הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

ערבות הדדית חיי אדם עני המהפך בחררה דיני חברות סמכות השלטון המקומי שכנים דיני עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה דינא דמלכותא - דינא חזרה מהתחייבות דיני חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי על האתיקה הצבאית הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית התמודדות עם כשלים חוזים משפטי ארץ מבוא לאתיקה צבאית גבורה מצור פדיון שבויים משמעת מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל כופים על מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר דבר האבד גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה דיני ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זכיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בן המצר - בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר לשאת אשה שניה (מאה רבנים) השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי דיני משפחה לימודי אזרחות בתי הדין הרבניים עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה חוזה לטובת צד שלישי מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמני הקדש חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה משפטי ארץ ד - חוזים ודיניהם תום לב פסולי דין ערך זכויות עתידיות גיור משומדים זכרון דברים עריכת דין אסמכתא חשבון בנק נאמנות אב על כשרות בניו ממזרות שיעורים במסגרת מרכז הלכה והוראה עד מומחה עד פסול מורדת פוליגרף זכות עמידה בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התחייבות מופרזת התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה קבלת עדות בטלפון או סקייפ חיוב גבוה מסכום התביעה טענת אי הבנה בדיקות גנטיות חקירה וראיה ביוזמת בית הדין מדריך ממוני מעשי אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג

**אדם שחתם על חוזה כשהוסתרו ממנו נתונים חשובים / בית הדין הרבני הגדול 1041286/1

unsplash

unsplash

הרב יצחק אלמליח, הרב נחום שמואל גורטלר, הרב מימון נהרי
אשה חתמה על הסכם גירושין ולאחר זמן נודע לה שיש לבעלה זכויות שהיא לא ידעה עליהן, ואילו ידעה לא היתה חותמת. הדיינים הכריעו שאילו האשה לא היתה יודעת כלל שיש זכויות - היה מקום לטענתה. אך הואיל והיא ידעה שיש זכויות אלא שלא טרחה לברר מה הן הזכויות, אינה יכולה לטעון שההסכם בטעות יסודו.

ב"ה

תיק 1041286/1

בבית הדין הרבני הגדול ירושלים

לפני כבוד הדיינים:

הרב נחום שמואל גורטלר, הרב יצחק אלמליח, הרב מימון נהרי

המערערת:      פלונית (ע"י ב"כ עו"ד אבי סלומון)

נגד

המשיב:           פלוני   (ע"י ב"כ עו"ד ליהי איינס)

הנדון: ביטול הסכם בטענה לגילוי זכויות שלא היו ידועות במועד חתימתו

החלטה

לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי מי"ד כסלו תשע"ו (26.11.15) אשר דחה את תביעת האישה לבטל את הסכם הגירושין שקיבל בזמנו תוקף פסק דין.

העובדות הצריכות לנו בקצרה

הצדדים נישאו בשנת 1983 ולהם ארבעה ילדים בוגרים. בתחילת שנת 2013 הגישה האישה תביעה לגירושין. מעיון בפרוטוקול הדיון מיום כ"ט באדר תשע"ג (11.3.2013) עולה כי האישה היא זו שביקשה להתגרש בעוד הבעל בקש לקיים הליך של שלום בית, באותו יום גובשו הסכמות בין הצדדים כי יתגרשו וכי כל צד יעמוד בזכויותיו, וכן כי הדירה תחולק ביניהם.

 התקיים דיון בי"ד באייר תשע"ג (24.4.2013) אליו לא הופיע הבעל, בדיון זה חזרה האישה ובקשה גט וכן נאמר על ידי בא כוחה כי ישנם כספים המגיעים לאישה וכי יש צורך בצווים כדי לגלותם. בית הדין קבע מועד דיון נוסף בכ"ט באייר תשע"ג (9.5.2013)

לדיון זה הופיע הבעל, הצדדים ערכו הסכם גירושין ביניהם והסכם זה אושר בבית הדין והצדדים התגרשו בכ"ד בסיוון תשע"ג (2.6.2013). יש לציין כי האישה הופיעה לדיון כשהיא מיוצגת ואילו הבעל לא היה מיוצג.

בהסכם גירושין זה הוסכם כי הדירה תימכר והצדדים יחלקו בתמורה וכי כל אחד מהצדדים יישאר בחובות ובזכויות הרשומות על שמו.

אין חולק כי למרות הגירושין המשיכו הצדדים להתגורר באותה דירה. אמנם נחלקו לגבי הנסיבות. לדברי האישה – חזרו לשלום בית מלא, ולדברי הבעל – הוא המשיך להתגורר באותה דירה מחמת העדר אלטרנטיבה אחרת, אולם לא קיים בשום שלב יחסים עם האישה.

הטענה לביטול ההסכם

האישה הגישה בג' בכסלו תשע"ה (25.11.2014) תביעה לביטול הסכם וכן תביעות ממון אחרות כלפי הבעל. בתביעה זו טוענת האישה כי מצאה לאחר זמן קלסר וממנו למדה כי לבעל זכויות סוציאליות רבות שעל פי חוק יחסי ממון היה עליה לקבל מחציתן. לדברי האישה, הטעה הבעל אותה בכך שלא סיפר לה על זכויות אלו ואכן אם הייתה יודעת על כך לא הייתה מסכימה לקבוע כי כל צד יישאר בזכויותיו.

טענות נוספות ודחייתן

בנוסף לכך טוענת האישה כי מגיע לה שכר בגין גידול בנותיו של האיש, וכן כי מגיע לה פיצוי בגין אלימות שהפעיל נגדה בעבר. כמו כן תובעת היא כתובתה וטוענת כי אינה יכולה למחול כאמור בלשון הכתובה.

