הרשם לקבלת עדכונים
פסקי דין שנכתבו על ידי בית הדין הרבני האזורי פתח תקוה
אישור הגירת קטין למשמורת אביו בחו"ל 1083637/3
בתביעת האב המתגורר בחו''ל שבנו יימסר למשמורתו, מול חששות לפגיעה בקשר עם האם. הכריע בית הדין להלכה כדעות ש'הבן אצל האב', וצירף לכך שיקולים נוספים בטובת הילד.
היתר עגונה שבעלה היה במטוס שהתרסק / פד"ר 1266186-1
בית הדין התיר לאשה להינשא, לאחר שבירר שבעלה היה במטוס שהתרסק לפני 25 שנה, בדרכו מבוקרשט לבריסל. הבירור נקבע על פי הודעת השלטונות, תשלום פיצויים לאשה על ידי חברת הביטוח, הדרכון ות"ז של הבעל שנמצאו במטוס. כמו כן נקבע שהבעל ודאי נהרג בתאונה על פי הממצאים של התנגשות המטוס בקרקע, וכן על פי סימנים שנמצאו על הגופה. כמו כן הצטרף הנימוק שאבד זכרו של הבעל והוא נעלם מאז התרסקות המטוס.
חיוב כתובה בדבר כיעור וגדריו 1215020/4
חיוב הוצאות למי שגרם הפסד בידיעה או בשוגג / פד"ר 1178793-2
הבעל ובא כוחו לא הופיעו לדיון שנקבע. בא כח הבעל טען שראה באתר בית הדין שהדיון בוטל, וסבר לתומו שאין צורך לבוא, אך התברר שהיה זה ביטול טכני והדיון נקבע מחדש על ידי המזכירות. לדעת בית הדין בא כח הבעל היה צריך לברר את הדברים עם המזכירות. דעת הרוב בבית הדין היתה שיש לחייב את הבעל בהוצאות דיון, כיון שגרם לאישה הפסד. אמנם חיוב מדין גרמי קיים רק אם נעשה במזיד, וכאן הדבר נעשה בטעות, מכל מקום דין עורך הדין הוא כדין אומן בשכר שטעה ועל כן חייב לשלם. דעת המיעוט היתה שאין לחייב את צד הבעל בהוצאות דיון, כיון שאומן שטעה חייב כלפי מי ששכר אותו ומשלם לו אך לא כלפי צד שלישי.
חיוב הבעל בביטוח בריאות לאשתו / פד"ר 1160083-5
תביעת כתובה בבעל משתכר ומהמר/ פד"ר 1191510-3
חיוב גירושין בטענת מאיס עלי, כאשר הבעל מאוס על האשה בשל מחלת הנפש שלו, והם התחתנו בלי להרשם / בית הדין פתח תקוה 1264292/1
בני זוג התחתנו בחו"ל ואינם רשומים כנשואים. לא ידוע מי קידש אותם ומי היו העדים. הבעל חולה נפש ולכן הוא מאוס על האשה. בית הדין חייב בגט.
בתים שנבנו לצרכי השקעה על קרקע השייכת לצד אחד / בית הדין פתח תקוה 1140845/5
בני זוג בנו דירות לצרכי השקעה על קרקעות שהתקבלו מהורי האשה והיו רשומות על שם האשה. בית הדין קבע שהאשה תקבל את הבתים, אבל הרווח ועליית ערך הקרקע שהושג עקב ההשקעה המשותפת - יאוזן בין הצדדים.
מזונות לאשה שבעלה מעכב את גיטה / בית הדין פתח תקוה 1219031/9
מדובר בבני זוג פרודים כבר כמה שנים שהגיעו להסכם גירושין, אך הבעל חזר בו וביקש לתקן את ההסכם. בקשתו נדחתה הן בבית הדין האיזורי והן בבית הדין הגדול. בעקבות סירובו לתת גט הוטלו עליו הרחקות דרבנו תם. בפסק דין זה חייב אותו בית הדין במזונות משום שהאשה מעוכבת להינשא מחמתו, אך הוסיף שלמרות זאת אין מעשה ידיה של האשה שייכים לו.
תביעת שלום בית שאינה כנה / בית הדין פתח תקוה 1178793/2
בית הדין דחה את תביעת האשה לשלום בית, וקבע שעליה להתגרש, לאחר שנוכח שאין סיכוי לשלום בית, ואף האשה עצמה אינה חפצה בו, כמוכח מהתנהגותה.
