הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

ערבות הדדית חיי אדם עני המהפך בחררה דיני חברות סמכות השלטון המקומי שכנים דיני עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה דינא דמלכותא - דינא חזרה מהתחייבות דיני חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי על האתיקה הצבאית הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית התמודדות עם כשלים חוזים משפטי ארץ מבוא לאתיקה צבאית גבורה מצור פדיון שבויים משמעת מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל כופים על מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר דבר האבד גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה דיני ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זכיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בן המצר - בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר לשאת אשה שניה (מאה רבנים) השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי דיני משפחה לימודי אזרחות בתי הדין הרבניים עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה חוזה לטובת צד שלישי מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמני הקדש חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה משפטי ארץ ד - חוזים ודיניהם תום לב פסולי דין ערך זכויות עתידיות גיור משומדים זכרון דברים עריכת דין אסמכתא חשבון בנק נאמנות אב על כשרות בניו ממזרות שיעורים במסגרת מרכז הלכה והוראה עד מומחה עד פסול מורדת פוליגרף זכות עמידה בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התחייבות מופרזת התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה קבלת עדות בטלפון או סקייפ חיוב גבוה מסכום התביעה טענת אי הבנה בדיקות גנטיות חקירה וראיה ביוזמת בית הדין מדריך ממוני מעשי אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות פרשת שבוע

קטן שהזיק

הרב נתן חי
לכתחילה הורי ילד מזיק צריכים לשלם את הנזק. אך במקרה שההורים לא ידעו שילדם הזיק, לא נראה שישנו מנהג לחייבם.

השאלה

בס"ד שלום רב, הנושא: הזיק בקטנותו ורוצה לצאת ידי שמים. כשהייתי קטן גרנו בבניין, והייתה דלת כניסה שהחלק התחתון היה עשוי זכוכית, והייתה נשברת מידי פעם ממשחק הכדור מתחת לבניין. הנוהל היה שהורה הילד ששבר היה משלם לועד הבית את הנזק. זכורני שפעם אחת אני שברתי (אני זה שבעטתי או דחפתי את הכדור במשחק גה גה גה) ולא סיפרתי לאבא שלי שזה הייתי אני. לא יודע מי שילם על ההחלפה, יכול להיות שזה היה ועד הבית. לאחר כמה וכמה החלפות, הבניין עשה צעד חכם והחליף את אותו חלק לפלסטיק ומאז הוא לא נשבר. קראתי את השאלה של קטן שהזיק בספר הראשון בעמוד 294 ושאלותי הם:

א) האם בכלל יש חיוב תשלום או שזה רק מנהג, וממילא אם אבי לא ידע אז הוא היה פטור? (מה המכון היה פוסק).

ב) האם אני לצאת ידי שמים צריך לשלם לועד הבית?

ג) אני מקווה שלא חייבו משפחה מסוימת, וכנראה אין לי דרך לדעת, אם כן , לצאת ידי שמים אצטרך לשלם לכל משפחה שאי פעם שילמה על זכוכית דלת שנשברה?

התשובה

פטור קטן מתשלומי נזק

לגבי קטן שלא הגיע למצוות נאמר בגמרא (ב"ק פז:) "חרש שוטה וקטן פגיעתן רעה, החובל בהן חייב והן שחבלו באחרים פטורים". וזו לשון הרמב"ם בענין זה, "... אף על פי שנתפתח החרש ונשתפה השוטה והגדיל הקטן אינם חייבים לשלם, שבשעה שחבלו לא היו בני דעת". (הל' חובל ומזיק ד,כ) נפסק הדבר להלכה שאין מחייבים את הקטן בתשלום הנזק אף לאחר שהגדיל. (שו"ע חו'מ תכד,ח).

המחייבים קטן בתשלום

אמנם ב'אור זרוע' (ב"ק שמו) כתב כי קטן חייב לשלם לכשיגדל, והסתמך על הגמרא [ב"ק צח:] שם נאמר כי רפרם כפה את רב אשי לשלם על שריפת שטר חבירו. וברש"י שם פירש שרב אשי שרף שטר חברו בילדותו, וכשהגדיל גבה ממנו רפרם את כל מה שכתוב בשטר. גם  מדברי ההגהות אשר"י (על הרא"ש שם) נראה שהבין שזהו חיוב מעיקר הדין, שכן סיים "מיהו קטן חייב לשלם כשיגדיל" והסתמך גם על ה'אור זרוע'.

