1.      אברהם דורון, בזכות האוניברסליות, הוצ' מגנס, 1994, עמ' 83

בני אדם ומשפחות שרויים בעוני... כאשר מצבם נחות באופן ניכר בהשוואה למצב מרבית בני האדם והמשפחות באותה חברה או קהילה... גישה זו... מבטאת... גם את בעיית חוסר השוויון הכלכלי.

2.      שיטת המדידה האמריקאית (אורשנסקי)

מדידת עוני בישראל

3.      ועדת כ"ץ, 1964-7

4.      רוטר רפאל ושמאי נירה (1971). דפוסי העוני בישראל – ממצאים ראשונים, ביטחון סוציאלי, פברואר 1971, מס' 1, עמ' 20.

דוח הצוות לפיתוח מדדי עוני נוספים 2008

5.      דניאל גוטליב, השוואה בין תחולת עוני ע"פ הגדרות עוני שונות

הגדרה מוחלטת בהלכה

6.      משנה פאה ח משנה ח-ט

מי שיש לו מאתים זוז לא יטול לקט שכחה ופאה ומעשר עני היו לו מאתים חסר דינר אפילו אלף נותנין לו כאחת הרי זה יטול היו ממושכנים לבעל חובו או לכתובת אשתו הרי זה יטול אין מחייבין אותו למכור את ביתו ואת כלי תשמישו:

מי שיש לו חמשים זוז והוא נושא ונותן בהם הרי זה לא יטול...

7.      רמב"ם מתנות עניים פרק ט, הלכה יג – מתנות עניים

מי שיש לו מזון שתי סעודות אסור לו ליטול מן התמחוי, היו לו מזון ארבע עשרה סעודות לא יטול מן הקופה, היו לו מאתים זוז אף על פי שאינו נושא ונותן בהם [או שיש לו חמשים זוז ונושא ונותן בהם] הרי זה לא יטול לקט שכחה ופאה ומעשר עני, היו לו מאתים חסר דינר אפילו אלף נותנין לו כאחד הרי זה מותר ליקח, היו בידו מעות והרי הן עליו חוב או שהיו ממושכנים לכתובת אשתו הרי זה מותר ליקח.

8.      פירוש הר"ש למשנה פאה שם

שיערו חכמים שזהו שיעור הוצאתו במזונות ובמלבושיו לשנה... והני מאתים זוז דהכי, היינו לו ולאשתו...

9.      שו"ת אור-זרוע ח"א סי' יד

ומה שאמרו מי שיש לו מאתים זוז אם יכול ליטול צדקה - אומר אני: הכל לפי פרנסתו ופרנסת ביתו...

10.  טור יו"ד סי' רנג

יש לו מאתים זוז, אפילו אינו נושא ונותן בהן, או שיש לו חמשים שנושא ונותן בהן - לא יטול מהצדקה כלל. יש לו מאתים זוז חסר דינר - אפילו נותנין לו אלף זוז בבת אחת, הרי זה יטול...

וי"א שכל אלו השיעורים לא נאמרו אלא בימיהם שהיה להם קופה ותמחוי והיו מחלקין מעשר עני בכל שנה והיו נוטלין לקט שכחה ופאה לפיכך שיערו שמי שיש לו ר' זוז לא יטול לפי שיכול לעבור בהן שנה ולשנה הבאה יהיה לו במה שיהיה...

11.   שו"ת חתם סופר חלק ב (יורה דעה) סימן רלט

תמן תנינן שלהי מס' פיאה מי שיש לו מאתים זוז לא יטול לקט שכחה ופאה ומבואר הטעם שזה הוא שיעור מזונותיו לשנה ויכול להתפרנס מזה עד שנה הבאה ואז יקח לקט שכחה ופאה של אותה השנה...

והנה בסמ"ק סס"י רמ"ז כ' וז"ל וכן דין מי שיש לו מאתים זוז אינו נוהג בינינו ומביאו ב"י ור"ל דבימיהם הי' להם לקט שכחה ופאה הי' מתפרנסי' משנה לשנה הי' זה השיעור לשנה עד בוא תבואתה של שנה אחרת אבל עתה מה גבול תתן לו...

12.  הרב שלמה גורן, תורת המדינה, ירושלים תשנ"ו, עמ' 367

(א) יוקר המתכות האציליות שהם הכסף והזהב בימי קדם, ממה שהם מוערכות כיום. (ב) המחיר המוזל של מצרכי מזון בימי קדם. (ג) רמת החיים הנמוכה וההסתפקות במועט שהיו נוהגות בימי המשנה והתלמוד.

