הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

ערבות הדדית חיי אדם עני המהפך בחררה דיני חברות סמכות השלטון המקומי שכנים דיני עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה דינא דמלכותא - דינא חזרה מהתחייבות דיני חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי על האתיקה הצבאית הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית התמודדות עם כשלים חוזים משפטי ארץ מבוא לאתיקה צבאית גבורה מצור פדיון שבויים משמעת מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל כופים על מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר דבר האבד גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה דיני ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זכיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בן המצר - בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר לשאת אשה שניה (מאה רבנים) השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי דיני משפחה לימודי אזרחות בתי הדין הרבניים עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה חוזה לטובת צד שלישי מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמני הקדש חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה משפטי ארץ ד - חוזים ודיניהם תום לב פסולי דין ערך זכויות עתידיות גיור משומדים זכרון דברים עריכת דין אסמכתא חשבון בנק נאמנות אב על כשרות בניו ממזרות שיעורים במסגרת מרכז הלכה והוראה עד מומחה עד פסול מורדת פוליגרף זכות עמידה בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התחייבות מופרזת התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה קבלת עדות בטלפון או סקייפ חיוב גבוה מסכום התביעה טענת אי הבנה בדיקות גנטיות חקירה וראיה ביוזמת בית הדין מדריך ממוני מעשי אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג חוות דעת לועדת שרים לחקיקה טוהר המידות צנעת הפרט תעודות רשמיות של גוים

**סמכות בית הדין להזמין לדיון את קרוביו וחבריו של בעל הדין כדי לשכנעו לתת גט / פד"ר 1096472/6

הרב יצחק אושינסקי ( בית הדין הרבני האזורי חיפה)
בית הדין הזמין לדיון את הורי הבעל, שאשתו תובעת גט, כדי לבחון את יכולתם להשפיע על הבעל לתת גט. הבעל מתנגד. הוא אומר שזאת פגיעה בפרטיותו, ושהוא אינו מעוניין שהוריו יהיו צד בדיון. בית הדין דחה את דבריו, והביא תקדים שבו הזמין בית הדין את חבריו לעבודה של הבעל, כדי לשכנעו לתת גט.

ב"ה

תיק 1096472/6

בבית הדין הרבני האזורי חיפה

לפני כבוד הדיינים:

הרב יצחק אושינסקי – אב"ד

התובעת:            פלונית            (ע"י ב"כ עו"ד אלי ביטון)

נגד

הנתבע:            פלוני            (ע"י ב"כ עו"ד אהרון טירר)

הנדון: סמכות - בית הדין מוסמך לזמן את הורי הבעל כדי לבחון את שורש סירובו לגרש

החלטה

בפנינו בקשת הבעל לביטול החלטת בית הדין לזימון הוריו לדיון.

נזכיר, בהחלטת בית הדין מיום כ"ג בחשוון תשע"ח (12.11.17) נאמר בין השאר:

ובכן, על פי המתואר, הצדדים, או אחד מהם, היו אצל כמה מטפלים, ובית הדין מעוניין לבחון באמצעות המטפלים הנ"ל מהו המצב הזוגי או האישי שבין הצדדים או אצל אחד מהם, ומה הרקע להחרפת המצב ביניהם.

הצד המעוניין ימציא את פרטי המטפלים הנ"ל בתוך 10 ימים, ובית הדין ישקול זימונם לעדות.

בנוסף, לדיון הנ"ל יוזמנו אף הורי הבעל, בניסיון לבחון איתם את מניעי הבעל לאי מתן גט, ובמידת האפשר, להפעיל את השפעתם עליו.

הבעל ימציא לבית הדין את פרטי הוריו, כולל כתובתם, בתוך 5 ימים.  

כך שבמסגרת מה שכונה על ידי בית הדין "לבחון מהו המצב הזוגי או האישי שבין הצדדים או אצל אחד מהם, ומה הרקע להחרפת המצב ביניהם", וכדי "לבחון איתם (=עם הורי בעל) את מניעי הבעל לאי מתן גט, ובמידת האפשר, להפעיל את השפעתם עליו", זומנו הורי הבעל (ומטפלי הצדדים) לדיון הבא שנקבע.

עתה מבקש הבעל לבטל את ההחלטה באשר לזימון הוריו לדיון, וטוען בבקשתו שהגיש באמצעות בא כוחו כי "לבעל הזכות לפרטיות ולכבוד מתוקף חוק יסוד כבוד האדם וחרותו. הדיון מתנהל בדלתיים סגורות, והוריו אינם צד לתיק או לסכסוך בין הצדדים, והבעל מסרב בכל תוקף לערב את הוריו בכל פרטי הסכסוך. מדובר בניסיון ללחוץ על הבעל לתת גט וכו'".

