הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

ערבות הדדית חיי אדם עני המהפך בחררה דיני חברות סמכות השלטון המקומי שכנים דיני עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה דינא דמלכותא - דינא חזרה מהתחייבות דיני חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי על האתיקה הצבאית הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית התמודדות עם כשלים חוזים משפטי ארץ מבוא לאתיקה צבאית גבורה מצור פדיון שבויים משמעת מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל כופים על מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר דבר האבד גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה דיני ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זכיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בן המצר - בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר לשאת אשה שניה (מאה רבנים) השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי דיני משפחה לימודי אזרחות בתי הדין הרבניים עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה חוזה לטובת צד שלישי מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמני הקדש חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה משפטי ארץ ד - חוזים ודיניהם תום לב פסולי דין ערך זכויות עתידיות גיור משומדים זכרון דברים עריכת דין אסמכתא חשבון בנק נאמנות אב על כשרות בניו ממזרות שיעורים במסגרת מרכז הלכה והוראה עד מומחה עד פסול מורדת פוליגרף זכות עמידה בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התחייבות מופרזת התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה קבלת עדות בטלפון או סקייפ חיוב גבוה מסכום התביעה טענת אי הבנה בדיקות גנטיות חקירה וראיה ביוזמת בית הדין מדריך ממוני מעשי אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג

האם שוכר שחזר בו יקבל בחזרה את דמי השכירות?

הרב יובל חסיד
השוכר חפץ מחברו וחוזר בו אחרי תחילת השכירות פטור מדמי השכירות רק במידה וניתן למצוא שוכר אחר

השאלה

שלום רב, אנחנו לומדים את סוגיית חזרה של שומרים מהסכם השמירה (ב"מ צט וקידושין יג). עוסקים בשאלה האם שוכר יכול לחזור בו מהשמירה, האם הוא כמו שואל שלדעת רוב הראשונים (מלבד הרא"ה המובא בר"ן ובנימוקי יוסף בפרק השואל) יכול לחזור בו או כמו שומר שכר שנחלקו הראשונים בקידושין האם יכול לחזור בו. שאלתי ובקשתי: מה לגבי כסף השכירות: שוכר שילם כסף לבעלים ועתה רוצה לחזור בו מהשכירות. למאן דאמר שיכול לחזור בו ויפקעו חיובי השמירה שלו, האם יקבל את כספו בחזרה? מסברא נראה לי שלא, אשמח לשמוע חוות דעתכם ומראה מקומות בעניין. תודה רבה. 

 

תשובה

האם אדם ששכר מחברו דבר, וסיכמו ביניהם על משך זמן השכירות והתשלום, ואחרי תחילת השימוש חזר בו השוכר באמצע, חייב לשלם את מלוא דמי השכירות?

הגמ' בב"מ דף עט' ב' אומרת:

תנו רבנן: השוכר את הספינה ופרקה לה בחצי הדרך- נותן לו שכרו של חצי הדרך, ואין לו עליו אלא תרעומת. היכי דמי? אילימא דקא משכח לאגורה- אמאי אית ליה תרעומת? ואי דלא קא משכח לאגורה- כוליה אגרה בעי שלומי! לעולם דקא משכח לאגורה, אלא אמאי אית ליה תרעומת? משום רפסתא דספינתא. אי הכי טענתא מעלייתא הוא, וממונא אית ליה גביה? אלא מאי פרקה? דפרקה לטועניה בגויה, אלא מאי תרעומת? משום שינוי דעתא, אי נמי לאשלא יתירא.

מפורש אם כן שאם השוכר פורק מהספינה את המשא ומפסיק את השכירות בחצי הדרך- אם יש לבעל הספינה אפשרות להשכירה עכשיו אינו חייב לשלם את המשך השכירות (ורק אם נגרם נזק כגון בספינה שיש רפסתא דספינתא עליו לפצותו בממון), ואם אינו מוצא למי להשכירה נותן שכרו משלם. וכן נפסק בשו"ע סי' שיא' ס"ו. וכ' התוס' (ב"מ שם, ד"ה כוליה אגרא) שאינו נותן ממש כל השכר אלא כפועל בטל, דהיינו שעליו לשלם סכום שסביר שהמשכיר מוכן לקבלו תמורת השבתה של החפץ, וסכום זה נמוך מדמי השכירות שהרי אין בלאי, וחשש של נזק לחפץ המושכר כמו שהיה אם היה משכירו בפועל, וכן אם מדובר בחפץ שהמשכיר עצמו טורח בו כגון ספינה מנכה לו את דמי הטורח. וכן כ' הסמ"ע (שם סק"י). והמ"מ (הובא בש"ך שם ס"ק ד') כ' שמשלם כל שכרו, ועי' קצות החושן שם (ס"ק ג') שביאר את טעמו.

