הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

חיי אדם גט מוטעה רועה זונות חברות השלטון המקומי שכנים עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה חזרה מהתחייבות חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית חוזים משפטי ארץ ביטול מכירה קרע הודאת בעל דין מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות האשה ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זיכיונות ורישיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר לשאת אשה שניה השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי משפחה לימודי אזרחות עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה מזונות הילדים מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמניו חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה מעשי ידי אשתו תום לב פסולי דין גיור אתיקה משפטית עריכת דין אסמכתא חשבון בנק תנאים ממזרות שיעורי סולמות עד מומחה מורדת פוליגרף בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה חיוב גבוה מסכום התביעה טענת אי הבנה בדיקות גנטיות מדריך ממוני מעשי בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג ייעוץ חקיקה סעד זמני כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית רמאות וגנבת דעת היתר נישואין מדינת הלכה ועד הבית הימורים שיתוף נכסים

**אסיר שהתנה מתן גט לאשתו במחילת כל החובות, כולל חובותיו לילדיו / פד"ר 669147/5

הרב אוריאל לביא, הרב א' אהרן כ"ץ, הרב שלמה שפירא ( בית הדין הרבני הגדול)
אשה תובעת גט מבעלה. בית הדין חייב אותו בגט. הבעל התנה את מתן הגט בכך שהאשה תמחל על כל חובותיו, כולל חובותיו לבתו הקטינה. בית הדין קרע שהאיש צריך לתת גט בכל מקרה, ושהאשה לא מוסמכת למחות על חובות בשם בתה הקטינה.

ב"ה

תיק ‏ 1009706/2

בבית הדין הרבני הגדול ירושלים

לפני כבוד הדיינים:

הרב אליעזר איגרא, הרב א' אהרן כץ, הרב שלמה שפירא

המערערת:            פלונית            (ע"י ב"כ עו"ד אריה נח)

נגד

המשיב:            פלוני            (ע"י ב"כ טו"ר אברהם גולובנציץ ועו"ד אדי ווסר)

הנדון: 'עוולה' בהסכם לא תאושר בבית הדין, הסכמת אפוטרופוס הפוגעת בקטין – בטלה

החלטה

נתקבלה תגובת בא כוח הבעל לדיון האחרון שהתקיים בפנינו ביום ד' באב תשע"ז (27.7.17).

בתגובתו ממציא בא כוח הבעל את קובץ ההחלטות שנתן בית הדין האזורי עד להחלטה האחרונה שנתן כבוד הראב"ד הרה"ג אליהו אברג'יל ביום ח' במרחשוון תשע"ז (9.11.16). אין בתגובתו התייחסות כלשהי להבהרות שהבהיר בית הדין בשעת הדיון ושעליהן ביקש בא כוח הבעל להגיב.

לאחר העיון בכל החומר שבתיק בית הדין חוזר ומבהיר:

החיוב בגט לא בוטל מעולם וביטולו אף אינו מצוי בסמכות בית הדין האזורי

ההחלטה לחיוב בגט שניתנה בתביעה זו מעולם לא בוטלה ואין סמכות לבית הדין האזורי בהרכב אחר לבטל החלטת בית דין חברו. ואכן מעולם לא היה הרכב בבית הדין האזורי שפסק שהבעל אינו חייב לתת גט לאשתו.

ההחלטה מיום כ"ח בשבט תשס"ו (26.2.06) שלא בוטלה מעולם קובעת שהבעל חייב לגרש את אשתו.

אף שבית הדין כתב בהחלטתו, שעליה נסוב הערעור שבפנינו, שלאחר העיון בתיק נראה שאין מקום לדיון נוסף בפניו ועל התובעת לנהל משא־ומתן עם הבעל ובאי כוחו על תנאי הגירושין, אין בהחלטה זו פסיקה של ביטול החיוב וגם לו הייתה כזו הרי שהייתה ניתנת שלא בסמכות.

