הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

ערבות הדדית חיי אדם עני המהפך בחררה דיני חברות סמכות השלטון המקומי שכנים דיני עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה דינא דמלכותא - דינא חזרה מהתחייבות דיני חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי על האתיקה הצבאית הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית התמודדות עם כשלים חוזים משפטי ארץ מבוא לאתיקה צבאית גבורה מצור פדיון שבויים משמעת מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל כופים על מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר דבר האבד גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה דיני ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זכיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בן המצר - בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר לשאת אשה שניה (מאה רבנים) השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי דיני משפחה לימודי אזרחות בתי הדין הרבניים עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה חוזה לטובת צד שלישי מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמני הקדש חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה משפטי ארץ ד - חוזים ודיניהם תום לב פסולי דין ערך זכויות עתידיות גיור משומדים זכרון דברים עריכת דין אסמכתא חשבון בנק נאמנות אב על כשרות בניו ממזרות שיעורים במסגרת מרכז הלכה והוראה עד מומחה עד פסול מורדת פוליגרף זכות עמידה בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התחייבות מופרזת התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה קבלת עדות בטלפון או סקייפ חיוב גבוה מסכום התביעה טענת אי הבנה בדיקות גנטיות חקירה וראיה ביוזמת בית הדין מדריך ממוני מעשי אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג חוות דעת לועדת שרים לחקיקה טוהר המידות

מחשב נייד שהתגלו בו ליקויים לאחר הרכישה / ארץ חמדה גזית 72075

הרב אליעזר שנקולבסקי ( ארץ חמדה גזית - בית שמש)
בעקבות התקלה במחשב זכותו של התובע לדרוש ביטול מקח. בנוסף, על הנתבע לעמוד ב"אחריותו". אמנם בד"כ אחריות פירושה תיקון או החלפה. אולם בנסיבות הענין, ובהתאם לסמכות ביה"ד לדון הן לדין והן לפשרה והן לפי שיקול דעתו, עדיף להחזיר המצב לקדמותו ולבטל את העסקה.

בס"ד

ז' מרחשון תשע"ג

21 באוקטובר 2012

תיק מס' 72075

פסק דין

בענין : התובע

נגד : הנתבע

הצדדים קבלו את הח"מ כבורר הן לדין והן לפשרה, וחתמו על הסכם בוררות כנדרש.

ביה"ד קיים דיון בנוכחות הצדדים.

לא נפרט בפסק הדין כל טענה וכל פרט ופרט שנטענו בפנינו אלא רק את עיקרי הדברים.

 

העובדות:

א.         נקדים ונאמר כי חלק מהעובדות דלהלן מוסכמות על הצדדים. חלקן (החשובות שבהן) שנויות במחלוקת.

ב.         בתאריך 02.08.2011 רכש התובע מהנתבע מחשב נייד. עלות הרכישה 2,100 ₪ כולל מע"מ. העסקה כוללת שנת אחריות למחשב. המחשב יועד לשימושה של ביתו של התובע שלמדה באותה עת תקשורת חזותית, ונזקקה למחשב המסוגל לעבוד במהירות גם בתוכנות גרפיות.

ג.          בסמוך לרכישת המחשב, התברר לתובע כי המחשב כבה לעיתים קרובות. התובע (או ביתו) התלוננו על כך בפני הנתבע. בדיקת המחשב אצל הנתבע לא הראתה על תקלה כלשהיא – המחשב פעל באופן תקין. משחזרה התקלה (והתלונה), הסביר הנתבע כי כנראה שמקור התקלה הוא בהפעלת המחשב על גבי מפה ולא ע"ג שולחן שטוח וכד'.

ד.         לדברי התובע, התקלה חזרה ונשנתה פעמים רבות במהלך החדשים הבאים. לדברי הנתבע, לא רק שלא פנו אליו עוד בנדון, אלא שהוא עצמו פנה ביוזמתו והתענין אם התקלה חזרה, ונאמר לו ש"הכל בסדר".

ה.         בתחילת שנת 2012 פנה שוב התובע אל הנתבע בנדון . הנתבע לקח את המחשב לבדיקה אצלו. כשהנתבע פתח את המחשב לצורך בדיקתו, נפלו ממנו שני חלקים (שלא נמצאו אח"כ). האחד, חלק פלסטיק ממעטפת המחשב. השני, רכיב אלקטרוני מלוח האם. לדברי הנתבע, גם ה Hard disk לא תקין.

