדעת החתם סופר אפשר לשלם לשכיר על ידי אי עשיה, כמו במקרה שבא לפניו, שהתלמיד שילם למורה ע"י ההתחייבות לא לשחוט בעירו. קדם לחתם סופר הריב"ש (סימן רפ) שהסביר את התחייבותו של משה רבינו לא לעזוב את בית יתרו מאותו הטעם.

לפי החת"ס הסתפק הרב גולדברג (תחומין יח עמוד 182) האם יש מקום לראות בתנאים מעין אלו חלק מהתשלום גם בהסכמי מכירה של דירות, ואם כן אולי גם בהסכמי פירוק שותפות. בשבט הלוי (חלק ד סימן רכ) חידש שישנם מקרים שאסור לעובד לעשות שימוש במידע אפילו ללא הסכם מפורש: " ופשוט אצלי שפועל שעובד במקום שעובדים בדברים סודיים או שמשתמשים במכשירים שהם עדיין בגדר סוד או אפילו פעולה שהיא המצאה של בעל העבודה, שאסור לו לפועל להעתיק לעצמו או לאחרים ובגדר גזל הוא מן הדין, גם אם לא עשו תקנה מיוחדת לזה, כיון שהם דברים שסתמא מקפידין מאד על גלוים."

וראו שו"ת 'דבר יהושע' ח"ג חו"מ סי"ח בנוגע להסכם רוטציה, שמחייב מכיוון שהוא חלק משכר השכיר, ומעוד טעמים.

תנאי לא לעבוד שאינו פוגע בשותף

הפוסקים הנ"ל דנו בתנאי שיש לו פגיעה ממשית במעסיק או בשותף. במקרה של החתם סופר מדובר על שוחט שהתפרנס מעבודה זו ופתיחת תחרות תפסיק את חיותו. הרב וואזנר דן במקרה בו מדובר על מידע רגיש וייחודי לעסק. אם המקרה שלכם אינו כזה, אלא התנאי נועד בעצם לחזק את השותפות ולמנוע את פירוקה בקלות, אך לא יגרם נזק ממשי לשותף שנשאר, לא ברור שהיו רואים בתנאי הזה חלק מהשכר של השותפים, או תנאי שעל דעתו נעשתה השותפות (ראו פתחי חושן שכירות פרק ח הערה ג סברה מעין זו בנוגע לעניין אחר). עוד מין הראוי להעיר, שאם כל הסכם השותפות נעשה על פי החוק ולא לפי דין תורה (ראו חו"מ סימן קעו כיצד מייצרים שותפות לפי דין תורה), ממילא תוקף ההסכם יהיה רק מכוח סיטומתא, וכל דיני השותפות נעשו רק על דעת החוק וכמו שכתבתם מבחינה חוקית אין לתנאי הזה תוקף.

מסקנה

לסיכום, לפי דין תורה, לעתים יש לתנאי מעין זה תוקף, אולם מכל מקום גם אם יש לתנאי הזה תוקף אם הוא לא עוגן בקנס, בית הדין יפשר בין הצדדים על סכום הפיצוי בגין הפרת התנאי (ראו בפד"ר שם, שבסופו של דבר פישרו בין הצדדים בנוגע לסכום התשלום שישלם הצד המפר את התנאי).

 

התשובה נכתבה ע"י עמוס ראבילו