ובכן, לאחר העיון, בית הדין אינו נעתר למבוקש לביטול ההחלטה הנ"ל, ונבאר.

נזכיר, בהחלטת בית הדין מיום ט"ז בחשוון תשע"ח (5.11.17) נאמר:

בהמשך להחלטת בית הדין מיום י"ג בחשוון תשע"ח (2.11.17), ייקבע מועד דיון נוסף בפני הרכב מלא ליום ראשון הבא כ"ג בחשוון תשע"ח (12.11.17) בשעה 9.30 בבוקר, בנוכחות הבעל בלבד, כדי להבהיר לו את מצוקת אשתו המבקשת להתגרש, וכדי לנסות לשכנעו לתת לה את הגט לאור החלטות בית הדין המורות על גירושין ולאור סירובו עד היום לגרש את אשתו.

כאמור בהחלטה הנ"ל, האשה פטורה מלהופיע לדיון הנ"ל.

למעשה נאמר לא אחת כי בית הדין משוכנע שהשלום לא ישוב לבית זה, וראו לדוגמא האמור בהחלטת בית הדין מיום י"ג בתשרי תשע"ח (3.10.17):

בתיק זה לא ישוב השלום לצערנו, ובית הדין משוכנע בכך, ואמר את דברו לא אחת, כולל בהחלטה המורה על גירושין, מיום י' בתמוז תשע"ז (4.7.17) (אף הבקשה לצו הגנה והאמור במסגרת ההחלטה הנ"ל לצו הגנה מוכיחים את האמור), וחבל שהבעל מושך את ההליך ללא תכלית.

וראו אף המתואר באריכות בהחלטת בית הדין מיום י"ג בחשוון תשע"ח (2.11.17), שם הוצגו המקרים בהם הבעל סירב לגרש במועד שנקבע לסידור גט, ולקראת סיומה של החלטת בית הדין הנ"ל אף נאמר:

כך שהיה ברור כבר אז שרק המחלוקת הרכושית, היא המפרידה בין היותם נשואים להיותם גרושים.

לאור כל האמור, לבית הדין ברור כי שני הצדדים מבינים כי הם לקראת גירושין, ובית הדין ימשיך לצעוד לקראת גירושין בין הצדדים.

כך שעולה מהמתואר לעיל, כי חרף העובדה שבית הדין משוכנע שהשלום לא ישוב לבית זה וחרף העובדה כי לעמדת בית הדין המחלוקת הרכושית, היא המפרידה בין היותם נשואים להיותם גרושים, הבעל עדין מסרב לגרש את אשתו, ועל בית הדין מוטלת החובה לקבל את התמונה הרחבה בתיק ולזהות את מקור בעיית הסרבנות שאצל הבעל. לשם כך זומנו הוריו של הבעל הדיון.

באשר לפן המשפטי הנטען על ידי הבעל באמצעות בא כוחו, כי בית הדין נעדר סמכות לזמן את הורי הבעל לדיון, כמתואר לעיל, בית הדין אינו מוצא הצדקה משפטית לטענה זו.

ראשית, טענה זו מתמיהה, לאור האמור בתקנה פ"ג לתקנות הדיון:

בית-הדין רשאי, לפי שיקול דעתו, להזמין כל אדם או לדרוש המצאת מסמכים  והוכחות, אם ראה צורך בכך.

כך שלבית הדין סמכות לזמן כל אדם לדיון, אם סבור שיש תועלת בזימונו לשם ניהול וקידום התיק. 

בנוסף, אין בסיס משפטי לטענות הבעל, בעיקר לאור האמור בהחלטת בג"ץ בתיק 7828/15 ובפיסקה 6 להחלטת בג"ץ בתיק 5185/13.

וראו האמור בהחלטת בג"ץ 7828/15 באשר לזימון צדדי ג' כדי לסייע במתן הגט:

לפנינו עתירה שעניינה בהשגות העותר על החלטת בית הדין הרבני הגדול לזמן אישים בכירים מהאקדמיה, שהעותר עשוי לדבריו להיות עימם בקשרים אישיים ומקצועיים, לדיון בעניין סירובו ליתן גט לאשתו, היא המשיבה 8 (להלן: האישה). ייאמר כבר כעת כי דין העתירה להידחות על הסף, בהיעדר עילה להגשתה.

[...]

על רקע זה, ובטרם יכריע בערעור שלפניו, החליט בית הדין הרבני הגדול לזמן את האישים כאמור, תוך שציין כי:

"בית הדין מלא תקוה שפעולה זו תועיל לסיים פרשה קשה זו המאמללת את שני בני הזוג ללא כל תועלת."