ו.          הנתבע סגר את המחשב (ללא שני החלקים הנ"ל, וללא תיקון ה Hard disk) והחזירו לתובע. מאז אירוע זה המחשב אינו פועל כראוי .

 

הטענות:

ז.          בפי התובע מספר טענות. האחת: בכל מקרה המחשב לא היה מסוגל למלא את יעודו (המוצהר) – שימוש בצורה סבירה גם בתוכנות גרפיות. הנתבע מכחיש טענה זו, ומוסיף כי מעולם לא נטענה טענה זו כלפיו, וכי הוא התוודע לטענה זו לראשונה באמצעות כתב התביעה.

ח.         בנוסף טוען התובע כי התקלות הרבות מוכיחות כי המחשב היה פגום – ולפיכך המקח בטל. או למצער, לא קוימה התחייבות המוכר לתיקון המחשב – האחריות.

ט.         הנתבע מסכים לטענות המשפטיות שהעלה התובע: מחוייבותו לספק מחשב תקין שתואם את דרישות התובע והתחייבותו לשנת אחריות. אולם הוא מכחיש חלק מהעובדות כפי שהוצגו ע"י התובע. לטענתו, הפעלת המחשב בצורה לא נכונה (ע"ג מפה) היא שגרמה לתקלות בתחילת הדרך. ובהמשך, לדבריו המחשב נפל או קיבל מכה שגרמה להשבתתו (מצבו כיום).

י.          כראיה לדבריו מציין הנתבע כי המחשב פעל אצלו באופן תקין, וכי לא פנו אליו בנדון במשך מספר חדשים. עוד טוען הנתבע, כי השברים שנפלו בעת פתיחת המחשב, וכן העובדה שה Hard disk לא תקין, מוכיחים שאכן המחשב נפל או קיבל מכה. לדבריו, האחריות אינה כוללת נזק למחשב כתוצאה משבר או מכה.

יא.        התובע טוען כי המחשב מעולם לא נפל או קיבל מכה. כמו"כ טוען התובע כי הטענה שהמחשב לא פעל כראוי בגלל שהיה מונח על מפה אינה נכונה, הן משום שהמחשב כבה פעמים רבות גם כשהיה מונח על שולחן רגיל ללא מפה. והן משום שהנחת המחשב על מפה לא תגרום לכיבוי המחשב . כן טוען התובע כי אבדן החלקים אצל הנתבע מהווה התרשלות מצד הנתבע, היות והאומן אחראי לתקן כראוי את מה שמביאים אליו.

יב.        התובע דורש לקבל גם פיצוי על עגמת הנפש (לא נקב בסכום), והוצאות משפט לפחות בגובה 200 ₪ (אגרת בית הדין).

 

דיון:

יג.         נקדים ונאמר, כי היות ועיקר המחלוקות שבין הצדדים הינן עובדתיות, הרי שהעדר הוכחות מוחלטות (ראיות) מקשה על החתירה אל האמת, וכי יתכן והאמת העובדתית לא תוודע לעולם.

יד.        עוד נקדים ונאמר, כי יתכן והיה ראוי להעזר בשירותי מומחה למחשבים בתיק זה. אולם נוכח העלות הצפויה של פניה למומחה (שאינה פרופורציונאלית לסכום התביעה), ולנוכח התמשכות ההליכים כתוצאה מפניה כנ"ל, ובהתאם לסמכות ביה"ד לדון הן לדין, הן לפשרה והן לפי שיקול דעתו. החליט ביה"ד שלא להעזר בשירותי מומחה למחשבים בנדון שבפנינו, ולהכריע ע"פ החומר שבפניו וע"פ שיקול דעת ביה"ד.

טו.        טענתו הראשונה של התובע – אי יכולת עבודה במהירות סבירה בעת שימוש בתוכנות גרפיות – לא הוכחה בפנינו, וע"כ דינה להדחות .

