הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

ערבות הדדית חיי אדם עני המהפך בחררה דיני חברות סמכות השלטון המקומי שכנים דיני עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה דינא דמלכותא - דינא חזרה מהתחייבות דיני חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי על האתיקה הצבאית הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית התמודדות עם כשלים חוזים משפטי ארץ מבוא לאתיקה צבאית גבורה מצור פדיון שבויים משמעת מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל כופים על מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר דבר האבד גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה דיני ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זכיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בן המצר - בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר לשאת אשה שניה (מאה רבנים) השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי דיני משפחה לימודי אזרחות בתי הדין הרבניים עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה חוזה לטובת צד שלישי מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמני הקדש חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה משפטי ארץ ד - חוזים ודיניהם תום לב פסולי דין ערך זכויות עתידיות גיור משומדים זכרון דברים עריכת דין אסמכתא חשבון בנק נאמנות אב על כשרות בניו ממזרות שיעורים במסגרת מרכז הלכה והוראה עד מומחה עד פסול מורדת פוליגרף זכות עמידה בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התחייבות מופרזת התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה קבלת עדות בטלפון או סקייפ חיוב גבוה מסכום התביעה טענת אי הבנה בדיקות גנטיות חקירה וראיה ביוזמת בית הדין מדריך ממוני מעשי אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג חוות דעת לועדת שרים לחקיקה טוהר המידות

דרישה לביטול הסכם לפירוק שותפות / פד"ר 854706/7

הרב אהרן דרשביץ, הרב עובדיה חפץ יעקב, הרב אברהם צבי גאופטמן ( בית הדין הרבני האזורי באר שבע)
התובע רשם על שם אשתו את המשק שירש מהוריו. לאחר שלושים שנים התגרשו הצדדים, ובהסכם הגירושין סוכם שהמשק ימכר ותמורתו תחולק בין הצדדים. האיש מעכב את המכירה, ותובע את ביטול ההסכם משום שלטענתו הוא נעשק בהסכם זה. וכי אין למכור את משק אבותיו. וכך דורשות תקנות הציבור. בית הדין פסק שעם כל הכאב על אובדן נחלת אבותיו, כיון שהוא בדעה צלולה הסכים לרשום אותו על שם אשתו, ובדעה צלולה הסכים לחלק אותו עימה, ובפרט שגם היה לו עורך דין, עליו לעמוד בהסכם שעליו חתם. מאחר והתקיים דיון סרק, ביה"ד חייב את הבעל לשעבר בהוצאות משפט הן לאוצר המדינה בגלל בזבוז זמן שיפוטי והן לצד השני עבור הייצוג.

ב"ה

תיק 854706/7

בבית הדין הרבני האזורי באר שבע

לפני כבוד הדיינים:

הרב אהרן דרשביץ — אב"ד, הרב עובדיה חפץ יעקב, והרב אברהם צבי גאופטמן

המבקש:            פלוני            (ע"י ב"כ עו"ד ניסן סריזדה)

נגד

המשיבה:            פלונית            (ע"י ב"כ עו"ד ברוך חסין)

הנדון: דחיית בקשה לביטול הסכם חלוקת רכוש

פסק דין

בפנינו תביעת המבקש, הבעל לשעבר, לביטול הסכם חלוקת רכוש.

א. רקע עובדתי

בני הזוג התחתנו כדמו"י בשנת 1967, ונולדו להם ששה ילדים משותפים, שכולם בגירים.

משנת 2008 בני הזוג חיים בפירוד, האשה וחלק מהילדים ב[נ'] בבית עמיגור שהושכר לזוג משנת 1971, והבעל לשעבר במשק ב[...] שקיבל במתנה ללא תמורה מההורים שלו בשנת 1979. לאחר פטירת הוריו בשנות 1985-1980 ירש את המשק בפועל, ונרשם בהמשך על שם שני בני הזוג.

ביום ז' בחשון תשע"ג (23/10/2012) הגיש ב"כ הבעל לשעבר בביה"ד תביעת גירושין וכל הכרוך בה, כולל ענייני רכוש. האישה הגישה במקביל תביעות בביהמ"ש.

