הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

ערבות הדדית חיי אדם עני המהפך בחררה דיני חברות סמכות השלטון המקומי שכנים דיני עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה דינא דמלכותא - דינא חזרה מהתחייבות דיני חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי על האתיקה הצבאית הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית התמודדות עם כשלים חוזים משפטי ארץ מבוא לאתיקה צבאית גבורה מצור פדיון שבויים משמעת מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל כופים על מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר דבר האבד גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה דיני ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זכיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בן המצר - בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר לשאת אשה שניה (מאה רבנים) השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי דיני משפחה לימודי אזרחות בתי הדין הרבניים עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה חוזה לטובת צד שלישי מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמני הקדש חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה משפטי ארץ ד - חוזים ודיניהם תום לב פסולי דין ערך זכויות עתידיות גיור משומדים זכרון דברים עריכת דין אסמכתא חשבון בנק נאמנות אב על כשרות בניו ממזרות שיעורים במסגרת מרכז הלכה והוראה עד מומחה עד פסול מורדת פוליגרף זכות עמידה בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התחייבות מופרזת התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה קבלת עדות בטלפון או סקייפ חיוב גבוה מסכום התביעה טענת אי הבנה בדיקות גנטיות חקירה וראיה ביוזמת בית הדין מדריך ממוני מעשי אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג חוות דעת לועדת שרים לחקיקה טוהר המידות

הוצאת חפצים של שוכר שנשארו בדירה

הרב אסף שטיקל
לכתחילה יש לפנות לבית דין על מנת לפנות את רכוש השוכר. יש פוסקים המתירים לפנות את הרכוש למחסן אחר על חשבון השוכר. אם השוכר מסרב לבוא לבית דין, בית הדין ייתן בידי המשכיר כתב סירוב ויוכל לפנות לבית המשפט על מנת לפנות את רכוש השוכר מהבית.

הוצאת חפצים של שוכר שנשארו בדירה

שוכר השאיר ציוד במחסן יותר מחודשיים לאחר עזיבת הדירה ואינו נענה לבקשה לפנות את המחסן, אינו עונה לטלפונים ולהודעות גם כאשר איימתי שהציוד יופקר. האם אוכל להפקיר את הציוד בלב שקט?

תשובה

השולחן ערוך פסק:

"מי שהכניס פירותיו לבית חבירו שלא מדעתו, או שהטעהו עד שהכניס פירותיו, והניחם והלך, יש לבעל הבית למכור לו מאותם הפירות כדי ליתן שכר הפועלים שמוציאין אותם ומשליכים אותם לשוק. ומדת חסידות הוא שיודיע לבית דין וישכירו במקצת דמיהם מקום, משום השבת אבידה לבעלים, אף על פי שלא עשה כהוגן.

רמ"א: ויש אומרים דצריך להודיעו תחלה, ואם נאנסו לאחר שהודיעו, פטור.

שלחן ערוך, חושן משפט, סימן שיט

כלומר, לדעת השולחן ערוך מדינא מותר להוציא את הפיקדון לשוק ולהפקירו אף ללא דעת הבעלים, ולדעת הרמ"א  צריך להודיע לבעלים תחילה על זה ורק אז יהיה פטור אם נאנס הפקדון[1].

עם זאת בשו"ת 'חוות יאיר' (סימן קסה, וכן מובא כדבריו בפתחי תשובה, חו"מ שיט ס"ק א) אסר על הפקרת חפצים שהופקדו מבלי דעת ורשות בעלי המקום, ללא הודעה. לדעתו הפקדה ללא דעת אינה דומה לפסק השולחן ערוך הנ"ל כיוון ששם מדובר על מי שעשה בערמה ולכן מותר אף לפגוע בו, אך במקרה של הפקדה ללא דעת לא הותר הדבר. בשו"ת 'אגרות משה' (חלק ב סימן נו) אסר באופן דומה להוציא לשוק סחורה שנותרה מופקדת זמן רב לאחר תום המועד ואף ניתנה הודעה לבעליה שיבוא לקחתם. לדעתו מותר לשכור מקום לשמירת החפצים ולהעבירם על חשבון המפקיד.

וכן בספר 'פתחי חושן' (חלק ג - פקדון ושאלה, א, כה הערה סג) עסק במקרה זהה למקרה שלפנינו, וכתב:

"ומ"מ משמע מדברי הפוסקים שלא התירו להוציא ע"י הודעה כי אם בהטעהו או הכניס שלא מדעתו, אבל בהכניס מדעתו לזמן ועבר הזמן, אין לו רשות להוציאם, ואפילו אם נאמר... שאף שומר חנם אינו, אין זה מתירו להוציאם לשוק אף ע"י הודעה, כי אם בהסכמה. וצ"ע עד מתי יהא חייב זה להחזיק בביתו חפץ הפקדון".

לדעתו אף אין רשות לשכור מקום ולהעביר את החפצים על חשבון המפקיד ללא שומת בית דין (ראו שם פרק ז הערה ו).

 

למסקנה, לכתחילה יש לפנות לבית דין על מנת לפנות את רכוש השוכר. יש פוסקים המתירים לפנות את הרכוש למחסן אחר על חשבון השוכר. אם השוכר מסרב לבוא לבית דין, בית הדין ייתן בידי המשכיר כתב סירוב ויוכל לפנות לבית המשפט על מנת לפנות את רכוש השוכר מהבית.

 

בשולי הדברים נזכיר כי המערכת המשפטית של מדינת ישראל לא התירה עשיית דין עצמי ופינוי חד צדדי גם כאשר השוכר עושה שלא כהוגן ו/או לא מפנה את המושכר בתום החוזה. ואף אם נאמר שלגבי דין תורה אין כאן תוקף ודינא דמלכותא, מכל מקום עלול העושה דין לעצמו להיות חשוף לתביעה אזרחית.  

 

התשובה נכתבה על ידי הרב אסף שטיקל

 

 

[1] ונחלקו הסמ"ע שם ס"ק ב וקצות החושן שם ס"ק ג האם ישנה מחלוקת בין השולחן ערוך והרמ"א או מדובר בשני אפירים שונים הפרוסים בפני השומר.