הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

ערבות הדדית חיי אדם עני המהפך בחררה דיני חברות סמכות השלטון המקומי שכנים דיני עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה דינא דמלכותא - דינא חזרה מהתחייבות דיני חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי על האתיקה הצבאית הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית התמודדות עם כשלים חוזים משפטי ארץ מבוא לאתיקה צבאית גבורה מצור פדיון שבויים משמעת מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל כופים על מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר דבר האבד גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה דיני ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זכיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בן המצר - בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר לשאת אשה שניה (מאה רבנים) השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי דיני משפחה לימודי אזרחות בתי הדין הרבניים עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה חוזה לטובת צד שלישי מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמני הקדש חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה משפטי ארץ ד - חוזים ודיניהם תום לב פסולי דין ערך זכויות עתידיות גיור משומדים זכרון דברים עריכת דין אסמכתא חשבון בנק נאמנות אב על כשרות בניו ממזרות שיעורים במסגרת מרכז הלכה והוראה עד מומחה עד פסול מורדת פוליגרף זכות עמידה בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התחייבות מופרזת התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה קבלת עדות בטלפון או סקייפ חיוב גבוה מסכום התביעה טענת אי הבנה בדיקות גנטיות חקירה וראיה ביוזמת בית הדין מדריך ממוני מעשי אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג

**ניכוי מסכום הכתובה של זכויות עתידיות של הבעל שניתנו לאשה כאיזון משאבים / פד"ר תיק ‏918948/7

הרב יוסף יגודה, הרב ישראל דב רוזנטל, הרב סיני לוי
בני זוג התגרשו. הבעל חויב בתשלום הכתובה, ובכלל זה באיזון משאבים ע"פ חוק שיגרע מסכום הכתובה, כי אין לחייבו בשני הסכומים גם יחד. במסגרת זאת בקש הבעל לנכות מסכום הכתובה את זכויות הפנסיה העתידיות שלו שהועברו לאשה ע"פ חוק. האשה טענה שאת הכתובה היא אמורה לקבל באופן מיידי, ולא ע"י זכויות עתידיות. לכן היא דרשה לקבל תשלום מיידי ובתמורה לוותר על הזכויות העתידיות. בית הדין הכריע שתשלום הכתובה צריך להיות מיידי. אמנם, באופן עקרוני יכול הבעל לפרוע אותו ע"י קרן הפנסיה שלו, ואולם - עליו לעשות זאת ע"פ שוויה העכשוי ולא ע"פ מה שהיא תניב בעוד שנים. למעשה קבע בית הדין שלא ניתן לממש זאת, וחייב את הבעל בתשלום מיידי.

ב"ה

תיק ‏918948/7

בבית הדין הרבני האזורי חיפה

 

לפני כבוד הדיינים:

הרב יוסף יגודה — אב"ד, הרב ישראל דב רוזנטל, הרב סיני לוי

התובעת:            פלונית            (ע"י ב"כ עו"ד שרין סולן)

נגד

הנתבע:            פלוני            (ע"י ב"כ עו"ד טל זלץ)

 

הנדון: פירעון כתובה על ידי זכויות סוציאליות עתידות

 

פסק דין

רקע

בפסק דין שניתן על ידי בית הדין ביום י"א באב התשע"ו (15.8.2016) חויב האיש בתשלום הכתובה בסך 180,000 ש"ח. קודם לכן, במסגרת איזון המשאבים, נקבע כי על הבעל להעביר לאישה זכויות סוציאליות בהיקף כולל של למעלה מ־100,000 ש"ח.

מוסכם על הצדדים, וכפי שהבהיר בית הדין, שאין לחייב את האיש בחיוב כתובה ובנוסף לכך להעביר זכויות שלו לאישה במסגרת איזון המשאבים.

אלא שלטענת האיש הוא רשאי להעביר את הזכויות הנ"ל בהתאם לחוות דעתו של רואה החשבון ופסיקת בית הדין, ורק להוסיף עליהם את ההשלמה לסכום של 180,000 ש"ח, ואילו האישה מבקשת לקבל את מלא כתובתה באופן מידי, ולוותר על העברת הזכויות.