טז.       הנתבע הודה במהלך הדיון  כי כאשר המחשב הובא אליו בתחילת 2012, הוא (הנתבע) ראה שהמחשב מתחמם וכבה. לאחר פתיחת המחשב נפלו מתוכו 2 חלקים. מאז פתיחת / סגירת המחשב ע"י הנתבע המחשב לא נדלק יותר כראוי. דבר זה מורה שאכן היתה תקלה עוד לפני פתיחת המחשב. גם אם נקבל את הסברו של הנתבע, שהמחשב התחמם בגלל שימוש לא נכון, בין אם מעצמו ובין אם ע"י מנגנון כיבוי. הרי שבעבר בדיקת הנתבע (לאחר תלונת התובע) לא העלתה דבר – המחשב לא כבה. ומדוע כעת כבה המחשב גם אצל הנתבע?

יז.         מסתבר א"כ שאכן היתה תקלה מסויימת במחשב שגרמה לכיבויו. אמנם הנתבע טען שה Hard disk היה מקולקל, וכן שעוד חלקים במחשב היו שבורים. אולם אין זה מסביר את ההתחממות. ואף הנתבע לא טען, הן בדיון והן בטענות שנשלחו לביה"ד, שהמכה שהמחשב קיבל (לטענתו) היא הסיבה לכיבוי המחשב.

יח.        וא"כ, יתכן שהתקלה היתה במחשב כבר בזמן המכירה. אם כך הדבר, הרי שזהו מקח טעות ברור. ובמקרה כזה הדין הוא שהמקח בטל, כמו שנפסק בשו"ע:  "כל הלוקח סתם, אינו לוקח אלא הדבר שלם מכל מום". ויותר מכך, הוסיף השו"ע ואמר: "ואם פירש המוכר ואמר: על מנת שאין אתה חוזר עלי במום, הרי זה חוזר, עד שיפרש המום שיש בממכרו וימחול הלוקח...".

יט.        אמנם למדנו שמי שנמצא המום ברשותו, צריך להוכיח שהמום היה עוד לפני הקנין. וכמוש"כ בשו"ע:  "כל מי שנולד ספק ברשותו, עליו להביא ראיה... מחט שנמצא בעובי בית הכוסות ונקבה אותו נקב מפולש, אם נמצא עליה קורט דם בידוע שזו נטרפה קודם שחיטה; לפיכך אם הגליד פי המכה בידוע שזו נטרפה שלשה ימים קודם שחיטה; לא הגליד פי המכה, הרי זה ספק ועל הטבח להביא ראיה שקודם לקיחתו נטרפה, שהרי ברשותו נולד הספק". אולם במקרה שלפנינו שתלונות התובע בענין "המחשב הנכבה מעצמו" החלו מיד אחרי הקניה, הרי שמסתבר שהתקלה היתה קיימת כבר ברשות המוכר.

כ.         בנוסף. צודק התובע בדבריו כי אף אם המחשב לא היה פגום מיסודו, ואין כאן טענת ביטול מקח מחמת מום, הרי שעדיין חייב הנתבע לתקן או להחליף את המחשב מחמת התחייבותו לפעולה תקינה של המחשב – "אחריות". במקרה לפנינו, אין כתב אחריות מפורט.   אולם הצדדים הסכימו כי קיימת אחריות של המוכר לתקופה של שנה לפעולה תקינה של המחשב.

כא.       וא"כ, גם אם נסבור כמו הנתבע, שהמחשב קיבל מכה. וגם אם נסכים עימו שמכה זו מבטלת את האחריות, אולם אין היא מבטלת את האחריות למפרע. וא"כ אחריות הנתבע במקומה עומדת, ומשמעותה: תיקון או החלפת המחשב.

כב.       העובדה המוסכמת היא, שכעת המחשב "שבור". אולם ישנה הכחשה ברורה בין הצדדים בשאלה האם המחשב נשבר / קיבל מכה אצל התובע או אצל הנתבע. 

כג.        בהעדר ראיות לשאלה מתי נשבר המחשב? מסתבר להכריע ע"פ הכלל "כאן נמצא – כאן היה" ומשום שנעמיד "מחשב על חזקתו".   משמעות הדבר, התקלה (מכה וכד') אירעה בבית הנתבע. אולם כאמור לעיל, לענ"ד אין צריך להכרעה זו, ואף אם היה שבר בבית התובע, הרי שאחריות הנתבע לאירועים שקדמו למכה לא נתבטלה.

כד.       התנהגות הנתבע בענין 2 החלקים החסרים, אינה ברורה (בלשון המעטה). אולם אין בה בכדי להקים אחריות נוספת, או לבטל אחריות קיימת וע"כ אין מן הצורך להרחיב בענין זה.

