הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

ערבות הדדית חיי אדם עני המהפך בחררה דיני חברות סמכות השלטון המקומי שכנים דיני עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה דינא דמלכותא - דינא חזרה מהתחייבות דיני חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי על האתיקה הצבאית הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית התמודדות עם כשלים חוזים משפטי ארץ מבוא לאתיקה צבאית גבורה מצור פדיון שבויים משמעת מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל כופים על מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר דבר האבד גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה דיני ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זכיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בן המצר - בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר לשאת אשה שניה (מאה רבנים) השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי דיני משפחה לימודי אזרחות בתי הדין הרבניים עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה חוזה לטובת צד שלישי מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמני הקדש חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה משפטי ארץ ד - חוזים ודיניהם תום לב פסולי דין ערך זכויות עתידיות גיור משומדים זכרון דברים עריכת דין אסמכתא חשבון בנק נאמנות אב על כשרות בניו ממזרות שיעורים במסגרת מרכז הלכה והוראה עד מומחה עד פסול מורדת פוליגרף זכות עמידה בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התחייבות מופרזת התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה קבלת עדות בטלפון או סקייפ חיוב גבוה מסכום התביעה טענת אי הבנה בדיקות גנטיות חקירה וראיה ביוזמת בית הדין מדריך ממוני מעשי אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג חוות דעת לועדת שרים לחקיקה טוהר המידות צנעת הפרט תעודות רשמיות של גוים

**פיצויי גירושין לאשה שתבעה גירושין, ובצדק / פד"ר 968569/9

הרב יוסף גולדברג, הרב דוד ברדוגו, הרב מרדכי רלב"ג ( בית הדין הרבני האזורי ירושלים)
אשה שבעלה נתן עיניו באחרת תבעה גירושין, וזכתה במלוא כתובתה. כיון שהיא התובעת את הגירושין, והיא זכתה למלוא כתובתה, סבר בתי הדין שאין צורך להוסיף על כך גם פיצויים.

ב"ה

תיק 968569/9

בבית הדין הרבני האזורי ירושלים

לפני כבוד הדיינים:

הרב יוסף גולדברג – אב"ד, הרב דוד בירדוגו, הרב מרדכי רלב"ג

התובע:            פלוני            (ע"י ב"כ עו"ד גד אדרי)

נגד

הנתבעת:            פלונית            (ע"י ב"כ עו"ד מיכל קורינאלדי כהן ועו"ד חיים מכלוף)

הנדון: היש להוסיף לכתובה פיצויי גירושין כשגירושין – בעטיו של בעל שנתן עיניו באחרת?

החלטה

לפני ביה"ד עומדת החלטת ביה"ד הגדול מתאריך ח' בניסן תשע"ז (4.4.17) שבו פונה ביה"ד הגדול לביה"ד האזורי שיבהיר את דעתו בסוגיית הפיצויים לאישה.

ובכן, מתוך החומר שבתיק עולה שבכתב התביעה שהגישה האישה לביה"ד בטרם הגירושין הוזכר נושא הכתובה בלבד ולא הועלה שם כלל נושא הפיצויים.

כמו"כ בשני הדיונים שהתקיימו בביה"ד לאחר הגירושין (בתאריכים כ"ד שבט תשע"ז, ו־ו' בתמוז תשע"ז), לא הזכירה האישה כלל את נושא הפיצויים.

יש להניח שנושא הפיצויים לא עלה בדיונים הנ"ל וזאת משום שהאישה הייתה סבורה שההסכם שחתם עליו בעלה לשעבר בטרם הגירושין על העברת רכושו על שמה, הוא בתוקף. אך מאידך גיסא יש לציין שהאישה נתנה את הסכמתה בטרם הגירושין שביה"ד ידון בכל נושא הרכוש כולל ההסכם הנ"ל, כלומר: האישה לא התנתה את החלטת ביה"ד על תוקפו של ההסכם בתביעת פיצויים נוספת אם וביה"ד יחליט שאין תוקף להסכם הנ"ל.

על כן ביה"ד סבור שאין באפשרותה של האישה לבוא כיום בתביעת פיצויים מעבר לתביעתה לכתובה, וזאת משום שבמתן הסכמתה טרם הגירושין שביה"ד ידון ויכריע בנושא הכתובה והרכוש, יש הסכמה מכללא שאם ידון ביה"ד ויחליט שאין תוקף להסכם בינה לבין בעלה, הרי שהפיצוי היחיד שיעמוד להכרעת ביה"ד הוא נושא הכתובה בלבד.

מעבר לאמור לעיל, ביה"ד מבהיר את עמדתו העקרונית בנושא פיצויי גירושין כדלהלן.

כידוע, חז"ל תקנו כתובה לאישה כדי שלא תהיה קלה בעיניו להוציאה, אחד הגורמים השכיחים שבגינם אישה נעשית קלה בעיני בעלה, היא נתינת עיניו באחרת כפי שאירע בנידון דידן, ומשום כך תיקנו חז"ל את הכתובה ולכך נועדה גם תוספת הכתובה – כדי להרתיע את הבעל ממעשים שליליים מעין אלו. אם על אף תקנת הכתובה הבעל בגד באשתו, האישה זכאית למלוא הכתובה, וכך אכן פסק ביה"ד שהאישה זכאית למלוא הכתובה בסך 100,000 ש"ח, כלומר האישה קיבלה את מלוא הפיצויים על פי תקנת חז"ל.

נושא פיצויי גירושין שעלה בדורות האחרונים על שולחנם של בתי הדין, נובע בעיקרו מירידת ערך שער המטבע הרשום בכתובה או במקרה כשהאישה מסרבת להתגרש ואין כל עילה לחייבה בגירושין, ונותנת את הסכמתה להתגרש אך ורק אם הבעל יוסיף לה פיצויים מעבר לסך הנקוב בכתובה.

שני האופנים הנ"ל אינם רלוונטיים בנדון דידן, וזאת משום שהאישה קיבלה סכום נאות וגבוה עבור הכתובה – סך 100,000 ש"ח, וכמו כן אין מדובר באישה המסרבת להתגרש כשבאפשרותה לעכב את הגירושין עד שתקבל את תביעתה לפיצויים, אלא באישה שכבר התגרשה על סמך הסכמתה שביה"ד ידון ויכריע לאחר הגט בזכותה לכתובה וכמו כן הסכימה שביה"ד ידון ויכריע אף בנושא הסכם הוויתור שנעשה בינה לבין בעלה.

על כן לאור האמור לעיל, ביה"ד סבור שאין מקום כיום לכל החלטה נוספת בעניין פיצויי גירושין מעבר לסך הכתובה הנ"ל שקיבלה האישה על פי החלטת ביה"ד האחרונה מתאריך ב' אלול תשע"ו (5.9.15).

יש להעביר החלטה זו לצדדים ולביה"ד הגדול.

 

ניתן לפרסם החלטה זו לאחר השמטת פרטים מזהים

 

ניתן ביום א' באייר התשע"ז (27.4.2017).

 

הרב יוסף גולדברג – אב"ד   הרב דוד בירדוגו      הרב מרדכי רלב"ג