הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

ערבות הדדית חיי אדם עני המהפך בחררה דיני חברות סמכות השלטון המקומי שכנים דיני עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה דינא דמלכותא - דינא חזרה מהתחייבות דיני חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי על האתיקה הצבאית הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית התמודדות עם כשלים חוזים משפטי ארץ מבוא לאתיקה צבאית גבורה מצור פדיון שבויים משמעת מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל כופים על מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר דבר האבד גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה דיני ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זכיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בן המצר - בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר לשאת אשה שניה (מאה רבנים) השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי דיני משפחה לימודי אזרחות בתי הדין הרבניים עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה חוזה לטובת צד שלישי מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמני הקדש חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה משפטי ארץ ד - חוזים ודיניהם תום לב פסולי דין ערך זכויות עתידיות גיור משומדים זכרון דברים עריכת דין אסמכתא חשבון בנק נאמנות אב על כשרות בניו ממזרות שיעורים במסגרת מרכז הלכה והוראה עד מומחה עד פסול מורדת פוליגרף זכות עמידה בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התחייבות מופרזת התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה קבלת עדות בטלפון או סקייפ חיוב גבוה מסכום התביעה טענת אי הבנה בדיקות גנטיות חקירה וראיה ביוזמת בית הדין מדריך ממוני מעשי אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג

חיוב בגט בגלל מאיס עלי ועובר על דת / פד"ר 1022445/1

הרב יצחק יוסף, הרב ציון אלגרבלי, הרב יעקב זמיר ( בית הדין הרבני הגדול לערעורים)
ביה"ד קמא כתב נימוקים לחיובו בגט המתבססים בעיקר על כך שהאישה מאסה בבעל באמתלא מבוררת, בצירוף הטעם שהבעל עובר על דת בעניין שנוגע אליה. ביה"ד הגדול סמך ידיו על החלטות ביה"ד קמא.

ב"ה

תיק ‏1022445/1

בבית הדין הרבני הגדול ירושלים

לפני כבוד הדיינים:

הראשון לציון הרב הראשי לישראל הרב יצחק יוסף – נשיא,
הרב ציון אלגרבלי, הרב יעקב זמיר

המערער:         פלוני (ע"י ב"כ עו"ד ערן פלס)

נגד

המשיבה:        פלונית (ע"י ב"כ עו"ד יוסף אשכנזי ועו"ד זילברשלג אברהם)

הנדון: גירושין

פסק דין

לפנינו ערעור על פסק דין ביה"ד האזורי מיום יד שבט תשע"ה, נימוקים לפסק הדין נתנו ביום כ"א בתמוז תשע"ה.

הערעור הוגש בלי נימוקים, לאור העובדה שבעת שניתן פסק הדין, לא נכתבו בו נימוקים. המערער כתב לביה"ד שכאשר יינתנו נימוקים, יטען את טענותיו בערעור כנגדם. הנימוקים ניתנו וטענות אין.

רקע כללי בקצרה

פרטי המקרה מפורטים בנימוקי פסק הדין, בתמצית: הצדדים זוג חרדים נשואים כשש שנים, פרודים כשנה, להם שני ילדים קטינים, מתדיינים בתביעת הגירושין שהגישה האישה ובכרוך לה ענייני משמורת ומזונות הילדים ומזונות אישה. הדיון הראשון התקיים ביום טו טבת תשע"ה, האישה חזרה על תביעת הגירושין בעילה שהבעל מאוס עליה מחמת מעשים קשים שתיארה בעניינים שהצנעה יפה להם, כמו כן טענה שהבעל התדרדר מאד מבחינה רוחנית, הפסיק להתפלל ולהניח תפילין, בהמשך החל לעבוד במשרד רו"ח, וירידתו הרוחנית נמשכה. עוד טענה שבזמן נידתה הבעל כופה עליה קיום מגע אבל לא מעבר לכך. הבעל לא הכחיש את הטענות, אבל אמר שרוצה לתקן ומוכן לעשות כל מה שיאמרו לו. האישה השיבה שהיא נגעלת ממנו ולא מסוגלת.

בהמשך התקיימו דיונים בעניין המשמורת. האישה טענה שהבעל צופה בבת בעודה במקלחת, הבעל הכחיש, וביה"ד הורה שהביקורים אצל האב יתקיימו בנוכחות אדם נוסף שנאמן על בית הדין.

פסק הדין נשוא הערעור

ביה"ד פסק בשלב ראשון חיוב גט לבעל, ונמנע מלכתוב נימוקים מפאת כבודו של הבעל. בהמשך, לבקשת הבעל ביה"ד כתב נימוקים לחיובו בגט המתבססים בעיקר על כך שהאישה מאסה בבעל באמתלא מבוררת, בצירוף הטעם שהבעל עובר על דת בעניין שנוגע אליה.