בפסק הדין הנזכר נכתב:

האיש מבקש להפחית מסכום הכתובה בשל זכויות פנסיוניות שמגיעות מחמת האיזון, ולפי העיקרון המקובל שאין זוכים גם בכתובה ובנוסף באיזון משאבים.

לאור העובדה שחיוב הכתובה הוא חיוב לתשלום מידי ואילו הזכויות הן עתידיות בלבד, הדרך המתאימה למניעת חיוב כפול הוא חיוב מלא בכתובה לתשלום מידי, וביטול החיוב להעברת זכויות פנסיוניות.

האיש ביקש בסיכומיו לאפשר לו למצות טענותיו בעניין באופן מלא. השאלה היא משפטית, ועל כן מיצוי הטענות יהיה על ידי סיכומים.

מבוקש מן הצדדים להתמקד בטענות הלכתיות־משפטיות, ולהמעיט בטענות בדבר מצבם הכלכלי של הצדדים. מקומן של טענות כאלה במסגרת בקשה לפריסת תשלומים שהיא בקשה אחרת.

אכן, הצדדים הגישו סיכומים ובעקבות הסיכומים בא פסק דין זה.

תמצית טענות הצדדים

לטענת האישה היא זכאית לקבל את כתובתה באופן מידי ואילו הזכויות הסוציאליות הן זכויות עתידיות ולפיכך לא ניתן לקזזן נגד חיוב הכתובה המידי.

לטענת האיש ביחס לרוב הכסף (כ־85%) אין מדובר בזכויות עתידיות, וזאת לאור המצב החוקי החדש, שבו העברת הזכויות אינן בדרך של חיוב האיש לשלם לאישה את הזכויות בעתיד, אלא העברת הזכויות נעשית באופן מידי והן נרשמות על שם האישה. לפיכך, בנדון דידן, יירשמו על שם האישה כיום סכום של כ־82,955 ש"ח, ונמצא שהיא נפרעה את הסכומים הרשומים על שמה. הנתבע מודע לכך שאם תבקש לממש את הסכומים תידרש לשלם מס בשיעור של 35% אך נושא זה לטענתו אינו מן העניין כיוון שסוף סוף הסכום שהועבר לאישה הוא הסכום המלא כאמור.

לטענתו, אף אם לדעת בית הדין יש לראות את הזכויות הסוציאליות כזכויות עתידיות, קמה לאיש זכות קיזוז. שכן, בית הדין קבע בפסק דין חלוט שלא ניתן לחייב את האיש לפירעון מידי של הזכויות ("האפשרות הראשונה" בחוות הדעת), ויש לקבל את דרישת הבעל להעברת זכויות בדרך של רישום ותשלום בעת מימוש הזכויות ("האפשרות השנייה" בחוות הדעת). הניסיון לדרוש תשלום מידי של כל סכום הכתובה, כמוהו כניסיון לערער או לבטל את פסק הדין.

עוד טוען האיש כי זיכוי האישה במלוא כתובתה, הרי הוא כזיכויה בכפל זכויות. כמו כן, אין זה צודק לדרוש מן הבעל לשלם לאישה באופן מידי ובמזומן, כספים שהאיש יקבל רק בעוד כשלושים שנה. בא כוח הבעל הצביע על כך שזכות הקיזוז מוכרת במשפט האזרחי בסעיף 53 לחוק החוזים (חלק כללי). באחרונה הוסיף האיש לטעון כי עד אשר תממש האישה בפועל את הזכויות שבקרנות הפנסיה הכספים יישאו פירות.

תשובות האישה לטענות הן בעיקרן שמימוש הכספים באופן מידי תגרע מן הסכומים 35% מס הכנסה ואין הצדקה להפסיד את האישה בסכום זה. היא זכאית למימוש כספי הכתובה באופן מידי. לא מדובר על "כפל זכויות" כיוון שעם תשלום הכתובה מוותרת ומוחלת האישה על הזכויות שמגיעות לה מכוח איזון המשאבים. אין מדובר על ביטול פסק דין חלוט, אלא על מצב בו אין מקום לממש את הפסק החלוט.

דיון והכרעה

אין כפל זכויות, אך יש זכות מלאה לכתובה.

