הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

ערבות הדדית חיי אדם עני המהפך בחררה דיני חברות סמכות השלטון המקומי שכנים דיני עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה דינא דמלכותא - דינא חזרה מהתחייבות דיני חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי על האתיקה הצבאית הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית התמודדות עם כשלים חוזים משפטי ארץ מבוא לאתיקה צבאית גבורה מצור פדיון שבויים משמעת מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל כופים על מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר דבר האבד גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה דיני ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זכיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בן המצר - בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר לשאת אשה שניה (מאה רבנים) השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי דיני משפחה לימודי אזרחות בתי הדין הרבניים עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה חוזה לטובת צד שלישי מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמני הקדש חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה משפטי ארץ ד - חוזים ודיניהם תום לב פסולי דין ערך זכויות עתידיות גיור משומדים זכרון דברים עריכת דין אסמכתא חשבון בנק נאמנות אב על כשרות בניו ממזרות שיעורים במסגרת מרכז הלכה והוראה עד מומחה עד פסול מורדת פוליגרף זכות עמידה בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התחייבות מופרזת התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה קבלת עדות בטלפון או סקייפ חיוב גבוה מסכום התביעה טענת אי הבנה בדיקות גנטיות חקירה וראיה ביוזמת בית הדין מדריך ממוני מעשי אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג

מסירות נפש למען כלל ישראל / הקדמה לשיטת הראי"ה קוק

הרב אלעזר גולדשטיין
נושא זה של "מסירות נפש" נידון באריכות בארבע תשובות שכתב הרב אברהם יצחק הכהן קוק לרב שלמה זלמן פינס. התשובות מובאות בספר משפט כהן סימנים: קמ"ב, קמ"ג, קמ"ד, קמ"ח. את מכתבי השאלה של רש"ז פינס הביא פרופ´ נחום רקובר בנספח בסוף ספרו "מסירות נפש".

 

מבוא

אבני הבניין לסוגית ההסתכנות בצבא הם חלופי המכתבים שבין הרב אברהם יצחק הכהן קוק לרב שלמה זלמן פינס שהודפסו בשו"ת משפט כהן (את אגרות השאלה של הרש"ז פינס ניתן למצא בספרו של פרופ' נחום רקובר "מסירות נפש – הקרבת היחיד למען הרבים" עמ' 201-269). חלופת המכתבים החלה באגרת ששלח הרש"ז פינס ביום ז' בכסלו תרע"ו, והסתיימה בתשובה הרביעית של הרב קוק מתאריך י"ח שבט תרע"ו (משפט כהן קמח).

הרש"ז פינס התגורר בציריך שבשוויץ, ובזמן ההתכתבות שעה הרב קוק בסט גלן שבשוויץ. בתוך הדברים חוזר הרב קוק רבות על ההתנצלות שספרים רבים אינם תחת ידו (ראשי התיבות ת"י). אמנם הרב נוגע בתשובות אלו בכל הסוגיות הרלוונטיות ומחדש בהם חידושים מופלאים.

ההוכחה לחשיבותם של תשובת אלו מצויה בפוסקים הרבים שנסמכו עליהם. ראו: הרב יצחק הלוי הרצוג (שו"ת היכל-יצחק או"ח סי' לז שאלה ג); הרב שלמה גורן (משיב-מלחמה ח"א עמ' קלז); הרב שאול ישראלי (עמוד-הימיני סי' ז); הרב עובדיה יוסף (תורה-שבעל-פה יט); הרב יהודה גרשוני (תורה-שבעל-פה כה); הרב אליעזר יהודה וולדנברג (הלכות-מדינה ח"ב עמ' קיט; שם עמ' קכד; ציץ-אליעזר חי"ג סי' ק; שם ח"כ סי' מג); הרב שמחה קוק (תורה-שבעל-פה יז, עמ' קלא); הרב יהודה הרצל הנקין (בני-בנים ח"א סי' מג עמ' קס; ח"ג סי' לג). הרב יעקב אריאל (באהלה של תורה הקדמה לחלק ד; שם סימן יט' "סיכון עצמי לשם הצלת אחרים במלחמה").

בין השיטין מתוך בירורה של הלכה במקורה הונחו כאן אבני הבניין לסוגיות רבות בנושא האתיקה הצבאית וסוגיות סמכות השלטון בישראל וסוגיות רבות אחרות הקשורות בפיקוח נפש. (לדוגמא: חובת הגיוס לצבא, הסמכות של מדינת ישראל כמלך, הסתכנות למען הצלת יחיד במלחמה, היתר להתנדב במסירות נפש, תרומת אברים).