תוקף חתימה על מחילה שנעשתה ע"י בא כח המוחל ולא על ידו / בית הדין פתח תקוה 1294442/5
בית הדין הביא את נציגי הצדדים לפשרה. אחד הצדדים (האיש) נכח בבית הדין וחתם. ואולם, הצד השני (האשה) לא נכחה בבית הדין, ובאת כחה חתמה בשמה לאחר שקיבלה את רשותה. ביתה דין קבע שהחתימה מועילה.
הארכת הזמן לביצוע פונדקאות בעובר מוקפא בעקבות הקורונה / בית הדין פתח תקוה 1089224/18
בני זוג התגרשו. בהסכם הגירושין סוכם שהבעל יהיה רשאי למסור את העובר המוקפא שלהם לפונדקאית במשך שנה וחצי ולא יותר. כעת הבעל מבקש תוספת זמן, וטוען שההליך עוכב בשל הקורונה. בית הדין דחה את בקשתו משום שיכול היה להתקדם למרות הקורונה.
חיוב בגט כשהאשה אסורה על הבעל / בית הדין פתח תקוה 1339355/2
בני זוג ששניהם מודים שהאשה חיה עם גבר זר ונאסרה על הבעל. הבעל אומר שיגרש רק אחרי סיום כל ענייני הרכוש. בית הדין חייב אותו לגרש מיד.
מזונות לבן שהאם מרחיקה אותו מאביו / בית הדין פתח תקוה 1268908/6
בית הדין פטר אב ממזונות משום שהאם מרחיקה ממנו את הבן ומפרה את החלטות בית הדין
כתובה מוגזמת ופיצויים לזוג שהתגרשו בהסכמה / בית הדין פתח תקוה 1278440/4
בני זוג התגרשו בהסכמה לאחר דיון אחד. לכן פטר בית הדין את הבעל מפיצויים ומכתובה מוגזמת, וחייב רק בעיקר כתובה.
חיוב גט על סמך התכתבויות וואטסאפ של האשה / בית הדין פתח תקוה 1299721/3
אדם הוכיח שאשתו זנתה מהתכתבויות וואטסאפ. האשה דרשה לפסול את הראיות משום שהבעל נטל אותן מהטלפון שלה ללא רשות, בית הדין דחה את התביעה. כמו כן הוא דחה את הטענה שהבעל זייף את ההתכתבות.
דירה שנרשמה על שם האשה משיקולי מס / בית הדין פתח תקוה 1275094/4
בית הדין קבע שדירה שנרשמה על שם האשה משיקולי מס תחולק שוה בשוה.
חלוקת אופציות ומניות של האשה / בית הדין פתח תקוה /1268522/4
בית הדין הכריע שאופציות ומניות של האשה אינם בכלל איזון משאבים
חיוב גט לאשה שהגישה תלונות שוא כנגד בעלה / בית הדין פתח תקוה 1339711/11
בית הדין חייב גט באשה שהגישה תלונות שוא כנגד בעלה, ולאור העובדה שכבר שנתים אין הם חיים יחדו באופן תקין.
מדור אלמנה בבית שנהרס ונבנה במסגרת פינוי בינוי / בית הדין פתח תקוה 1255411/1
בני זוג גיבשו הסכם גירושין שלא קיבל מעמד פס"ד, והם גם לא התגרשו בפעל אלא חיו בנפרד במשך שנים. במהלך השנים האלה החל האיש לחיות עם אשה אחרת, ואף ציוה לה את רכושו בצוואה. האשה החוקית תובעת כעת מדור אלמנה בבית בעלה. האשה המוטבת בצוואה טוענת שכיון שהבית נהרס במסגרת פינוי בינוי איבדה האשה החוקית את זכותה למדור אלמנה. בית הדין קבע שהאשה לא איבדה את זכותה.
מדור אלמנה בבית שעומד בפני פינוי בינוי / בית הדין פתח תקוה 1255411/1
אדם היה בהליכי גירושין עם אשתו, תוך שהוא חי עם אשה אחרת. הליכי הגירושין לא הושלמו, האיש כתב צוואה בה הוריש את רכושו לאשה האחרת, ולאחר מכן מת האיש. אשתו של האיש המשיכה לגור בדירתם, וכעת הדירה עומדת בפני פינוי בינוי. כיון שאי אפשר להרוס את הבית ולבנותו מחדש אלא בהסמת האשה, קבע בית הדין שהיא זכאית להתנות את חתימתה בכך שתשוב ותתגורר בנכס עד יום מותה, לאחר שיבנה הבית מחדש.