בדיון ביום י"ח בשבט התשע"ג (29.01.2013) נחלקו הצדדים בנושא הסמכות ובטענות רכוש, כולל בעלות על המשק. במהלך הדיון טען ב"כ האישה (שורה 24 בפרוטוקול): "יש אישור מהמנהל שהרכוש רשום על שמה". גם לדברי ב"כ הבעל לשעבר (שורה 32): "הוא חשב לתת לה את המשק במתנה כדי שיהיה שיתוף ביניהם. המשק נרשם על שמה לפני 30 שנה".

בסוף הדיון, שני הצדדים הסכימו להתגרש ולדון אח"כ ברכוש.

במכתב אישי לביה"ד לאחר הדיון, כתב הבעל לשעבר שאשתו מנסה לסחוט ממנו את האדמות של ההורים שלו, ואינו מעוניין לתת לה אפילו גרגיר אחד.

הצדדים הוזמנו לסידור הגט ביום כ"א באדר תשע"ג (03.03.2013), והתגרשו כדמו"י.

בהסכם גירושין מאותו יום, הסכימו לדון בכל ענייני הרכוש (כולל פנסיה וזכות מגורים בבית ב[נ']) לאחר הגט בערכאה המתאימה, וכן למנות את ב"כ הצדדים ככונסי נכסים במשק.

 

 

ביום י' בסיון תשע"ג (19/05/2013) הודיעו הצדדים בבקשה משותפת שהגיעו להסכמות בעניין מינוי שמאי, העברת התיקים לביה"ד, ומכירת המשק, וביקשו לתת להסכמות תוקף פס"ד. בין הדברים:

2. שכ"ט השמאי ישולם בחלקים שווים על ידי הצדדים וזאת תוך 10 ימים מהיום.

7. מיד עם התקבל חו"ד של השמאי, יוצא המשק למכירה בשוק החופשי על ידי הצדדים ו/או באמצעות משרדי תיווך, וזאת לתקופה של 90 יום.

8. בחלוף התקופה האמורה יהא זכאי כל צד, בכל זמן, לדרוש את מכירת הנכס בכינוס נכסים על ידי באמצעות כונסי הנכסים ב"כ הצדדים עו"ד אבוקסיס ניסים ועו"ד רפאל ברוך חסין – מבלי שהצד השני יוכל לעכב זאת.

ככל שלא יהיה שיתוף פעולה על ידי מי מהצדדים יסמיך כב' ביה"ד את כונסי הנכסים לפעול בשם הצדדים ולחתום בשמם על כל מסמך [...] שנדרש לשם ביצוע הליך מכירת המשק...

9. המשק יימכר למרבה במחיר, כאשר מהתמורה שתתקבל ישולמו החובות המשותפים של הצדדים, לרבות חובות לתאגיד המים, לעמיגור, לעיריית [נ'], למשקם [...] למעט חובות פרטיים שנוצרו ללא כל קשר לחיים המשותפים של הצדדים ולחיי הנשואים.

10. שאר טענות הצדדים שהם: איזון כולל של הזכויות לרבות טענת הבעל לשעבר לחלקו בזכות השכירות הציבורית וטענת האשה לחלקה בפנסיה של הבעל לשעבר והן טענתה לכתובה – ידונו במקביל בפני ביה"ד, מבלי לעכב ו/או להפריע להליך מכירת המשק.

11. התמורה שתתקבל על ידי מכירת המשק תוחזק בנאמנות על ידי ב"כ הצדדים עד אשר תתקבל הכרעה על ידי כת"ר בדבר שאר טענות הצדדים כמפורט בסעיף 10 לעיל.

ביום כ"ד בסיון התשע"ג (02.06.2013) נתן ביה"ד תוקף פס"ד להסכמות הצדדים.

בדיון ביום ז' בכסלו התשע"ד (10.11.2013) טען ב"כ האישה, שהמכירה מתעכבת מאחר שהבעל לשעבר טרם שילם לשמאי את חלקו בשכ"ט. ב"כ הבעל לשעבר הגיב, שפנה בבקשה לסיוע במימון השמאות. ביה"ד הוציא החלטה שהבעל לשעבר יעביר לשמאי את חלקו בשכ"ט תוך שלושים יום ושהצדדים יפרסמו את המשק למכירה באופן מידי.

