הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

ערבות הדדית חיי אדם עני המהפך בחררה דיני חברות סמכות השלטון המקומי שכנים דיני עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה דינא דמלכותא - דינא חזרה מהתחייבות דיני חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי על האתיקה הצבאית הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית התמודדות עם כשלים חוזים משפטי ארץ מבוא לאתיקה צבאית גבורה מצור פדיון שבויים משמעת מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל כופים על מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר דבר האבד גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה דיני ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זכיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בן המצר - בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר לשאת אשה שניה (מאה רבנים) השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי דיני משפחה לימודי אזרחות בתי הדין הרבניים עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה חוזה לטובת צד שלישי מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמני הקדש חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה משפטי ארץ ד - חוזים ודיניהם תום לב פסולי דין ערך זכויות עתידיות גיור משומדים זכרון דברים עריכת דין אסמכתא חשבון בנק נאמנות אב על כשרות בניו ממזרות שיעורים במסגרת מרכז הלכה והוראה עד מומחה עד פסול מורדת פוליגרף זכות עמידה בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התחייבות מופרזת התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה קבלת עדות בטלפון או סקייפ חיוב גבוה מסכום התביעה טענת אי הבנה בדיקות גנטיות חקירה וראיה ביוזמת בית הדין מדריך ממוני מעשי אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג חוות דעת לועדת שרים לחקיקה טוהר המידות

ליקוי שהתגלה ברכב למרות בדיקה

הרב עמוס ראבילו
גם אם המוכר לא ידע על הליקוי הוא נושא באחריות, במיוחד במקרה בו הקונה ביצע לרכב והליקוי לא התגלה.

השאלה

שלום הרב רציתי לשאול, קניתי רכב ולאחר יומיים אני רואה שהרכב לא תקין יוצא עשן מהמנוע והיתה עוד בעיה שבגללה עוכבתי במוסך 5 שעות. האדם שקניתי ממנו את הרכב לא אמר לי כלום. לא עשיתי בדיקה לרכב כי זה רכב שעלה לי 6000 ש"ח ובדיקה עולה 600 ש"ח. בעל הרכב טוען שהוא אמר לי שזה הרכב ומה שלא ראיתי את הבעיה זו לא אשמתו, אני טוען שאני לא מבין גדול ברכבים ולקחת לבדיקה זה לא משתלם (מה גם שבמוסך בדקו אותו ומשום מה לא ראו שום בעיה) ומן הדין מי שמוכר רכב לא תקין צריך לומר לקונה. אשמח לקבל תשובה תודה.

התשובה

מלשון השאלה משמע שהמוכר ידע שישנה בעיה ולמרות זאת מכר את הרכב בלי להודיע לכם ולפי זה נהג בחוסר הגינות ואולי אף חמור מכך.

טענת מקח טעות ואונאה

באופן כללי ניתן לטעון טענת מקח טעות בגין מומים שנמצאו ברכב (טענה המבוארת בשו"ע חו"מ סימן רלב), וכן ניתן לטעון טענת אונאה (המבוארת שם בסימן רכז), אם המום ברכב מוריד את מחירו מאוד ושילמתם מחיר מופרז.

אולם בכדי לענות תשובה מוסמכת צריך לשמוע את שני הצדדים, וכן לרדת לעומק הפרטים מה בדיוק הבעיה ברכב. הכללים לטענת מקח טעות פורטו בשו"ת משפטי ארץ ח"ב עמו' 165 ולא נחזור עליהם כאן. רק נדגיש כי חוסר הידיעה של המוכר על התקלות איננו פוטר אותו מתשלום על התיקון (פתחי חושן אונאה פרק יב, סעיף ג; שם, פרק יג סעיף כז)"

הוויתור על הבדיקה

הסמ"ע (חו"מ רלב,י) כתב: " והוא הדין אם היה דבר שהלוקח יכול להבחינו לאלתר, כגון שיכולין לנסותו ולטועמו ולא הקפיד לעשות כן, והמוכר מכר לו סתם, אינו חוזר, כ"כ המגיד משנה" ואע"פ שהמשנה למלך חולק על המגיד משנה הנ"ל, הרבה פוסקים פסקו כמותו וודאי יכול לטעון קים לי, ולפי"ז הוויתור שלכם על הבדיקה עומד כנגדכם.

אלא שטעמו של המגיד משנה הוא בגלל מחילה, וטענה זו אינה קיימת במקרה שלכם, שכן הטעם שלא בדקתם הוא בגלל העלות הכספית הגבוהה יחסית לשווי הרכב, ועוד שהבאתם את הרכב למוסך, ומוכח שלא מחלתם על המומים הנ"ל (ועיין פתחי תשובה שם שכתב שאם הבדיקה כוללת טרחה אין להחשיב זאת כמחילה, ועיין פתחי חושן גניבה ואונאה יג,ט), ולכל הדעות נראה שתוכלו לטעון מקח טעות או אונאה אם אכן זהו מום המבטל את המקח.

שימוש אחרי הידיעה על המומים

אם השתמשתם ברכב אחרי שנודעו המומים פעמים לא ניתן לבטל את העסקה (שו"ע חו"מ רלב, ג ובפתחי תשובה שם לעניין אדם שלא ידע שאסור להשתמש.)