הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

ערבות הדדית חיי אדם עני המהפך בחררה דיני חברות סמכות השלטון המקומי שכנים דיני עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה דינא דמלכותא - דינא חזרה מהתחייבות דיני חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי על האתיקה הצבאית הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית התמודדות עם כשלים חוזים משפטי ארץ מבוא לאתיקה צבאית גבורה מצור פדיון שבויים משמעת מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל כופים על מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר דבר האבד גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה דיני ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זכיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בן המצר - בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר לשאת אשה שניה (מאה רבנים) השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי דיני משפחה לימודי אזרחות בתי הדין הרבניים עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה חוזה לטובת צד שלישי מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמני הקדש חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה משפטי ארץ ד - חוזים ודיניהם תום לב פסולי דין ערך זכויות עתידיות גיור משומדים זכרון דברים עריכת דין אסמכתא חשבון בנק נאמנות אב על כשרות בניו ממזרות שיעורים במסגרת מרכז הלכה והוראה עד מומחה עד פסול מורדת פוליגרף זכות עמידה בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התחייבות מופרזת התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה קבלת עדות בטלפון או סקייפ חיוב גבוה מסכום התביעה טענת אי הבנה בדיקות גנטיות חקירה וראיה ביוזמת בית הדין מדריך ממוני מעשי אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג חוות דעת לועדת שרים לחקיקה טוהר המידות

חיוב מזונות לבת המסרבת להיפגש עם אביה / פד"ר ‏846585/6

shutterstock

shutterstock

הרב חיים בזק, הרב ינון בוארון, הרב שלמה שושן ( בית הדין הרבני האזורי טבריה)
בית הדין דן בחיוב מזונות לבת המסרבת להיפגש עם אביה. האב טוען שזו תוצאה של הסתת האם. והאם טוענת שזה בגלל קשיחותו של האב. אולם שתי הטענות לא הוכחו, ונראה שהנתק נוצר בשל תקלה בתקשורת בין האב לבת. בית הדין הכריע שאין זה מתקבל על הדעת לחייב אב במזונות לילדה שאיננה מוכנה לתקשר עמו, אך על מנת לא לפגוע בבת נקבע כי המזונות לא יבוטלו, אך האב לא יחויב לשלמם לידי האם אלא ישירות לידי הבת ובלבד שהבת תחדש את מפגשיה עמו.

ב"ה

תיק ‏846585/6

בבית הדין הרבני האזורי טבריה

לפני כבוד הדיינים:

הרב חיים בזק – אב"ד, הרב שלמה שושן, הרב ינון בוארון

התובע:            פלוני  

נגד

הנתבעת:            פלונית            (ע"י ב"כ עו"ד תהילה כהן)

הנדון: מזונות – תביעה לביטול מזונות בגלל סרבנות קשר

החלטה

בפנינו בקשה לביטול מזונות של בת קטינה בגין סירוב לכל קשר עם האב. הצדדים התגרשו בבית הדין לפני כשש שנים וחצי, ומאז התנהלו ביניהם דיונים בענין מזונות הילדים והסדרי ראיה בין האב לילדיו. ביום כ"ז בניסן התשע"ו (05.05.2016), לאחר דיון בנושא הסדרי הראיה, נקבע כי בהתאם להמלצות לשכת הרווחה, על שני הצדדים לשתף פעולה ולפנות להדרכה וטיפול כפי הוראות העובדת הסוציאלית המטפלת. עוד נקבע כי אם בתוך חצי שנה לא יחודש הקשר עם הבת ת', האב יוכל להגיש בקשה להפחתה או לביטול מזונותיה.

לאחר כשנה, ביום כ"ב באייר התשע"ז (18.05.17), הגיש התובע בקשה לפטרו ממזונות הבת הקטינה [ת'], מאחר ולמעלה משנתיים הילדה איננה מגיעה אליו ומאז ההחלטה הנזכרת, אינה מגיבה אפילו לטלפונים ומסרונים. כל זאת, בניגוד לאמור בהסכם הגירושין שנחתם על ידי הצדדים ואושר בבית הדין. לטענתו הדבר נובע כתוצאה מגיבוי ואף הסתה של האם כנגדו. ביום י"ג בסיון תשע"ז (07.06.17) ניתנה החלטה שעל הצד השני להגיב תוך 14 יום. ביום כ"ד בסיון תשע"ז (18.06.17), התקבלה בקשת באת כוח המשיבה לארכה של שלושים יום. הבקשה אושרה, ובאיחור של יומיים מהמועד שנקבע, התקבלה תגובתה. לטענתה, הנתק בין הבת לאב נוצר בשל התנהלותו של האב כלפיה, כאשר הוא אינו מתייחס אל צרכיה המיוחדים וקשייה הרגשיים ולא בשל הסתה. עותק יועבר לאב.