אביא כאן בקצרה שלוש מאבני הבניין שחידש הרב קוק והתקבלו ברבים:

חובת ההסתכנות למען הצלת כלל ישראל

הרב קוק בארבעת תשובותיו חוזר ואומר שאין חובה להסתכן אפילו למען רבים אך יש חובה להסתכן למען הצלת "כלל ישראל". ההיתר מוגדר כהוראת שעה נצרכת שקיימת אפילו ללא בית דין. וכן יש להתיר גילוי עריות לצורך זה אך לא עבודה זרה.

וכן הוא מגדיר שאין לראות אפילו ציבור קבוע רבים ככלל ישראל לעניין חובה זאת, אך יש להגדיר את כל ישראל תושבי ארץ ישראל ככלל ישראל. (בעקבות דברים אלו ניסה הרב אונטרמן להגדיר מהם כלל ישראל והיכן יש להחיל היתר זה).

לענ"ד הגדרה זאת באה לומר שעל אף שהתורה מלמדת אותנו שבאופן מוסרי איננו מתירים שפיכות דמים וגילוי עריות אפילו במחיר של מוות, בנוגע להצלת כלל ישראל יש לבחון את הדברים בזהירות ובהקשרם ולהתירם.

ההיתר להתנדב לסכנה גם כשאין חובה

כיוון אחר שהגדיר הרב קוק בכמה מקומות בתשובות אלו הוא שלמרות שיש חובה למסור את הנפש רק על שלוש מצוות כאשר עומדים בפני סכנת חיי אדם לא שייך לומר שאסור להסתכן מרצון על מנת להציל אדם אחר.

נקודת המוצא היא שכאשר אין חובה להסתכן אין גם היתר וזאת לאור הכלל "וחי בהם" – ולא שימות בהם. אין זה רק עקרון המתיר לא להסתכן אלא מצווה חיובית שלא להסתכן לשוא.

עם זאת על אף שהרב קוק נוטה להכריע כדברי רבי עקיבא שבמניעת הצלה הכלל הוא: "חייך קודמים לחיי חברך" מותר להסתכן ברצון להציל את האחר כיוון שאין להבדיל בין המצווה לחיות של המציל או של הניצול.

השוני בין גדרי מלחמה לגדרי פקוח נפש רגילים

יסוד שלישי שמזכיר הרב קוק בהערת אגב אך ברבות הימים זכינו והפך יסוד זה לעיקר גדול הוא שדיני המלחמה נובעים מכללי מסירות נפש שונים שנקבעים על ידי המלך. הוא רומז לכך שכללים אלו נבנים על ספר התורה המיוחד אשר למלך. בהבנת פסקה זאת הרחבנו בדיון "על האתיקה" ובמספר מאמרים.

 

חידוש חשוב של הרב קוק בעניין זה הוא שסמכות המלך ניתנה להנהגת העם שבכל דור. עקרון זה אומץ על ידי פוסקים רבים ומהווה את השיקול המכריע ברבים משאלות האתיקה הצבאית במדינת ישראל.

 

ההדרת התשובות שבאתר

באתר מובאות שתי תשובות של הרב קוק:

שו"ת משפט כהן קמ"ב

שו"ת משפט כהן קמ"ג

תשובות אלו של הרב קוק מלאים בדיונים למדניים שיכולים לתפוס עמודים רבים (וכך גם עשה פרופ' נחום רקובר בספרו) לאור חשיבותם של תשובות אלו ניסתי להנגיש אותם במעט לקורא, התשובה שבאתר הינה התשובה כלשונו של הרב קוק אמנם הוספתי לכל תשובה מספר דברים:
א.הוספתי כותרות סיכום בסוגריים מרובעות.
ב.הדגשתי מספר דברים: ככלל השתדלתי להדגיש מהו המקור לאותו רעיון בעוד סיכום תמצתי לרעיון הנחתי בכותרתו. 
ג.חלוקת הפסקאות שבספר ארוכה מאוד ולכן פיצלתי את הפסקאות לפי ראות עיני אומנם השתדלתי שהכותרות יונחו במקום הפרדת הפסקאות המקורית. 
ד. הוספתי בהערות שולים את ההערות שהודפסו בפנים הספר במהדורות השונות וכן הפניות למאמרי סיכום שאלו לאתר.
ה. מדי פעם הוספתי בסוגרים מסולסלים מהו מקורם המדויק של הדברים ופתיחת ראשי תיבות חשובים.