הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

ערבות הדדית חיי אדם עני המהפך בחררה דיני חברות סמכות השלטון המקומי שכנים דיני עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה דינא דמלכותא - דינא חזרה מהתחייבות דיני חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי על האתיקה הצבאית הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית התמודדות עם כשלים חוזים משפטי ארץ מבוא לאתיקה צבאית גבורה מצור פדיון שבויים משמעת מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל כופים על מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר דבר האבד גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה דיני ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זכיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בן המצר - בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר לשאת אשה שניה (מאה רבנים) השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי דיני משפחה לימודי אזרחות בתי הדין הרבניים עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה חוזה לטובת צד שלישי מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמני הקדש חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה משפטי ארץ ד - חוזים ודיניהם תום לב פסולי דין ערך זכויות עתידיות גיור משומדים זכרון דברים עריכת דין אסמכתא חשבון בנק נאמנות אב על כשרות בניו ממזרות שיעורים במסגרת מרכז הלכה והוראה עד מומחה עד פסול מורדת פוליגרף זכות עמידה בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התחייבות מופרזת התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה קבלת עדות בטלפון או סקייפ חיוב גבוה מסכום התביעה טענת אי הבנה בדיקות גנטיות חקירה וראיה ביוזמת בית הדין מדריך ממוני מעשי אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות פרשת שבוע

האם הסכם עבודה חייב להיעשות בכתב?

הרב עמוס ראבילו
על פי ההלכה הסכם עבודה אינו דורש הסכם כתוב אלא די במעשה קניין כגון התחלת עבודה, אולם, יש תועלת רבה בהעלאת הסיכומים על הכתב כדי להבהיר את פרטי ההסכם וכדי למנוע מחלוקות

השאלה

שלום וברכה! רציתי לדעת האם יש חיוב מצד הדין לעובד ומעסיק לערוך ביניהם חוזה עבודה, כמו בהלוואה, או שמא אפשר שיהיה ביניהם סיכום בעל פה בלבד? אשמח אם יינתנו מקורות בתשובה. בתודה מראש!!

 

תשובה

על פי ההלכה חוזה עבודה נכרת ללא צורך בהסכם כתוב, אלא די במעשה קניין כגון תחילת עבודה.

למרות זאת, מומלץ מאוד להסדיר כל חוזה עבודה בכתב לפני תחילת העבודה. דבר זה עשוי למנוע אי נעימות גדולה בעתיד, ודיונים בבתי דין. אולם אפילו בהלוואה לא נהגו להקפיד על הלוואה בעדים כפי שנבאר, וכל שכן בחוזה עבודה שלא נאמר דינו במפורש בשולחן ערוך.

תשובה בהרחבה

א. כריתת חוזה עבודה

על פי העמדה המקובלת בפוסקים חוזה עבודה נכרת גם ללא הסכם בכתב אלא במעשה קניין כגון תחילת עבודה (ראו שו"ע חו"מ שלג, א).

ב. איסור לפני עיוור

בב"מ עה: מנומק האיסור להלוות ללא עדים: "אמר רב יהודה אמר רב: כל מי שיש לו מעות, ומלוה אותן שלא בעדים - עובר משום ולפני עור לא תתן מכשל, וריש לקיש אמר: גורם קללה לעצמו, שנאמר תאלמנה שפתי שקר הדוברות על צדיק עתק."

רש"י ביאר את החשש מלפני עיוור: "שעולה על רוחו של לוה לכפור" מדבריו משמע שהלווה כופר במזיד, וכיוון שכן המלווה יעבור על לפני עיוור. 

חידוש מעניין לומד הרש"ש מכך שהאיסור מוטל על מלווה "שיש לו מעות". לדעתו, רק על אדם אמיד כזה שיש לו הרבה מעות חוששים אנחנו שמא הלווה יבוא לכפור, אבל מי שאינו כה עשיר אין חשש כזה.

בשו"ע (חו"מ ע,א) נפסק : "אסור להלוות בלא עדים, ואפילו לתלמיד חכם, אלא אם כן הלוהו על המשכון. והמלוה בשטר משובח יותר. וכל המלוה בלא עדים, עובר משום לפני עור לא תתן מכשול (ויקרא יט, יד), וגורם קללה לעצמו". הנתיבות (סק"א) בשונה מהרש"ש, הוסיף שישנו חשש שהלווה ישכח ומשמע מכאן שהחשש אינו רק ממזיד אלא גם משוגג.

הריטב"א (מגילה כח:) כתב שכל האיסור להלוות ללא עדים הוא משום מידת חסידות, ולא מעיקר הדין.

ג. גורם קללה לעצמו

הקללה שגורם המלווה לעצמו מבוארת ברש"י "כשתובעו וזה כופר הכל, מקללין אותו ואומרין שהוא דובר על צדיק עתק." כלומר הסובבים אותו אומרים על המלווה שהוא רשע שתובע דבר שאין לו, ולכן יבואו לקלל את המלווה.

ד. הלוואה ללא עדים בזמן הזה

ערוה"ש (ע,א) כתב שלא נזהרים בזה בזמנינו. ונימק: " ומה שאין נזהרים עתה בזה ולוים זה מזה גמ"ח בלא עדים ובלא שטר משום דמכירין ה את זה ונאמנין זה לזה ויודע המלוה שלא ישכח ולא יכפור לו". טעם זה צריך עיון לפי שקשה להבין כיצד יכול להיות בטוח שחברו לא ישכח. ועיין בשו"ת פרי יצחק (ח"א סימן מ"ח) שביאר באופן אחר מדוע בימינו לא נזהרים בזה כל כך וסיים שמכל מקום גם בימינו גורם קללה לעצמו אם מלווה ללא עדים, והרוצה לזכות לברכה יקפיד על כך. ועיין עוד בשו”ת יביע אומר חו”מ ח”ב סי’ א  ובספר פתחי חושן הלוואה פרק א סעיף ו הערה כ.

ה. הסכם עבודה ללא עדים או חוזה

מסתבר שמה שאסרו חז"ל במפורש נאסר, ודברים שלא אסרו במפורש- לא.

בנוסף, החשש מלפני עיוור רחוק יותר מהלוואה ללא עדים. הלווה מרגע קבלת הכסף ללא עדים נמצא ב'סכנת' הכחשה וכמו שרש"י מדגיש 'עולה על ליבו לכפור' הכוונה היא ברגע ההלוואה, ובחוזה עבודה לא ניתן דבר מיד ליד באותו הרגע ומחכים לכך שהעבודה תבוצע, ומסתבר שבאופן זה כשהחשש מעברה רחוק יותר אין איסור. מה עוד שאם יגיע הדבר לבי"ד הם יוכלו לברר יותר עם מי האמת לפי הסכום שנקבע בעסקה ופרמטרים אחרים, ולכן החשש משקר רחוק עוד יותר, ואין בדבר זה לפני עיוור.

למרות זאת, הטעם של גורם קללה לעצמו יכול להיות גם בחוזה עבודה, ולכן עצה טובה לכתוב חוזה בין עובד ומעביד ולתעד את כל תנאי העבודה בכתב (אפילו במייל), ראו לדוגמא חוזה עבודה באתר דין תורה - כאן