הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

ערבות הדדית חיי אדם עני המהפך בחררה דיני חברות סמכות השלטון המקומי שכנים דיני עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה דינא דמלכותא - דינא חזרה מהתחייבות דיני חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי על האתיקה הצבאית הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית התמודדות עם כשלים חוזים משפטי ארץ מבוא לאתיקה צבאית גבורה מצור פדיון שבויים משמעת מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל כופים על מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר דבר האבד גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה דיני ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זכיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בן המצר - בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר לשאת אשה שניה (מאה רבנים) השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי דיני משפחה לימודי אזרחות בתי הדין הרבניים עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה חוזה לטובת צד שלישי מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמני הקדש חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה משפטי ארץ ד - חוזים ודיניהם תום לב פסולי דין ערך זכויות עתידיות גיור משומדים זכרון דברים עריכת דין אסמכתא חשבון בנק נאמנות אב על כשרות בניו ממזרות שיעורים במסגרת מרכז הלכה והוראה עד מומחה עד פסול מורדת פוליגרף זכות עמידה בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התחייבות מופרזת התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה קבלת עדות בטלפון או סקייפ חיוב גבוה מסכום התביעה טענת אי הבנה בדיקות גנטיות חקירה וראיה ביוזמת בית הדין מדריך ממוני מעשי אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג חוות דעת לועדת שרים לחקיקה טוהר המידות צנעת הפרט תעודות רשמיות של גוים

מזונות לילדי זוג שחיו חיי ראוותנות ומותרות למרות שלא עבדו / פד"ר 1086182/6

הרב שלמה שטסמן ( בית הדין הרבני האזורי תל אביב)
בני זוג חיו חיי ראוותנות ומותרות, למרות שלא עבדו. הבעל לא עבד משום שהוא מוגבל, כתוצאה מתאונה שעבר בנעוריו. בני הזוג חיו חיי מותרות וראוותנות, שמומנו מכספי הפיצויים שקיבל הבעל על התאונה שעבר בנעוריו, ומכספים שנתנו הורי הבעל. כשאזלו כספי הפיצויים, ואם הבעל הפסיקה לתמוך בזוג, ביקשה האשה גירושין. בני הזוג התגרשו, וכעת תובעת האשה מזונות עבור הילדים. היא תובעת שהגרוש יתן לילדים את אותה רמת חיים שהתרגלו אליה. הכוללת בגדים ממיטב המותגים, וחדרים מלאים צעצועים מהחברות הנחשבות ביותר. בית הדין קבע שהגרוש ישלם כפי צרכיהם של הילדים.

ב"ה

תיק 1086182/6

בבית הדין הרבני האזורי תל אביב יפו

לפני כבוד הדיינים:

הרב שלמה שטסמן – אב"ד

התובעת:             פלונית (ע"י ב"כ עו"ד ציון סמוכה)

נגד

הנתבע:                       פלוני   (ע"י ב"כ עו"ד ציפי פינקלשטיין)

הנדון: רמת החיים ויכולותיו של האב כמדדים לצורכי הילדים ולחיוב המזונות

החלטה

לפני בקשה לפסיקת מזונות ילדים זמניים.

סקירת רקע

הצדדים, ששניהם בנים למשפחות אמידות ומבוססות, נישאו זה לזו כדת משה וישראל בשנת 2012 לאחר חמש שנות זוגיות לא ממוסדת. מנישואין אלו נולדו לצדדים שני ילדים: [א'] יליד אוקטובר 2013 ו[ב'] ילידת אפריל 2016.

בני הזוג ניהלו אורח חיים ראוותני הכולל מגורים בווילה בהרצליה פיתוח; ריהוט, כלי בית, בגדים ותכשיטים של מיטב היצרנים והמעצבים; נהיגה ברכבי פאר יוקרתיים וחופשות תכופות ביעדים נחשבים בחו"ל.

התנהלותם של הצדדים הייתה חסרת כל אחריות נוכח העובדה שהאיש כלל לא עבד; שהכנסותיה של האישה מעבודתה לא היו גבוהות ושאורח החיים הראוותני מומן בעיקר מתמיכה שוטפת ונדיבה של אם האיש ומבזבוז כספי פיצויים שקיבל האיש בגין תאונת דרכים קשה שעבר בנערותו.