הגישה הכללית המקובלת בבתי הדין היא שאין זכאות גם למלוא סכום הכתובה וגם להעברת זכויות מהבעל לאשתו (ראו בפסק הדין של הרה"ג אוריאל לביא, אב"ד ירושלים, בספרו עטרת דבורה חלק א סימן מז, וראו פסק דינו של הרה"ג אליהו הישריק בתיק 838835/8 – בית הדין תל אביב, ובפסק דין בתיק 593163/2‏ – בית הדין טבריה שנכתב על ידי הרה"ג אוריאל לביא ובו מענה נוסף לעמדתו של הרה"ג אליהו הישריק). גישה זו מתבארת בשתי דרכים עיקריות: 'אומדנא בהתחייבות' ו'זכות קיזוז'.

אפשרות להסבר העיקרון הוא אומדן דעתו של הבעל המתחייב בכתובה, שמעולם לא התכוון להתחייב בכפליים – להתחייב אף בכתובה בנוסף להעברת זכויות. הסבר זה עולה בקנה אחד אף עם הגישה ההלכתית שעל פיה יש תוקף הלכתי לאמור בחוק יחסי ממון וזאת לאור המנהג (ראו בעניין זה פסק דינו של הרה"ג אריאל ינאי בתיק 764411/1 – בית הדין נתניה). ניתן לנסח את הדברים גם ביחס לזכות לאיזון משאבים: הבעל, בעת שהתחייב בקניין בפני בית הדין לחלוק את הזכויות בהתאם לחוק יחסי ממון או אם נאמר שבעת הנישואין התחייב באיזון משאבים על פי המנהג, לא התכוון להתחייב בהעברת מחצית זכויותיו העודפות בנוסף לתשלום כתובה.

זכות הקיזוז מבוססת על ההנחה שעל פי ההלכה אין זכות לאישה לקבל את מחצית זכויות הבעל. לכן לאור העובדה שהאישה מקבלת זכויות אלו, זכות הבעל לדרוש קיזוז הסכומים שקיבלה מחובו כלפיה על פי ההלכה – חוב הכתובה.

בנדון דידן, על פי האמור בפרוטוקול הדיון בתאריך ג' בכסלו התשע"ה (25.11.2014): "הצדדים הקנו בקניין סודר [=בהתאם למה שייפסק ובכלל זה התירו] לבית הדין על פי שיקול דעת רחב, לדון בתביעת הכתובה וחלוקת איזון המשאבים." דרך זו של קבלת קניין מקובלת בהרכבים רבים של בית הדין, והגישה העיקרית היא שקבלת הקניין מסלקת כל ספק הלכתי בנוגע לאפשרות בית הדין לחייב על פי חוק איזון משאבים.

במקרה בו ישנן החלטות שיפוטיות לחיוב כתובה ואף לחיוב של העברת זכויות מן הבעל לאישה במסגרת איזון המשאבים, ובהנחה שאין כפל זכויות כאמור – עולה השאלה איזה חוב קודם. ההשלכה המעשית של השאלה היא במצב בו דורש הבעל לקיים את איזון המשאבים בדרך של רישום זכויות על שם האישה שמשמען אפשרות למימוש עתידי בלבד, האם תוכל האישה לדרוש קיום חוב הכתובה בדרך של תשלום מידי כפי זכותה מכוח דיני הכתובה.

בשאלה זו, עמדת בית הדין היא שאין ספק שזכותה של האישה לתבוע מימוש הכתובה כפי דיני הכתובה. אמנם אומדן הדעת הוא שאין היא זכאית לכפל זכויות ויש לראות את הזכויות כזכויות מקבילות, אך אין כל סברה לומר שהתוצאה תהיה שהאישה תקבל פחות מאחת הזכויות – פחות מזכות הכתובה. כיוון שמימוש מידי הוא זכות מזכויות הכתובה, אין כל סברה לומר שלא תזכה לפחות בכתובה באופן מלא. ברור הדבר שגם הקניין בפני בית הדין לדון על פי חוק יחסי ממון – אף שנעשה מתוך מודעות שאין כפל זכויות – לא בא להפחית מדין הכתובה.

