הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

ערבות הדדית חיי אדם עני המהפך בחררה דיני חברות סמכות השלטון המקומי שכנים דיני עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה דינא דמלכותא - דינא חזרה מהתחייבות דיני חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי על האתיקה הצבאית הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית התמודדות עם כשלים חוזים משפטי ארץ מבוא לאתיקה צבאית גבורה מצור פדיון שבויים משמעת מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל כופים על מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר דבר האבד גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה דיני ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זכיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בן המצר - בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר לשאת אשה שניה (מאה רבנים) השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי דיני משפחה לימודי אזרחות בתי הדין הרבניים עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה חוזה לטובת צד שלישי מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמני הקדש חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה משפטי ארץ ד - חוזים ודיניהם תום לב פסולי דין ערך זכויות עתידיות גיור משומדים זכרון דברים עריכת דין אסמכתא חשבון בנק נאמנות אב על כשרות בניו ממזרות שיעורים במסגרת מרכז הלכה והוראה עד מומחה עד פסול מורדת פוליגרף זכות עמידה בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התחייבות מופרזת התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה קבלת עדות בטלפון או סקייפ חיוב גבוה מסכום התביעה טענת אי הבנה בדיקות גנטיות חקירה וראיה ביוזמת בית הדין מדריך ממוני מעשי אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות פרשת שבוע

הסגת גבול בתום לב

הרב אסף שטיקל
כאשר מסלעה נבנתה בשטח של שכן יש לפנות את השטח, כאשר נבנה בית או חלק ממנו בטעות בשטח של שכן יש לפצות את בעל הקרקע

שאלה

שני שכנים קנו כל אחד בית ומגרש. גבול המגרש ביניהם סומן ע"י מסלעה שבנה הקבלן. לאחר שנים עת אחד השכנים מתכנן להרחיב את ביתו, התברר כי המסלעה לא מוקמה בגבול שאמור להיות על פי התכנון בין המגרשים, אלא עמוק בתוך שטח  של זה שרוצה להרחיב. האם הפולש בתום לב צריך להחזיר את הקרקע שאינה שלו  או יכול להסתפק בפיצוי כספי?

תשובה

א. תקנת מריש הגזול בקרקע

במטלטלין גזולים חז"ל[1] תקנו את תקנת 'מריש הגזול'. אולם בקרקע, כתב הרמ"א[2] בשם הגאונים:

גזל קרקע ובנה עליה בניינים גדולים, צריך לסתור הכל ולהשיב קרקע לבעלים, דלא עשו תקנת השבים בקרקע

בטעם הדבר נאמרו חמש סיבות:

1. הרשב"א[3] כתב: 'בקרקע לא אמרינן שימכור זה את שלו וישחית את נחלתו'. כלומר, קרקע היא חשובה הרבה יותר ממטלטלין ומפני חשיבותה לא תקנו בה תקנת מריש הגזול[4].

2. הלבוש[5] כתב, שתקנת השבים נועדה כדי שהגזלן לא יעלים את הגזלה, אבל בקרקע שלא ניתן להעלים אותה לא נתקנה התקנה.

3. הסמ"ע[6] כתב: 'דכיון דהוא דבר קבוע ועומד הו"ל למידע דשל הנגזל הוא ולא היה לו לבנותו'.  לכאורה כוונתו היא, שאפילו אם גזל בתום לב, לא נאמרה בו תקנת מריש הגזול כיוון ששגגתו קרובה לפשיעה[7]. כי היה עליו לשים לב.

4. הט"ז[8] כתב שההבחנה בין קרקע למטלטלין היא שקרקע קיימת לעולם, ובסופו של דבר היא תחזור לבעליה, אבל מטלטלין עלולים להתקלקל ולא להגיע לידי השבה.

5. המבי"ט[9] סובר, שאיסור גזלת קרקע חמור יותר מאיסור גזלת מטלטלין, והראיה שהתורה חייבה על הסגת גבול בארץ ישראל לאו נוסף, ולכן אף חז"ל החמירו בגזלת קרקע ולא תיקנו בה את תקנת מריש הגזול.

