הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

ערבות הדדית חיי אדם עני המהפך בחררה דיני חברות סמכות השלטון המקומי שכנים דיני עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה דינא דמלכותא - דינא חזרה מהתחייבות דיני חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי על האתיקה הצבאית הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית התמודדות עם כשלים חוזים משפטי ארץ מבוא לאתיקה צבאית גבורה מצור פדיון שבויים משמעת מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל כופים על מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר דבר האבד גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה דיני ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זכיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בן המצר - בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר לשאת אשה שניה (מאה רבנים) השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי דיני משפחה לימודי אזרחות בתי הדין הרבניים עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה חוזה לטובת צד שלישי מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמני הקדש חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה משפטי ארץ ד - חוזים ודיניהם תום לב פסולי דין ערך זכויות עתידיות גיור משומדים זכרון דברים עריכת דין אסמכתא חשבון בנק נאמנות אב על כשרות בניו ממזרות שיעורים במסגרת מרכז הלכה והוראה עד מומחה עד פסול מורדת פוליגרף זכות עמידה בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התחייבות מופרזת התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה קבלת עדות בטלפון או סקייפ חיוב גבוה מסכום התביעה טענת אי הבנה בדיקות גנטיות חקירה וראיה ביוזמת בית הדין מדריך ממוני מעשי אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג

**סמכות בית הדין אחרי שהתנהל תהליך ישוב סכסוך בביהמ"ש / פד"ר 1089367/1

הרב נחום שמואל גורטלר, הרב יהודה שחור, הרב ציון אשכנזי ( בית הדין הרבני האזורי רחובות)
בביהמ"ש לענייני משפחה התנהל תהליך לישוב סכסוך בין בני זוג, שבסופו נתנה השופטת לצדדים זמן של שלשים יום להגיש את תביעותיהם. האשה ניצלה זכות זו והגישה בתוך שלשים יום. אמנם, הליך ישוב הסכסוך עצמו הסתיים כבר לפני כן, אך פסק דין ניתן רק אז. לכן קבע ביה"ד שהסמכות נתונה לבית המשפט.

ב"ה

תיק 1089367/1

בבית הדין הרבני האזורי ברחובות

לפני כבוד הדיינים:

הרב נחום שמואל גורטלר – אב"ד, הרב יהודה שחור, הרב ציון אשכנזי

התובע:                       פלוני            (ע"י ב"כ אביטל קזלו)

נגד

הנתבעת:            פלונית            (ע"י ב"כ עו"ד ישראל אדלשטיין)

הנדון: קביעת סמכות ע"פ כללי ההסדר החדש להתדיינות – יישוב סכסוך

החלטה

לפני בית הדין מונחת בקשה לקביעת סמכות הדיון בענין גירושין בין בני הזוג.

רקע עובדתי

ביום ל' ניסן תשע"ו (8.5.16) הגישה האשה בקשה ליישוב סכסוך לפי תקנה 258כ לתקנות סדר דין אזרחי תשמ"ד 1984 בבימ"ש לעניני משפחה בפ"ת, מקום מגורי הצדדים. באותו יום הוחלט בביהמ"ש על הפניה ליחידת הסיוע שע"י ביהמ"ש שם התקיימו שלוש פגישות בנוכחות הצדדים: בתאריכים ח' אייר (16.5), ט"ז אייר (24.5) ובט"ז סיון תשע"ו (22.6). הליך הגישור הוארך ביום י"ח סיון (24.6.16) ב-45 יום כשלטענת האשה היה זה ביוזמת הבעל ואילו היא, מצידה, רצתה להאריך את ההליך ב-60 יום. במקביל להליך ביחידת הסיוע ניהלו הצדדים מגעים ומשא ומתן בנפרד.

ביום י"ב תמוז תשע"ו (18.7.16) הודיעה רשמית עו"ס יחידת הסיוע גב' א. ש. לבימ"ש לעניני משפחה בפ"ת כי היא סיימה את נסיונות הגישור בין הצדדים. ככל הנראה בשל הפגרה לא ידעה כב' השופטת בביהמ"ש מהודעה זו עד ליום ג' אב תשע"ו (7.8.16). הבעל עודכן בתכתובת מייל לבקשתו על הודעה זו ועל העברתה לידיעת בימ"ש עוד באותו יום ג' באב, ה-(18.7).

ביום כ' תמוז תשע"ו (26.7.16) הגיש הבעל לבית הדין הרבני בפתח תקוה תביעת גירושין מפורטת. לתביעה כרך את נושא הרכוש ומשמורת הילדים. לצדדים נקבע דיון ליום כ"ד אלול תשע"ו (27.9.16) ואף התקבלו החלטות לבקשות הבעל השונות: בקשה לצו מניעת דיספוזיציה בנכסי הצדדים ובדירת ההשקעה, בקשה להסדרי שהות בשבתות ובקשה למינוי פק"ס (בקשות מיום כ"ה תמוז תשע"ו (31.7)). ביום כ"ו תמוז (1.8) ניתן צו לפקידת סעד. ביום כ"ז תמוז (2.8) ניתנו החלטות בנושא הסדרי שהות בשבתות ובענין הבקשה לצו מניעה בענין נכסי הצדדים.