קביעת מקום מגורי האם במקום ניכור הורי / בית הדין פתח תקוה 1370472/3
בית הדין קבע כי האם תמשיך לגור בעיר בה גרה לפני הגירושין, והילדים יוסיפו ללמוד במקום שלמדו.
חיוב בית הדין לדון בניגוד לדעתו לפי החלטת בית הדין הגדול / בית הדין פתח תקוה / הרב דוד גרוזמן / 1058837/4
הרב דוד גרוזמן מבאר מדוע בית הדין האזורי לא יפעל בניגוד לדעתו, גם אם קיבל הנחיה כזאת מבית הדין הגדול
התרת נישואין אזרחיים ללא בירור יהדות האשה / בית הדין פתח תקוה 1418839/1
בית הדין קבע כי לא יתיר את נישואי הצדדים שהתחתנו בקפריסין, ולא יסדר גט לחומרה, אלא לאחר בירור יהדות האשה.
עילות גירושין – מחלת נפש שהוסתרה, אלימות הבעל, ודין הכתובה / פד"ר 1169128/2
פטור מדמי שימוש בדירה העומדת למכירה / פד"ר 1088925-5
לאחר גירושי הצדדים האשה המשיכה לגור בדירה המשותפת, כיון שעדיין לא נמכרה כפי שסוכם בהסכם הגירושין. הבעל דורש שכר דירה עבור זמן זה. בית הדין פטר את האשה מתשלום, כיון שהדירה אינה מוגדרת כ"חצר העומדת לשכר" משום שהיא עומדת למכירה, ועל כן חל בה דין זה נהנה וזה לא חסר.
זכות שימוש בעוברים מוקפאים / פד"ר 1089224/3
הבעל חלה לפני הנישואין בסרטן הערמונית, נאלץ לעבור כריתת אשך, והקפיא מספר מנות זרע על מנת להבטיח אפשרות להולדת ילדים בעתיד. לאחר שהצדדים נישאו, עברה האישה טיפולי הפריה קשים ממנות הזרע המוקפאות, והצליחו להביא ילד לעולם. לאחר מכן נשאבו ממנה ביציות נוספות, ומהם הופרתה מנת הזרע האחרונה של הבעל. האישה תובעת להתגרש, ומסרבת לתת לבעל את העובר שהופרה גם ממנה, על מנת שייתן אותו לאם פונדקאית. כמו כן אינה מסכימה להרות שוב באמצעות טיפולי ההפריה הקשים שעברה, ואשר לטענתה הביאו אותה לכדי סכנת חיים. הבעל דורש שלום בית, וטוען, כי העובר המוקפא הוא תקוותו האחרונה לילד נוסף, ודורש לקבל אותו לחזקתו. אם האשה לא תהרה אותו הוא דורש לאפשר לו לתת את העובר לאם פונדקאית. בית הדין קבע כי העובר אינו רכושו של אף אחד מהצדדים, אין אפשרות להורות לאשה להרות אותו, וגם אין אפשרות לתת אותו לאם פונדקאית ללא הסכמת האשה.
דמי מדור הילדים כאשר הם גרים עם האם בדירתה / פד"ר 1097392-6
באיזה מקרים יש לקבוע איסור לנטען / פד"ר 1098598-16
בקשת כהן וגרושה מנישואין אזרחיים להינשא / פד"ר 1236611/1
המבקשת נישאה באוזבקיסטן בנשואין אזרחיים, ולאחר 17 שנה התגרשה בגט כדמו"י בבית הדין בפ"ת. לאחר מכן הכירה את המבקש, שהוא כהן, והם חיו יחד 13 שנה, ועתה הם מבקשים להינשא. בית הדין הסיק שכאשר גט ניתן לרווחא דמילתא, ועל פי האמת ברור שהאשה אינה נשואה, הגט אינו אוסר את האשה לכהן. אולם כאשר לא התברר שלא היו קידושין, גם אם על פי דין תורה לא היה צורך בגט, כאשר ניתן גט הוא אוסר את האשה לכהן. נחלקו האחרונים האם בנישואין אזרחיים יש חשש קידושין, ובמיוחד בברית המועצות שבה זו היתה האפשרות היחידה להינשא, ולא היתה אפשרות להינשא בחופה וקידושין. לכן בית הדין דחה את בקשתם להתיר להם נישואין.