ביום א' באדר ב' תשע"ד (03/03/2014) הגיש ב"כ האישה בקשה, בהסכמת ב"כ הבעל לשעבר ועל דעתו, להורות לצדדים לקיים מכרז חפשי למכירת המשק למרבה במחיר תוך שלושים יום. ביה"ד נענה בחיוב לבקשה.

ביום ט"ז בתמוז תשע"ד (14/07/2014) הגיש ב"כ האישה בקשה דחופה להסמיך את ב"כ הצדדים כונסי הנכסים לחתום, שניהם ביחד וגם כל אחד בנפרד, בשם הצדדים על כל מסמכי המכירה של המשק. לטענתו, נמצא רוכש למשק בסכום הגבוה מהשמאות, אך הבעל לשעבר הודיע כי מסרב לחתום על הסכם המכירה. עמדה זו היא בניגוד להסכמות ולהחלטות שניתנו, ומסבה היזק לאישה, שכן הרוכש הבהיר שלא ימתין מעבר לתקופה של ארבעה עשר יום.

ב"כ הבעל לשעבר הגיב שבאותו היום נפגש עם ב"כ האישה וסוכם שיינתנו לבעל מספר ימים לנסות לארגן הלוואה מהבנק על מנת לרכוש את מחצית הזכויות במשק השייכות לאישה, ולכן מבקש לדחות את הבקשה להסמיך כל אחד בנפרד לחתום. כמו"כ ביקש מביה"ד לקבוע קודם מכירת המשק מי ירכוש את בית העמיגור, שזכויותיו רשומות ע"ש שני הצדדים וניתן לרכוש בהטבה גדולה, שכן קביעה זו משליכה על הסכום שיצטרך הבעל לשעבר להעביר לאישה במידה וירכוש את חלקה במשק.

ב"כ האישה חזר והגיב שהבעל לשעבר גורם סחבת במכירת המשק והודיע נחרצות שלא יחתום מעולם על הסכם מכירה. לדבריו, הבהיר לבעל וב"כ באותה פגישה שאין מציאות שיוכל הבעל לשעבר לקבל משכנתא בסכום הנצרך לאור החובות הגדולים והכנסתו המזערית. עוד מסר שהרוכשים הודיעו שאם לא ייחתם הסכם עד לתאריך י"ט באב תשע"ד (15/08/2014) הם מושכים את הצעתם וידרשו פיצוי, דבר שיגרום נזק רב למבקשת.

לאור דברים הנ"ל, הוציא ביה"ד החלטה ביום י' באב ה'תשע"ד (06.08.2014), בו נאמר:

בהמשך להחלטות מתאריכים: כ"ד סיון תשע"ג 2/6/2013, ו-ז' כסלו תשע"ד 10/11/2013, על שני הצדדים לשתף פעולה באופן מידי למכירת הנכס לגורם שלישי במחיר המוצע בסך 2,020,000 ₪.

ביה"ד מבהיר שזכות הבעל לשעבר לרכוש את הנכס במחיר הנ"ל בכפוף להמצאת ערבויות להעברת דמי מחצית הנכס לידי האישה.

אך אם הבעל לשעבר לא יקנה את חלק האישה והעסקה עם הגורם השלישי תתבטל, יחויב הבעל לשעבר במלוא הנזק שייגרם לאישה עקב אי מכירת הנכס במחיר המוצע.

בסופו של יום, המשק לא נמכר.

ביום 3.2.15 הגיש הבעל לשעבר בקשה "היוצאת מן הלב" לבטל את מכירת המשק ולהשאירו בידו כנגד הבית ב[נ'] אשר מוכן להשאיר לאשתו. הוא הביע את הקשר הנפשי החזק שלו לבית כבן יחיד ובודד לניצולי שואה אשר איבדו את כל משפחתם ויקיריהם.

ב"כ האישה הגיב שלמרות החלטות ביה"ד אשר הורו על המכירה, הבעל לשעבר טרם הפנים את משמעותן, וממשיך בסחבת בניסיון לסכל את מכירת המשק. לדבריו, ישנו מו"מ מתקדם וטיוטת הסכם מוכנה לחתימה. את הטענה בדבר הזכות בדירת עמיגור יש לברר לאחר המכירה, כפי שנקבע בסעיף 10 בהסכמות הצדדים.