ביום כ' אב תשע"ו (24.8.16) הגיש הבעל לבית הדין הרבני בקשה לחלוקת הוצאות שווה במסגרת תביעת המזונות וכן בקשה לחלוקת שימוש ברכב המשותף. הבקשה נשלחה לתגובת האשה ביום כ"ז אב תשע"ו (31.8.16).

מצד האשה לא התקבלה כל תגובה להחלטות בית הדין.

ביום א' אלול תשע"ו (4.9.16) הוגשה בקשה דחופה מהבעל בבית הדין הרבני בפ"ת למתן החלטה הקובעת כי הכריע כבר שהסמכות נתונה בידיו לנוכח ההליכים וההחלטות שכבר ניתנו ולנוכח סיום הליך יישוב סכסוך. בקשה זו הועברה לתגובת האשה יום למחרת, ביום ב' אלול תשע"ו (5.9.16). אך זו לא השיבה דבר.

בהעדר תגובה מהאשה הגיש הבעל ביום ח' אלול (11.9.16) שוב בקשה דחופה למתן החלטה בנושא הסמכות לאור סירובה של האשה, לטענתו, להגיב לבקשת בית הדין הן בענין הסמכות, הן בענין שימוש ברכב המשותף (בענין זה פנתה לבימ"ש) והן בענין המזונות ובכך לקבוע שאין הסמכות בידי בית הדין.

ביום ג' אב תשע"ו (7.8.16), בו הובאה לידיעת שופטת בימ"ש לעניני משפחה כב' השופטת גולן תבורי אילת החלטת יחידת הסיוע לסיום ההליך, החליטה כב' השופטת כי: "נוכח תקנה 258 כ"א (א) לתקנות סדר הדין האזרחי לא יוגש דבר בתוך 30 יום יסגר ההליך". הליך יישוב סכסוך נסגר בפועל ביום י"ז אלול תשע"ו (20.9.16).

ביום כ"ח תמוז תשע"ו (3.8.16) הגישה האשה תלונה במשטרה על פגיעה בפרטיות והטרדה וביום ה' אב תשע"ו (9.8.16) הגישה האשה בקשה לצו הגנה בבימ"ש לעניני משפחה בפ"ת. בדיון בענין ביום י"ח אב תשע"ו (22.8.16) הוחלט לבטל את צו ההגנה וכן בהסכמת הצדדים הוחלט על מגורים בחדרים נפרדים.

ביום י"ט אב תשע"ו (23.8.16) הגישה האשה מספר תביעות בבימ"ש לעניני משפחה בפ"ת: תביעה למזונות ומדור שקט ושלו ומשמורת ילדים, בקשה למזונות זמניים, בקשה דחופה לקביעת מועד דיון או תשלום לפני תחילת הלימודים, צו מניעה בקשר לרכב וכן בקשה לקביעת סמכות. כב' השופטת בהחלטה מאותו יום ביקשה הבהרות בדבר השלכות החוק החדש להסדר התדיינות על נדון זה. הבהרה הוגשה ע"י ב"כ האשה ונשלחה לתגובת הבעל ביום כ"ד אב תשע"ו (28.8.16).

נוסף על תביעות אלו ובהמשך להם הגישה האשה ביום כ"ו אב תשע"ו (30.8.16) לבימ"ש לעניני משפחה בפ"ת תביעה רכושית, בקשה למתן פס"ד הצהרתי בענין ובקשה למתן צו עיקול.

לאור בקשת האשה מטעמיה האישיים החליט בית הדין הרבני בפ"ת על העברת התיק לבית הדין במקום אחר. ביום ז' תשרי תשע"ז (9.10.2016) החליט כב' נשיא בית הדין הרבני הגדול, הראשל"צ הרב יצחק יוסף שליט"א, על העברת התיק לבית הדין הרבני ברחובות.

ביום ח' חשון תשע"ז (9.11.16) התקיים דיון בבית הדין הרבני ברחובות. בדיון הועלו טענות הצדדים לגבי עילות לגירושין וכן בטענות הסמכות ובעקבותיו בית הדין החליט ביום י"ב חשון תשע"ז (13.11.16) על הגשת סיכומים בסוגית הסמכות לדון בסמכות.