כחודשיים לאחר לידת התינוקת נפרדו הצדדים ובחודש יולי 2016 הגישה האישה תביעת גירושין כרוכה נגד האיש. בית הדין קיים דיון בעניינם של הצדדים בסוף חודש נובמבר 2016 כאשר בסיומו ניתן פסק דין לגירושין. בשלהי שנת 2016 סודר גט פיטורין בין הצדדים.

בית הדין ניסה להבין בדיון מדוע בני זוג אשר חיו חיי רווחה כלכלית, שהתברכו בילד כבן שלוש ושחובקים בזרועותיהם תינוקת שזה עתה נולדה נגררים להליך גירושין?

לצדדים נרטיבים שונים אשר אינם סותרים זה את זה ואולי אף משלימים זה את זה.

האיש טען כי האישה נתנה עיניה באחר שאינו אלא עורך דין שעליו המליצה אימו כדי שיחלץ אותה מבעיות מיסוי קשות שאליהן נקלעה. מנגד טענה האישה כי האיש הוא עצלן, בטלן, שתיין וצרכן סמים קלים; 'שהחזיקה אותו על גבה' במשך שנים ושהקרע אירע נוכח חשדותיו והשמצותיו ובעיקר נוכח העובדה שאימו של האיש 'סגרה את הברז' והפסיקה את התמיכה הכלכלית הנדיבה והמשמעותית בבני הזוג.

טענות הצדדים

טענות האם

האם מבקשת שבית הדין יחייב את האב במזונות זמניים בסכום המתקרב לשלושים אלף ש"ח. את בקשתה מבססת האם על רמת החיים שבה חיו הצדדים ועל יכולותיו הכלכליות של האב.

לדבריה, כחלק מחיי הפאר והרווחה הראוותנים ילדיהם נהגו להיות לבושים בבגדי מותגים אנגליים כמו בבגדי מעצבים; שהתינוקת [ב'] 'נהנית' מעגלת תינוקות של וורסאצ'ה ושלבן [א'] שני חדרים, אחד מהם גדוש במיטב הצעצועים היקרים והעדכניים.

בכל הקשור ליכולות הכלכליות טוענת האם כי בעוד היא נהנית מיגיע כפיה אך משתכרת רק ששת אלפים ש"ח לחודש, לאב יכולות כלכליות מופלגות ובכללן נכסי נדל"ן בארץ ובחו"ל; זכויות בחניון בהקמה ב[...]; מניות בחברות לא ידועות; חשבונות בנק בגרמניה שבהם כספים רבים ואף אחוזי נכות שבגינם זכה לפיצויים בסך שני מיליון ושבע מאות אלף ש"ח.

טענות האב

האב טוען שנפגע בנערותו קשות בתאונת דרכים ושבשל פגיעת הראש הקשה שממנה סבל אין לו ומעולם לא הייתה לו עבודה מסודרת. לדבריו, הוא ניסה לשלוח ידיו בעסקים שונים אך הדבר לא צלח.

לדברי האב, טענות האם על אודות יכולותיו הכלכליות מופרכות. הוא אכן קיבל פיצויים בגין פגיעתו בתאונת דרכים אך בסכום הקטן במיליון ש"ח מהסכום שלו טוענת האם ושגם אותו סכום בוזבז, לדרישת האם, על אורח חיים ראוותני וחסר אחריות. האב גם מכחיש מכול וכול שיש לו נכסי נדל"ן או מניות כלשהם.

עוד טוען האב כי דווקא לאם יכולת השתכרות מעסקי ביגוד שבהם הושקעו כספים מכספי הפיצויים שקיבל.

האב מכיר בחיובו על פי דין לזון את ילדיו אך טוען שיש לקבוע סכום מזונות ראוי על פי דין.

נציין כי בכתב התשובה היה נכון האב לשלם ארבעת אלפים ש"ח ובדיון אשר קיים בית הדין הסכימה באת כוח האם שהאב ישלם ששת אלפים ושלוש מאות ש"ח כאשר סכום זה כולל מדור והוצאות מטפלת לתינוקת של הצדדים (שורה 214 לפרוטוקול הדיון מיום י"ב במרחשוון תשע"ז – 28.11.2016).

דיון והכרעה

בית הדין מחייב מזונות ילדים על פי דין תורה הכתובה והמסורה.