הגדרה סובייקטיבית לעוני

13.  תוספתא פאה ד, י

היה משתמש בכלי מילת - נותנין לו כלי מילת; מעה - נותנין לו (מאה) מעה; עיסה - נותנין לו עיסה; פת - נותנין לו פת; להאכילו בתוך פיו - מאכילין אותו בתוך פיו, שנאמר: "די מחסורו אשר יחסר לו" - אפילו עבד, אפילו סוס... מעשה בהלל הזקן, שלקח לעני אחד בן טובים סוס שהיה מתעמל בו ועבד שהיה משמשו. שוב מעשה באנשי הגליל, שהיו מעלין לזקן אחד ליטרא בשר בציפורי בכל יום.

14.  רמב"ם מתנות עניים ז הלכה א

מצות עשה ליתן צדקה לעניים כפי מה שראוי לעני, אם היתה יד הנותן משגת, שנאמר פתוח תפתח את ידך לו ונאמר והחזקת בו גר ותושב וחי עמך ונאמר וחי אחיך עמך.

15.  רמב"ם מתנות עניים ז הלכה ג

לפי מה שחסר העני אתה מצווה ליתן לו, אם אין לו כסות מכסים אותו, אם אין לו כלי בית קונין לו, אם אין לו אשה משיאין אותו, ואם היתה אשה משיאין אותה לאיש, אפילו היה דרכו של זה העני לרכוב על הסוס ועבד רץ לפניו והעני וירד מנכסיו קונין לו סוס לרכוב עליו ועבד לרוץ לפניו שנאמר די מחסורו אשר יחסר לו, ומצווה אתה להשלים חסרונו ואין אתה מצווה לעשרו.

הגדרת עוני כחוסר עצמאות כלכלי

16.  טור יו"ד סי' רנג

וי"א שכל אלו השיעורים לא נאמרו אלא בימיהם שהיה להם קופה ותמחוי והיו מחלקין מעשר עני בכל שנה והיו נוטלין לקט שכחה ופאה לפיכך שיערו שמי שיש לו ר' זוז לא יטול לפי שיכול לעבור בהן שנה ולשנה הבאה יהיה לו במה שיהיה אבל האידנא שאין כל זה יכול ליטול עד שיהיה לו קרן כדי להתפרנס מן הריוח תדע לך שהרי יש חילוק בין אם נושא ונותן שאז אפי' אם יש לו נ' זוז לא יטול שאפשר לו להתפרנס מן הריוח אלמא הכל לפי הענין ואפשר כי בימיהם היתה ההוצאה מעוטה ואפשר להתפרנס בריוח של נ' זוז אבל האידנא א"א והכל לפי המקום והשעה...

הגדרה לפי הכנסה חודשית

17.  ערוך השולחן יורה דעה רמח, ב

דאם יש לו פרנסה פשיטא שאסור לו לקבל צדקה אף כשאין לו מאתים זוז...

18.  שו"ת שבט הלוי חלק ב סימן קכ ד"ה מיהו כתבתי

מיהו כתבתי במקום אחר דגם אם אין לו קרן מי שיש משכורת קבועה שממנה מתפרנס בריוח פשיטא דאסור ליטול...

משקלו של עומק העוני

19.  מדרש תנאים לדברים טו, ז

כי יהיה בך אביון - תאיב תאיב קודם.

20.  שו"ת אגרות משה יו"ד א, קמד

בצדקה סתם שלו שיש לו בהן טובת הנאה יכול ליתן לכל מי שירצה מאלו שרשאין ליקח צדקה אף שאחד יותר צריך ואף למי שחסר לו כסות אף שיש עני שצריך למזונות.

אבל גבאי על כיס של צדקה שאין לו בהם וגם לא להנותנים זכות טובת הנאה... אלא הוא דין על הקהל לעשות בהם הטוב בעיני אלקים ואדם... עלייהו נאמר דינים להקדים ליתן מתחלה להנחוץ יותר ושלאכילה קודם לכסות וכדומה...

קביעת סל הצרכים

21.  רמב"ם מתנות עניים ט, יב

מי שישב במדינה שלשים יום כופין אותו ליתן צדקה לקופה עם בני המדינה, ישב שם שלשה חדשים כופין אותו ליתן התמחוי, ישב שם ששה חדשים כופין אותו ליתן צדקה בכסות שמכסים בה עניי העיר, ישב שם תשעה חדשים כופין אותו ליתן צדקה לקבורה שקוברין בה את העניים ועושין להם כל צרכי קבורה.