ביה"ד לא סמך על הטעם שהבעל עובר על דת בפני עצמו, מכמה סיבות:

א.     נחלקו האחרונים אם נגיעה בנידה היא כאיסורי אכילה שהכשלה בהם חשובה עברה על דת.

ב.     לא הייתה התראה לפוסקים הסוברים שצריך התראה כדי לחייב בגט, ולפוסקים הסוברים שצריך התראה באיסור תורה.

ג.      יש פוסקים שסוברים שאיש אינו יכול להכשיל אישה באיסור נידה שהיא יודעת שאינה טהורה.

דיון

אין למעשה ויכוח על העובדות. הדיון אם כן הוא הלכתי גרידא – האם בנסיבות המקרה הקשה הזה, הבעל חייב לגרש את אשתו. ביה"ד האזורי כתב שני נימוקים כנ"ל. אנו סומכים את ידנו על נימוקי ביה"ד האזורי בעניין חיובו של עובר על דת בגט בגין מעשיו. נדגיש את אשר התברר בדיון לפנינו שלמעשה מדובר באדם בעל חזות דתית־חרדית, שייתכן שיש לו איזה רצון לשמר חזות זאת כלפי חוץ, ויש להניח בין היתר מחמת דאגתו לילדיו.

ביה"ד עשה ניסיון להביא את הצדדים להסכם, והתברר שעיקר התעקשות הבעל היא בעניין חינוך הילדים, כאשר האישה דורשת חינוך חרדי־חסידי כפי שהיה בעבר, והבעל דורש חינוך חרדי־מודרני מאד שלא יקשה עליו לשלב את הילדים בחייו.

ביה"ד הפנה את הצדדים למגשר מטעם ביה"ד שעשה מאמץ ניכר להביאם להסכם ואף החליפו כמה טיוטות, אך לאחרונה התקבלה הודעה מטעמו שהליך הגישור לא צלח. לפיכך אין מנוס ממתן פסק דין.

כאמור, ביה"ד האזורי חייב את הבעל בגט בגלל מעשיו. הדברים שנשמעו בדיון בביה"ד הגדול נותנים משנה תוקף לטענת האישה שהכשילה בחיבוק ונישוק בעת נידתה, שבאין יראת אלוקים, אש בנעורת אינו דולק?

ומצאנו גדולה מזו, בספר היעב"ץ עמוד 33 בנשבע לבעל חוב שיפרע כל מה שישתכר מעבר למזונותיו ונפלה יבמה לפניו, שכופין עליו לחלוץ, מכיוון שכל מה שמעבר למזונותיו חייב לפי השבועה לתת לבעל חוב, ואם יזונה, הרי זנה מממון שחייב לפרוע בשבועה. ואעפ"י שרק הוא נכשל באיסור שבועה, חשוב עובר על דת שחייב לחלוץ לה, וק"ו בנדון דידן שהבעל מכשילה באיסור שבגופה, בחיבוק ונישוק בשעת נידתה שלא מרצונה.

זאת בנוסף לכך שלפי התרשמות ביה"ד האזורי האישה מואסת בבעלה באמתלא מבוררת, ומוחלט אצלה שלא לחזור לבעלה.

על כל זאת יש להוסיף, שבפרוטוקול הדיון בביה"ד האזורי האישה אמרה שבשלב מסוים מעשיו של הבעל גרמו לפגיעה בכושרו לקיים חיי אישות תקינים. מרוב התמכרות לחומרים פסולים, מאס בחיי האישות המקובלים, ותר אחר דברים איומים שאין הנייר סובלם.

לדעת ביה"ד, בעל שהתמכר לחיי אישות מאוסים הגורמים עינוי לאשה, תוך עירוב אישה זרה ביחסים כמפורט בפסק הדין האזורי, וביצוע מעשים שהם בגדר סטייה מדרך הטבע, והבעל אינו יכול או שאינו רוצה לתקן את דרכיו, דינו כמורד באשתו שמחייבים ויש מקום לומר שכופים עליו לגרש את אשתו כדאיתא בשו"ע אבה"ע ר"ס ע"ז וקנ"ד.

לאור כל האמור הערעור נדחה.

אין צו להוצאות.

מותר לפרסם לאחר השמטת פרטים מזהים.

ניתן ביום כ"ב בשבט תשע"ו (1.2.2016).

הרב יצחק יוסף – נשיא               הרב ציון אלגרבלי                         הרב יעקב זמיר