הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

ערבות הדדית חיי אדם עני המהפך בחררה דיני חברות סמכות השלטון המקומי שכנים דיני עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה דינא דמלכותא - דינא חזרה מהתחייבות דיני חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי על האתיקה הצבאית הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית התמודדות עם כשלים חוזים משפטי ארץ מבוא לאתיקה צבאית גבורה מצור פדיון שבויים משמעת מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל כופים על מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר דבר האבד גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה דיני ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זכיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בן המצר - בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר לשאת אשה שניה (מאה רבנים) השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי דיני משפחה לימודי אזרחות בתי הדין הרבניים עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה חוזה לטובת צד שלישי מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמני הקדש חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה משפטי ארץ ד - חוזים ודיניהם תום לב פסולי דין ערך זכויות עתידיות גיור משומדים זכרון דברים עריכת דין אסמכתא חשבון בנק נאמנות אב על כשרות בניו ממזרות שיעורים במסגרת מרכז הלכה והוראה עד מומחה עד פסול מורדת פוליגרף זכות עמידה בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התחייבות מופרזת התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה קבלת עדות בטלפון או סקייפ חיוב גבוה מסכום התביעה טענת אי הבנה בדיקות גנטיות חקירה וראיה ביוזמת בית הדין מדריך ממוני מעשי אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג חוות דעת לועדת שרים לחקיקה טוהר המידות צנעת הפרט תעודות רשמיות של גוים כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית

אשה שויתרה על כתובתה בהסכם שאושר בבית המשפט / פד"ר ‏952279/12

הרב אברהם מאיר שלוש, הרב שמואל אברהם חזן, הרב רפאל זאב גלב ( בית הדין הרבני האזורי חיפה)
אשה חתמה על הסכם גירושין שאושר בבית המשפט, בו היא מוותרת על כתובתה. לאחר מכן התגרשו הצדדים בבית הדין, והוצא פס"ד שבו מצוין שהאשה אסורה לבעלה וצריכה בירור לנטען. כעת היא תובעת את כתובתה. בית הדין קבע שאמנם נכון שאשה שויתרה על כתובתה בבית המשפט יכולה לחזור בה עד הגירושין, אבל לאחר הגירושין אינה יכולה לחזור בה.

ב"ה

תיק ‏952279/12

בבית הדין הרבני האזורי חיפה

לפני כבוד הדיינים:

הרב אברהם מאיר שלוש – ראב"ד, הרב שמואל אברהם חזן, הרב רפאל זאב גלב

התובעת:            פלוני            (ע"י ב"כ טו"ר אברהם גולובנציץ ועו"ד אביבית אמסטר-מטרי)

נגד

הנתבע:            פלונית            (ע"י ב"כ עו"ד גיא אופיר)

הנדון: תביעת כתובה לאחר שהאישה ויתרה עליה בהסכם ממון שאושר בביהמ"ש

החלטה

בפנינו תביעת כתובה שהגישה המבקשת.

תיאור העובדות:

הצדדים נישאו ביום י"ב באב תשמ"ט (13.8.89) ולהם שני ילדים משותפים. ביום ט"ז בחשוון תשע"ה (9.11.14) אישרו הצדדים הסכם גירושין בערכאה אחרת בו נקבע כי המבקשת מוותרת על כתובתה ומזונותיה באופן סופי ומוחלט (סעיף 2.3 להסכם). ביום ב' בשבט תשע"ה (22.1.15) הצדדים התגרשו כדת ובמעשה בית הדין נקבע כי הצדדים אסורים זה לזה ובמידה ותחפוץ להינשא לנטען הדבר טעון ברור.

למרות האמור המבקשת תובעת כיום את כתובתה. בא כוחה הוסיף כי ההסכם הנזכר בו ויתרה על כתובתה הגיע 'בחטא ברמאות וחוסר תום לב' (שורה 15 לפרוטוקול מיום כ"ב בכסלו תשע"ח 10.12.17) עם זאת שאלת בית הדין 'אז מה צריך לעשות' לא זכתה לתשובה ברורה. (שורה 17 שם).

מנגד, בא כוח המשיב טען כי מיד אחר חתימת ההסכם ועוד בטרם התגרשו הצדדים הגישה המבקשת בערכאה אחרת ביום א' בטבת תשע"ה (23.12.14) בקשה לביטול ההסכם מחמת נסיבות אחרות, אך לאחר הגירושין ביום ח' בתמוז תשע"ה (25.6.15) משכה את בקשתה וסגרה את התיק ובכך למעשה חיזקה את ההסכם. (שורות 25-26 שם).

לדבריו, הגם שבזמן הגירושין קבע בית הדין כי האישה זכאית לתבוע את כתובתה, אך כאמור היה זה בזמן בו בקשתה לביטול ההסכם היתה תלויה ועומדת ולפיכך בית הדין אפשר את התביעה במידה וההסכם יבוטל, אמנם מאחר ובסופו של דבר ההסכם קיים אין מקום לתביעה. 

