הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

ערבות הדדית חיי אדם עני המהפך בחררה דיני חברות סמכות השלטון המקומי שכנים דיני עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה דינא דמלכותא - דינא חזרה מהתחייבות דיני חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי על האתיקה הצבאית הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית התמודדות עם כשלים חוזים משפטי ארץ מבוא לאתיקה צבאית גבורה מצור פדיון שבויים משמעת מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל כופים על מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר דבר האבד גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה דיני ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זכיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בן המצר - בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר לשאת אשה שניה (מאה רבנים) השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי דיני משפחה לימודי אזרחות בתי הדין הרבניים עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה חוזה לטובת צד שלישי מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמני הקדש חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה משפטי ארץ ד - חוזים ודיניהם תום לב פסולי דין ערך זכויות עתידיות גיור משומדים זכרון דברים עריכת דין אסמכתא חשבון בנק נאמנות אב על כשרות בניו ממזרות שיעורים במסגרת מרכז הלכה והוראה עד מומחה עד פסול מורדת פוליגרף זכות עמידה בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התחייבות מופרזת התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה קבלת עדות בטלפון או סקייפ חיוב גבוה מסכום התביעה טענת אי הבנה בדיקות גנטיות חקירה וראיה ביוזמת בית הדין מדריך ממוני מעשי אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג חוות דעת לועדת שרים לחקיקה טוהר המידות צנעת הפרט תעודות רשמיות של גוים כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית

**זוג שעל פי כל המסמכים רשומים כגרושים, אך הם טוענים כי מעולם לא התגרשו / פד"ר ‏498172/6

הרב יצחק אושינסקי
זוג שרשומים כגרושים, וגם תיק הגירושין שלהם מכיל תעודות רבות המעידות על כך, מבקש מבית הדין לקבוע שאנם גרושים. לטענתם לא ניתן גט. הם טוענים שרצו להתגרש אך בפעל לא התגרשו והמשיכו לחיות יחד ואף נולדה להם בת. בתיק הגירושין שלהם נמצאו הגט והכתובה. הנסיבות מראות שיש להם אינטרס כספי לקבוע שהגירושין מעולם לא התקיימו. בית הדין המליץ לצדדים להנשא מחדש, אך קבע שהם גרושים. אמנם, כיון ששבו לחיות תחת קורת גג אחת, קבע בית הדין שהם אסורים להנשא לאחרים עד שיסדרו גט נוסף.

 

 

ב"ה

תיק ‏498172/6

 

בבית הדין הרבני האזורי חיפה

לפני כבוד הדיינים:

הרב יצחק אושינסקי — אב"ד

 

המבקש:            פלוני  

המבקשת:            פלונית

 

הנדון: דחיית תביעת הצדדים לביטול גירושיהם והכרתם כנשואים

 

החלטה

בפנינו בקשת הצדדים להכיר בהם כנשואים משום שאינם גרושים.

בבקשת הצדדים לפתיחת התיק נאמר כי: "אנחנו [...] מבקשים לבטל גירושין [...] לא היינו בדיון בבית דין רבני שנתן את הגט [...] אף פעם לא נפרדנו [...] מבקשים לבטל את הגט שניתן בטעות."

ברם על פי מסמכי בית הדין, הם גרושים. ויפורט להלן.

בית הדין עיין בחומר שבתיק, ובפתח הדיון הציע למבקשים להינשא בשנית, ככל שהם חיים יחדיו וקשה להם עם כך שאינם נשואים.

התובע טוען:

לא מקובל עליי להתחתן שוב. הגענו לכאן צעירים ולא הכרנו את החיים. נישאנו בישראל בחופה, אנו יהודים, עשינו שלום בית ולא נפרדנו. איבדתי תעודת זהות, הגעתי למשרד הפנים, והוציאו תעודת זהות של גרוש. לא התגרשנו למעשה. הכתובה נשארה אצלנו. הבן בגיל שש־עשרה והבת נולדה לאחר מכן והיא שומעת את הדברים וזה מפריע לה. גירשו אותנו מבלי שהיינו נוכחים פה. השלמנו ואנו חיים יחד. להתחתן שוב אלו בושות לעצמנו. 

בית הדין תחקר את הצדדים, כולל שאלות באשר להסכם גירושין שאושר בית הדין.

האשה הגיבה לשאלות בית הדין:

רק רצינו בתחילה להתגרש, פתחנו תיק, לקחו אותנו לדיון באותו יום, חזרנו הביתה לשלום, ולא חזרנו לפה יותר. לא הגשנו שום הסכם לאישור בית הדין.

הבעל מגיב לשאלות בית הדין: "אכן לא הגשנו שום הסכם לאישור בית הדין."

לאחר שהוצגו לצדדים מסמכי בית הדין, כולל שני הסכמים החתומים על ידי הצדדים במועדים שונים ותעודת גירושין, ההודו הצדדים כי אכן זו חתימתם על הסכמי הגירושין, אך עדיין הם טוענים שלא התגרשו.

כן נאמר לבעל כי אמו הופיעה לעדות בסידור הגט, אך הוא מכחיש.