נקבע דיון לבירור הטענות ביום י"ז באייר התשע"ה (6.5.2015). ב"כ הבעל לשעבר טען שהבעל לשעבר רוצה לממש את הזכויות בעמיגור קודם מכירת הבית, אך ב"כ האישה טען שהאישה זקוקה לכסף ושאין לעכב את מכירת המשק יותר:

ב"כ הבעל לשעבר: אם הם ימכרו את המשק הם לא יוכלו להשתמש בזכויות בעמיגור ולא יוכלו לקנות את הבית כמחוסרי דיור [...] אנחנו מציעים לעשות הסכם שבהסכם אחד יוותר לצד השני כדי לממש זכויות בעמיגור. אחרי שהוא יממש את זכויות בעמיגור הם ימכרו את המשק וימקסמו את הרווח...

ב"כ האשה: החובות על הבית של עמיגור הם מעל 300,000 ₪. אם הוא יכסה את החובות יצא שלא שווה לקנות אותו. אם הם ימכרו את המשק זה לא יעלה ולא יוריד. יש פס"ד והוא לא יכול לחזור בו מהסכמתו. הוא צריך לשלם על הנזק שנגרם לאשה. האשה חיה מהיד לפה והיא צריכה את הכסף...

ב"כ הבעל לשעבר: ב"כ האשה מנסה לגמד את ענין השכירות כטענה שולית. היום זכות ציבורית עולה מאות אלפי שקלים [...] על הזכויות שיש בדירה ב[נ'] נעשה שמאות.

ב"כ האשה: מה זה קשור לעסקה של המשק?! נעשה פה נזק והוא צריך לשלם לה. טובת האשה זה שהבית יימכר והיא תקבל את חלקה בדירה.

בעקבות הדיון, ביה"ד הוציא החלטה ביום כ"א באייר התשע"ה (10.05.2015):

  1. לאור התנגדות האשה לביטול כינוס הנכסים, ובנוסף לכך אין שום ביטחון שאכן אם תירשם דירת עמיגור ע"ש אחד מן הצדדים היא תימכר לאחד מהם מאחר והם בעלי משק במושב [...], דוחה ביה"ד את בקשת הבעל לשעבר לביטול כינוס הנכסים.
  2. ע"פ החלטה מיום ז' כסלו תשע"ד 10/11/2013, בעניין מכירת המשק באופן מידי, וכן ההחלטה מיום י' אב תשע"ד 6/8/2014, קובע ביה"ד שאם יגרם נזק לאשה מעיכוב מכירת המשק, יישא בו הבעל לשעבר.
  3. על כונסי הנכסים למכור את המשק מידית למרבה במחיר ולאחר המכירה ידון ביה"ד בנזק שנגרם לאשה/אם נגרם מעיכוב המכירה.
  4. שכ"ד המגורים בדירת עמיגור יחושב ע"י ביה"ד בדיון על חלוקת הרכוש שיערך לאחר מכירת הדירה.

בסופו של יום, המשק שוב לא נמכר.

לאחר כשנה, הבעל לשעבר שכר עו"ד חדש. ביום כ"ה באייר תשע"ו (02/06/2016) הגיש ב"כ הבעל לשעבר החדש בקשה לביטול הסכם חלוקת הרכוש. הוא ביקש לביה"ד להורות על דיון חדש בתיק "שהתגלו טענות עובדתיות וראיות חדשות שלא היו ידועות בעת מתן פסק הדין שניתן בהסכמה". כמו כן ביקש להורות על ביטולו של הסכם חלוקת רכוש הנ"ל שקיבל תוקף פס"ד ביום כ"ד בסיון תשע"ג (02/06/2013), בעילות: חוסר תום לב, עושק, מרמה, טעות והטעיה, כפייה, חוסר שוויון, עשיית עושר ולא במשפט ובניגוד לתקנות הציבור. עוד טען, שהמבקש לקה באי שקט פסיכומוטורי והפרעות שינה ומחשבות חודרניות ותחושת בהלה על רקע אירועים טראומתיים במלחמות בהן השתתף בעבר.