טענות אלו האחרונות אינן ראויות להתייחסות וכבר דחה אותם בית הדין האזורי לגופן. אף אנו נאמר בקצרה כי:

1.  הטענה בדבר שכר ראוי לגידול בנותיו של האיש אין בה ממש, שהרי משועבדת האישה לשמש בפני בנו של האיש באופן שהוא בן ביתו, כמבואר באבן העזר (סימן פ סעיף ד) ברמ"א. אף אם נאמר כי זו דעת "יש אומרים" מכל מקום פשוט שבאופן שעשתה אינה יכולה לחזור ולתבוע את הבעל – עיין בית שמואל (סימן פ ס"ק יא) ובהגהות רבי עקיבא איגר (שם), שמוכח שהאישה אינה יכולה לטעון טענת ממון כלפי הבעל אם עשתה מלאכות שאינה מחויבת.

2.  הטענה בגין אלימות לא הוכחה מעולם, וודאי לא אלימות שיש בה חיוב תשלום, ובכל מקרה לא ברור מכוח איזה תפיסה מנסה האישה להסתייע שהרי הממון אינו אצל האישה.

3.  לעניין המחילה בכתובה התייחס כבר בית הדין האזורי וכתב כי ברור כי השבועה היא בעוד הצדדים חיים יחד ואינה עניין למקום שמתגרשים.

דיון בסוגיית ההסכם והכרעה

אמנם מה שיש לנו לדון הוא לגבי עיקר טענת האישה כי לא ידעה כי לבעל זכויות סוציאליות ואם הייתה יודעת לא הייתה מסכימה להסכם זה.

עיין בשו"ת מהרי"ק (סימן קיא) לגבי אדם שהתפשר בחלק ירושתו בסכום מסוים ואחר כן התגלה שהיה שם יותר שנחשב פשרה בטעות וחוזר ודברי מהרי"ק אלו הובאו בבית יוסף (בחושן משפט סימן יב) והביאם הסמ"ע (סימן כה ס"ק ל).

אמנם דברים אלו אמורים כלפי מקום שבו אכן הייתה טעות, אך נראה פשוט שבמקום שבו לא ידע אחד הצדדים כי חסרים לו נתונים ולמרות כן לא טרח לברר וחתם על ההסכם – כי אז לא יוכל לבוא בטענה זו.

עיין תוספות בכתובות (נח ע"א בדיבור המתחיל "הנהו קלא") מה שכתבו בשם רבנו אליהו, ולמעשה דברים אלו מתאימים לדברי המגיד משנה שהביא הסמ"ע (חושן משפט סימן רלב ס"ק י), ועל פי איך שביארו השבות יעקב שהובא בפתחי תשובה (שם). ומבואר מדבריהם שבמקום שיכול היה הקונה לברר ולא טרח לעשות כן – לא יוכל לטעון אחרי כן כי מום היה במקח. והכא נמי: במקום שיכולה הייתה האישה לברר בקלות את עניין זכויות הבעל ואף הייתה מודעת לכך שיש לו זכויות בהיקף לא נודע לא תוכל היום לטעון כי ההסכם היה בטעות.

דברים אלו נראים ברורים מתוך פרוטוקול הדיון מיום י"ד באייר תשע"ג (24.4.2013) שבו נטען על ידי האישה כי ישנם לבעל כספים וכי צריך צווים כדי לגלות אותם. הרי שידעה האישה כי עליה לברר, ואם הסכימה במועד מאוחר יותר לוותר על הבירור ולקבוע כי יעמוד כל אחד בזכויותיו, הרי שסברה וקיבלה. חוץ מזה האישה הייתה מיוצגת וברור כי כל עורך דין יודע היטב כי עליו לברר נקודה זו וחזקה עליו שהנושא אכן עלה בינו לבין מרשתו.

אכן המעיין בפרוטוקול הדיון יראה כי עיקר הדגש שם הושם על חובות של הבעל בסך מאתיים וארבעים אלף ש"ח שהאישה לא רצתה להשתתף בהם, ומכאן הגיעו הצדדים לנוסחה כי כל צד יישאר בזכויותיו וחובותיו. אין פלא לפי זה שהאישה הסכימה לוותר על זכויות הבעל ובלבד שיישא זה בחובות אלו.

כל זה לדברי האישה אמנם נציין כי הבעל מכחיש עד הנה כי כלל יש לו זכויות.

סוף דבר אין מקום לחזרת האישה מהסכם הגירושין והערעור נדחה לגופו.

ערעור על חיוב השבת מיטלטלין

בשולי הדברים עומד לפנינו גם ערעור מטעם האישה על כך שבית הדין הורה לה להחזיר מעיל השייך לבעל. לדבריה, עובדתית לא הוכח כי אכן לקחה מעיל זה.

מנגד הבעל מצרף תצהיר של אחיין שהאישה אמרה לו כי לא תחזיר את המעיל אלא בעבור שלושת אלפים דולר.

מעיון בתיק בית הדין עולה כי אף שבית הדין הורה לאישה להחזיר את המעיל ולא חייב אותה בפועל בתמורתו, ואף לא נקט כל הליך שיש בו כדי לכפות עליה החזר המעיל. במצב דברים זה אין מקום להתערב ואין צורך להתערב בהחלטת בית הדין האזורי.

מסקנה

לאור האמור פוסק בית הדין: הערעור נדחה.

הרב יצחק אלמליח

מצטרפים.

הרב נחום שמואל גורטלר              הרב מימון נהרי

לאור האמור פוסק בית הדין: הערעור נדחה.

ניתן לפרסם ללא פרטים מזהים.

 

ניתן ביום א' בתמוז התשע"ו (7.7.2016).

 

הרב נחום שמואל גורטלר            הרב יצחק אלמליח                         הרב מימון נהרי