דחיית בקשת האב שהילדים ילונו אצל האם כדי שיוכל להתפלל במנין / פד"ר 1171061/3
האב ביקש מבית הדין להורות שבשבתות בהן הילדים שוהים אצלו הוא יוכל להשיבם לבית האם במוצאי שבת, כדי שהוא יוכל להתפלל במנין בבוקר יום ראשון. בית הדין דחה את בקשת האב קודם כל כיוון שהשיקול העיקרי בעניין החזקת הילדים הוא טובת הילדים, ואין זה טובת הילדים שבשבתות הקיץ שעת השינה שלהם תתאחר מאד. בנוסף לכך, ציין בית הדין שאין זה מחובתה של האם לדאוג לתפילות האב ולכן ואין מקום לחייב אותה לשוב מוקדם לביתה בשביל זה. מעבר לכך פסק בית הדין שכיוון שהאב חייב בחינוך ילדיו, לכן בשהותם אצלו והשבתם למוסדות החינוך ביום ראשון בבוקר הוא מקיים מצוה מן התורה, והדבר דוחה מצוה דרבנן של תפלה בציבור, ובשעה זאת הוא פטור מכל מצוה אחרת מדין העוסק במצווה פטור מן המצווה.
*דחיית בקשה לשינוי הסכם גירושין / פד"ר 1219031/5
הבעל הגיש בקשה לשנות את הסכם הגירושין בטענה שההסכם אינו מאוזן ואין סימטריה בין הצדדים. כמו כן טען שלא הבין בשעת עריכת ההסכם את משמעות הוויתורים שוויתר. בית הדין דחה את הבקשה, הן משום שאדם אינו נאמן לומר שלא הבין את ההסכם שחתם עליו, והן משום שהרבה פעמים הסכם אינו סימטרי מבחינה אוביקטיבית אלא נערך על פי הרצונות שהיו חשובים לצדדים בעת עריכת ההסכם.
תנאים בהסכם ממון העלולים לפגוע בכשרות הגט / פד"ר 1208788/1
הצדדים הופיעו לפני בית הדין לצורך סידור גט, לאחר שאישרו הסכם גירושין והסכם ממון בבית המשפט. במהלך הדיון בית הדין התוודע לסעיף בהסכם הממון שנחתם לפני החתונה הקובע כי אם הבעל לא ישתף פעולה בהליכי הגירושין הוא יחויב לשלם מזונות בסך 3000 דולר לחודש. הצדדים הצהירו בבית הדין שהסכמתם לגירושין ניתנה מרצון חופשי ואינה נובעת מהסעיף האמור. בית הדין דן בסעיף זה וקבע שבסעיפי ההסכם נשואי דיון זה יש את כל המרכיבים של גט מעושה לכל השיטות. על אף שהצדדים הצהירו שהסעיף איננו העילה לגט, בית הדין פסק שכל זמן שעומדות בפני הבעל שתי אפשרויות בלבד, או לשלם קנס או לגרש, הדבר נחשב כגט מעושה. לכן בית הדין הורה לצדדים להגיש לו הסכם מתוקן בו יושמט הסעיף האמור, ורק אז ייקבע מועד לסידור הגט. יש לציין כי הסעיף המדובר איננו מופיע בהסכמי קדם נישואין המקובלים.