אין בדברים ביטול של פסק הדין לאיזון משאבים

בניגוד לטענת האיש, אין בקביעה שיש לחייב בתשלום הכתובה ולא לממש את חיוב העברת הזכויות כל ביטול של פסק דין קודם, אלא שעתה – לאחר חיוב האיש בכתובה ובכפוף לקיום החיוב – יש לבטל את חיוב האיש בהעברת הזכויות שכן 'בכלל מאתיים מנה'.

תשלום הכתובה באמצעות העברת הזכויות

אי אפשר לראות ברישום חלק מקופת הפנסיה על שם האישה, תשלום כל הסכום הרשום בה לאישה. ניתן לדמות רישום כזה לתשלום בחובות שיש לצד ג' כלפי הבעל (בדומה לגביית שטרות), ובאופן מדויק יותר יש לדמות זאת למצב שבו הבעל יורה לצד ג' להתחייב לאישה סכום כסף מסוים.

לכאורה יכול הבעל לטעון שכיוון שאין לו כספים נזילים הוא זכאי לפרוע את חובת תשלום הכתובה לא רק בכסף שאינו ברשותו אלא אף בנכסים – כמבואר בשולחן ערוך (חושן משפט סימן קא סעיף ב): "אם אין לו מעות – אינו צריך למכור כדי ליתן לו מעות, אלא נותן לו ממה שיש לו."

לפיכך, הרי הוא מבקש לשלם בזכויותיו, דהיינו בחובות קרן הפנסיה כלפיו, בכך שהופך אותן לחוב של קרן הפנסיה כלפי האישה – דבר שהוא שווה כסף.

(לגבי פירעון בשטרי חוב – ראו שם בסעיף ה בשולחן ערוך וברמ"א וכדלהלן. וביחס לפירעון כתובה באמצעות שטרי חוב – ראו תומים סימן קא ס"ק ד, בהתייחס לאמור ברמ"א שם בסעיף ה).

אף שיש מקום לקבל טענה זו, מכל מקום יש לקבוע מהו השווי שבו יזוכה הבעל תמורת העברת הזכויות. על פי ההלכה יש להעריך את שווי הנכס המועבר לפי שוויו למימוש מידי או תוך פרק זמן סביר, וכך נפסק בשולחן ערוך (חושן משפט סימן קא סעיף ט):

כל מה שייתן לו, מקרקעי או מטלטלין, יישומו לו כפי מה שיוכל למכרם מיד, אפילו בביתו, לפי השעה ולפי הזמן, ולא שיצטרך לחזור למוכרו בעיירות ובשוקים או לעכבו עד שימצאו לו קונים או שיתייקר, דאם כן נעלת דלת בפני לווים.

ובסמ"ע (שם ס"ק יב) מבואר שאין מדובר דווקא על מכירה מידית ממש אלא תוך זמן סביר.

עיקרון שומת הנכס מופיע (שם בסעיף ה) אף ביחס לפירעון באמצעות חובות הלווה: "אם יש ללווה שטרי חובות על אחרים יכול להגבותם לו ויישומו אותם כפי מה שהוא הלווה אם הוא אלם וכפי מה שהם נכסיו."

לפיכך אין להעריך את העברת הזכויות על שם האישה לפי הסכום הנקוב בקופת הקרן, אלא לפי שווי הזכויות למכירה או אפשרות מימוש הכסף באופן מידי.

כסף הנמצא בקרן פנסיה (חלק התגמולים) אפשר לממש באופן מידי אך בכפוף לתשלום מס הכנסה בשיעור של 35%. לפיכך נראה שיש להעריך שוויה של קרן פנסיה לצורך פירעון חוב מידי, לפי הסכום הרשום בה בניכוי של 35%.

אמנם לכאורה אפשר היה להעריך את שווי הקרן לפי אפשרות למכרה לצד ג' ולטעון שצד ג' שאינו בהול על כספים מידיים יקנה את זכויות הפנסיה במחיר הגבוה מ־65% מערכן הנקוב. אך למעשה אפשרות מכירה לצד ג' אינה מעשית, כיוון שאי אפשר לרשום את הזכויות על שם צד ג' כלשהו וזכויות אלו אינן סחירות. הדעת נותנת שאף אדם שקול לא ישלם סכום משמעותי עבור חוזה להעברת תשלומי פנסיה עתידיים כל עוד לא ניתן לרושמם על שם הקונה, בוודאי כאשר מדובר על זכויות שיבואו לידי מימוש רק בעוד עשרות שנים.