נקבע דיון ליום כ"ח סיון התשע"ו (4.7.2016). בפרוטוקול:

ב"כ הבעל לשעבר: [ב]-2013 ביה"ד נתן להסכם תוקף פס"ד, מאז הכונסים עשו פעולות לפי ההסכם. הבעל לשעבר הגיע אלי בטענה מהותית שההסכמה שלו לחלוקת הרכוש ניתנה קודם, כאשר הוא לא היה כשיר לכך [...] מכיוון שהם נישאו לפני 74' חל עליהם חוק יחסי השיתוף. אם ניתנה מתנה או ירושה לא חל עליהם חוק יחסי ממון. לפיכך המשק שהוא ירש מהוריו והועבר אליו פיזית לאחר 85' שייך רק לו ולא הייתה לו כוונה לשתף את הגרושה בנכס הזה [...] בשל מצבו הנפשי וגם כתוצאה משחרור ממאסר של עשרה חודשים וגם מבעיות נפשיות שנוצרו לו בצבא הביאו אותו ללחצים שהוא [לא] עמד בפניו ולכן אילצו אותו לחתום על ההסכם. אבחנה פסיכיאטרית מדויקת תהיה לנו בחודשיים הקרובים...

הבעל לשעבר: אני קיבלתי את הנחלה מהורי והם אמרו לי לא לתת את המשק לאף אחד...

ב"כ האשה: המבקש שוכח פרט אחד מהותי. המשק רשום במנהל ע"ש הנתבעת אין כאן שום ענין בירושה למעלה מ-30 שנה. כדי לפרק בשיתוף לא צריך הסכמה שלו זכותה בדין לפרק את המשק...

עו"ד אבקסיס: אני ייצגתי את הבעל לשעבר מטעם הסיוע ליוויתי אותו בצורה הכי נאמנה ומקצועית שיש [...] אני רציתי למקסם לו את הרווח [...] הטענה שעולה עכשיו מבחינה פסיכוטית אני ראיתי אדם כשיר וחכם...

ב"כ הבעל לשעבר: רישום נחלה כבעל זכות באגודה השיתופית מחייב רישום ברשויות. אין ברישום הזה אלא מתן זכות להכשיר את חברותה של המשיבה באגודת [...]. עצם הרישום אינו מקנה לה זכות על המשק [...] ואינו סותר את המתנה מהוריו של המבקש [...] המשק הזה כולו שלו.

ב"כ האשה: יש פה אישור של המנהל, והוא אומר שאין לה זכויות?! [...] אני מבקש לחייב את הבעל לשעבר בהוצאות...

ב"כ הבעל לשעבר: ככל שביה"ד יחליט להמשיך עם הכינוס אנחנו נבקש להמתין עד לסיום איזון משאבים. אני מבקש להגיש סיכומים תוך 30 יום.

ביה"ד: אם אנחנו נסכים להגשת הסיכומים שהבעל לשעבר ידע שהוא חשוף להוצאות...

ביה"ד נתן לצדדים זכות לצדדים להגיש סיכומים תוך שבעה ימים.

ב"כ הבעל לשעבר החדש הגיש סיכומים, בה חזר בעיקר על דבריו בכתב התביעה: חוסר תום לב, עושק, מרמה, טעות והטעיה, כפייה, חוסר שוויון, עשיית עושר ולא במשפט וניגוד לתקנות הציבור, בתוספת עילות: שיהוי בביצוע הסכם חלוקת הרכוש ומצבו הנפשי של הבעל לשעבר.

ב"כ האשה הגיב שלא היה מקום לדיון חדש על הפס"ד מכיוון שלא הוצגו עובדות חדשות שלא נודעו מקודם, ובקש להטיל על הבעל לשעבר הוצאות. בנוסף, מאחר שגם האישה רשומה על המשק, זכותה לתבוע פירוק שיתוף גם בהעדר הסכמת הבעל לשעבר.

