הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

ערבות הדדית חיי אדם עני המהפך בחררה תחרות דיני חברות סמכות השלטון המקומי שכנים דיני עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך ועשית הישר והטוב טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה דינא דמלכותא חזרה מהתחייבות דיני חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית התמודדות עם כשלים חוזים משפטי ארץ גבורה מצור פדיון שבויים משמעת מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר דבר האבד גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה דיני ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זכיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר לשאת אשה שניה השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי דיני משפחה לימודי אזרחות בתי הדין הרבניים עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה חוזה לטובת צד שלישי מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמני הקדש חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה משפטי ארץ ד - חוזים ודיניהם תום לב פסולי דין ערך זכויות עתידיות גיור משומדים זכרון דברים עריכת דין אסמכתא חשבון בנק נאמנות אב על כשרות בניו ממזרות שיעורים במסגרת מרכז הלכה והוראה עד מומחה עד פסול מורדת פוליגרף זכות עמידה בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התחייבות מופרזת התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה אופן קבלת עדות חיוב גבוה מסכום התביעה טענת אי הבנה בדיקות גנטיות חקירה וראיה ביוזמת בית הדין מדריך ממוני מעשי בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג ייעוץ חקיקה טוהר המידות צנעת הפרט כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית רמאות וגנבת דעת היתר נישואין מדינת הלכה

ביטול הופעה של תזמורת

הרב אריאל בראלי ( ארץ חמדה גזית - שדרות)
לקראת יום העצמאות היה סיכום בעל פה בין עמותה משדרות לנציג תזמורת מקומית על הופעה בליל יום העצמאות. בעקבות כך ביטל בעל התזמורת הופעה בעיר אחרת, כאשר השיקול שלו היה פרסום מקומי. שבוע לפני יום העצמאות התברר לעמותה שתגיע לעיר ביום העצמאות תזמורת יוקרתית. העמותה התקשרה לבעל התזמורת המקומית והודיעה לו שההסכם מבוטל. נציג התזמורת ביקש להופיע אפילו רק חלק מהזמן אולם לא היה מספיק זמן לאפשר זאת. בעל התזמורת תובע את השכר המלא שסוכם. נציג העמותה טוען שהוא הודיע שבוע לפני האירוע וכן סיבת הביטול לא תלויה בו - אין צורך בשתי תזמורות באותו אירוע. מסקנת בית הדין היתה שעל עצם ביטול ההסכם לא היה מקום לחייב את העמותה, כיון שמדובר היה בהבטחה שלאחריה השתנו הנסיבות. אולם, כיון שההזמנה גרמה לתזמורת לוותר על הזמנות אחרות, הרי שיש לשלם לה את מלוא השכר שהובטח מראש.

סיון תשס"ז

בית הדין לממונות שדרות-גזית

ביטול הופעה של תזמורת

עובדות וטענות

לקראת יום העצמאות היה סיכום בעל פה בין עמותה משדרות לנציג תזמורת מקומית על הופעה בליל יום העצמאות. בעקבות כך ביטל בעל התזמורת הופעה בעיר אחרת, השיקול שלו היה פרסום מקומי. התזמורת לא מספיק מוכרת בשדרות ואירוע המוני על פי רוב גורר הזמנות חדשות.

שבוע לפני יום העצמאות התקשרו לעמותה והודיעו להם שמוסד חינוכי מירושלים יגיע לשדרות לחגוג יחד את יום העצמאות. מדובר במוסד חשוב בעל יכולת כלכלית, לכן ישנו עניין גדול לעמותה לעבוד עמו בשיתוף. התברר שיחד עם תלמידי המוסד מגיעה תזמורת יוקרתית. העמותה התקשרה לבעל התזמורת המקומית והודיע לו שההסכם מבוטל. נציג התזמורת  ביקש להופיע  אפילו רק חלק מהזמן אולם לא היה מספיק זמן לאפשר זאת.

בעל התזמורת תובע את השכר המלא שסוכם על סך 5000 ₪ ועוד פיצוי כספי על הפסד הפרסום.

נציג העמותה טוען שהוא הודיע שבוע לפני האירוע וכן סיבת הביטול לא תלויה בו - אין צורך בשתי תזמורות באותו אירוע. הוא מוכן לפצות את התובע בסכום של 1500 ₪ בלבד.

 

האם היה מותר לעמותה לחזור בה מהזמנת התזמורת

ראשית, יש לברר האם היה היתר לעמותה לחזור בה מהסיכום ולאחר מכן נדון על המשמעות הכספית של החזרה. מוכר החוזר בו מההסכמה שהייתה בעל פה בינו לבין הלוקח נקרא מחוסר אמנה [שו"ע סימן רד סעיף יא].

נחלקו הדעות כאשר הוא חוזר בו מחמת עליית מחירים:

"אף על פי שבדברים בלא מעות יכול לחזור בו וא"צ לקבל עליו מי שפרע, מ"מ ראוי לאדם לעמוד בדיבורו אע"פ שלא עשה שום קנין, רק דברים בעלמא, וכל החוזר בו, בין לוקח בין מוכר אין רוח חכמים נוחה הימנו. והני מילי בחד תרעא, אבל בתרי תרעי אין זה ממחוסרי אמנה. וי"א דאפילו בתרי תרעי אסור לחזור, ואם חזר בו יש בו משום מחוסר אמנה  וכן נראה עיקר" [שולחן ערוך חושן משפט סימן רד סעיף יא].

