ראובן שכר את שמעון להחליף אותו בשמירה. שמעון כבר הגיע לעמדה והביע מוכנות, אך לבסוף לא שמר כי לא היה בכך צורך. לפי ההלכה, האחריות לוודא את הצורך בהחלפה חלה על ראובן, ולכן עליו לשלם לשמעון שכר חלקי ("פועל בטל") בשיעור של חצי עד שני שלישים מהסכום שסוכם. השניים צריכים להגיע לפשרה על הסכום המדויק.

מותר להפעיל כוח רק כסילוק מיידי והכרחי של פולש או כדי מונע נזק, ורק במידה המינימלית, ללא ענישה או נקמה. גם בהגנה על רכוש – ההיתר קיים רק כשאין דרך אחרת לעצור את הפגיעה ובאמצעי היעיל והמצומצם ביותר. בפעולות מדינה (כגון פינוי מאחזים) אסור לפגוע בשוטרים או חיילים, הן משום בעלות המדינה על הקרקע והן משום שפגיעה בהם אינה מונעת את הפעולה אלא מהווה אלימות אסורה.

שוכרים בבניין גורמים להזנחה, רעש ושימוש אסור בשטח המשותף, ופוגעים בערך הדירות וביכולת למכור אותן. לפי דין תורה, שכנים רשאים למנוע השכרת דירה לשוכרים המזיקים או הפוגעים באווירת הבניין.

ההלכה אינה מחייבת את דרישות חוק התיווך (חתימה ורישיון) באופן גורף, ולכל מקרה פרטים משלו. דרישת הרישיון שנויה במחלוקת: החוק שולל תשלום ללא רישיון, אך בהלכה אין הכרעה ברורה, ובתיווך אקראי יתכן שתהיה זכאות. חוק ההתיישנות אינו מבטל תביעה הלכתית כאשר החוב ברור, ובית דין יבחן אם מדובר בדין מרומה לפני שיפטור.

סופרת כותבת לעלון שבת ללא תשלום, ונשאלת השאלה למי שייכות זכויות היוצרים. לפי דין תורה, הזכויות שייכות לסופרת מאחר שאין בינה לבין המערכת יחסי עובד-מעביד. לעלון אסור לפרסם את הכתבות כספר ללא רשותה, והיא רשאית להוציאן בעצמה.

מציאת חפיסת סיגריות שהונחה במקום שמור – לכתחילה אין לגעת בה. כיוון שנלקחה כבר, ובפרט שאין בחפיסה סימן, ניתן לרשום את שוויה ולהשתמש בסיגריות או לזרוק אותן. חיוב השבת אבדה קיים בעיקר כלפי מי שמעשן בעצמו, אך במקרה זה דין החפיסה הוא "יהא מונח" ודי ברישום השווי.

עובד שעבד ללא תלוש ("בשחור") זכאי לפיצויי פיטורין ולפנסיה לפי החוק. בבתי הדין לממונות נפסק שחובות אלו מחייבים גם לפי דין תורה – מכוח מנהג המדינה או דינא דמלכותא דינא. לפי חלק מהשיטות, העובד יכול למחול על זכויותיו, אך לפי אחרות – אין אפשרות למחול כלל.

באופן עקרוני, הוצאות בית הדין מתחלקות בין שני הצדדים, אך הוצאות אישיות של ייצוג משפטי, כגון שכר עורך דין או טוען רבני, אינן ניתנות בדרך כלל לתביעה מהצד השני. הטעם לכך הוא שהוצאות ייצוג נחשבות הוצאה שאדם מוציא עבור עצמו, ולא לצורך בירור הדין המשותף לשני הצדדים. עם זאת, כאשר צד מסרב להתדיין כדין, גורם להוצאות מיותרות, או כאשר בשטר הבוררות ניתנה לבית הדין סמכות מפורשת לחייב בהוצאות – ניתן לחייבו בהחזר הוצאות.

אין להצהיר הצהרות לא נכונות מול קופת חולים. ואם הדבר גורם לכך שהקופה משלמת סכום שהיא לא חייבת בו - יש בכך גם גזל.

לפי דין תורה אין חובה עקרונית לנמק פסק דין למעט מקרים חריגים, אך חוק הבוררות מחייב הנמקה מסוימת. חוות דעת מומחה מטעם צד נבחנת כטענה, ואילו מומחה מטעם בית הדין נהנה ממעמד מיוחד, לצד אפשרות לסטות ממסקנותיו במקרים חריגים ומנומקים. כמו כן, בית הדין פועל לבירור האמת ולפתרון הסכסוך, אינו ממהר להגדיר בעל דין או עד כשקרן, ובדרך כלל אין לפסול הרכב רק משום שדן בעבר בשאלות או בבעלי דין דומים.

בית הדין מתיר דיון כאשר צד אחד מיוצג והצד השני לא.

