הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

ערבות הדדית חיי אדם עני המהפך בחררה דיני חברות סמכות השלטון המקומי שכנים דיני עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה דינא דמלכותא - דינא חזרה מהתחייבות דיני חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי על האתיקה הצבאית הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית התמודדות עם כשלים חוזים משפטי ארץ מבוא לאתיקה צבאית גבורה מצור פדיון שבויים משמעת מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל כופים על מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר דבר האבד גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה דיני ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זכיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בן המצר - בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר לשאת אשה שניה (מאה רבנים) השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי דיני משפחה לימודי אזרחות בתי הדין הרבניים עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה חוזה לטובת צד שלישי מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמני הקדש חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה משפטי ארץ ד - חוזים ודיניהם תום לב פסולי דין ערך זכויות עתידיות גיור משומדים זכרון דברים עריכת דין אסמכתא חשבון בנק נאמנות אב על כשרות בניו ממזרות שיעורים במסגרת מרכז הלכה והוראה עד מומחה עד פסול מורדת פוליגרף זכות עמידה בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התחייבות מופרזת התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה קבלת עדות בטלפון או סקייפ חיוב גבוה מסכום התביעה טענת אי הבנה בדיקות גנטיות חקירה וראיה ביוזמת בית הדין מדריך ממוני מעשי אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג

סמכות בית הדין לדון ביהדותן של בנות שאימן אינה יהודיה / פד"ר 1066237/1

הרב יצחק אלמליח, הרב מיכאל עמוס, הרב מימון נהרי ( בית הדין הרבני הגדול לערעורים)
בית הדין קבע שאשה אינה יהודיה ובקש להחיל פסק זה על בנותיה. בנותיה סרבו, בית הדין פסק שהן תרשמנה כטעונות בירור, עד שתבקשנה לברר.

תיק 1066237/1

ב"ה

 

 בבית הדין הרבני הגדול ירושלים

לפני כבוד הדיינים:

הרב יצחק אלמליח, הרב מיכאל עמוס, הרב מימון נהרי

 

 

 

פלוניות 1–4

המערערות:

 

(ע"י ב"כ עו"ד פרופ' אביעד הכהן, עו"ד שרה וינברג ועו"ד אלעד קפלן)

 

 

 

 

 

 נגד

 מנהל אגף בירורי יהדות – הנהלת בתי הדין הרבניים

 המשיב:

 

הנדון: אישור נישואין

פסק דין

לפנינו ערעור על פסק הדין של בית הדין הרבני האזורי באריאל בתיק 1033117/1 מיום ד' בטבת תשע"ו (16.12.2015) שבו קבע כי לבית הדין מוקנית הסמכות לדון בעניין יהדותם של המערערות 2–4, שהן בנות המערערת 1, שפתחה את התיק לבירור יהדותה אגב בקשה לאישור נישואין. עוד קבע בית הדין כי מאחר שאין למערערת 1 חזקת יהדות, אין מנוס מן הקביעה כי בנותיה, המערערות, 2–4, אינן יכולות להינשא כדת משה וישראל ויש לרושמן במרשם החיתון.

הערעור הוא על צירופן של המערערות 2–4 כצדדים לתיק בירור יהדות אמן חרף התנגדותן.

באופן עקרוני נימוקי פסק הדין מושא הערעור מקובלים עלינו, אולם בשל הנחיות חדשות שניתנו לאחרונה איננו רואים צורך להיכנס לפני ולפנים של הטיעונים המשפטיים מטעם ב"כ המערערים.

ביום ח' בכסלו התשע"ז (08/12/2016) חתמו הרבנים הראשיים לישראל על הנחיות בירור יהדות (תיקון), התשע"ז–2016, שנקבעו על ידי חֶבֶר דייני בית הדין הרבני הגדול ומועצת הרבנות הראשית לישראל. על פי הנחיות אלו התווספה הנחיה 12א להנחיות בירור יהדות התש"ע–2010, וזו לשונה:

טעוני בירור יהדות

"12א.

עלה אגב דיון בבית הדין חשש לעניין יהדות קרוב משפחה של צד לדיון (להלן – צד שלישי) יודיע בית הדין לצד השלישי כי אגב הדיון שהתקיים לפניו עלה צורך אפשרי בבירור יהדותו לעניין נישואין על פי דין תורה, וכי הוא רשאי להצטרף כצד לדיון ולהשמיע את טענותיו או לבקש לברר את העניין בנפרד.

(א)  

 

הודיע הצד השלישי על הסכמתו לדיון בעניינו, הוא יצורף כבעל דין נוסף ויוזמן לדיוני בית הדין; הסכמה של קטין יכול שתינתן באמצעות הוריו.

(ב)  

 

לא הודיע הצד השלישי על הסכמתו לדיון בעניינו, יורה בית הדין על רישומו ברשימת טעוני בירור יהדות.

(ג)  

 

מי שרשום ברשימת טעוני בירור יהדות רשאי בכל עת להגיש לבית הדין בקשה לבירור יהדותו."

(ד)  

 

 

הנחיות "טעוני בירור יהדות" אלו הן פרי הידברות בין הנהלת בתי הדין הרבניים ובין משרד המשפטים.