לדעת העותר, החלטת בית הדין הרבני הגדול ניתנה שלא בסמכות, ובנסיבות שלטענתו מצדיקות את התערבות בית משפט זה בשל פגיעה בזכויות יסוד שלו. ואולם, תקנה פ"ג לתקנות הדיון בבתי-הדין הרבניים בישראל, התשנ"ג, מורה כי:

"בית-הדין רשאי, לפי שיקול דעתו, להזמין כל אדם... אם ראה צורך בכך."

למקרא ההחלטה נושא העתירה, ברי כי בית הדין הרבני הגדול מצא צורך בזימון האישים שפירט (חמישה במספר) בניסיון להביא לסיום הפרשה. לנוכח הוראת התקנה האמורה, ובשים לב לכך שמדובר בהחלטת ביניים, לא מצאנו כי יש עילה להתערבותנו בהחלטה על פי אמות המידה שנקבעו בהלכה הפסוקה.

משכך, העתירה נדחית.

כך שאין כל מניעה משפטית לזמן אף את הורי הבעל דנן לדיון, בשל התקווה כי הם יסייעו לבית הדין ולתובעת לסיים את ההליך באופן ראוי.

על החלטתו זו חזר בית המשפט העליון אף בפסקה 6 בבג"ץ בתיק 5185/13, ובין השאר רשם שם כך:

6. פרשנות: מספר נימוקים של פרשנות מביאים לדחיית הטענה לחוסר סמכות.

[...]

איננו צריכים להרחיק עדותנו ואפנה לאמצעי בו כבר נקט בית הדין לגבי העותר ג'. בית הדין הזמין קולגות ואישים מהאקדמיה, על מנת שישפיעו על העותר ליתן גט לאשתו, צעד שללא ספק יש בו כדי לבייש את העותר ולפרסם את קלונו וגנותו בקרב סביבתו המקצועית. ואכן, ג' עתר לבית משפט זה בטענה כי בית הדין חרג מסמכותו, אך העתירה נדחתה בפסק דין קצר, בהיעדר עילה להתערבות (בג"ץ 7828/15 פלוני נ' בית הדין הרבני הגדול בירושלים (18.11.2015)). איני רואה הבדל מהותי בין צעד זה בו נקט בית הדין, לבין ההמלצות מושא דיוננו.

ג. סעיף 1 לחוק השיפוט קובע כי לבית הדין סמכות לדון ב"ענייני נישואין וגירושין" וסעיף 3 קובע כי לבית הדין סמכות "בכל ענין הכרוך בתביעת גירושין". פשוטו של מקרא כי הפעלת לחץ סביבתי-חברתי שנועד להביא לגירושין, קרובה ל"ענייני גירושין" ולמצער, כרוכה בהליכי הגירושין גם אם אינה בסמכותו הייחודית של בית הדין.

ובאשר לטענת בא כוח הבעל כי החלטה לזמן את הורי הבעל מנוגדת לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, נזכיר את האמור בהמשך החלטת בית המשפט העליון שם: 

ה. פרשנות ברוח חוקי היסוד: עוד לפני חקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, הכירו בתי המשפט כי "מניעתה של עגינות אישה היא עקרון יסוד שהוא, על פי תפיסותינו, מבין הערכים הבסיסיים שלנו" (בג"ץ 852/86 אלוני נ' שר המשפטים, פ"ד מא(2) 1, 74 (1987)).

סרבנות גט מגלמת פגיעה בשלוש זכויות-בת הנגזרות מהזכות החוקתית לכבוד, וניתן לומר כי כאשר במסורבת גט עסקינן, המדובר בכבוד האשה וחירותה במובן המילולי של המילה. 

כך שאין יסוד משפטי אף לטענה זו במסגרת נסיבות דנן.

לאור כל האמור, בקשת הבעל נדחית, ובית הדין עומד על החלטתו המצוטטת מעלה באשר לזימון הורי הבעל לדיון כדי לקבל את התמונה הרחבה בתיק ולזהות את מקור בעיית הסרבנות שאצל הבעל, וכן כדי לבחון אתם את מניעי הבעל לאי מתן גט, ובמידת האפשר, להפעיל את השפעתם עליו, כאמור לעיל.

משכך, הבעל ימציא לבית הדין את פרטי הוריו, כולל כתובתם, בהתאם למועד המוקצב לכך בהחלטה הנ"ל, ולא יאוחר מכך.

ניתן לפרסם לאחר השמטת פרטים מזהים.

 

ניתן ביום כ"ו במרחשון התשע"ח (15/11/2017).

 

הרב יצחק אושינסקי – אב"ד