שיטת ביניים עולה מדברי תרומת הדשן (ב, סב) שהביא אמנם את הפסיקה העקרונית שקטן שהזיק פטור גם בגדלותו, אך הביא אחר כך את דעת הגהות אשר"י המחייב, ולמד מכך כי "סימן רעה הוא לקטן שנעשו מכשולות מתחת ידו, לכך נראה טוב הוא שיקבל איזה כפרה"

נראה מדבריו שהוא סובר שלקטן אין חיוב מן הדין, אלא רק כמידת חסידות כדי למחות את זכר מעשיו הרעים. יתכן שזו גם הפרשנות שהוא מעניק לשיטת רש"י ובעקבותיו לאור זרוע ולהגהות אשרי, כך גם נקט הט"ז (אורח חיים שמג, ב) בהבנת דבריהם.

פסיקת ההלכה

הרמ"א (אורח חיים שמג, א) כתב: "וקטן שהכה את אביו או עבר שאר עבירות בקטנותו, אף על פי שא"צ תשובה כשיגדל, מ"מ טוב לו שיקבל על עצמו איזה דבר לתשובה ולכפרה, אף על פי שעבר קודם שנעשה בר עונשין."  וכתב המשנה ברורה (ט)- ."... אבל אין צריך לשלם אם אין הגנבה בעין. וכ"ז מדינא אבל לפנים משורת הדין בין שחבל בו בגופו או שהזיק לו בממונו צריך לשלם לו". ועיין גם בב"ח (שם) שהגדיר כך את סיבת התשלום: "לא טוב לנפש כי המשיך עליה טומאה מצד הרע".

מדברים אלו עולה כי שיטת ההגהות אשר"י, המחייבת קטן בתשלומי נזיקין, לא נפסקה להלכה, ודחו אותה גדולי האחרונים (עיין במשנה למלך (מלווה ולווה ד,יד), גידולי תרומה (לו,ב,ו), הרש"ל (יש"ש ב"ק ח,כז) ורבי עקיבא איגר בתשובה (א,קמו)), ולדעת הרמ"א חייב לשלם מכח מידת חסידות בלבד. 

אחריות ההורים לנזקי ילדיהם    

הר"מ שטרנבוך (שו"ת תשובות והנהגות ד, שה ושיז) מצדד לחייב בתשלום מדין "חינוך", בצירוף דברי הרמ''א דלעיל שראוי לקטן לתקן את מעשיו לכשיגדל, לכן קבע שהאב יתן כסף לבנו וישלם עבורו או לחילופין ישלם בפניו, הוא מסייג את הדברים לסכום כסף "לא גדול". בדומה לכך, מובא בספר "טובך יביעו" (ח"ב ע' תצו) בשם הרב יצחק זילברשטין שראוי להורים  לשלם נזק שגרם ילדם.

בספר "פניני הוראה" להרב נח לנדסברג (עמ' 290) מובא פסקו של הר"י נויבירט במקרה של קטן שגרם נזק לרכב, לדעתו ראוי להתחשב בחיוב שלו לכשיגדל, וכן "ישנו מנהג מדינה שמשלמים עבור נזקי קטן" אמנם במסקנתו הוא קובע כי בית הדין צריך להעריך לפי העניין באיזה סכום לחייב. על כל פנים המנהג הרווח במדינה הוא אכן שהורים משלמים את הנזקים שגרמו ילדיהם, ומנהג בענייני ממון מחייב גם מבחינת ההלכה.

מסקנה

לאור הנאמר לעיל הרי לכתחילה היו הורי הילד המזיק צריכים לשלם את הנזק. אך במקרה זה ההורים לא ידעו שילדם הזיק, ולא נראה שישנו מנהג לחייבם גם באופן כזה.

בנוסף, יתכן שהרבה  דיירים התחלפו, ומכאן שגם אם רוצים אין למי להחזיר. לכן אתה פטור מצד הדין מלהחזיר.

אם תתמקד בפעולה הרוחנית של חזרה בתשובה על מה שנעשה, ובנוסף לפנים משורת הדין תשלם 'איזה דבר' כלשון הרמ"א לוועד הבית יתקיים בך הכתוב: ושב ורפא לו.