ב. דיון

בפתח הדברים, יש לציין שבהסכם הגירושין המדובר לא נזכר כלל שהבעל לשעבר נותן לאשה את מחצית המשק, או אפילו שיחלקו את התמורה לאחר קיזוז חובות. נראה שהבעלות המשותפת במשק נתפסת כדבר המובן מאליו, שלא היה אפילו צורך להעלותו, כך שהיה פשוט שעל שני הצדדים הוצאות המכירה. זכות האשה במשק היא מכוח הרישום על שם שניהם – שלא עלה על דעת הבעל לשעבר או ב"כ הראשון לפקפק בו – ולא מכוח ההסכם. מהותו העיקרית של ההסכם היא הסכמה משותפת למכור את המשק בהקדם לכיסוי חובות, ולהפקיד את שארית התמורה בנאמנות עד אשר תתבררנה הזכויות הממוניות של הצדדים. ככל שהבעל לשעבר וב"כ טוענים שאין לאישה חלק במשק, למרות הרישום על שמה, עליהם להעלות טענות אלו ולברר את זכותו הבלעדית של הבעל לשעבר במסגרת הדיון על חלוקת רכוש. אולם, אין שאלת הבעלות פוגעת בעצם ההסכם אשר קיבל תוקף פסק דין, להוציא את המשק למכירה לכיסוי חובות עד אשר תתבררנה הזכויות הממוניות.

בזה בלבד די לדחות את בקשת ב"כ הבעל לשעבר לביטול הסכם ולחייבו בהוצאות משפט על דיון סרק. אולם, נתייחס לטענותיו בסיכומים אחת לאחת.

1. שיהוי בביצוע ההסכם

ב"כ הבעל לשעבר טען שכונסי הנכסים לא הביאו למכירת הבית כבר שלוש שנים לאחר המינוי, וכן לא פעלו לאיזון כולל של הזכויות. יתכן ששווי זכות השכירות בדירת עמיגור משתווה לתמורה שיישאר נטו לצדדים ממכירת המשק, והוא מייתר את מכירת המשק.

טענה זו יש לדחותה, שכן, הבעל לשעבר הוא זה שסיכל את מכירת הבית למרות פעולותיהם של כונסי הנכסים, ואין להלין אלא עליו. כמו כן, הסחבת במכירת הבית הסיטה את העיון מאיזון שאר הזכויות. מעבר לכך, אין בשיהוי מביצוע ההסכם סיבה לבטלו, אדרבה, יש להזדרז בקיום כל חלקיו. אף אם יתברר ששווי זכות הדיור משתווה לתמורה, אין בכך עילה לשנות את ההסכם, אשר מהותו היא מכירת המשק, כיסוי חובות, וחלוקת התמורה לפי המתבקש מהאיזון, וכנ"ל.

 יש לציין עוד שלצדדים חובות עצומים הזקוקים למקור מימון, שהוא – לפי ההסכם אשר קיבל תוקף פס"ד – ע"י מכירת המשק. בנוסף, ספק גדול אם הצדדים יוכלו לממש את הזכות לקניית הדירה הציבורית, שהרי לפי הגדרות חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה), תשנ"ט-1998, "זכאי" הוא:

"מי שמתגורר כדין או על פי חוזה, תקופה של חמש שנים רצופות לפחות, בדירה ציבורית, ואין ולא היו בבעלותו, או בבעלות קרובו, מהמועד שבו חתם על חוזה להשכרה ציבורית, דירה או מקרקעין אחרים, ששוויים עולה על 350,000 שקלים חדשים."

לכאורה, תנאי זה לא מתקיים במקרה שלנו, מאחר שהיה להם (ועכ"פ לבעל) משק. לכן נושא שווי זכות השכירות טעון ברור היטב. אך כל זה אמור להתברר בדיון הרכוש בנפרד ובלי תלות במכירת המשק, כפי סעיף 8 בהסכם: "מבלי לעכב ו/או להפריע להליך מכירת המשק".

2. חוסר תום לב

ב"כ הבעל לשעבר טען שהאישה התנהגה בחוסר תום לב, ולא התכוונה לקיים את חיוביה ביחס לזכויות הבעל לשעבר בדירה ב[נ'].

טענה זו דינה להידחות, שכן לא הביא ראיה כל שהיא שהאישה פעלה בחוסר תום לב או שאינה מתכוונת לקיים את ההסכם כאשר ביה"ד ייתן את החלטתו בעניין הבית ב[נ']. דבר ברור ופשוט שהרוצה לבטל הסכם עליו הראיה להוכיח את חוסר תום הלב בראיות מוצקות. אדרבה, הבעל לשעבר הוא זה אשר לכאורה נוהג בחוסר תום לב בסחבת מתמשכת במכירת המשק.

