הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

חיי אדם חברות השלטון המקומי שכנים עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה חזרה מהתחייבות חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית חוזים משפטי ארץ ביטול מכירה הודאת בעל דין מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות האשה ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זיכיונות ורישיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר לשאת אשה שניה השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי משפחה לימודי אזרחות עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה מזונות הילדים מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמניו חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה מעשי ידי אשתו תום לב פסולי דין גיור עריכת דין אסמכתא חשבון בנק תנאים ממזרות שיעורי סולמות עד מומחה מורדת פוליגרף בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה חיוב גבוה מסכום התביעה טענת אי הבנה בדיקות גנטיות מדריך ממוני מעשי בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג ייעוץ חקיקה כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית רמאות וגנבת דעת היתר נישואין מדינת הלכה ועד הבית הימורים שיתוף נכסים

עץ שחדר לתוך ביוב השכן ועשה נזק

הרב יובל חסיד
ככלל בעל עץ שחדר לביוב של השכן פטור מלשאת בנזק, אך יש לדון האם יש חובה לכרות את העץ, והאם מותר לכתחילה לטעת עץ כזה.

השאלה: 

 

שלום לרב.

 

יש לי עץ בגינה ומתחתי שכן למטה עם גינה ובור שופכין. השורשים של העץ שלי עשו דרכם מלמעלה עד לבור השופכין וסתמוהו.. כמובן שלא העלתי בדעתי שהשורשים יגיעו עד לשם ובטח שלא יכנסו לביוב סגור .... האם עלי לשאת בהוצאות פתיחת הסתימה?

 

תשובה:

ככלל אדם חייב בנזקי ממונו. אולם, בדיני "נזקי שכנים" כשהאדם עושה פעולה בשטח שלו ומרחיק כשיעור הנדרש, גם אם כתוצאה מכך יגרם נזק בעתיד הוא פטור למעט בבמקרים שהנזק נעשה מכחו הישיר של האדם.

 

לעניין הנידון כאן, מבואר במשנה (בבא בתרא כה ע"ב) בדעת ר' יוסי, שמותר לטעת עץ גם אם שורשיו יכולים לגדול ולחדור לשטח חברו ולהזיק שם. וכן נפסק בשו"ע (חו"מ קנה, לב). מעבר לכך כתב הרמ"א (שם, כה) שלא רק לעניין הנזק אלא אפילו בדיעבד אילן הסמוך לבית וטוען בעל הבית ששרשיו חודרים מתחת לכתלים ומזיקים לו אין בעל האילן צריך לעקור אילנותיו,  (ראו עוד בסמ"ע שם ס"ק סא). בנתיבות המשפט (שם) ביאר שהטעם הוא משום שהתורה חייבה את האדם לשמור על רכושו שלא יזיק, אבל לא חייבה אותו להימנע מלהשתמש ברשותו אע"פ שעל ידי שימוש זה נוצר נזק, ולכן על הניזק להרחיק את עצמו שלא יינזק.

מנגד, הובאה בשו"ע (חו"מ קנה, כ) דעת תשובות הרא"ש שמחייב להרחיק מי ביוב שמחלחלים לבית חברו, ובתשובה האריך להסביר שדווקא בבור ואילן אין חיוב משום שקל לניזק לחפור בור אחר, וכן משום ששורשי האילן אינם מזיקים עד לאחר זמן מרובה, וגם משום שהנזק אינו גדול כל כך, מה שאין כן בחדירת מי ביוב לבית שאין אפשרות לבנות בית אחר והחדירה היא מיידית וגם הנזק גדול ומשמעותי שאי אפשר לדור בבית כזה.

 

בספר עמק המשפט (חלק ג, סימן כז, כז-ל) דן האם דברי הרא"ש חולקים על פסיקת הרמ"א (שהובא לעיל) לעניין הפטור לעקור נטיעותיו, ולדעתו כדי לחייב את המזיק להרחיק (כדברי הרא"ש) צריך שיתקיימו שני תנאים – שהשימוש של הניזק אינו ניתן לשינוי או לתיקון אלא בהוצאה מרובה ולא סבירה, וכן שהנזק מרובה ומשמעותי מאוד, וצריך לומר שבנזק של כתלי הבית לא מדובר בנזק גדול. ולעניות דעתי הרא"ש עצמו בתשובה הוסיף גם את השיקול שאין שרשי האילן מזיקים אלא לאחר זמן (בניגוד לחלחול של מים שמזיק מיידית).

 

למעשה, אם התיקון הדרוש במערכת הביוב הוא בגבולות תחזוקה סבירים (כגון פתיחת סתימה בבור השופכין) בוודאי אין המזיק צריך לשלם, כדין כל שרשי אילן המזיקים לבור, אבל אם הטיפול מצריך הנחת מערכת ביוב חדשה אז יש להסתפק אך למעשה מספק אי אפשר לחייב, (כיוון ש"המוציא מחבירו עליו הראיה"). אך במקרה כזה יש לדון בכובד ראש האם מותר לבעל האילן להשאיר את האילן על מקומו כיוון שיודע שהוא עתיד להזיק שוב: ונראה שאם הנזק הוא גדול, גם אם נפטור מדין המוציא מחברו עליו הראיה עדיין יש לדון האם דברי הרמ"א שלא צריך לכרות את העץ עדיין מתקיימים.

 

למעשה בספר פתחי חושן (חלק ו' פרק יג, כד) פסק שכשיש ספק אם מותר לסמוך דבר המזיק לחצר חברו, אסור לכתחילה לעשות כך אבל אם עבר וסמך אי אפשר לסלקו. כאמור אם הנזק אינו גדול, אז בוודאי אין חיוב לכרות את העץ, ואין חובה להשתתף בנזק, ואף לכתחילה מותר לטעת את העץ.

 

התשובה נכתבה על ידי הרב עמוס ראבילו, ונערכה על ידי הרב אלעזר גולדשטיין