הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

ערבות הדדית חיי אדם עני המהפך בחררה דיני חברות סמכות השלטון המקומי שכנים דיני עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה דינא דמלכותא - דינא חזרה מהתחייבות דיני חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי על האתיקה הצבאית הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית התמודדות עם כשלים חוזים משפטי ארץ מבוא לאתיקה צבאית גבורה מצור פדיון שבויים משמעת מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל כופים על מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר דבר האבד גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה דיני ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זכיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בן המצר - בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר לשאת אשה שניה (מאה רבנים) השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי דיני משפחה לימודי אזרחות בתי הדין הרבניים עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה חוזה לטובת צד שלישי מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמני הקדש חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה משפטי ארץ ד - חוזים ודיניהם תום לב פסולי דין ערך זכויות עתידיות גיור משומדים זכרון דברים עריכת דין אסמכתא חשבון בנק נאמנות אב על כשרות בניו ממזרות שיעורים במסגרת מרכז הלכה והוראה עד מומחה עד פסול מורדת פוליגרף זכות עמידה בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התחייבות מופרזת התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה קבלת עדות בטלפון או סקייפ חיוב גבוה מסכום התביעה טענת אי הבנה בדיקות גנטיות חקירה וראיה ביוזמת בית הדין מדריך ממוני מעשי אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג חוות דעת לועדת שרים לחקיקה טוהר המידות

**עיכוב ביצוע להחלטה שאין בה שום ביצוע / פד"ר 1133499/2

הרב אליהו היישריק ( בית הדין הרבני הגדול לערעורים)
אדם שהפסיד בדין בבית הדין, הגיש ערעור על ההחלטה ומבקש עיכוב ביצוע. בית הדין דחה את בקשתו משום שאין מה לעכב. פסק הדין היה פסק דין פוטר ולא מחייב. כמו כן קבע בית הדין שעיכוב ביצוע אינו ניתן אלא בתנאים מסוימים. ביתה דין גם דחה את תביעת המערער לעקל את חשבון הבנק של הנתבעת כדי לספק בטחונות.

ב"ה

תיק 1133499/2

בבית הדין הרבני הגדול ירושלים

לפני כבוד הדיינים:

הרב אליהו הישריק

המערער:            פלוני            (ע"י ב"כ עו"ד הילה פרנקל)

נגד

המשיבה:            פלונית            (ע"י ב"כ עו"ד שמואל גרוס)

הנדון: 'עיכוב ביצוע' והטלת עיקול – קריטריונים להטלתם

החלטה

הבקשות

בפניי שתי בקשות שהגיש המערער:

1.       בקשה לעיכוב ביצוע החלטת בית הדין האזורי נשואת הערעור – החלטה מיום י"א בתמוז תשע"ז (5.7.17).

2.       בקשה להטלת עיקול על חשבון הבנק של האישה. את העיקול הסיר בית הדין האזורי בהחלטה מיום י"ט בתמוז תשע"ז (13.7.17).

החלטה

לא מצאתי עילה שיש בה כדי להיענות לבקשות ולפיכך דינן של הבקשות להידחות.

נימוקים

א.          הקריטריונים לעיכוב ביצועה של החלטה שיפוטית

עיכוב ביצוע הוא הליך אשר השימוש בו נעשה במשורה, שהרי כל עוד לא נתקבל הערעור, עומדת בפנינו החלטה של בית דין בישראל שהיא בחזקת תקפה ועומדת.

תנאי מקדים לעיכוב ביצוע הוא שההחלטה שכנגדה מבוקש העיכוב, היא החלטה הקובעת או כוללת בתוכה הוראה ב'קום עשה'. אך במקרה שאין ההחלטה כוללת הוראה ב'קום עשה' אלא למשל שפלוני פטור ועוד – בהחלטות מעין אלו אין מה שיהיה בר עיכוב ביצוע.

עוד נאמר כי עיכוב ביצוע ניתן רק באחת מהעילות הבאות: הראשונה – הנזק שייגרם יהיה בלתי־הפיך, והשנייה – ביצוע פסק הדין יאיין את הערעור.

נבחן את הדברים הנ"ל ביחס לבקשות העיכוב במקרה זה.

ההחלטה מיום י"א תמוז תשע"ז (5.7.17), שנגדה ביקש המערער עיכוב ביצוע, אומרת כדלהלן:

א. לדעת הרוב: תביעת הבעל (לשעבר) להשבת כספים שהתחייבה האישה בהסכם הממון ולא הופקד על ידה – נדחית.