3. מצבו הנפשי של המבקש

ב"כ הבעל לשעבר טען שהבעל היה במצב נפשי קשה בזמן עריכת ההסכם והאישה ניצלה את מצבו כדי להביאו לידי וויתור מחצית המשק בהסכם. כאסמכתא למצב הנפשי של הבעל לשעבר, הביא תעודת חדר מיון למרכז בריאות הנפש.

גם טענה זו דינה להידחות. עיון בתעודה הרפואית אינה מגלה עילה לקביעת חוסר כשירות או מצוקה נפשית חמורה עד כדי ביטול הסכם. אדרבה, מתואר אדם סביר, אם כי בלחץ מסוים:

"בהכרה מלאה, התמצאות סבירה, שיתוף פעולה מלא, אי שקט פסיכומוטורי בינוני (נעמד לפתע ומסתובב בחדר), יוצר קשר עין טוב. דיבור בקצב ובטון רגילים. מצב הרוח "בסדר". אפקט מתוח , חרד, מצומצם, יציב ולא תואם. ללא הפרעות גסות בהליך מחשבה. נזכר באנשים שנהרגו, בפיצוצים במראות. אינו מבטא מחשבות שווא [...] שולל הפרעות בתפיסה. שיפוט ותובנה פורמליים [...]

בבדיקה כעת אין עדות למצב פסיכוטי או אפקטיבי מאג'ורי, אין עדות למסוכנות פיזית ומיידית, ואין אינדקציה לאשפוז פסיכיאטרי. אין צורך בהתערבות מיידית.

כל מה שמוזכר הוא שהבעל לשעבר "מתאר הפרעות שינה, מחשבות חודרניות ותחושת בהלה על רקע אירועים טראומתיים". אולם, לא נמצאו ואובחנו שום ממצאים המורים על חוסר כשירות. גם ב"כ הבעל לשעבר הראשון אמר בפני ביה"ד בוודאות שהוא היה "כשיר וחכם". אין בעובדות שהוצגו "עובדות חדשות" שמצדיקות דיון חוזר.

אף אם הייתה מתקבלת חו"ד פסיכיאטרית הקובעת שהבעל לשעבר אינו כשיר כיום ואין לו שיקול דעת עצמאי וזקוק לאפוטרופוס, אין בכך בכדי לבטל את ההסכם שנחתם לפני למעלה מ-3 שנים, כאשר הבעל היה מיוצג על ידי ב"כ מטעמו לאורך כל הדיונים והמו"מ שהתנהל במקביל בין ב"כ שני הצדדים. יש לציין, שאם תתקבל חו"ד פסיכיאטרית כוללת אשר תצביע על אי-כשירות או מצוקה נפשית חמורה משנת 2013, ביה"ד ישקול פעם נוספת את הדברים.

4. עושק, מרמה, טעות והטעיה, כפייה

ב"כ הבעל לשעבר טען שהאישה הטעתה את הבעל לשעבר בעניין מקור הזכות במשק, עשקה אותו תוך ניצול מצבו הנפשי לחתום על הסכם בלתי סביר, ושההסכם נכפה עליו בלחץ במסגרת הדיון בפני ביה"ד.

טענות אלו אינן ראויות להעלות כלל, ומשוללות יסוד עובדתי, שכן לא יתכן שהאישה הטעתה את הבעל לשעבר בעניין הזכויות במשק אשר ידועות לו היטב. לא הובאה ראיה מספקת לקבוע מצב נפשי ירוד הניתן לניצול. בנוסף, הבעל לשעבר היה מיוצג ע"י עו"ד לכל אורך הדרך. מעבר לכך, ההסכם גם אינו בלתי סביר, לאור החובות הגדולים של בני הזוג שדרשו מקור מימון לפירעון. ההסכם גם לא נכפה במסגרת הדיון בפתאומיות, ואדרבה, ב"כ הצדדים הם אשר פנו מיוזמתם לביה"ד לאישור ההסכם, כך שאין לקבל טענה של עושק או כפייה.

5. עשיית עושר ולא במשפט

ב"כ הבעל לשעבר טען שהאישה קיבלה את מחצית הזכויות במשק שלא כדין ובניגוד להלכות השיתוף.

