הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

ערבות הדדית חיי אדם עני המהפך בחררה דיני חברות סמכות השלטון המקומי שכנים דיני עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה דינא דמלכותא - דינא חזרה מהתחייבות דיני חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי על האתיקה הצבאית הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית התמודדות עם כשלים חוזים משפטי ארץ מבוא לאתיקה צבאית גבורה מצור פדיון שבויים משמעת מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל כופים על מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר דבר האבד גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה דיני ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זכיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בן המצר - בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר לשאת אשה שניה (מאה רבנים) השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי דיני משפחה לימודי אזרחות בתי הדין הרבניים עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה חוזה לטובת צד שלישי מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמני הקדש חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה משפטי ארץ ד - חוזים ודיניהם תום לב פסולי דין ערך זכויות עתידיות גיור משומדים זכרון דברים עריכת דין אסמכתא חשבון בנק נאמנות אב על כשרות בניו ממזרות שיעורים במסגרת מרכז הלכה והוראה עד מומחה עד פסול מורדת פוליגרף זכות עמידה בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התחייבות מופרזת התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה קבלת עדות בטלפון או סקייפ חיוב גבוה מסכום התביעה טענת אי הבנה בדיקות גנטיות חקירה וראיה ביוזמת בית הדין מדריך ממוני מעשי אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג חוות דעת לועדת שרים לחקיקה טוהר המידות צנעת הפרט תעודות רשמיות של גוים כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית

כדור של ילד שנמצא לאחר יאוש

הרב עמוס ראבילו
כדור נמצא לאחר כחודש, והמאבד התייאש: אם המאבד פחות מגיל בר מצווה, יש להשיב את הכדור מן הדין. ואם הוא מעל גיל בר מצווה, מן הדין הכדור שייך למוצא, ולפנים משורת הדין יש להחזירו למאבד.

השאלה

שלום לרבנים.

היה לנו מקרה בישיבה:

לתלמיד (א`) עף כדורגל ואבד לו.

תלמיד אחר (ב`) מצא את הכדור על הגג אחרי חודש וחצי והוריד אותו.

כשראה א` את הכדור, דרש אותו בחזרה, אולם ב` טוען שהכדור שלו כי הוא מצא וא` התייאש!

למי שייך הכדור?

תודה!

 

התשובה

תשובה בקצרה

א) אם המאבד בגיל בר מצווה, והתייאש, הכדור שייך למוצא. ולפנים משורת הדין יחזיר את הכדור למאבד.

ב) אם המאבד טוען שלא התייאש והוכיח זאת, הכדור שייך למאבד.

ג) אם המאבד פחות מגיל בר מצווה, יש להשיב את הכדור למאבד.

וכעת לתשובה בהרחבה.

א. תלמיד א' מודה שהתייאש

אם תלמיד א' מודה שהתייאש, והוא בגיל בר מצווה, הכדור שייך לתלמיד ב', כיוון שתלמיד ב' מצא אותו לאחר ייאוש, ואז אין חובת השבת אבדה (בבא מציעא כא.) וזה לשון השולחן ערוך (חושן משפט רסב,ה):

"מצא דבר שנתייאשו הבעלים ממנו, כגון שאמרו: ווי לחסרון כיס, אפילו יש בו סימן הוא של מוצאו. וכן המוצא דבר שמוכיח בו שיש זמן רב שנאבד מבעליו ונתייאשו הבעלים, הוא של מוצאו, אפילו יש סימן בגופו או במקומו".

כלומר, בין אם שמענו במפורש שהבעלים התייאשו, ובין אם עבר זמן רב המראה שהבעלים התייאשו, החפץ שייך למוצא.

אך לפנים משורת הדין ראוי שתלמיד ב' יחזיר את הכדור לתלמיד א' (שולחן ערוך חושן משפט רנט,ה).

ב. תלמיד א' טוען שלא התייאש

אם תלמיד א' טוען שלא התייאש, והוכיח את טענתו, כגון שהמשיך לשאול אנשים על הכדור ולחפש אותו, הכדור שייך לתלמיד א', אבל אם לא הוכיח את טענתו הכדור שייך לתלמיד ב'. זאת משום שהזמן הרב שעבר מהווה עדות ("אנן סהדי") שהתייאש ואם הוא טוען אחרת עליו להוכיח את טענתו.

ג. המאבד והמוצא אינם בני מצוות

אם התלמידים אינם ברי מצווה, יש פוסקים שכתבו שאין יאוש לקטן (נתיבות המשפט סימן רס סקי"א), ואביו של המוצא מחויב להחזיר את האבדה (ראו ספר משפט האבדה סימן רנט מאזני צדק סק"א אות ד). וכך רגילים לפסוק (ראו השבת אבדה כהלכה פרק ה סעיף ז הערה כה).

 

בשולי הדברים נזכיר שבבית ספר יסודי יש חובת השבת אבדה תמיד כיוון שהילדים הם פחות מגיל בר מצווה, אלא אם כן ההורים ידעו על האבדה והתייאשו בעצמם.