@דחיית בקשת הבעל לדחות את הגט עד לאחר ההכרעה בעניין הממון / פד"ר 1163682/2
דין 'משפחה שנטמעה' בעולי רוסיה ובעדת 'בני ישראל' בהודו / פד"ר 1190088/1
פסק הדין דן בבקשת היתר נישואים לבת לקהילת "בני ישראל" מהודו. פסק הדין סוקר בהרחבה את כל השיטות שדנו בכשרותם של "עדת ישראל": לדעת הרבנים: רוזובסקי, פיינשטיין (אף שלא התייחס במפורש ל"בני ישראל") הרצוג, עוזיאל, ניסים, יוסף, ישראלי יש להתיר את בני כת "בני ישראל" להנשא לאחר בירור יוחסין. לעומת זאת, הרבנים וולדנברג שטרנבוך ובעל קהילות יעקב אסרו אותם להנשא ללא גיור אך הם התירו להם להנשא זה לזה. בפסק הדין נידונו בהרחבה נימוקי הדעות השונות, עיקר המחלוקת היא האם להשוותם לאיסור להינשא לכותים ולמחלוקת הפוסקים על האיסור להינשא לקראים: בגמרא בקידושין נאסר להינשא לכותים, משום שהם שלא בקיאים בטיב גיטין וקידושין ומחשש שהתערבו בהם פסולים. לדעת המתירים האיסור היה משום גזירה ועל "בני ישראל" מהודו לא גזרו , מעבר לכך במקרה של קהילת "בני ישראל" על פי רוב הם נהגו שלא להתגרש כלל. בנוסף לכך לדעת המתירים אין דינם דומה לדין הקראים, כיון שהקראים פעלו ביודעים נגד החכמים ואילו בני ישראל פעלו מתוך אי ידיעת ההלכה. ולדעת האוסרים האיסור על הכותים היה מן הדין ואין צורך בגזרה לאיסור. בנוסף נידון ההיתר "משפחה שנטמעה נטמעה", שלדעת חלק מהמתירים כאשר נטמעו שלא בכוונה אין לאסור לאחר דורות ואילו לדעת האוסרים אין זה רלוונטי בקהל שלם שלא נטמע בכלל קהילות ישראל. למעשה החלטת הרבנות הראשית על פיה נוהגים בתי הדין מיום ח' חשון תשכ"ב היא כדעת המתירים, אך לצד זאת נקבעה הנחיה לעשות בירור שלושה דורות לאחור שלא היה מקרה של נישואים לאחר גירושים שלא נעשו כהלכה. לאור החלטת הרבנות הראשית בית הדין התיר למבקשת להינשא, כיון שהתברר שאמה ואם אמה, במשך כמה דורות, לא התגרשו. כמו כן ציין בית הדין שגם לדעת האוסרים אין איסור על בני העדה להתחתן בינם לבין עצמם. אולם גם בן עדתה יצטרך לברר שהוא נצר לשלושה דורות של נשים שלא נישאו לאחר גירושין.
השפעת טענת אלימות על חיוב גט / פד"ר 1125041/2
האשה מרדה על בעלה בעקבות טענות לאלימות מצידו, ושנה וחצי לאחר מכן הגישה תביעת גירושין. במשך הזמן שחלף האשה היתה מטופלת במרכז לאלימות במשפחה, שם ייעצו לה להתגרש, אך עדיין חיו הצדדים באותה דירה. הבעל טען שהוא רוצה בשלום ובשיקום הנישואין. בית הדין פסק שטענת הבעל הוא רוצה בשלום אינה כנה, כיון שבדיון בבית המשפט הוא הסכים לפירוק שיתוף ומכירת הדירה כשהיא פנויה. כיון שכך בית הדין חייב אותו במתן גט. מצד שני בית הדין אינו רואה את הבעל כבעל אלים ומכה כיון שבית המשפט הגדיר את מעשיו כ"עבירות אלימות ברף נמוך" וגזר עליו עונש הרתעתי בלבד. בית הדין רואה את תביעת האשה כטענה שבעלה מאוס עליה (מחמת האלימות) באמתלא מבוררת, טענה המחייבת מתן גט אך אינה מזכה בתשלום הכתובה.
דחיית בקשה להצמיד את חיוב המזונות למדד / פד"ר 1101081/8
האיש התחייב בהסכם הגירושין למזונות בסכום מסויים. האשה מבקשת לקבוע שהסכום יהיה צמוד למדד, ללא שהאיש הסכים לכך. בית הדין ערך בירור ארוך בנושא התנודות בערך המטבע בזמן חז"ל ובימינו והביא את הדעות השונות בנושא. למעשה קבע בית הדין שמחמת הספק אין לחייב אדם, כיון שהמוציא מחברו עליו הראיה.