מיותר לציין כי בשעת ההסכם שני הצדדים היו מיוצגים והמבקשת הצהירה לפרוטוקול 'אני חתומה על ההסכם, ההסכם מקובל עלי, אני מבינה את פרטי ההסכם, את משמעויות סעיפי ההסכם ואת מהות ההסכם ואישורו ואני מבקשת ליתן להסכם תוקף של פסק דין'. (שורות 30-33 לפרוטוקול מיום 9.11.14 בערכאה אחרת).

כמו כן הצהירו הצדדים כי עם חתימת ההסכם וכפוף לביצועו אין ולא תהיינה להם כל תביעות דרישות או טענות מכל סוג בכל הכרוך ו/או הנובע ו/או הקשור בנישואיהם ו/או ברכושם (סעיף 5.1 שם).

דיון והכרעה:

כאמור, הצדדים התגרשו בהתאם להסכם שאושר בערכאה אחרת בו נקבע כי המבקשת ויתרה על כתובתה.

והנה הסכם גירושין שאושר בבית הדין כשמו כן הוא צופה פני גירושין, והינו כפוף ומותנה בסדור הגט וככל שלא סודר הגט אפשר שיש מקום לטענת המבקשת כי חוזרת היא בה מוויתור הכתובה  כפוף לביטול ההסכם, אבל ברור שמשעה שהצדדים התגרשו זה מכבר על פי ההסכם, אין מקום לטענה זו.

הן אמת, כי אף הסכם שנערך בערכאה אחרת אינו חל על גירושי הצדדים או על מחילת הכתובה הכפופה לסדור הגט מאחר והדבר מסור לסמכות בית הדין בלבד, ולפיכך כל עוד לא סודר ונמסר הגט לאישה אין כאן מחילות בכפוף לביטול ההסכם, אך כאמור משעה שהצדדים התגרשו לפני כשלוש שנים בהתאם להסכם, לרבות מחילת הכתובה כחלק בלתי נפרד מההסדר הרכושי הכולל, ההסכם כולו שריר וקיים.

זאת ועוד, בנדון דידן שהסכם הגירושין אושר בערכאה אחרת, אין אנו צריכים כלל לדון בתוקפו וגבורתו של ההסכם או בביטולו, שהרי הדבר ברור כי תביעה לביטול הסכם יש להגיש רק בפני הטריבונל שאישר את ההסכם, מאחר וסמכות הדיון בביטול ההסכם מסורה לערכאה שאישרה את ההסכם וכפי שנקבע בבג"ץ 124/59 גלאובהרדט נ' בית הדין האיזורי חיפה ובבג"ץ 8578/01 חליווה נ' חליווה וכהנה רבות. וכבר הארכנו בזה בפסק דין שניתן בבית הדין בפתח תקוה מיום ה' שבט תשע"ד (6.1.14 תיק מספר 375079/2) קחנו משם.

סיכומם של דברים, מאחר ואין בסמכות בית הדין לדון בביטול הסכם שאושר בערכאה אחרת, לפיכך הסכם הגירושין בו ויתרה המבקשת על כתובתה שריר בריר וקיים, לרבות הצהרת המבקשת כי אין ולא תישמע כל תביעה נוספת הנובעת מהנישואין, ומשכך תביעת המבקשת נדחית במדוכ'ה.

וסמוך לחתימה התקבלה הודעת בא כוח המבקשת כי במעמד סדור הגט ביום ב' בשבט תשע"ה (22.1.15) קבע בית הדין כי המבקשת רשאית לפתוח תיק כתובה ועם פתיחתו יקבע מועד לדיון. לדבריה, כך עולה גם מהחלטת בית הדין הגדול ומשכך על בית הדין להזדקק לתביעה.

אמנם לאור האמור יד הדוחה נטויה, שהרי בשעת סדור הגט בקשת המבקשת לבטול ההסכם היתה תלויה ועומדת ומשכך קבע בית הדין כי עם פתיחת תיק הכתובה יקבע מועד לדיון וזאת במידה ואכן ההסכם היה מבוטל דבר שלא נעשה.

ואף עתה, בכפוף לביטול ההסכם בערכאה אחרת יזדקק בית הדין לגופה של תביעה וכפי שהעלה בית הדין הגדול שלא הוצרך לפרש את המפורש, אמנם בשלב זה וכל עוד ההסכם לא בוטל אין מקום כלל לדון בתביעה.

 

ניתן לפרסם לאחר השמטת פרטים מזהים.

 

ניתן ביום כ"ד בכסלו התשע"ח (12/12/2017).

 

הרב אברהם מאיר שלוש – ראב"ד    הרב שמואל אברהם חזן    הרב רפאל זאב גלב