הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

ערבות הדדית חיי אדם עני המהפך בחררה דיני חברות סמכות השלטון המקומי שכנים דיני עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה דינא דמלכותא - דינא חזרה מהתחייבות דיני חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי על האתיקה הצבאית הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית התמודדות עם כשלים חוזים משפטי ארץ מבוא לאתיקה צבאית גבורה מצור פדיון שבויים משמעת מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל כופים על מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר דבר האבד גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה דיני ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זכיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בן המצר - בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר לשאת אשה שניה (מאה רבנים) השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי דיני משפחה לימודי אזרחות בתי הדין הרבניים עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה חוזה לטובת צד שלישי מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמני הקדש חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה משפטי ארץ ד - חוזים ודיניהם תום לב פסולי דין ערך זכויות עתידיות גיור משומדים זכרון דברים עריכת דין אסמכתא חשבון בנק נאמנות אב על כשרות בניו ממזרות שיעורים במסגרת מרכז הלכה והוראה עד מומחה עד פסול מורדת פוליגרף זכות עמידה בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התחייבות מופרזת התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה קבלת עדות בטלפון או סקייפ חיוב גבוה מסכום התביעה טענת אי הבנה בדיקות גנטיות חקירה וראיה ביוזמת בית הדין מדריך ממוני מעשי אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג חוות דעת לועדת שרים לחקיקה טוהר המידות צנעת הפרט תעודות רשמיות של גוים

טבילת כלים שנקנו מחברה בע"מ

הרב שמעון גרבוז
יש ספק האם חברה בע"מ כמוה כבעליה הגויים או שהיא נפרדת מהם, ועוד יש ספק שמא החברה בבעלות יהודית. לכן למעשה נראה שיש לטבול את הכלים בלא ברכה.

השאלה

שלום רב,

באחד מן החוברות של המכון ראיתי שחקרו בשאלת מעמדה המשפטי של חברה בע"מ.

מסקנת המאמר, למיטב הבנתי, היא שמדובר בספק. יש המבינים שמדובר בישות משפטית ויש מדברים על כך שמדובר בישות משפטית למראית עין.

תהיתי עם אחד הנפ"מ יהיה טבילת כלים. כלומר, האם לפי התפיסה שמדובר בישות משפטית גמורה, צריך להיות דין אחד לכל הכלים שהכונו ע"י חברה בע"מ, בין אם מדובר בחברה מהארץ ובין אם מחו"ל? כאן יש להכריע עם הטבילה היא להוציא מטומאת העמים או להכניס לקדושת ישראל.

אם כך, שאלתי למעשה - האם יש להטביל את כל הכלים של חברה בע"מ? עם/בלי ברכה? לא להטביל כלל? 

בברכה,

 

התשובה

מהותה של חברה בע"מ

כתבת בצדק שיש מחלוקת בעולם המשפטי האם חברה היא אישיות משפטית ממשית או שמא רק נראה כאילו היא אישיות משפטית (אישיות משפטית פיקטיבית). להלכה נחלקו האחרונים עד ימינו אלה בעניין זה (ראו בעניין זה: הרב אלעזר גולדשטיין והרב עדו רכניץ, "נייר עמדה 12: מעמדה ההלכתי של חברה בע"מ", באתר דין תורה - כאן. מהדיון המשפטי נמשיך לדיון האיסורי בנוגע לטבילת כלים.

חברה בע"מ של ישראל

בנוגע לכלים שנקנו מחברה בע"מ של יהודי - ברור שאין חובה לטבול. כיון שגם אם חברה היא אישיות משפטית ולא שייכת לבעליה היהודים, עדיין אין היא בגדר גוי. טבילת כלים קיימת רק בכלי שהגיע מגויים ולא מאישיות משפטית ערטילאית, ומטרת טבילת כלים הוא הוצאה מטומאת גויים לקדושת ישראל. ניתן ללמוד דין זה בקל וחומר מדין כלים שהפקיר גוי וזכה בהם ישראל, שנחלקו האחרונים האם צריך להטביל אותם (שו"ת חדות יעקב סי' מב ושו"ת הר צבי יו"ד סי' קט). כמובן שבמקרה שלנו אין ספק כלל שהכלי פטור מטבילה כיוון שבגוי שהפקיר הכלי היה חייב בטבילה ואז הפקירו אותו ואילו בחברה בע"מ של יהודי - הכלי מעולם לא היה חייב בטבילה. 

חברה בע"מ של נכרים

הפוסקים דנו בחברה בע"מ כמקור לפטור מטבילת כלים. ראשית יש להקדים ולומר שנחלקו הראשונים אם חיוב טבילת כלים היא מן התורה או מדרבנן, רובם המוחלט של הראשונים סוברים שחיוב טבילת כלים הינו מן התורה, אולם הרמב"ם כתב (הלכות מאכלות אסורות פי"ז) שדין טבילת כלים מדברי סופרים,  מהשו"ע (יורה דעה סימן קכ) משמע (וכן כתב הגר"א שם, ס"ק לו) שפסק כרוב הראשונים שזהו חיוב מן התורה, ולכן בספק כמו בנידון שלפנינו (חברה בע"מ שנתונה במחלוקת בין פוסקי זמננו) יש להחמיר ולטבול כלים שנקנו מחברה בע"מ.

מצד שני, כיון שישנו ספק אם כלים אלו חייבים בטבילה וידוע הכלל שבספק ברכות יש להקל – אין לברך על טבילת כלים מפני שנחלקו פוסקי זמנינו אם אישיות משפטיות יש בה כדי לחייב בטבילת כלים וכן כתבו בשם הגר"פ שיינברג (שיעורי הלכה – טבילת כלים שיעור ט"ז) שאין לברך על טבילת כלים שנקנו מחברה בע"מ. לעומת זאת בעל ספר תשובות והנהגות (כרך ב סימן תח) כתב שנהגו להטביל בברכה, למרות הספק בגדר חברה בע"מ, וכן בספר טבילת כלים (פ"ב הערה א*) הביא בשם הגרש"ז אויערבך שצריך להטביל בברכה, ועיינו עוד בשו"ת אגרות משה (יורה דעה חלק ב סימן לט) שכתב על כלים שיוצרו בבתי חרושת שבבעלות מדינה של נכרים שכיוון ששֵם נכרים עליהם יש להטביל בברכה.

אולם, מסתבר שיש סיבה נוספת שלא לברך על טבילת כלים שנקנו מחברה בע"מ והוא שיתכן שלא ידוע מי הם בעלי המניות ושמא חלקם הגדול יהודים (עי' ערוך השלחן יו"ד סימן קכ סעיף נח). אמנם, אם ידוע שיש מיעוט של בעלי מניות יהודים, בעלותם המועטת אינה נחשבת כבעלות (שו"ת אגרות משה אבן העזר חלק א, סימן ז).

נמצא שיש ספק אם חברה בע"מ כמוה כבעליה הגויים או שהיא נפרדת מהם, ועוד יש ספק שמא החברה בבעלות יהודית.

לכן למעשה נראה שיש לטבול את הכלים בלא ברכה.