אכן, בדברי ההסבר להנחיה צוין כי על פי חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג–1953, ענייני נישואין וגירושין מצויים בסמכות השיפוט הייחודית של בתי הדין הרבניים, ונישואין של יהודים בישראל ייערכו על פי דין תורה.

אגב דיונים בבתי הדין בעניינים שבסמכותו עולות מדי פעם שאלות לעניין כשרות הנישואין של בני משפחה לבעלי דין. טלו למשל מקרה שבית-הדין מברר, אגב הליך נישואין, את יהדותה של אישה המבקשת להינשא. בית-הדין קובע שהאישה (הרשומה במרשם האוכלוסין כיהודייה) אינה יהודייה מאחר שהמסמכים שהציגה אינם מסמכי אמת. במצב זה, כאשר, למשל, לאישה ילדים מנישואין קודמים (קטינים או בגירים) – לקביעת בית-הדין עלולה להיות השלכה מיידית על הילדים. זאת, הגם שהילדים אינם בפני בית-הדין.

הכול מסכימים כי מצב בו בית הדין יידרש לעצום את עיניו כאשר עולה בפניו חשש לגבי יהדותו של אדם איננו רצוי, ועל פי דין תורה – ודין זה לעניין נישואין מעוגן בחוק שיפוט בתי דין רבניים – מוטלת חובה על בית הדין לפעול באופן אקטיבי למנוע נישואין אסורים. כמו כן עצימת עיניים כזו עשויה לפגוע בסופו של דבר באותו אדם שלגביו נדרש הבירור, אם רק כעבור שנים יגלה כי בעבר עלה לגביו חשש קונקרטי שבירורו לא מוצה עד תום (וברבות השנים ייתכן שיאבד את האפשרות להוכיח את יהדותו, בשל קשיים ראייתיים שייווצרו נוכח חלוף הזמן והתקהות הזיכרון, או לחלופין יימנע ממנו לעבור תהליך של גיור בגיל צעיר).

כאשר עולה חשש לגבי יהדותו של אדם שאיננו צד להליך המתקיים בבית הדין, מן הראוי ליידע אותו על אודות החשש בעניינו ועל הצורך האפשרי בבירור יהדותו. אם האדם מסכים ומעוניין בבירור באופן מיידי, אזי יתאפשר לבצע את הבירור בבית-הדין במסגרת ההליך התלוי ועומד או בהליך נפרד. הסכמתו (או אי הסכמתו) של קטין יכולה להינתן, כמקובל, באמצעות הוריו (כשנראה שאין בין ההורים לקטין ניגוד עניינים).

במקרה שהאדם מסרב לבירור מיידי ראוי לקבוע שעניינו של האדם "טעון בירור". פרקטיקת רישום שעניינו של אדם, שאינו צד ישיר להליך, "טעון בירור" (במובחן מ"פסול חיתון") התאשרה על-ידי בית-המשפט העליון בפסיקה שעסקה בהקשר של "אסורה לבעלה ולבועלה" (בג"ץ 5676/12 פלונית נ' בית הדין הרבני האזורי ירושלים (12.4.2015)). נקבע שם כי ה"בועל", שאינו צד להליך בבית-הדין, לא יירשם כ"פסול חיתון" אלא כמי שעניינו "טעון בירור", כלומר מי שעניינו לא הוכרע, ועניינו יתברר רק בעתיד, אם וכאשר הוא יבקש בעתיד לעמוד בפני בית הדין בהליך של נישואין או גירושין. עם זאת בעניין "איסור לבעל ולבועל" – אין הצד השלישי מקבל הודעה מפורשת על מעורבותו בשלב הראשוני ששמו עלה בבית הדין, ולכן אין מכניסים אותו כרשומה נפרדת ברשימת טעוני הבירור, אלא הוא מוזכר ברשומה על שם הצד שהיה בעל דין בבית הדין. לעומת זאת לפי ההנחיות דלעיל במקרה של טעון בירור יהדות יקבל הצד השלישי הזמנה להשמיע את טענותיו וראיותיו, ולכן אפשר לרשום רשומה על שמו ברשימת טעוני הבירור, וכך הצורך בבירור יהדותו יעלה בבוא העת אם ירצה להינשא.

"טעוני בירור" ו"פסולי חיתון" הם שני סיווגים נפרדים; הן מבחינה סטיגמטית והן מבחינה מעשית. כאשר מדובר באדם שעניינו נמנה בין "טעוני הבירור", אין כל החלטה שיפוטית מכרעת לגביו, אלא בבוא היום יש לברר את מעמדו.

לאור האמור אין צורך להכריע במעמדן של המערערות 2–4. בשל סירובן להצטרף להליך די ברישומן ברשימת טעוני בירור יהדות. כאמור בהנחיות, הן יהיו רשאיות לבקש מבית הדין בכל עת לברר את יהדותן.

פסק הדין יועבר למנהל בתי הדין הרבניים כדי לתקן את הרישום במרשם החיתון.

בנתון לאמור הערעור מתייתר והוא נמחק.

מותר לפרסם את פסק הדין לאחר השמטת פרטי הזיהוי של בעלי הדין.

 

ניתן ביום י"ד בכסלו התשע"ז (14/12/2016).

 

הרב מימון נהרי

הרב מיכאל עמוס

 הרב יצחק אלמליח