הסמ"ע כתב שאותה מחלוקת קיימת גם בשכירות פועלים. ובשו"ת חתם סופר [סימן קב] דן על מקרה שבו הקונה זוכה בירושה ומחמת כן הוא רוצה לבטל את העסקה ומסקנתו שיש להקל. אם כן כאן שהגיע תזמורת ממקור לא צפוי הדבר דומה לירושה שהגיע פתאום, ולהכרעת החת"ס מותר לחזור בו[1].

המשמעות הכספית של החזרה

במקרה שלנו לא היה קנין אלא דיבור בעלמא לכאורה אין אפשרות לתבוע שכר כאשר לא היה קנין בין הצדדים. החזרה מסיכום כשלעצמה, אינה סיבה לתשלום!

אולם כאשר נגרם נזק פועל אז הוא יכול לתבוע את כיסוי הנזק מדין גרמי [תוספות בבא מציעא עו: ד"ה אין]:

"אם היו נשכרים אמש, ועכשיו אינם נשכרים כלל, (ג) הרי [ג] זה כדבר האבוד להם, ונותן להם שכרם כפועל בטל". [שולחן ערוך חושן משפט סימן שלג סעיף ב]

במקרה שלנו הייתה לתזמורת הצעה אחרת והיא ביטלה אותה אם כן ודאי יש פה הפסד. ההודעה על ביטול הסיכום הייתה מאוחרת מדי ובזמן כזה אין אפשרות למצוא מקום חדש. לכן יש לחייב את הנתבע לשלם את ההפסד.

אין לטעון שהעמותה אנוסה וממילא היא פטורה משלום כמבואר בסימן של"ג. ההחלטה לבטל את הזמנת התזמורת נובעת מנקודת מוצא של טובת העמותה אבל מצד המציאות ניתן להמשיך בהסכם ולא לקבל את התזמורת החדשה. בשולחן ערוך מוזכר כי במקרה כזה שכר הפועל אינו משולם באופן מלא אלא נותן לו שכר כפועל בטל.

נראה שאין הדבר נכון כלפי המקרה שלנו. ישנה דוגמא אשר בה חייב בעל הבית לשלם את כל שכר הפועלים. מי שהזמין סבלים וחזר בו והם לא מוצאים כרגע עבודה, צריך לשלם להם שכר מלא [בבא מציעא עז עמוד א].

שכר של פועל כטל בנוי על כך שהפועל מוכן להפחית משכרו על מנת לשבת בטל ולא לעבוד. אם שכרו הוא 1000 ₪ מסתבר שיסכים לקבל 500 ₪ ולהישאר בבית. הסבלים צריכים לשמור על יכולת גבוהה של משא. כאשר הם לא עובדים אז הם מאבדים את הכושר שלהם, לכן הם תמיד מעדיפים לעבוד ולא לקבל שכר בטלה.

האם ניתן ללמוד מהתקדים של הסבלים לכל מקרה פרטי שבו הפועל מעדיף לעבוד ולא לשבת בטל? אם הפועל צריך מאוד את הכסף וברור לנו שהוא היה מעדיף לעבוד,האם יקבל את על שכרו?

הרב שפיץ בספרו [מנחת צבי חלק א] פסק שאכן יש להתחשב במצבו הכלכלי[2] של הפועל ובמקום שברור לנו שהוא לא היה מוותר על עבודתו, אם המעביד חזר בו צריך לשלם לו את כל שכרו. אם כן במקרה שלנו ברור שהתזמורת הייתה מופיעה ולא תסכים ליטול שכר בטלה משום הפרסום.

לגבי התביעה לפיצוי על אובדן פרסום - אין בסיס לתביעה היות והמעביד לא התחייב לפרסם  אותם אלא דרך אגב הם היו מתפרסמים לכן אין לו אחריות על כך. ובכל מקרה זה מניעת הרוח שאינו אלא גרמא בעלמא ופטור.

 

מסקנה: על העמותה לשלם לתזמורת את כל השכר שסוכם אתה בסך 5000 ₪.

 

הרב אריאל בראלי


[1]  ישנה תרעומת של הפועל כלפי המעסיק היות ויש לו טירחא למצוא עבודה אחרת [בבא מציעא עה:].

נציג התזמורת מעלה טענה שיש לו עניין בהופעה לשם פרסום. ניתן לומר שכלפיו זה דבר האבד ואז אין רשות לבעל הבית לחזור. נראה שכאן אין זה דבר האבד היות ומדובר על מניעת הרוח ולא על הפסד ישיר. מצאנו דבר האבד בפועלים שלא העלו את הפשתן מתוך החומצה שהוא שרוי בה, או תזמורת החוזרת בה מהופעה בחתונה כאשר אי אפשר למצוא תזמורת אחרת, אז האירוע יתקיים בצורה חסרה. לא מצאנו דבר האבד כלפי רווח עתידי.

[2]  הרב אשר וייס שליט"א הגדיר אחרת. לדעתו סיבה כלכלית אינה שיקול שהרי חז"ל ידעו שישנם פועלים שאם הדבר תלוי בהם יעדיפו לעבוד ולא להשתכר דמי בטלה, אף על פי כן חז"ל לא חילקו. רק במקרה ויש סיבה חיצונית כמו בסבלים ניתן לדבר על שכר מושלם. לדעתו שיקול של פרסום כן דומה לסבלים לכן שכרם יהיה שלם.