אולם, לא הצביע למה הוא שלא כדין, מכיוון שהזכויות נרשמו על שמה מרצון הבעל לשעבר ובהסכמה. אם יש מקום לטעון שלבעל זכות בלעדית למרות כן, יש להעלות טענות אלו בדיון הרכוש, והתמורה הנשארת לאחר כיסוי החובות תתחלק בהתאם לאיזון הכולל, וכנ"ל.

6. ניגוד לתקנות הציבור

ב"כ הבעל לשעבר טען שיש לביה"ד להתערב עד כדי ביטול החוזה כיון שהבעל לשעבר קופח באופן חמור בניגוד לחוק יחסי ממון והלכת שיתוף, כאשר נאלץ לחלוק את משק הוריו בעוד שזכויות הבית ב[נ'] נשארות במלואן לאישה.

גם טענה זו דינה להידחות, שכן אי אפשר לקבוע שיש פגם חוקי או מוסרי בהסכמה מרצון לחלוק נכס עם אשתו בשעת גירושין, גם אם לא היו לה זכויות בו בעבר, כ"ש כאשר נרשמו הזכויות על שמה, וכ"ש כאשר לא הוכח כלל שהסכם זה נכפה עליו בכוח. בנוסף, לא ברור כלל אם האישה תוכל לממש את הזכויות בבית הציבורי ב[נ'].

מסקנה

ביה"ד מבין אל לב הבעל לשעבר וקשרו הרגשי והנפשי העמוק למשק הוריו. אולם, בתור ערכאה משפטית הוא אמון על שמירת הצדק המשפטי. בנוסף, רובצים כעת חובות גדולים על בני הזוג, אשר זקוקים למקור כספי לפירעון החובות. לאור כל הנ"ל מתברר שכל טענות ב"כ החדש הינן ללא בסיס עובדתי כלל, ואין בהן כל עילה לבטל את ההסכמות אשר קבלו תוקף פס"ד או לעכב את ביצוען. בהישמט הבסיס העובדתי, אף כל המובאות המשפטיות שהביא ב"כ הבעל אינן ענין למקרה שלנו כלל. ביה"ד רואה בטענות אלו טענות סרק אשר ראוי להשית עליהם הוצאות משפט, הן לאוצר המדינה בגלל בזבוז זמן שיפוטי והן לצד השני עבור הייצוג.

בכך, ביה"ד קובע:

  1. על הצדדים וכונסי הנכסים להמשיך במכירת המשק באופן מידי.

ביה"ד מסמיך את כונסי הנכסים לחתום על כל מסמך ו/או אישור ו/או טופס הנדרש לבצע מכירת המשק, כמפורט בסעיף 8 להסכם.

  1. לאחר המכירה ידון ביה"ד בפיצויים לאישה אם עדיין תהיה תביעה לכך עבור נזק שנגרם/אם נגרם מעיכוב המכירה על ידי הבעל לשעבר כפי שנקבע בהחלטות קודמות.
  2. מאחר והתקיים דיון סרק, וביה"ד התריע בב"כ הבעל לשעבר, שמן הראוי להסתלק מהתביעה ולא להגיש סיכומים, ולמרות זאת, ב"כ הבעל לשעבר בחר להמשיך בדיון ובהגשת סיכומים, על כן, על פי תקנה קיט לתקנות הדיון בבתי הדין הרבניים, ה'תשנ"ג, ביה"ד מחייב את הבעל לשעבר הוצאות משפט לאוצר המדינה בסך של 3,000 ₪ עבור הדיון ביום 4.7.16, וסך 4,000 ₪ לאישה עבור ההוצאות שלה הקשורות לתיק 854706/7.
  3. בית הדין מורה למזכירות בית הדין הרבני להעביר החלטה זו אל המרכז לגביית קנסות אגרות והוצאות.

פסק הדין מותר לפרסום לאחר השמטת פרטי הזיהוי של בעלי-הדין.

 

ניתן ביום י"ג במרחשון התשע"ז (14.11.2016).

 

הרב אהרן דרשביץ — אב"ד        הרב עובדיה חפץ יעקב        הרב אברהם צבי גאופטמן