הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

ערבות הדדית חיי אדם עני המהפך בחררה דיני חברות סמכות השלטון המקומי שכנים דיני עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה דינא דמלכותא - דינא חזרה מהתחייבות דיני חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי על האתיקה הצבאית הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית התמודדות עם כשלים חוזים משפטי ארץ מבוא לאתיקה צבאית גבורה מצור פדיון שבויים משמעת מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל כופים על מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר דבר האבד גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה דיני ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זכיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בן המצר - בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר לשאת אשה שניה (מאה רבנים) השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי דיני משפחה לימודי אזרחות בתי הדין הרבניים עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה חוזה לטובת צד שלישי מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמני הקדש חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה משפטי ארץ ד - חוזים ודיניהם תום לב פסולי דין ערך זכויות עתידיות גיור משומדים זכרון דברים עריכת דין אסמכתא חשבון בנק נאמנות אב על כשרות בניו ממזרות שיעורים במסגרת מרכז הלכה והוראה עד מומחה עד פסול מורדת פוליגרף זכות עמידה בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התחייבות מופרזת התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה קבלת עדות בטלפון או סקייפ חיוב גבוה מסכום התביעה טענת אי הבנה בדיקות גנטיות חקירה וראיה ביוזמת בית הדין מדריך ממוני מעשי אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג חוות דעת לועדת שרים לחקיקה טוהר המידות צנעת הפרט תעודות רשמיות של גוים כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית

עץ שחדר לתוך ביוב השכן ועשה נזק

הרב יובל חסיד
ככלל בעל עץ שחדר לביוב של השכן פטור מלשאת בנזק, אך יש לדון האם יש חובה לכרות את העץ, והאם מותר לכתחילה לטעת עץ כזה.

השאלה: 

 

שלום לרב.

 

יש לי עץ בגינה ומתחתי שכן למטה עם גינה ובור שופכין. השורשים של העץ שלי עשו דרכם מלמעלה עד לבור השופכין וסתמוהו.. כמובן שלא העלתי בדעתי שהשורשים יגיעו עד לשם ובטח שלא יכנסו לביוב סגור .... האם עלי לשאת בהוצאות פתיחת הסתימה?

 

תשובה:

ככלל אדם חייב בנזקי ממונו. אולם, בדיני "נזקי שכנים" כשהאדם עושה פעולה בשטח שלו ומרחיק כשיעור הנדרש, גם אם כתוצאה מכך יגרם נזק בעתיד הוא פטור למעט בבמקרים שהנזק נעשה מכחו הישיר של האדם.

 

לעניין הנידון כאן, מבואר במשנה (בבא בתרא כה ע"ב) בדעת ר' יוסי, שמותר לטעת עץ גם אם שורשיו יכולים לגדול ולחדור לשטח חברו ולהזיק שם. וכן נפסק בשו"ע (חו"מ קנה, לב). מעבר לכך כתב הרמ"א (שם, כה) שלא רק לעניין הנזק אלא אפילו בדיעבד אילן הסמוך לבית וטוען בעל הבית ששרשיו חודרים מתחת לכתלים ומזיקים לו אין בעל האילן צריך לעקור אילנותיו,  (ראו עוד בסמ"ע שם ס"ק סא). בנתיבות המשפט (שם) ביאר שהטעם הוא משום שהתורה חייבה את האדם לשמור על רכושו שלא יזיק, אבל לא חייבה אותו להימנע מלהשתמש ברשותו אע"פ שעל ידי שימוש זה נוצר נזק, ולכן על הניזק להרחיק את עצמו שלא יינזק.

מנגד, הובאה בשו"ע (חו"מ קנה, כ) דעת תשובות הרא"ש שמחייב להרחיק מי ביוב שמחלחלים לבית חברו, ובתשובה האריך להסביר שדווקא בבור ואילן אין חיוב משום שקל לניזק לחפור בור אחר, וכן משום ששורשי האילן אינם מזיקים עד לאחר זמן מרובה, וגם משום שהנזק אינו גדול כל כך, מה שאין כן בחדירת מי ביוב לבית שאין אפשרות לבנות בית אחר והחדירה היא מיידית וגם הנזק גדול ומשמעותי שאי אפשר לדור בבית כזה.

 

בספר עמק המשפט (חלק ג, סימן כז, כז-ל) דן האם דברי הרא"ש חולקים על פסיקת הרמ"א (שהובא לעיל) לעניין הפטור לעקור נטיעותיו, ולדעתו כדי לחייב את המזיק להרחיק (כדברי הרא"ש) צריך שיתקיימו שני תנאים – שהשימוש של הניזק אינו ניתן לשינוי או לתיקון אלא בהוצאה מרובה ולא סבירה, וכן שהנזק מרובה ומשמעותי מאוד, וצריך לומר שבנזק של כתלי הבית לא מדובר בנזק גדול. ולעניות דעתי הרא"ש עצמו בתשובה הוסיף גם את השיקול שאין שרשי האילן מזיקים אלא לאחר זמן (בניגוד לחלחול של מים שמזיק מיידית).

 

למעשה, אם התיקון הדרוש במערכת הביוב הוא בגבולות תחזוקה סבירים (כגון פתיחת סתימה בבור השופכין) בוודאי אין המזיק צריך לשלם, כדין כל שרשי אילן המזיקים לבור, אבל אם הטיפול מצריך הנחת מערכת ביוב חדשה אז יש להסתפק אך למעשה מספק אי אפשר לחייב, (כיוון ש"המוציא מחבירו עליו הראיה"). אך במקרה כזה יש לדון בכובד ראש האם מותר לבעל האילן להשאיר את האילן על מקומו כיוון שיודע שהוא עתיד להזיק שוב: ונראה שאם הנזק הוא גדול, גם אם נפטור מדין המוציא מחברו עליו הראיה עדיין יש לדון האם דברי הרמ"א שלא צריך לכרות את העץ עדיין מתקיימים.

 

למעשה בספר פתחי חושן (חלק ו' פרק יג, כד) פסק שכשיש ספק אם מותר לסמוך דבר המזיק לחצר חברו, אסור לכתחילה לעשות כך אבל אם עבר וסמך אי אפשר לסלקו. כאמור אם הנזק אינו גדול, אז בוודאי אין חיוב לכרות את העץ, ואין חובה להשתתף בנזק, ואף לכתחילה מותר לטעת את העץ.

 

התשובה נכתבה על ידי הרב עמוס ראבילו, ונערכה על ידי הרב אלעזר גולדשטיין