חישוב חוב של כתובה בלירות / פד"ר 985020/7
בני הזוג נישאו בשנת 1974, ובשטר הכתובה נקבע סכום של 100,000 לירות, אשר ערכה כיום 10 ש"ח בלבד. הבעל יזם גירושין, ובפסק דין נידונה בהרחבה חיוב הכתובה במקרה זה, וערכה בימינו. הדיינים הכריעו שכיון שהבעל יזם את הגירושין, יש לחייב את הבעל במלוא הכתובה. בנוסף הכריע בית הדין שהכרעת בית המשפט כי הבעל יקבל באיזון המשאבים חלק נמוך מחלקה של האישה אין פירושו שהבעל 'נתן' לה מחלקו המגיע לו, אלא שזהו חלקו בממון על פי החוק. ולכן אין כאן תשלום הפוטר אותו מחיוב הכתובה. בפסק הדין האריכו לדון כיצד להעריך כתובה הנקובה בלירות, וסקרו את מחלוקות האחרונים בעניין. למעשה, הכרעתם היא שכיוון שבעת המעבר מלירות לשקל קבעה המדינה ערך נקוב להמרת המטבע, ולכן כך יש להתייחס לחוב בלירות שלא הוצמד במפורש למדד. אולם בכתובה יש סיבות לומר שהבעל חייב יותר ממה שנכתב בכתובה: א. על פי ההלכה הבעל חייב לפחות מאתיים זוז. ב. תוספת כתובת דינה כמתנה, ובמתנה אנו אומדים את דעת הנותן בשעת המתנה, ויש לשער כי הבעל התכוון להתחייב סכום שישמור על ערכו. מנהג בתי הדין לא קבוע בשאלה זאת: הרב אלישיב והרב עובדיה נטו להצמיד כתובות בלירות למדד, אולם יש שהעדיפו הצמדה לדולר, כך מובא בכמה פדר"ים וכן מובא בשם הגרש"ז אוריבך ובפתחי חושן כפשרה. למעשה הכריע בית הדין כפשרה שיש להצמיד את הכתובה לדולר ולכן יש להעריך את החוב ב15,000 דולר כיון שכך היה שווי הלירה בעת החתונה.
***חשש קידושין בהצעת נישואין עם נתינת טבעת
גבר הציע נישואין לאישה באומרו: 'התינשאי לי', ונתן לה טבעת. בית הדין התיר את האישה להינשא ללא צורך בגט. הסיבה לכך היא, שכדי שקידושין יחולו יש צורך במעשה קידושין ובעדים כשרים, ושני הדברים הללו לא היו במקרה שלפנינו. מצד מעשה הקידושין- אפילו היה אומר 'הרי את נשואתי' זה היה תלוי במחלוקת הפוסקים, ורק אם דיבר עימה קודם בעסקי קידושין היא ספק מקודשת, במקרה זה אין אמירת התנשאי לי נחשבת כעסקי קידושיה. בנוסף המבי"ט הסתפק אם בעל האומר לאישה בלשון עתיד התנשאי לי חייב להוסיף: "בטבעת זו" ואם לא הוסיף את המילים הללו האם אין בכך חשש קידושין, והספק הזה ראוי להצטרף לשאר הספיקות. מצד העדים- במעשה שלפנינו היה רק עד אחד, ובקידושין כאלו נחלקו הפוסקים האם חוששים לקידושיו. מה עוד שעד זה היה מחלל שבת לפי דבריו ולפי דברי הזוג. סיבה נוספת העלה בית הדין, שמלבד העד הנ"ל היו שם רק קרובי משפחה ולדעת חלק מהפוסקים במקרה כזה אומרים ש'נמצא אחד מהם קרוב או פסול עדותם בטלה'.
חיוב כתובה לאישה שטענה כי אינה יכולה לדור יחד עם בנותיו של הבעל מנישואיו הקודמים / פד"ר 1080750/3
אדם נשא אשה. בני הזוג חתמו על הסכם שבו נאמר שהאשה תגור בביתו של הבעל יחד עם בנותיו מנישואיו הקודמים. האשה לא הסתדרה עם הבנות ועזבה את הבית, בטענות שונות בין היתר שהבעל מרד ובגד בה. הבעל הגיש תביעת גירושין. האשה תובעת את מלוא כתובתה. בבית הדין הוסכם ששני הצדדים מעוניינים בגירושין והשאלה היא מי מוגדר כמורד. הדיינים נחלקו כיצד להתייחס לאי יכולת האישה לדור עם בנות בעלה. לדעת הרוב: האישה איבדה תוספת כתובתה ויש לה עיקר כתובה בלבד (לדעת אחד הדיינים שבדעת הרוב יש לה גם תוספת, ולדעת המיעוט: איבדה עיקר כתובה ותוספת.
**איזון פנסיה מוקדמת למי שיצא לפנסיה מוקדמת בגלל אובדן כושר עבודה / פד"ר 1115144/5
אדם איבד את כושר עבודתו ויצא לפנסיה מוקדמת בגיל צעיר, אשתו עדיין עובדת. היא דורשת לקבל מחצית מכספי הפנסיה של בעלה. בית הדין דחה את בקשתה.