22.  רמב"ם מתנות עניים ט, ה

הקופה אינה נגבית אלא בשנים שאין עושים שררה על הצבור בממון פחות משנים, ומותר להאמין לאחד המעות של קופה, ואינה נחלקת אלא בשלשה מפני שהיא כדיני ממונות, שנותנים לכל אחד די מחסורו לשבת...

23.  משנה פאה ח, ז

אין פוחתין לעני העובר ממקום למקום מככר בפונדיון מארבע סאין בסלע לן נותנין לו פרנסת לינה...

רמב"ם (שם): "הם צרכי לילה, כגון מצע וכר".

24.  שו"ת משפטי עוזיאל ב, יו"ד, מד

כי ההתישבות בארץ היא צדקה גדולה לעניים כמו שנאמר: ועניים מרודים תביא בית. הא למדת שנתינת מקום דירה לעני הוא כמו פרנסת עניים בלחם וכסות.

25.  שו"ת חתם סופר חלק ב (יו"ד) סימן רלט

וטעמי בזה פשוט, כי העני עני - קודם, וגם הצריך צריך - קודם. ומשום כן בינוני הצריך בית דירה יוקדם לעני הצריך רק מותרות וכדומה...

26.  שו"ת שבט הלוי חלק ב סימן קכ

מכל מקום, כהיום שגם מי שהוא מתפרנס ממשכורת דרך הכבוד, מכל מקום כשמגיע לשאלת הדירה אין זה די לקנות או אפילו לשכור שא"א זה בא"י אלא ביוקר מאד פשיטא דלענין דירה עכ"פ נחשב עני כיון שאין לו מאתים זוז בערך של היום, והכל לפי המצב והתקופה כמבואר בטור ובמרדכי ובשאר פוסקים.

27.  הוצאות רפואה - שו"ע יו"ד רמט, טז (ע"פ שו"ת מהרי"ק סימן קכח)

יש מי שאומר שמצות בית הכנסת עדיפא ממצות צדקה, ומצות צדקה לנערים ללמוד תורה או לחולים עניים, עדיף ממצות בית הכנסת.

28.  שו"ע או"ח שו, ו

חפצי שמים מותר לדבר בהם (=בבתי כנסת), כגון: חשבונות של מצוה, ולפסוק צדקה,  ולפקח על עסקי רבים, ולשדך התינוק ליארס וללמדו ספר או אוּמנות; ודוקא לדבר אם רוצה להשתכר, אבל לשכרו ולהזכיר לו סכום מעות אסור.

29.  ערוך השולחן יו"ד רמה, י

ושמא תאמר כיון שבכל עיר ועיר יש ת"ת כללי (=ציבורי) אם כן, היכי משכחת לה לכוף לאב לשכור מלמד לבנו והרי יאמר האב ילך בני לת"ת והרי גם אני מסייע לצדקה זו ולמה לא ילך בני שמה? והתשובה בזה דוודאי כשהוא עני יכול לומר כן אבל בעלי בתים בינונים וכ"ש עשירים אין מניחין (=מאפשרים) את בניהם לילך לתלמוד תורה אא"כ נותן הרבה ממון ויש בזה טובה לבני העניים כפי ראות עיני הגבאים אבל בלא זה אין מניחין אותן. דאם בני הבעלי בתים יכנסו לתלמוד תורה לא ישאר מקום לבני העניים וכן אנחנו מורים ובאים להלכה למעשה.

רמת ההוצאות בכל סעיף

30.  שו"ת מהרי"ק קכח

דגבי עניים אף על גב שיש להם ספק לגלגל בחיי צער קצת או אפילו יהיה להם די הספק בדרך ממוצע, מכל מקום ברבות הטובה להם תחת ליטרא ירק לפעם יוכלו לקנות ליטרא דגים או ליטרא בשר להבריא גופם. רמב"ם מתנות עניים ז, ח, כך נפסק גם בשו"ע יו"ד רנ, ד: אין פוחתין לעני העובר ממקום למקום מככר אחד הנמכר בפונדיון כשהיו החטים ארבע סאין בסלע וכבר בארנו כל המדות, ואם לן נותנין לו מצע לישן עליו וכסת ליתן תחת מראשותיו, ושמן וקטנית, ואם שבת נותנין לו מזון שלש סעודות ושמן וקטנית ודג וירק, ואם היו מכירין אותו נותנין לו לפי כבודו.