הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

ערבות הדדית חיי אדם עני המהפך בחררה דיני חברות סמכות השלטון המקומי שכנים דיני עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה דינא דמלכותא - דינא חזרה מהתחייבות דיני חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי על האתיקה הצבאית הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית התמודדות עם כשלים חוזים משפטי ארץ מבוא לאתיקה צבאית גבורה מצור פדיון שבויים משמעת מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל כופים על מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר דבר האבד גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה דיני ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זכיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בן המצר - בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר לשאת אשה שניה (מאה רבנים) השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי דיני משפחה לימודי אזרחות בתי הדין הרבניים עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה חוזה לטובת צד שלישי מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמני הקדש חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה משפטי ארץ ד - חוזים ודיניהם תום לב פסולי דין ערך זכויות עתידיות גיור משומדים זכרון דברים עריכת דין אסמכתא חשבון בנק נאמנות אב על כשרות בניו ממזרות שיעורים במסגרת מרכז הלכה והוראה עד מומחה עד פסול מורדת פוליגרף זכות עמידה בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התחייבות מופרזת התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה קבלת עדות בטלפון או סקייפ חיוב גבוה מסכום התביעה טענת אי הבנה בדיקות גנטיות חקירה וראיה ביוזמת בית הדין מדריך ממוני מעשי אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג חוות דעת לועדת שרים לחקיקה טוהר המידות צנעת הפרט תעודות רשמיות של גוים

לשון הרע ותקשורת חופשית

הרב עדו רכניץ
במשטר דמוקרטי הציבור הרחב מעורב בתהליכי קבלת ההחלטות, והדבר מאפשר ומצדיק במקרים מסוימים חשיפת עובדות מביכות על אנשי ציבור וקיומה של תקשורת חוקרת בפרט

לאחרונה התעורר ויכוח בעולם העיתונות הדתי האם ניתן לשמור על הלכות לשון הרע תוך כדי עבודה עיתונאית. בעמדת ההלכה בשאלה זו עסק בהרחבה הרב עזריאל אריאל, רב היישוב עטרת (שני מאמרים בגיליונות צהר ה-ו), להלן כמה עקרונות בסוגיה חשובה זו.

הגדרת האיסור

הרמב"ם (הלכות דעות ז, ב) כתב כך: "אי זהו רכיל? זה שטוען דברים והולך מזה לזה ואומר: 'כך אמר פלוני' 'כך וכך שמעתי על פלוני', אף על פי שהוא אמת הרי זה מחריב את העולם. יש עון גדול מזה עד מאד, והוא בכלל לאו זה, והוא לשון הרע, והוא המספר בגנות חבירו אף על פי שאומר אמת. אבל האומר שקר נקרא מוציא שם רע על חבירו".

דהיינו, רכילות היא לומר לאדם אחד דברי גנאי שאמר עליו אדם אחר. רכילות גורמת כמובן לשנאה ולמחלוקות. לשון הרע הוא אמירת דברי גנאי (אף שהם נכונים) על אדם אחד בפני אנשים אחרים. והוצאת שם רע היא אמירת דברי שקר על אדם בפני אנשים אחרים.

לשון הרע לתועלת

אולם, לצד איסור לשון הרע ישנו היתר לספר לשון הרע כאשר הדבר נעשה לתועלת. בספר חפץ חיים הזכיר שני היתרים: האחד, כדי למנוע עשיית מעשים בלתי ראויים (חפץ-חיים, הל' לשון הרע כלל י סעי' א): "אם אחד ראה אדם שעשה עוולה לחבירו, כגון שגזלו או עשקו או הזיקו ...ונודע לו בבירור שלא השיב לו את הגזילה ולא שילם לו את נזקו... – אפילו ראה דבר זה ביחידי – יכול לספר הדברים לבני אדם לעזור לאשר אשם לו ולגנות המעשים הרעים בפני הבריות. אך ייזהר שלא יחסרו אלו השבעה פרטים שנבארם בסמוך".

היתר שני הוא כדי למנוע נזק לאדם אחר (חפץ-חיים, הלכות רכילות פרק ט סעי' א-ב): "אם אחד רואה שחבירו רוצה להשתתף באיזה דבר עם אחד, והוא משער שבוודאי יסובב לו ע"י זה ענין רע – צריך להגיד לו כדי להצילו מן הענין הרע ההוא".

לשון הרע במשטר דמוקרטי

במשטר דמוקרטי הציבור הרחב מעורב בתהליכי קבלת ההחלטות, בעיקר כמובן, בבחירות, אולם, גם בין בחירות לבחירות יש חשיבות רבה למעורבות של הציבור בנעשה במרחב הציבורי.

אשר על כן, כתב הרב עזריאל אריאל כי שני ההיתרים שהובאו לעיל מאפשרים ומצדיקים במקרים מסוימים חשיפת עובדות מביכות על אנשי ציבור וקיומה של תקשורת חוקרת בפרט, וכך הוא כתב: "פרסום מעשיו ומחדליו של השלטון מאפשר לציבור לממש את זכותו להשפיע על המדיניות שהוא נוקט. לכן, עיתונאי הרואה מעשה שחיתות, או מדיניות הפוגעת לדעתו במדינה ובאזרחיה, נדרש לעיתים לפעול לתיקון המעוות דווקא על ידי פרסום. יתירה מזאת, גם אם אין תועלת מיידית מפרסומה של ידיעה מסוימת, עצם ידיעתם של העוסקים בצורכי הציבור שכל מעשיהם בספר נכתבים, מרתיעה אותם מלעשות מעשים אשר לא ייעשו. יש מקום א"כ לראות את העיקרון הקובע את 'זכות הציבור לדעת' בתוך ההגדרות ההלכתיות של אמירת 'לשון הרע לתועלת'... במערכת בחירות. ישנה תועלת רבה לציבור בכך שחסרונותיו ומגרעותיו של כל מועמד יהיו ידועים לו היטב, כדי שידע שלא לבחור בו".

אמנם, לא כל דבר גנאי מותר לספר, וכאן מציין הרב עזריאל אריאל שלושה עקרונות (ראו עוד פרטים במאמרים):

1. עקרון האמינות, ובכלל זה, חובת הוודאות וחובת הדיוק, כאשר מדובר במידע מסופק יש להדגיש זאת. 2. עקרון הכוונה – פרסום מתוך כוונה לתועלת הציבור. 3. מבחן התועלת – פרסום שיביא תועלת מוצדקת לציבור.

עקרונות אלו מגבילים את העבודה העיתונאית לתחומים בהם היא מועילה ובולמים אותה כאשר מדובר בבידור זול.