לדעת המיעוט: על האישה להשיב את כל הסכומים שלא הופקדו על ידה.

הלכה כדעת הרוב ולכן האישה פטורה מלהשיב את הכספים.

ב. הבעל (לשעבר) חייב בתשלום הכתובה.

ג. לאחר שתמציא האישה את שטר הכתובה יקבע בית הדין באיזה אופן יבוצע התשלום.

ד. בעניין דמי שימוש ראויים: לדעת הרוב האישה פטורה מתשלום ולדעת המיעוט אין הדברים נחשבים כלל כתביעה.

ניתוחה של ההחלטה מעלה כי אין בה כל הוראה אופרטיבית. ההחלטה כוללת שלושה חלקים:

1.   דחיית תביעה כספית של הבעל כנגד אשתו להשבת כספים;

2.   חיוב הבעל בתשלום כתובה לאישה;

3.   דחיית תביעת הבעל מן האישה לתשלום דמי שימוש.

בנושא השבת הכספים שהיה על האישה להפקיד נקבע בסעיף א' כי האישה פטורה מלשלם. הווי אומר: הוראה שהיא ב"שב ואל תעשה".

כך גם ביחס לחלק השלישי של אותה החלטה – סעיף ד' – הוראה הפוטרת את האישה מתשלום דמי שימוש, שגם היא אינה החלטה אופרטיבית.

גם החלק השני העוסק בחיוב הכתובה – סעיף ב' שבו חייב בית הדין האזורי את הבעל בתשלום הכתובה – גם הוא אינו זמין לביצוע, שכן בסעיף ג' של ההחלטה קבע בית הדין שרק לאחר שתביא האישה את הכתובה "יקבע בית הדין באיזה אופן יבוצע התשלום". הווי אומר שנכון לעכשיו אין זה סעיף ביצועי.

לפיכך, החלטה זו היא החלטה שאמנם אפשר לערער כנגדה, אבל אינה ברת "עיכוב ביצוע". בכך נדחית הבקשה הראשונה של המערער, היא הבקשה לעיכוב ביצוע.

הקריטריונים להטלת עיקול

הבקשה השנייה היא לשוב ולהטיל את העיקול שהסיר בית הדין מכספי חשבון הבנק של האישה. גם בקשה זאת – אין מקום לקבלה:

החלטה על הטלת עיקול באה בעיקרה כדי להבטיח מקום גבייה לכשתתברר התביעה והנתבע יחויב בה.

בתיק זה, שהוא תיק ערעור, ככל שנבחן את ההחלטה העיקרית נראה כי בפנינו בעצם שתי החלטות בשני נושאים שונים:

הראשונה: החלטה לפטור את האישה מלשלם חוב שלדברי הבעל הייתה חייבת לו. זוהי שאלה ממונית הנבחנת ב'חושן משפט'. שם אמר בית הדין האזורי את דברו ברוב דעות לפטור את האישה.

והשאלה השנייה היא שאלת הכתובה, שהיא שאלה אחרת לחלוטין – אם הבעל חייב בכתובת אשתו – שאלה השייכת ל'אבן העזר'.

משל היו כאן שתי תביעות שונות שאין כל קשר ביניהם. כדי לבקש בטחונות, עלינו לשבור שני מחסומים, כלומר עלינו לחשוש שבית הדין האזורי טעה בשתי ההחלטות: גם בכך שפטר את האישה מתשלום החוב – אך אין די בכך, שהרי גם אם תחויב האישה הרי בית הדין פסק פה אחד שהבעל חייב בתשלום הכתובה, ואם כן יש ממון שהבעל חייב לה [וממנו יקוזז חובה – אף לו יוכרע כי בית הדין טעה בהחלטה הראשונה כאמור].

לדאוג כבר מעתה ל'בטחונות' על ידי הטלת עיקול על חשבון הבנק של האישה – דבר שיש בו פגיעה בזכויות הקניין, רק מחשש שבית הדין טעה בשתי ההחלטות – לכך אין מקום (בגדר שני 'מי יימר' ראה ריש פרק המפקיד – בבא מציעא לד ע"א).

לסיכום: אין מקום להגבלת חשבון הבנק במקרה מעין זה שהחשש אינו בסבירות הנראית לעין.

מסקנות

מוחלט:

א.       הבקשה לעיכוב ביצוע נדחית.

ב.       הבקשה להטלת עיקול על כספי הבנק נדחית.

ג.       תיק עיכוב הביצוע ייסגר.

ד.       ניתן לפרסם החלטה זו בהשמטת פרטים מזהים.

ניתן ביום כ"ז בתמוז התשע"ז (21.7.2017).

הרב אליהו הישריק