**זוג שכבר 18 שנה אין ביניהם יחסי אישות / פד"ר 1098104/2
אדם תבע גירושין. שני בני הזוג מודים שכבר 18 שנה אין ביניהם יחסי אישות. הבעל טוען שבתחלת התקופה הוא ביקש מאשתו, אבל לאחר זמן הוא למד שאין טעם לבקש ולכן הפסיק לבקש. האשה טוענת שאין יחסי אישות כי הבעל לא מבקש. האשה מבקשת שלום בית. בית הדין קיבל את תביעת הבעל.
**אשה שבגירושיה קבלה סכום שדי בו לרכישת דירה, אך היא העדיפה לחסוך אותו ולקחת משכנתא, וכעת היא דורשת שהגרוש ישא בהוצאות / פד"ר 620919/1
בני זוג נפרדו. הם מכרו את דירתם והאשה קבלה אחוז ניכר מהכסף. האיש, לעומת זאת, קיבל סכום נמוך ואין לו דירה משלו. האשה יכלה לקנות דירה בסכום שקבלה, אך העדיפה להשקיע אותו בחסכון, ולקחת משכנתא לקניית דירה לה ולילדים המשותפים. משום כך היא תובעת שאבי הילדים ישא בהוצאות המשכנתא. בית הדין דחה את בקשתה.
הסכם למכירת חצי דירה שאחר חתימתו עלו מחירי הדירות / פד"ר 989461/14
בני זוג חתמו על הסכם גירושין, לפיו יקנה הבעל את מחצית הדירה בסכום של 450000 ש"ח. לאחר שעלו מחירי הדירות האשה תבעה סכום גדול יותר כיוון שלטענתה היא חתמה על ההסכם על מנת שתקבל סכום שיספיק לה לקנין דירה חדשה. בית הדין דחה את טענת האשה משום שהטענה שההסכם נעשה על דעת שהאישה תקנה בכסף דירה חלופית לא הוכחה, ועל כן היא בגדר 'דברים שבלב'. בנוסף ההתחייבות אינה בטעות, הואיל ועליית מחירים נפוצה ועל דעת כן התחייבו כיוון שלא התנו שאם יהיה שינוי במחירים ישלמו לפי השווי בשעת התשלום. בייחוד כאשר מדובר בכתיבת סכום מפורש בהסכם אשר אינו נותן מקום לפרשנויות אלא אם כן חלו שינויים קיצוניים ביותר בין תקופת ההסכם לתקופת מימושו. בית הדין דן גם במעמדו ההלכתי של 'הסכם גירושין' וקבע שמעמדו כהסכם גמור והוא אינו בבחינת 'ראשי פרקים'. לכן גם לדעות (הט"ז, הב"ש ורע"א) ש'ראשי פרקים' שמוסכם שיבוא אחריהם הסכם מפורט אינם מחייבים (לעומת דעתם של בית שמואל אחרון, הנודע ביהודה והטיב קידושין), ולכן אי אפשר לחזור מ'הסכם גירושין'.
חזרה ליהדות של אישה שנישאה למוסלמי וגרה עמו שנים רבות / פד"ר 1071427/1
אישה שנולדה כיהודיה אך חיה עם מוסלמי וילדה לו ארבעה ילדים והתאסלמה וכעת רוצה לחזור ליהדותה ולהנשא ליהודי, בית הדין סקר את מנהג בתי הדין להצריך קבלת חברות וטבילה בפני שלושה (כמנהג הרמ"א) מתוך הבהרה שאינו לעיכובא, ולאור הדרכתו של הגרי"א וולדנברג: מקבלים את חזרתו לחיק היהדות באהדה ובשמחה רבה, ואומרים לו 'אחינו אתה' ומתפללים עליו לפני אבינו שבשמים – כשם שהטה את לבו לשוב בתשובה שלמה אל חיק היהדות שממנה לוקח ומשם מקור יניקתו כן ייטע בלבו אהבתו ויראתו ויחננו בדעה ובינה והשכל להבין עמקי וסודי התורה ולמצוא את נתיב מצוותיה לטוב לו בזה ובבא. וכל זה בגלל ובאשר שמעיקרא לא פקעו ממנו יהדותו כלל וכלל