לסיכום, באופן עקרוני הבעל רשאי לפרוע את הכתובה בדרך של העברת הזכויות לפי השווי למימוש הזכויות באופן מידי. אמנם, כפי שיוסבר להלן, הדבר אינו מעשי.

שווי הזכויות בנדון דידן למימוש מידי

בדו"ח רואה חשבון לאיזון משאבים כדבר שבשגרה, מוצעות שתי דרכים למימוש חוות הדעת ואיזון הזכויות. הדרך האחת היא בדרך של תשלום חלקו של בן הזוג בעת מימוש הזכויות בפועל, והיא כוללת רישום הדדי של מחצית הזכויות שמתקופת הנישואין על שם בן הזוג השני. הדרך השנייה היא בדרך של תשלום מידי של בן הזוג לו זכויות עודפות לפי תחשיב של רואה החשבון. בית הדין מציין בפני הצדדים שבחוות הדעת כפי שנמסרה לצדדים, באפשרות של תשלום מידי, הופחתו 35% במסגרת שערוך זכויות התגמולים. בשערוך חלק הפיצויים לא נעשתה כל הפחתה.

המצב החוקי הוא שלאחר רישום זכויות על שם האישה, היא יכולה לממש את הזכויות בניכוי של 35%, וזאת בהתייחס לחלק התגמולים. את חלק הפיצויים אי אפשר למשוך במהלך תקופת העבודה אף בניכוי מס, והאישה תזכה בו רק לאחר פרישה ממקום העבודה (וזאת בשל העובדה שההפרשות לפיצויים אינן בבעלות הבעל וישנם מצבים שבהם לא יזכה להם אף בתום תקופת העבודה). אמנם בעת פרישה ממקום העבודה הנוכחי, אף בטרם ההגעה לגיל הפרישה, אפשר לקבל את מרכיב הפיצויים ללא ניכוי מס. כמו כן, לא ניתן להפריד בין חלק התגמולים לחלק הפיצויים, ואי אפשר לרשום את רק את חלק התגמולים (שניתן למימוש מידי) על שם האישה. הבעל יכול אף הוא לממש את חלק התגמולים שבבעלותו בניכוי מס של 35%, אלא שכל עוד מדובר בזכויות מן המעסיק הנוכחי, יש לקבל אישור המעסיק לכך.

לפיכך, באופן עקרוני, הבעל זכאי לדרוש העברת הזכויות על שם האישה וזיכויו לעניין הכתובה ב־65% מהסכומים הנקובים בחוות הדעת בחלק התגמולים. זאת, לאור העובדה שזהו למעשה תשלום בשווה כסף שניתן למימוש מידי. אך לאור העובדה שמרכיב הפיצויים לא ניתן למימוש מידי, ולהערכת בית הדין אין לו שווי משמעותי למכירה לצד ג'. לפיכך, עבור זכויות אלו לא יזוכה הבעל בעת תשלום הכתובה. התוצאה היא שבדרך זו יירשמו על שם האישה זכויות שאינן מגיעות לה.

נמצא שבהיבט המעשי, אין סבירות לשלם את הכתובה בדרך של העברת זכויות, שכן את חלקן אי אפשר לממש כיום. אכן אם יחפוץ הבעל יוכל לממש את זכויותיו בקרן התגמולים בניכוי מס לצורך תשלום הכתובה לאישה בכפוף לאישור המעסיק, אך הדבר אינו נוגע לאישה כלל.

החלטה

א. האיש חייב בתשלום מלוא הכתובה בסך של 180,000 ש"ח והוא לא יוכל לבצע תשלום זה בדרך של העברת הזכויות.

ב. בכפוף לתשלום הסכום הנזכר בפועל, הבעל אינו חייב בהעברת זכויות כלשהן לאישה מכוח איזון המשאבים, והוא פטור מהוראות שנקבעו בפסק הדין שנחתם ביום ל' בניסן התשע"ה (19.4.2015).

ניתן לפרסם לאחר השמטת פרטים מזהים.

 

ניתן ביום ה' במרחשוון התשע"ז (6.11.2016).

 

הרב יוסף יגודה — אב"ד הרב ישראל דב רוזנטל      הרב סיני לוי