 

אין בכוונתנו להיכנס בפרוטרוט לטענות ההדדיות המופיעות בכתבי הצדדים, וכן לא נתייחס לשאלה האם האב עומד בתשלומי המזונות בזמנם, שאלה שאינה רלוונטית לנושא. כאמור לעיל, האב טוען להסתה ואילו האם טוענת לחוסר התחשבות של האב בילדה וחוסר גמישות מצדו. מתוך עיון בכתבי הטענות ובתיקים, לרבות עיון בתסקיר החסוי, נוכחנו כי הטענה של האב להסתה מצד האם כנגדו לא הוכחה, אך גם לטענה להתנהלות שלילית של האב לא נמצאו סימוכין. נראה שהנתק נוצר בשל תקלה בתקשורת בין האב לבת שנבעה בין היתר מהמחלוקת בין ההורים על דרך החינוך הראויה כלפי הבת. האב היה בדעה שיש לחנך את הילדים בקשיחות ולהציב בפניהם גבולות ברורים ואילו האם נטתה להתנהלות יותר רכה ופתיחות כלפיהם. ייתכן שהיחס הקשוח מצד האב, גרם להתקוממות של הבת כלפיו, אך מצד האב לא היתה התעללות, אלא מחלוקת בין הצדדים בעניין דרכי החינוך. חוסר גמישות איננו התעללות, ואיננו מצדיק יצירת נתק מצד הבת כלפי אביה מולידה. ניתן להבין את הקשיים שנגרמו לבת כתוצאה מכך, אך אין זה מצדיק ניתוק כל קשר. מצוות כבוד אב נאמרה גם לגבי אב קשוח, ואף בדברי חכמים מצויה הבחנה בעניין ההבדל בין אופי החינוך האבהי לבין זה האימהי. משום כך הקדימה התורה את כבוד האב לכבוד האם מפני שהאם מפייסת את הילד בדברים והוא נוטה יותר לכבדה והתורה הדגישה שגם את האב יש לכבד. (ולעניין מורא, הקדימה התורה את האב, מכיוון שאופי החינוך האימהי גורם למחיקת הדיסטנס כלפיה ולכן בענין זה הוקדם בתורה מורא האם למורא האב כדי להדגיש שגם כלפי האם יש לחוש ולהתנהג בהנהגה של יראה). וכלשון רש"י (ויקרא פרק יט פסוק ג):

"אמו ואביו תיראו – כאן הקדים אם לאב, לפי שגלוי לפניו שהבן ירא את אביו יותר מאמו, ובכבוד הקדים אב לאם, לפי שגלוי לפניו שהבן מכבד את אמו יותר מאביו, מפני שמשדלתו בדברים:"

והנה, אם נקבל את התביעה לפטור את האב ממזונות, תעלה השאלה ממה היא תתפרנס ומהיכן יחיה ירק זה. האם האב מעוניין שהבת תפסיק את לימודיה ותצא לעבוד כדי לפרנס את עצמה? ודאי שלא זאת כוונתו. נוכחנו במהלך כל הדיונים כי הוא אב אוהב ורוצה בטובת ילדיו. לדבריו, אף בקשתו הנוכחית הוגשה רק כעת ולא כעבור חצי שנה מההחלטה הנ"ל, מכיוון שדאג לרווחתה של הבת. בוודאי כוונתו היא שהחוב יוטל במלואו על האם, ועל ידי זה היא תחדל מההסתה של הבת כלפיו. אך מכיוון שקבענו שלא הוכח שהאם אשמה בנתק, הדבר לא יהיה צודק. מאידך, אין זה מתקבל על הדעת לחייב אב במזונות לילדה שאיננה מוכנה לתקשר עמו.

הפתרון לבעיה זו, מצוי לדעת בית הדין על ידי קביעה כי המזונות לא יבוטלו, אך האב לא יחויב לשלמם לידי האם אלא ישירות לידי הבת ובלבד שהבת תחדש את מפגשיה עמו. בוודאי שלכתחילה לא ראוי לערב את הקטינים במהלך גביית המזונות, אך במצב הקיים נראה שזהו הפתרון האופטימאלי והאמצעי הנכון לזרז את הבת לתקשר עם אביה.

הסדר מעין זה נקבע בעבר על ידי בית הדין בצפת בתיק אחר, ונימוקים הלכתיים שניתנו לכך מופיעים בספרו של אב בית הדין לשעבר (כיום אב בית דין בירושלים) הגאון ר' אוריאל לביא שליט"א, בעטרת דבורה חלק א' סימן ל'. עיין שם שמאריך בביאור השיטות השונות בפסקי הדין הרבניים בנושא זה ומסקנתו כאמור לעיל.

 

ההסדר יתנהל כדלהלן:

החל מיום י"ב בחשון תשע"ח (1.11.17), האם לא תהיה רשאית לגבות את דמי המזונות מידי האב, לא באופן ישיר ולא באמצעות לשכת ההוצל"פ. יתקיים מפגש בין האב לבת פעמיים בחודש בשעות אחר הצהריים בימי ראשון, או ביום אחר שיתואם בין האב לבת. בסיום כל מפגש, האב ימסור בידי הבת את ההמחאה עבור מחצית מדמי המזונות עבור אותו חודש. המפגשים יתקיימו במרכז קשר, או במקום אחר שיתואם בין הצדדים או באמצעות לשכת הרווחה.

ההסדר האמור איננו תקף באופן רטרואקטיבי אלא רק מכאן ולהבא.

 

לאחר תקופה של ששה חודשים, אם יחודש הקשר בין האב ל[ת'], תוכל האם לבקש לחדש את גביית המזונות ישירות אליה, כפי שהיה בעבר.

ההחלטה מותרת לפרסום לאחר השמטת פרטי הזיהוי של הצדדים ושל ילדיהם.

 

ניתן ביום כ"ו בתשרי התשע"ח (16/10/2017).

 

הרב חיים בזק – אב"ד     הרב שלמה שושן         הרב ינון בוארון