בטלותן של חלק מן ההסכמות שהוזכרו בהחלטת בית הדין האזורי

מאידך גיסא בהחלטת כבוד הראב"ד שליט"א נכתב: "לאור העובדה שהאישה והילדים מסכימים להופיע לפני רשם ההוצאה לפועל ולהצהיר שמוחלים על חובם וכן ביחס לחובות לקטינה נכתב שהאם תחתום על ויתור הקטינה, כאפוטרופסית של הקטינה.

דבר זה לכאורה אינו מענייננו שהרי חוב האב לילדיו אינו תביעה של האישה כלפי בעלה, ולפיכך: הילדים – ירצו ילכו, לא ירצו לא ילכו, ובית דיננו אינו מתערב בכך.

אפוטרופוס אינו יכול לחוב לקטן והתחייבות האם כי הקטינה לא תתבע את האב – בטלה

עם זאת באשר לחובות האב לקטינה שהאם היא האפוטרופסית שלה חובתנו להבהיר:

אפוטרופוס יכול לזכות לקטן אך לא יכול לחוב לו. ומשכך אסור לאם לוותר בשם הקטינה על הסכומים שנפסקו לקטינה, וכמו כן אין ביכולתה להתחייב שהקטינה לא תתבע את אביה, שהרי בזה היא גורמת לקטינה הפסד בידיים. ומעתה, מכיוון שאין לה רשות לעשות כן, אף אם תמחל בשם הקטינה הדברים לא יועילו.

הדבר נכון בין על פי דין תורה ובין על פי החוק.

הסכמות בין הצדדים מקומן בהקשר של העניינים שביניהם בלבד

העניינים הממוניים שבין הבעל לאישה הם חובות הבעל לאישה – אם ישנם – וחיובו בכתובתה. בית הדין אינו רואה מקור הלכתי לפסוק על ביטול החובות לאישה ולוויתור על כתובתה, אבל אם האישה רוצה למחול – זכותה לעשות זאת.

בין כך ובין כך, בית הדין חוזר על מה שנאמר בדיון:

אין להתנות את ביצוע החיוב בוויתורים של צד ג' ובית הדין לא יהיה מעורב בכך – אף בהסכמה

א.       אין מקום לתלות את סידור הגט, שהבעל חייב בו ואף יש לכפותו עליו, בוויתור של צד שלישי (הילדים) על זכויותיהם.

ב.       אם הילדים ירצו לעשות כן מרצונם, בית הדין לא ימנע מהם לעשות זאת.

ג.       בכל מקרה בית הדין לא יהיה שותף להסכם זה מכמה סיבות:

1.   דרישת הבעל מצד שלישי לותר על זכויותיו מהווה 'עוולה' ובית הדין לא יחתום על עוולה (עיין כתובות יט, ב).

2.   גם בהסכמות שהיו בעבר לא דובר שבית הדין יהיה צד להליך אלא שהילדים מרצונם יוותרו בהוצאה לפועל.

3.   בית הדין אינו יכול לאשר הסכם כזה בין האב לילדיו משום שבית הדין משולל סמכות חוקית לעשות כן. משכך לא ייתן בית הדין אישור על דבר שאין לו תוקף חוקי, מעשה בית דין כזה הווי חוכא ואטלולא.

4.   בית הדין מנוע הלכתית להוציא פסק דין על דבר שיכול להתבטל (עיין בבא בתרא קיד, א – "דילמא הדר ביה" וברשב"ם ובתוספות שם).

החלטה

לאור האמור קובע בית הדין:

א.       נקבע מועד נוסף לסידור גט פיטורין – כ"ג באלול תשע"ז (14.9.17) בשעה 11:00.

ב.       על המזכירות להזמין את הבעל בהזמנה לאסיר למועד זה.

ג.       אם הבעל לא ייתן גט במועד זה ידון בית הדין במועד שנקבע בהטלת צו הגבלה של הכנסה לצינוק וכפי הפרוצדורה הנצרכת על פי חוק.

ההחלטה מותרת לפרסום לאחר השמטת פרטי הזיהוי של הצדדים.

 

ניתן ביום כ"ט באב התשע"ז (21.8.2017).

 

הרב אליעזר איגרא   הרב א' אהרן כץ     הרב שלמה שפירא