הלכה פסוקה היא כי האב חייב במזונות ילדיו עד שיהיו בני שש ואפילו אינו אמוד (שולחן ערוך אבן העזר סימן עא סעיף א; בית שמואל שם ס"ק א). על פי תקנות הרבנות הראשית בראשות הגרי"א הרצוג והגרבצמ"ח עוזיאל זצ"ל הורחב החיוב עד גיל חמש־עשרה. בתקנה מאוחרת יותר הורחב החיוב עד לגיל שמונה־עשרה.

דבר פשוט וברור שבכלל חיוב המזונות גם חיוב בכסות, במדור ובהוצאותיו. אך עם זאת גם פשוט וברור כפי שכתבו הפוסקים כי החיוב אינו לפי עושרו של האב אלא כפי צורכם של הילדים (שולחן ערוך אבן העזר סימן עג, סעיף ו; בית שמואל שם ס"ק ה; באר היטב סימן עא ס"ק א).

ועם זאת, אנו נוקטים כדעת הגרש"ב ורנר זצ"ל, אב"ד תל אביב לפני כשני דורות, אשר כתב בספרו משפטי שמואל (מהדורא בתרא סימן י אות ג) שלמעשה נוהגים בבתי הדין להתחשב ברמת חיי האב ולא מקציבים לכולם שיעור אחיד אלא העשיר לפי עושרו והעני לפי עוניו, וזאת הואיל ו"מזונות הבנים מדין צדקה נגעו בה" ובצדקה אין קנה מידה אחד לכולם, ולכן, יש לחייב את האב לספק לבנו מזונות "די מחסורו אשר יחסר לו".

מהכלל אל הפרט.

 התמונה העולה לפנינו היא כי הצדדים התנהלו כלכלית באופן בזבזני וחסר אחריות ומופקר וניהלו חיי ראוותנות בעיקר על חשבון אחרים התומכים בהם. פעם נוספת חוזים אנו באמיתת דבריו של החכם מכל אדם על "טובה פת חרבה ושלוה בה" ועל "עושר השמור לבעליו לרעתו".

מאורח חיים חסר אחריות ומופקר זה לא ניתן לגזור את יכולותיו הכלכליות של האב כדי לקבוע חיוב מזונות 'כפי עושרו'.

זאת ועוד: האם מייחסת לאב עושר, נכסי נדל"ן, מניות וחשבונות בנק בחו"ל, אך לא הביאה ולו בדל של ראיה המוכיחה קיום ממון ונכסים אלו.

אכן כפי שעולה מדברי האב עצמו, אין הוא 'עני מרוד', ואף אם אין לייחס לו – כפי טענת האם – עשירות מופלגת, יכולות כלכליות מסוימות ישנן לו, ואין מקום לחייבו במזונות מינימום כאחד מעניי ישראל.

פסיקתא

לאחר שמיעת טענות וטיעוני באי כוח הצדדים ועיון בחומר אשר בתיק ולאחר שיקול דעת מוחלט כדלהלן:

א.       האב ישלם למזונות כל אחד משני הילדים אלף ושמונה מאות ש"ח לחודש ובסך הכול שלושת אלפים ושש מאות ש"ח. סכום זה כולל השתתפות בהוצאות החזקת מדור.

ב.       בנוסף לכך ישלם האב ארבעים אחוז מהוצאות שכר הדירה. בכל מקרה לא ישלם האב עבור רכיב זה יותר מאלפיים וארבע מאות ש"ח.

ג.       האב ישלם מחצית מהוצאות הגן והצהרון של הבן [א'] כמו כן ישלם האב מחצית מעלות המטפלת של הבת [ב'] בכל מקרה לא ישלם האב עבור השתתפותו בהוצאות הגן, הצהרון והמטפלת יותר משלושת אלפים ש"ח.

ד.       כמו כן ישלם האב מחצית מהוצאות רפואיות חריגות.

ה.       תחולת חיוב החלטה זו מחודש ספטמבר 2016 כאשר האב רשאי לנכות סכומים שהעביר לאם עבור מזונות הילדים – ככל שהעביר סכומים שכאלה.

 

ו.        מזכיר בית הדין יקבע מועד דיון במזונות קבועים.

 

ניתן ביום י"ב באדר התשע"ז (10.3.2017).

 

הרב שלמה שטסמן – אב"ד