ניתן לעגן בחוזה מכירת מקרקעין מגבלות על מכירה עתידית לאדם מסוים או לקבוצה מוגדרת באמצעות מנגנונים הלכתיים שונים, ובהם שיור זכות, זכות קדימה, תנאי במכירה או התחייבות כספית. מבחינה הלכתית קיימת מחלוקת בדבר תוקפו של שיור זכות מניעתית, ואילו זכות קדימה או רכישה חוזרת נראות כפתרונות מעשיים יותר. כדי שההגבלות יחולו ובפרט גם על רוכשים עתידיים יש צורך בעיגון משפטי מתאים, כגון רישום הערת אזהרה, ובכל מקרה מומלץ להיעזר בעורך דין המתמחה במקרקעין.

כאשר השוכר מחויב להציג את הדירה למתעניינים, אין הוא רשאי לדרוש תשלום או לחייב את השוכר החדש לרכוש את חפציו כתנאי למסירת פרטי המשכיר. במקרים אחרים, אם הותנה מראש תשלום עבור מסירת המידע, ייתכן שיש לחייב בתשלום מצומצם כדמי תיווך. לעניין מחילה שנאמרה בשעת כעס, נחלקו הפוסקים אם היא תקפה, אך כאשר האדם אינו חוזר בו גם לאחר שהכעס חלף, יש לראות במחילתו כמחילה גמורה.

במקרה של תוספת בנייה, אם מדובר בהרחבה בשטח פרטי – הגג שמעליה שייך לדייר שבנה תחתיו. אך אם הרחבה נבנתה על גבי גג משותף, הגג החדש לרוב נשאר רכוש משותף לכל הדיירים. ההכרעה תלויה גם בתקנון הבית המשותף ובהסכמות בין הצדדים.

כאשר בעלים מוצא את אופניו הגנובים אצל מי שקנה אותם, הדין תלוי בתום ליבו של הקונה ובאפשרות לברר את מקור האופניים. באופניים חשמליים עם מספר שלדה אין בדרך כלל תקנת השוק, ועל הקונה להשיבם ללא תשלום. ברכוש רגיל, קונה תם עשוי לקבל החזר על מה ששילם לגנב, אך קונה שידע או שהיה עליו לחשוד בגניבה אינו זכאי לכך.

קבלן אחראי לנזקים שגרמו פועליו בשוגג או ברשלנות. אם הנזק ניתן לתיקון – יש להעריך את עלות התיקון ולחייב בהתאם. אם אינו ניתן לתיקון – יש להעריך את שווי החפץ הניזוק כפי שהיה שוה לפני הנזק, כמשומש, לפי הערכת איש מקצוע, ואת שוויו כעת לאחר הנזק, ולשלם את ההפרש.

השוכר עזב את הדירה 10 ימים לפני סיום החוזה, ובמקומו נכנס דייר חדש. המשכיר דורש תשלום על ימים אלו בטענה שהשוכר התחייב לשנה. הדין עם השוכר – אם המשכיר הסכים לשוכר חלופי, אין תביעה, וגם על עשרת הימים הראשונים שוויתר – אין לו עילה לגבות כעת.

השוכרים נדרשו במפתיע להתפנות או לשלם קנס ושכירות מוגדלת בתקופת הביניים שבין תום החוזה למועד העברת הבעלות לקונה. מאחר שהמשכיר יצר רושם מטעה, עליו להשלים 30 ימי הודעה מוקדמת, המקנים לשוכרים תשעה ימי שהות נוספים ללא קנס. אך לאחר ימים אלו יחולו תנאי החוזה והקנסות אם השוכרים יישארו ללא הסכמה, ואין היתר הלכתי לקזז תשלומים בגין טרדות עבר.

שלושה שותפים רכשו נכס, אך לאחר שהתברר שאחד מהם הסתיר את מצבו הכלכלי וגרם לנזקים כבדים, חתם אחד האחים לבדו על הסכם פשרה עמו ללא ידיעת אחיו. ככלל, אם האח הגדול לא הסמיך את אחיו לפעול בשמו והתנגד לכך, אין הוא מחויב להסכם; ואילו שאלת חלוקת הזכויות בנכס תלויה בבירור עובדתי והלכתי האם הפשרה הייתה הכרחית ליציאת השותף או שמא נעשתה ללא סמכות וללא צורך.

רטיבות מהדירה העליונה גרמה לשוכרת בדירה התחתונה לעזוב, ובעל הדירה תובע את הפסד דמי השכירות. בתשובה נדונים דיני מניעת רווח, אחריות לאחר התראה לתיקון הנזק, ומעמדם ההלכתי של נזקי מים. למסקנה, מאחר שהחיוב על הפסד דמי שכירות שנוי במחלוקת ראשונים, אין לחייב בדיני אדם, אך ראוי לשלם לצאת ידי שמים.