הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

חיי אדם גט מוטעה רועה זונות חברות השלטון המקומי שכנים עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה חזרה מהתחייבות חוזים קבלן פיטורי והתפטרות עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית חוזים משפטי ארץ ביטול מכירה קרע הודאת בעל דין מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות האשה ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זיכיונות ורישיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר נשיאת אשה שניה השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי משפחה לימודי אזרחות עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה מזונות ומדור הילדים מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמניו חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה מעשי ידי אשתו תום לב פסולי דין גיור אתיקה משפטית עריכת דין אסמכתא חשבון בנק תנאים ממזרות שיעורי סולמות עד מומחה מרידה פוליגרף בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה פסיקת סעד שלא נתבע טענת אי הבנה בדיקות גנטיות מדריך ממוני מעשי בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג ייעוץ חקיקה סעד זמני כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית רמאות וגנבת דעת היתר נישואין מדינת הלכה ועד הבית הימורים יורד לאומנות חברו שיתוף נכסים שליחות גט ביטול קידושין מדור האשה קבלת עול מצוות חזרה מהודאה מקח טעות חלוקת רכוש שומת מטלטלים גביית חוב דיין יחיד שיערוך מזונות חזקת יהדות תקנת שו''ם כונס נכסים צו הרחקה שליחות דמי ערבות משפטי ארץ ה: בית הדין לממונות דינא דמלכותא דינא עוברת על דת כיעור שומת מקרקעין פסילת הרכב חוקי התורה מעשר כספים אורות החושן: עבודה וקבלנות צנעת הפרט הסכם קיבוצי צו הרחבה נאמנות באיסורים ניכור הורי עביד איניש דינא לנפשיה שוויה אנפשיה חתיכה דאיסורא לפני עיוור מועד הקרע ריח הגט רכב אוטונומי קדימויות בהצלת נפשות הצלת נפשות

הפסקת שכירות דירה לפני הזמן שנקבע בחוזה

הרב אהרן פלדמן
במקרה שלא נקבע מועד לסיום השכירות על השוכר להודיע חודש ימים לפני עזיבתו. במקרה שהוא רוצה לעזוב לפני תום תקופת השכירות עליו לקבל את הסכמת המשכיר. כיון שישנה מחלוקת האם המשכיר יכול לחזור בו מהסכמה בעל פה מומלץ לבצע מעשה קניין, כגון, חתימה על הסכם קצר בכתב.

אחת השאלות המצויות בנוגע לשכירות דירה היא האם השוכר או המשכיר יכולים להפסיק את השכירות באופן חד צדדי.  בדרך כלל, במקרה בו נקבע בחוזה מועד לסיום השכירות, המשכיר אינו רשאי לפנות את השוכר עד תום תקופת השכירות (שולחן ערוך חו"מ שיב, א).

 

הודעה מוקדמת

כמו כן, כאשר נקבע מועד לסיום השכירות, אין צורך למסור הודעה מראש שהשכירות תסתיים במועדה, כי הצדדים אמורים להניח שהשכירות תסתיים במועד הקבוע מראש (שולחן ערוך שם שיב, ח). עם זאת, גם אם נקבע תאריך לסיום השכירות, במקרים רבים חוסר תקשורת בין הצדדים עלול לגרום לאי הבנות, ולתפיסה מוטעית של כוונות הצד השני. לכן רצוי לכל צד להודיע על תוכניותיו לצד השני די זמן מראש, ובכך למנוע סכסוכים מיותרים ועוגמת נפש.

במקרה בו לא נקבע מועד לסיום השכירות, אלא רק נקבעו דמי השכירות החודשית, הצדדים אינם יכולים להפסיק את השכירות באופן פתאומי. עליהם להודיע מראש על רצונם לסיים את ההסכם, כדי שהצד השני יוכל להיערך בהתאם. בימינו, לרוב אין מניעה לעבור דירה בכל עונה ובכל מקום, ולכן לרוב תקופת ההודעה המוקדמת תעמוד על חודש בלבד (עמק המשפט - שכירות בתים עמוד קיח). כמובן שאם ישנה התייחסות מפורשת בחוזה לאפשרות לסיום מוקדם של השכירות או להודעה מוקדמת יש לפעול על פיה.

ראוי לציין, שגם אם השוכר והמשכיר הסתכסכו - ברוב המקרים אין זו עילה לסיים את השכירות לפני סוף התקופה או ללא הודעה (רמ"א חושן משפט שיב, ט).

 

עזיבה לפני סוף השכירות

כאשר הוגדר מראש מועד סיום השכירות, יש בכך התחייבות של השוכר לשלם על כל התקופה גם אם יעזוב באמצע.

גם אם לא נקבע מועד לסיום השכירות והשוכר פינה את הדירה בלי להודיע מראש, יהיה עליו לשלם שכר דירה על תקופת ההודעה המוקדמת (נחלת צבי חו"מ שיב, ז).

 

חזרה מהסכמה לסיים את החוזה

הפוסקים עסקו בהרחבה בשאלה האם לאחר שניתנה הסכמה בעל פה לבטל את הסכם השכירות, יכולים הצדדים לחזור בהם מהסכמה זו.

נושא זה מובא לראשונה בשו"ת הריב"ש (סימן תקי). הריב"ש פוסק שבהסכמה גרידא אין די כדי לבטל את השכירות, והצדדים יוכלו לחזור בהם, משום שהבית נחשב כקנוי לשוכר לכל משך תקופת השכירות, וכדי להחזיר את הבית למשכיר, עליו להקנות את הבית על ידי קניין למשכיר.

לעומתו, שער המשפט (סימן שטו) סבור, שלאחר שהצדדים התרצו בעל פה לסיים את השכירות הם אינם יכולים לחזור בהם. לדעתו הדירה המושכרת אינה קנויה לשוכר, ויש לו בה רק זכות שימוש. כדי לוותר על זכות זו די במחילה בדיבור, ואין צורך במעשה קניין.

בשו"ת ראנ"ח (סימן לח) נוקט בדרך ביניים: לדעתו לשוכר יש זכות קניינית במושכר, ומחילה אינה מפקיעה את הזכות הזו, כשיטת הריב"ש. לעומת זאת, זכותו של המשכיר לקבל את דמי השכירות היא חוב אישי של השוכר, ומחילה מפקיעה חוב כזה. לכן אם הצדדים הסכימו בעל פה לבטל את השכירות, רק השוכר יוכל לחזור בו, ולא המשכיר.

מחלוקת זו לא הוכרעה הלכה למעשה (עיינו גם פד"ר יז עמ' 69-78), ולכן בכל מקרה של הפסקה מוקדמת של השכירות, מומלץ לצדדים לעשות מעשה קניין, כגון, הסכם קצר בכתב, שייתן להסכמתם מעמד משפטי המחייב לכל הדעות.