ב. הסגת גבול בתום לב

לכאורה הנפקא מינא בין הטעמים השונים היא הסגת גבול בתום לב. לפי המבי"ט במקרה כזה אין איסור כל כך חמור, ואף בקרקע ניתן להמיר את השבת הגזילה בפיצוי כספי[10]. לעומת זאת לפי הטעמים האחרים אין מקום להבחין בין הסגת גבול במזיד ובין הסגת גבול בשוגג. ואכן המשנה למלך[11] חלק על המבי"ט, אך ערוך השולחן[12] פסק כמבי"ט, וכן הרב אריאל[13] נטה להכריע.

שער משפט[14] כתב לצדד בשיטת המבי"ט אך לא מטעמיה, אלא מצד החובה להציל את חברו מנזק גדול אף אם יגרם לו נזק קטן, מתנאי בית דין. דין זה תלוי במחלוקת ראשונים[15]. לכן במקרה בו ייגרם למסיג הגבול נזק גדול ואילו לבעל הקרקע נגרם נזק קטן, על בעל הקרקע לסייע לחברו בכך ולהסכים לפיצוי כספי. בערך ש"י[16] חולק על סברה זו.

ג. בניין שלם וקיר יחיד על קרקע גזולה

במקרה שלפנינו נראה יותר שלא נתקנה תקנת מריש הגזול. התקנה חלה במקרה בו המריש הוא חלק מדבר גדול יותר. אבל אם רק השביחו את המריש כמובן שלא נתקנה התקנה. בקרקע שעליה עצים ומסלעה נראה לומר שהקרקע רק מושבחת והיא לא הפכה להיות חלק מדבר מה גדול יותר ועל כן יש להשיב את הקרקע עצמה.

סברה נוספת לומר שבמקרה שלפנינו אין תקנת מריש הגזול היא שלא מצאנו בדברי האחרונים אלא מקרה של חלק קטן מהבניין שהיה על קרקע של השני, אבל אם מדובר על כל הבניין אין לנו ראיה שגם כך תיקנו[17]. ועל כן במקרה שלפנינו כיוון שכל המסלעה והעצים נבנו במקום לא להם יש להחזיר את המצב לקדמותו.

סיכום

א. במקרה של חלק קטן מבניין שנבנה על קרקע גזולה בתום לב אין להרוס את הבניין אלא יש לשלם פיצוי כספי.

ב. במקרה של בניין שלם או מסלעה ועצים בלבד, נראה שאין תקנת מריש הגזול.

ג. אם ההפסד שייגרם לפולש גדולה משווי הקרקע הרי שעל פי שער משפט, יש להסתפק בפיצוי כספי.

 

נערך ע"י עמוס ראבילו

 

 

[1] גיטין נ"ה ע"א; שו"ע חו"מ סי' שס סעי' א

[2] חו"מ סי' שס סעי' א.

[3] שו"ת ח"ג סי' קפח.

[4] בדומה לזה כתב בערך ש"י סי' שי על פי התוס' בבא מציעא סו ע"ב ד"ה ואי, שכיון שבני אדם לא רגילים למכור קרקעותיהם, לא תקנו שיהיו חייבים למוכרם לגזלן.

[5] סי' שס סעי' א.

[6] שם סק"ו.

[7] עיין בהג"ה בבאר היטב ב' שהתקשה בדברי הסמ"ע.

[8] חו"מ סי' שס

[9] ח"ג סי' קמג, פת"ש חו"מ סי' שס, סק"א.

[10] וכן כתב המבי"ט שם.

[11] הלכות גניבה פ"ז הלכה יא הובא בפת"ש שם.

[12] חו"מ סי' שס סעי' ד.

[13] תחומין לב עמודים 203-211

[14] שס סק"א, הובא בפת"ש שם.

[15] רמ"א חו"מ סי' רעד סעי' א.

[16] שם

[17] פתחי חושן שם נשאר בצ"ע.