וטעם חיובו נראה ע"פ המבואר בתחילת פרק האומנין (ב"מ דף עו' ב') שפועלים שהלכו למקום העבודה ובעה"ב מפסיק את עבודתם חייב לשלם שכרם כפועל בטל אם אינם מוצאים להשתכר, משום שבזה שהוליכם גרם להם הפסד בדינא דגרמי כיוון שלולא זה היו מוצאים להשתכר ועכשיו אינם מוצאים (תוס' שם ד"ה אין), ועוד משום שההליכה עצמה קונה את השכירות ולכן אפילו כשלא היה להם במה להשתכר לולא עבודה זו הם זוכים בשכר כפועל בטל (כמבואר בשו"ע סי' שלג' ס"א). וכן משמע מדברי התוס' הנ"ל (ד"ה כוליה), והש"ך והקצות שכולם למדו את דין הספינה מההשוואה לדיני שכירות פועלים.

ונראה שאין דיון זה תלוי בחיובי השמירה של השוכר, כי גם אם נאמר שיכול השוכר לחזור בו מהשמירה, את דמי השכירות שהפסיד המשכיר הוא יצטרך לשלם, ומצד שני אם ניתן להשכיר לאחר אין השוכר חייב לשלם גם אם נאמר שאינו יכול לחזור בו מהשמירה, כי חיוב השמירה של השומר תלוי ביכולת של הבעלים לשמור על החפץ (עי' ב"מ לא' א' "הכל צריכים דעת בעלים", ופירש שם רש"י "גנב, גזלן, וד' שומרים שהשיבו צריכים להודיעו ואם לא הודיעו ומתה או נגנבה חייבים באחריותן" וכו'), וכל עוד החפץ ביד השומר אין הוא יכול לחזור בו מהשמירה, ואילו התשלומים תלויים בשאלה אם יש תביעת ממון למשכיר על השוכר.

וכשניתן למצוא שוכר אחר אין לחייב את השוכר שחזר בו לשלם את דמי השכירות, אבל נחלקו הראשונים אם יכול המשכיר לחייב את השוכר הראשון אם יש בלאי מוגבר שנובע מפריקה וטעינה נוספים כשהשוכר מתחלף. לדעת הרמב"ם והמחבר שו"ע אין לו עליו אלא תרעומת (וביארו את דברי הגמ' שאומרת "אי הכי ממונא אית ליה גביה" שזו דחיה לטענה שיש נזק לספינה, כמובא בביאור הגר"א שם סק"ו). והראב"ד כ' שחייב לשלם אם יש הפסד מההחלפה וכן הביא הרמ"א.

והנה מלשון השו"ע משמע שהטורח של חיפוש השוכר המחליף מוטל על השוכר הראשון, שכ' "ואם מצא השוכר מי שישכיר אותה", משמע מלשונו שאם השוכר לא מוצא הוא חייב, ואע"פ שהמשכיר יכול למצוא אין זה פוטרו מלשלם. וניתן להסביר זאת ע"פ ההבנה שבמשיכת החפץ המושכר נקנתה כל השכירות וחיובו של השוכר הוא מדין קניין, ולכן כשם שהמושך חפץ אינו יכול לחזור בו ולדרוש את כספו גם אם המוכר יכול למצוא קונה אחר- כך הדין כאן. אבל אם החיוב הוא רק מדין מזיק מסתבר שלא ניתן לחייב את השוכר לשלם אם לא נגרם נזק למשכיר והוא יכול למצוא אחר במקומו. ובריטב"א שם כתב בפירוש שאם מוצא בעל הספינה למי להשכיר אז השוכר פטור, משום שאין פסידא. וכן מבואר במאירי שם.

סיכום

השוכר חפץ מחברו וחוזר בו אחרי תחילת השכירות פטור מדמי השכירות רק במידה וניתן למצוא שוכר אחר. אבל אם כתוצאה מהחזרה לא יוכל המשכיר להשכיר- על השוכר לשלם את דמי השכירות, לדעת התוס' כפועל בטל ולדעת המ"מ כל דמי השכירות, ואף אם מוצא שוכר אחר יש אומרים שעליו לשלם הפסדי בלאי שנגרמים מהחלפת השכירות, ויש חולקים.