כה.       הנתבע טען כי במשך זמן רב לא פנה אליו התובע בענין, ואף בתשובה לשאלותיו בענין המחשב ענו לו ש"הכל בסדר". ולכאורה יש ממש בטענות אלה. דהרי נפסק : "המוכר לחבירו קרקע או עבד או בהמה או שאר מטלטלים, ונמצא במקח מום שלא ידע בו הלוקח, מחזירו אפי' לאחר כמה שנים, שזה מקח טעות הוא, והוא שלא ישתמש במקח אחר שידע במום. אבל אם נשתמש בו אחר שראה המום, ה"ז מחל ואינו יכול להחזיר." כלומר היות והתובע השתמש במחשב לאחר שהבחין בתקלה (מום) – מחל על תביעתו.

כו.        אלא שיש להשיב על כך מכמה טעמים:  

1. כתב בערוך השולחן  : " ואם הודיע להמוכר שרצונו לחזור בהמקח ובין כך משתמש בו, אם היה הלוקח ת"ח שיודע הדין ששימוש הוי מחילה – אינו מועיל הודעתו, דמי הכריחו להשתמש בו ובודאי מחל. ואם היה מההמונים – אין שימושו מחילה, כיון שהודיעו להמוכר ולא הודיעו שחוזר בו הרי מחל ואינו יכול לחזור בו". כלומר הודעה על הרצון לבטל את העסקה – מאפשרת (חוץ מלת"ח) לבטל את העסקה למרות השימוש בחפץ אחר גילוי המום.

כז.        ועדיין יש לומר שבמקרה שלפנינו, אמנם התובע הודיע על התקלה לנתבע, אך לא אמר מפורשות שברצונו לבטל את העסקה.

כח.       2. טעם נוסף. ע"פ יסודו של בעל "נתיבות המשפט"   שאם המקח היה בע"ח – אין אומרים שהשימוש מבטל את אפשרות החזרה. משום שהקונה היה "מוכרח" להשתמש בבע"ח כדי לכסות את הוצאות האכלתו. באופן זה, לענ"ד י"ל דבכל מקרה שבו היה לקונה "הכרח" להשתמש בחפץ, כגון במקרה שלפנינו (הצורך הדחוף לבצע עבודה גרפית ממוחשבת) – אין השימוש מבטל את אפשרות החזרה , .

כט.       עלה בידינו: זכותו של התובע לדרוש ביטול מקח. בנוסף, על הנתבע לעמוד ב"אחריותו". אמנם בד"כ אחריות פירושה תיקון או החלפה. אולם בנסיבות הענין, ובהתאם לסמכות ביה"ד לדון הן לדין והן לפשרה והן לפי שיקול דעתו, עדיף להחזיר המצב לקדמותו ולבטל את העסקה.

ל.         בצדק העלה התובע, ויפה שעשה כן, כי עליו להפחית מהסכום הנתבע את דמי השימוש במחשב. וכפי המפורש בשו"ע : "המוכר קרקע לחבירו ואכל פירותיה, ולאחר זמן נראה לו בה מום, אם רצה להחזיר הקרקע לבעלים מחזיר כל הפירות שאכל. ואם היה חצר ודר בו, צריך להעלות לו שכר."

לא.       אמנם היות ובהשלמת הטיעונים של הנתבע, מחל הנתבע על דמי השימוש, לכאורה פטור ביה"ד מלהכריע בענין . אלא שלענ"ד היות והתובע תבע פיצוי על עגמת נפש, ניתן לראות את דמי השימוש שהיה צריך לשלם התובע (ולא שילם) כפיצוי על עגמת הנפש שנגרמה לו.

לב.       בנסיבות הענין. ולאור העובדה שהנתבע סבר (ביושר מבחינתו) כי הצדק עימו, אין מקום לחיוב הוצאות.

לג.        הערה: לענ"ד תוצאה דומה היתה מתקבלת גם לפי חוק המכר וחוק החוזים. ואכמ"ל.

החלטות:

1.         הנתבע ישלם לתובע סך 2,100 ₪ תוך 30 יום מיום מתן פסק הדין.

2.         התובע ישיב לנתבע את המחשב על כל חלקיו תוך 30 יום מיום מתן פסק הדין.

 

 

והאמת והשלום אהבו

 

הרב אליעזר שנקולבסקי

_______________