לאחר שהובהרה להם שוב ושוב עמדת בית הדין כי הם גרושים בפועל, ביקשו הצדדים כי בית הדין יבטל את גירושיהם, ובית הדין הבהיר להם כי זה לא בא בחשבון על פי דין. 

לאחר שהובהרה לצדדים עמדת בית הדין כי לאור החומר שבתיק הם גרושים ועמדתם אינה מתקבלת על לב בית הדין, התברר שהצדדים מלינים כי המוסד לביטוח לאומי פנה אליהם בדרישה לתשלום, משום שהאישה לא דיווחה להם כי היא גרושה, ובשל כך לא עודכנו תשלומיה המתאימים. כאמור, הם מבקשים כי בית הדין יורה לבטל את הגירושין, כדי שלא יחויבו על ידי ביטוח לאומי בהשבת כספים.

ובכן, בית הדין דוחה את בקשת המבקשים, ומוטב כי לא היתה מוגשת.

למעשה, בתיק בית הדין קיימים המסמכים הבאים:

א.  תביעת גירושין של האשה מיום ח' בניסן תשס"ד (30.3.04) שבה היא מבקשת להתגרש משום ש"הוא גונב כסף מהבית, גונב צ'קים, הוא כל הזמן משקר [...] הוא חייב לכל העולם ומשקר וגונב [...] בגלל השקרים שלו אני כל הזמן בלחץ [...]"

ב.  הסכם גירושין מיום כ"ה בסיוון תשס"ד (14.6.04) הסכם שנערך ע"י הדיין וחתום ע"י שני הצדדים.

ג.  הסכם גירושין שני מיום ב' במרחשוון תשס"ה (17.10.04) הסכם שהוגש כנראה ע"י הצדדים עצמם וחתום ע"י שני הצדדים.

ד.  החלטת בית הדין מיום ג' במרחשוון תשס"ה (18.10.04) כי: "היום קבוע לגט, הצדדים מבקשים לאשר הסכם גירושין מעודכן, ועל כן מעבירים את התיק לבית הדין המטפל."

ה.  אישור הסכם גירושין מיום ג' במרחשוון תשס"ה 18.10.04, שבו אף נאמר כי ההסכם (הקודם) מיום כ"ה בסיוון תשס"ד (14.6.04) מבוטל.

ו.  גט כתוב המצוי בתיק בית הדין, מיום ג' במרחשוון תשס"ה (18.10.04).

ז.  מעשה בית דין החתום ע"י שני דיינים מיום הנ"ל.

ח.  תעודת גירושין חתומה ע"י דיין המעידה על הגט שנמסר ביום הנ"ל.

ט.  שאלון למתגרשים הממולא ע"י שני הצדדים מיום הנ"ל.

י.  טופס בירור שמות מיום הנ"ל, כאשר נאמר שם שאם הבעל [...] הופיעה לעדות.

יא.  שטר כתובה של הצדדים המצוי בתיק, כמקובל בהליך גירושין (כך שאף טענת התובע כי הכתובה אצלם, אינה אמת).

יב.  בקשת הצדדים מיום ט"ז תמוז תשס"ד (5.7.04) לקביעת מועד נוסף לסידור גט עקב אי הופעתם במועד שנקבע משום מחלת האישה.

כך שלאור כל הנ"ל אין ספק כי הצדדים ניהלו הליך גירושין מסודר, מפורט, התגרשו כדין, והם גרושים למעשה, ומשכך תביעתם המבוססת על אי־אמירת אמת – נדחית.

מכל מקום, לאור העובדה כי הצדדים מצהירים כי מעת קבלת הגט הם לא נפרדו מעולם, ואף נולדה להם בת לאחר נתינת הגט, בית הדין קובע כי הצדדים מנועים מלהינשא לאחרים טרם סידור גט נוסף ביניהם.

משכך, בית הדין מוציא עיכוב נישואין כנגד בני הזוג שפרטיהם מעלה.

העתק החלטה זו יועבר למנהל בתי הדין, הרב שמעון יעקבי.

ברם, באותה נשימה, בית הדין ממליץ לבני הזוג להינשא בשנית כדת משה וישראל, ובכך יוכלו להמשיך בחייהם המשותפים באופן ראוי.

לסיום נציין: בית הדין התלבט האם להשית הוצאות משפט על הצדדים בגין תביעה זו הנחזית כתביעה שקרית, אולם כפי שנצפה מבקשת המבקשים, הם כבר בהליך מול המל"ל בשל אי־דיווח אמת (וראה האמור לעיל כי בקשת האישה להתגרש מושתת על טענות באשר לשקריו של הבעל), ובית הדין אינו מתרשם כי פסיקת הוצאות תועיל לטובת העניין. לאחר הפעלת שיקול דעת רחב, מחליט בית הדין שלא לחייב בהוצאות משפט בשלב זה.

ברם ככל שלא יסתיים ההליך בפני בית הדין בהחלטה זו והצדדים ימשיכו בתביעתם בכל דרך שהיא, בית הדין ישקול פסיקת הוצאות לדוגמה. 

ניתן לפרסם בהשמטת פרטים מזהים.

 

ניתן ביום י"א באלול התשע"ו (14.9.2016).

 

הרב יצחק אושינסקי — אב"ד