הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

חיי אדם חברות השלטון המקומי שכנים עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה חזרה מהתחייבות חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית חוזים משפטי ארץ ביטול מכירה הודאת בעל דין מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות האשה ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זיכיונות ורישיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר לשאת אשה שניה השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי משפחה לימודי אזרחות עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה מזונות הילדים מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמניו חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה מעשי ידי אשתו תום לב פסולי דין גיור עריכת דין אסמכתא חשבון בנק תנאים ממזרות שיעורי סולמות עד מומחה מורדת פוליגרף בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה חיוב גבוה מסכום התביעה טענת אי הבנה בדיקות גנטיות מדריך ממוני מעשי בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג ייעוץ חקיקה סעד זמני כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית רמאות וגנבת דעת היתר נישואין מדינת הלכה ועד הבית הימורים שיתוף נכסים

לשון הרע ותקשורת חופשית

הרב עדו רכניץ
במשטר דמוקרטי הציבור הרחב מעורב בתהליכי קבלת ההחלטות, והדבר מאפשר ומצדיק במקרים מסוימים חשיפת עובדות מביכות על אנשי ציבור וקיומה של תקשורת חוקרת בפרט

לאחרונה התעורר ויכוח בעולם העיתונות הדתי האם ניתן לשמור על הלכות לשון הרע תוך כדי עבודה עיתונאית. בעמדת ההלכה בשאלה זו עסק בהרחבה הרב עזריאל אריאל, רב היישוב עטרת (שני מאמרים בגיליונות צהר ה-ו), להלן כמה עקרונות בסוגיה חשובה זו.

הגדרת האיסור

הרמב"ם (הלכות דעות ז, ב) כתב כך: "אי זהו רכיל? זה שטוען דברים והולך מזה לזה ואומר: 'כך אמר פלוני' 'כך וכך שמעתי על פלוני', אף על פי שהוא אמת הרי זה מחריב את העולם. יש עון גדול מזה עד מאד, והוא בכלל לאו זה, והוא לשון הרע, והוא המספר בגנות חבירו אף על פי שאומר אמת. אבל האומר שקר נקרא מוציא שם רע על חבירו".

דהיינו, רכילות היא לומר לאדם אחד דברי גנאי שאמר עליו אדם אחר. רכילות גורמת כמובן לשנאה ולמחלוקות. לשון הרע הוא אמירת דברי גנאי (אף שהם נכונים) על אדם אחד בפני אנשים אחרים. והוצאת שם רע היא אמירת דברי שקר על אדם בפני אנשים אחרים.

לשון הרע לתועלת

אולם, לצד איסור לשון הרע ישנו היתר לספר לשון הרע כאשר הדבר נעשה לתועלת. בספר חפץ חיים הזכיר שני היתרים: האחד, כדי למנוע עשיית מעשים בלתי ראויים (חפץ-חיים, הל' לשון הרע כלל י סעי' א): "אם אחד ראה אדם שעשה עוולה לחבירו, כגון שגזלו או עשקו או הזיקו ...ונודע לו בבירור שלא השיב לו את הגזילה ולא שילם לו את נזקו... – אפילו ראה דבר זה ביחידי – יכול לספר הדברים לבני אדם לעזור לאשר אשם לו ולגנות המעשים הרעים בפני הבריות. אך ייזהר שלא יחסרו אלו השבעה פרטים שנבארם בסמוך".

היתר שני הוא כדי למנוע נזק לאדם אחר (חפץ-חיים, הלכות רכילות פרק ט סעי' א-ב): "אם אחד רואה שחבירו רוצה להשתתף באיזה דבר עם אחד, והוא משער שבוודאי יסובב לו ע"י זה ענין רע – צריך להגיד לו כדי להצילו מן הענין הרע ההוא".

לשון הרע במשטר דמוקרטי

במשטר דמוקרטי הציבור הרחב מעורב בתהליכי קבלת ההחלטות, בעיקר כמובן, בבחירות, אולם, גם בין בחירות לבחירות יש חשיבות רבה למעורבות של הציבור בנעשה במרחב הציבורי.

אשר על כן, כתב הרב עזריאל אריאל כי שני ההיתרים שהובאו לעיל מאפשרים ומצדיקים במקרים מסוימים חשיפת עובדות מביכות על אנשי ציבור וקיומה של תקשורת חוקרת בפרט, וכך הוא כתב: "פרסום מעשיו ומחדליו של השלטון מאפשר לציבור לממש את זכותו להשפיע על המדיניות שהוא נוקט. לכן, עיתונאי הרואה מעשה שחיתות, או מדיניות הפוגעת לדעתו במדינה ובאזרחיה, נדרש לעיתים לפעול לתיקון המעוות דווקא על ידי פרסום. יתירה מזאת, גם אם אין תועלת מיידית מפרסומה של ידיעה מסוימת, עצם ידיעתם של העוסקים בצורכי הציבור שכל מעשיהם בספר נכתבים, מרתיעה אותם מלעשות מעשים אשר לא ייעשו. יש מקום א"כ לראות את העיקרון הקובע את 'זכות הציבור לדעת' בתוך ההגדרות ההלכתיות של אמירת 'לשון הרע לתועלת'... במערכת בחירות. ישנה תועלת רבה לציבור בכך שחסרונותיו ומגרעותיו של כל מועמד יהיו ידועים לו היטב, כדי שידע שלא לבחור בו".

אמנם, לא כל דבר גנאי מותר לספר, וכאן מציין הרב עזריאל אריאל שלושה עקרונות (ראו עוד פרטים במאמרים):

1. עקרון האמינות, ובכלל זה, חובת הוודאות וחובת הדיוק, כאשר מדובר במידע מסופק יש להדגיש זאת. 2. עקרון הכוונה – פרסום מתוך כוונה לתועלת הציבור. 3. מבחן התועלת – פרסום שיביא תועלת מוצדקת לציבור.

עקרונות אלו מגבילים את העבודה העיתונאית לתחומים בהם היא מועילה ובולמים אותה כאשר מדובר בבידור זול.