ביום כ"ז חשון תשע"ז (28.11.16) הוגשו סיכומי הבעל וביום כ"ח חשון תשע"ז (29.11.16) הוגשו סיכומים חלקיים מהאשה בנושא הסמכות. ביום ו' כסלו תשע"ז (6.12.16) הוגשו סיכומי תשובה מהבעל לסיכומי האשה וסיכומי תשובה של האשה לסיכומי הבעל. ביום ז' כסלו תשע"ז (7.12) בקשה האשה זמן למתן תשובה בעוד ב"כ הבעל מבקש בקשות חוזרות ונשנות למתן החלטה.

ביום ח' כסלו תשע"ז (8.12.16) ניתן לצדדים זמן למתן תגובות על הסיכומים בנושא הסמכות.

הכרעה

הליך יישוב הסכסוך בנדון זה החל ביום ל' ניסן תשע"ו (8.5.16), טרם החלת החוק החדש להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה, וכפי שמודה וטוענת ב"כ הבעל. הרי שסדר הדברים ע"פ סדר הדין האזרחי מובא בסעיף 258כא וכדלהלן:

258כא. (א) סירב בן הזוג האחר להופיע בפני יחידת הסיוע ונמסרה על כך הודעה בכתב לפי סעיף 5 (ג) לחוק או פגה תקופת עיכוב ההליכים, לפי תקנה 258יט (ג), יורה בית המשפט על חידוש ההליכים בפניו; היתה ההפניה ליחידת הסיוע על פי בקשה ליישוב סכסוך, יורה בית המשפט לבן הזוג שהגיש את הבקשה להגיש כתב תביעה כאמור בתקנה 258ז, בתוך שלושים ימים.

(ב) הוגש לבית המשפט כתב תביעה כאמור יראו אותו כאילו הוגש במועד הגשת הבקשה ליישוב הסכסוך; לא הוגש כתב תביעה – תימחק הבקשה.

(ההדגשים אינם במקור).

ולעניננו, הליך יישוב הסכסוך נפתח בבימ"ש ביום ל' ניסן תשע"ו (8.5.16) והוארך ביום י"ח סיון תשע"ו (24.6.16) ל 45 יום. וביום ג' אב תשע"ו (7.8.16) ניתנה החלטת כב' השופטת כי בזכות האשה להגיש תביעות תוך 30 יום.

האשה פתחה תיק ביום י"ט אב תשע"ו (23.8.16) בנושאים המוזכרים לעיל וביום כ"ד אב תשע"ו (28.8.16) תביעה רכושית.

משכך, ולאחר שהגישה האשה את תביעתה לבימ"ש לעניני משפחה תוך הזמן המוקצב לה ע"פ החוק, יש להחשיב את תביעת האשה כמי שהוגשה ביום פתיחת יישוב סכסוך, נמצאת תביעתה קדמה לתביעת הבעל בבית הדין הרבני ביום כ' תמוז תשע"ו (26.7.16) ולכן קנתה סמכות.

בנוגע להוראת החוק החדש, הרי שלפי סעיף 17 (ב) לתקנות להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה) תשע"ו 2016:

"תקנות אלה לא יחולו על תובענות בענין סכסוך משפחתי שהוגשו לערכאה שיפוטית לפני יום התחולה".

שהוא י"א תמוז תשע"ו (17.7.2106).

החלטה זו תקפה על אף החזקה שפתיחת תביעת הגירושין ע"י הבעל היתה כדין ובכנות. אין בפתיחת התיק בבית הדין הרבני בכדי לקבוע סיום הליך יישוב סכסוך בבימ"ש לעניני משפחה.

בית הדין לא השתכנע בטענת התובע כי פתיחת תיק יישוב הסכסוך נעשתה שלא בתום לב. האשה ניהלה את תביעותיה בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי ולפיהם פעלה, וכפי השתלשלות הענינים המובאת לעיל בארוכה, בעוד האשה מנהלת הליך גישור. הרחקתו של הבעל היתה בשלב מאוחר יותר לפתיחת התיק ובנסיבות שנוצרו לאחמ"כ.

גם החלטות בית הדין הרבני שניתנו מאז פתיחת התיק אינן אלא סעד זמני טרום דיון עניני בין הצדדים ואין בהם כדי לקבוע סמכות. ראויה לציון העובדה כי האשה הביעה התנגדות והסתייגות מסמכות בית הדין בכל הזדמנות בהליכים שהתנהלו בין כותלי בית הדין הרבני. כך שהטענה אודות פרשנות שתיקתה ואי התנגדותה של האשה כהסכמה אינה רלוונטית במקרה דנן.

לכן בית הדין מחליט כי נטולה ממנו הסמכות לדון בתביעות שנכרכו ע"י הבעל לתביעת הגירושין, מלבד בתביעת הגירושין המצויה בסמכותו הייחודית של בית הדין הרבני.

מותר לפרסם בהשמטת פרטים מזהים

 

ניתן ביום י"ט בשבט התשע"ז (15.2.2017).

 

הרב נחום שמואל גורטלר – אב"ד     הרב יהודה שחור         הרב ציון אשכנזי