הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

ערבות הדדית חיי אדם עני המהפך בחררה דיני חברות סמכות השלטון המקומי שכנים דיני עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה דינא דמלכותא - דינא חזרה מהתחייבות דיני חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי על האתיקה הצבאית הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית התמודדות עם כשלים חוזים משפטי ארץ מבוא לאתיקה צבאית גבורה מצור פדיון שבויים משמעת מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל כופים על מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר דבר האבד גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה דיני ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זכיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בן המצר - בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר לשאת אשה שניה (מאה רבנים) השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי דיני משפחה לימודי אזרחות בתי הדין הרבניים עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה חוזה לטובת צד שלישי מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמני הקדש חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה משפטי ארץ ד - חוזים ודיניהם תום לב פסולי דין ערך זכויות עתידיות גיור משומדים זכרון דברים עריכת דין אסמכתא חשבון בנק נאמנות אב על כשרות בניו ממזרות שיעורים במסגרת מרכז הלכה והוראה עד מומחה עד פסול מורדת פוליגרף זכות עמידה בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התחייבות מופרזת התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה קבלת עדות בטלפון או סקייפ חיוב גבוה מסכום התביעה טענת אי הבנה בדיקות גנטיות חקירה וראיה ביוזמת בית הדין מדריך ממוני מעשי אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג

חזרה מהנחה בדמי התיווך

cc אלעזר

cc אלעזר

הרב עמוס ראבילו
במהלך המו"מ לרכישת הבית הסכים המתווך לוותר על 1% מדמי התיווך. לאחר זמן המתווך תבע את שכרו, אך הקונה מתמהמה מזה חודשיים וטרם שילם את חובו. האם המתווך יכול "להתחרט" על ההנחה בטענה שהיא הייתה על תנאי שהקונה ישלם בזמן? תשובה בקצרה: הנחה בדמי התיווך אינה מוגדרת כמתנה אלא כקביעת שכר נמוך, ולכן לא ניתן לדרוש שכר מלא גם אם הקונה אינו שילם במועד.

השאלה

השאלה: מתווך החתים קונה על טופס בו התחייב לשלם 2% דמי תיווך אם יקנה בית מסוים. במהלך המו"מ לרכישת הבית הסכים המתווך לוותר על 1% מדמי התיווך. כעבור חצי שנה הקונה רכש את הבית. המתווך תבע את שכרו, אך הקונה מתמהמה מזה חודשיים וטרם שילם את חובו. כעת המתווך מתחרט על כך שויתר על 1% וטוען כי הויתור מותנה בכך שהקונה ישלם בזמן, אך לו היה יודע שהקונה ידחה אותו ברצוא ושוב ואלי אף יזקיקו לתבוע בבי"ד לא היה מוחל לו. האם זו טענה צודקת לפי המבואר בסימן רמ"ו שאומדין דעת הנותן, ואומדנא כלשהי מבטלת מתנה.

 

התשובה

מלשון השאלה נראה שהמתווך הבין שבכך שהוא ויתר על אחוז מדמי התיווך, הוא נותן מתנה לקונה. אך אין הדבר כך: כשהוזיל את שכר התיווך לא נתן מתנה אלא קבע שהשכר שלו הוא נמוך יותר. ולכן הוא אינו יכול לומר שאם היה יודע שיכריח אותו לחזר אחרי שכרו לא היה מפחית את השכר, כי אלו דברים שבלב ואינם דברים (קידושין מט.).

ראיה לדבר (בבא מציעא פג.): "השוכר את הפועלים ואמר להם להשכים ולהעריב. מקום שנהגו שלא להשכים ושלא להעריב - אינו רשאי לכופן." והסבירה הגמרא שם מהו החידוש: "פשיטא! לא צריכא, דטפא להו אאגרייהו. מהו דתימא, אמר להו: הא דטפאי לכו אאגרייכו - אדעתא דמקדמיתו ומחשכיתו בהדאי, קא משמע לן דאמרו ליה: האי דטפת לן - אדעתא דעבדינן לך עבידתא שפירתא." כלומר אין בעה"ב יכול לפרש את תוספת השכר שהוא נותן שנועדה לכך שישכימו ויעריבו, ולא אומרים שזו מתנה ובקלות ניתן לבטלה או לומר שעל דעת כן לא נתן, וכן במקרה ההפוך  מקור אם קבע שכר זול לא יכולים הפועלים לפרש שמותר להם לאחר לעבודה.

אילו הויתור היה נעשה לאחר רכישת הבית היה מקום לראות בויתור כמתנה, אך גם אז היה מקום לדון אם יש כאן אומדנא שבכוחה לבטל את המתנה. זאת, כיוון שהנחת היסוד שקשיים בגבייה יגרמו לביטול ההנחה כאומדנא אינה בהכרח נכונה, כפי שניתן להתרשם מכל הלוואה. כל הלוואה ניתנת על דעת זה שהלווה יחזיר בזמן. אם הלווה לא מחזיר, אין המלווה יכול לומר: על דעת כן לא נתתי, וממילא זה גזל בידי הלווה ויש לי את הזכויות של נגזל, אלא יש לו דינים של מלווה (עיין ברש"י סנהדרין ב. ד"ה גזלות שלא נקרא גזלן, אך עיין ברדב"ז ח"ג תר"י שנקרא גזלן, וכ"מ מרש"י גיטין לו:, ועיין בנין אפרים סימן כב, שאם לא מחזיר לעולם נקרא גזלן, ואם רק דוחה את ההשבה ולא משלם בקלות- לא נקרא גזלן), וכבר אמר ריש לקיש (בבא בתרא ה.) "ולוואי שיפרע בזמנו", ואם כן כל אחד צריך לצפות, לצערנו, שייתכן ולא יתנו לו את חובו בזמן ובקלות, אפילו אם נתן הנחה משמעותית.