הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

ערבות הדדית חיי אדם עני המהפך בחררה דיני חברות סמכות השלטון המקומי שכנים דיני עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה דינא דמלכותא - דינא חזרה מהתחייבות דיני חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי על האתיקה הצבאית הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית התמודדות עם כשלים חוזים משפטי ארץ מבוא לאתיקה צבאית גבורה מצור פדיון שבויים משמעת מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל כופים על מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר דבר האבד גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה דיני ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זכיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בן המצר - בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר לשאת אשה שניה (מאה רבנים) השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי דיני משפחה לימודי אזרחות בתי הדין הרבניים עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה חוזה לטובת צד שלישי מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמני הקדש חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה משפטי ארץ ד - חוזים ודיניהם תום לב פסולי דין ערך זכויות עתידיות גיור משומדים זכרון דברים עריכת דין אסמכתא חשבון בנק נאמנות אב על כשרות בניו ממזרות שיעורים במסגרת מרכז הלכה והוראה עד מומחה עד פסול מורדת פוליגרף זכות עמידה בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התחייבות מופרזת התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה קבלת עדות בטלפון או סקייפ חיוב גבוה מסכום התביעה טענת אי הבנה בדיקות גנטיות חקירה וראיה ביוזמת בית הדין מדריך ממוני מעשי אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג

מינוי שופטים ודיינים

ארץ חמדה גזית

ארץ חמדה גזית

הרב יהודה זולדן
מחד גיסא, טוב שיש הקפדה על מינוי של דיינים ממגזרים שונים, ומאידך גיסא, דומה שהפוליטיזציה והמעורבות של בעלי עניין אישי במינויים פוגעים לעתים במי שאינו בעל קשרים.

פוליטיזציה בוועדות?

הועדה למינוי שופטים מורכבת מנציגי בית המשפט העליון ובהם נשיא בית המשפט, נציגי לשכת עורכי הדין, נציגי ממשלה ונציגי הכנסת. באופן דומה מורכבת גם הועדה למינוי דיינים, אלא שבמקום נציגי בית המשפט העליון חברים בה דיינים מבית הדין הגדול ובהם הרבנים הראשיים. השופטים והדיינים המועמדים עוברים השתלמות ומבחני התאמה שונים.

על המבנה של גופי הבחירה, מתקיים ויכוח האמנם זו הדרך הראויה? על הועדה למינוי שופטים הטענה היא שמבנה זה איננו מיצג את המגוון של החברה הישראלית, ומאחר ובבית המשפט נידונים נושאים השנויים במחלוקת, זה פוגע בעקרונות הדמוקרטיה. במהלך השנים, עוצמתם והשפעתם של נציגי השופטים מהעליון היתה חזקה ומשמעותית מאד. לעומת זאת, החשש ההפוך הוא שהגדלת מספר הפוליטיקאים בוועדה, תגרום לפוליטיזציה של הועדה, ויתמנו שופטים ע"פ קשרים ולא ע"פ כישורים. בוועדה למינוי דיינים, הדיינים אכן מתמנים ע"פ מפתח פוליטי, ובשנים האחרונות קרה לא אחת שמועמדים ציונים דתיים לא נבחרו, בשל חולשת כוחם הפוליטי של נציגי הציונות הדתית, על אף כישוריהם וציוניהם המצטיינים של מועמדים מסוימים בבחינות לדיינות.

מי מינה את דייני הסנהדרין?

מה היא הדרך הראויה לבחור דיינים ושופטים? המקורות להלן עוסקים בעיקרם בדרך מינוי חברי סנהדרין, אך ניתן ללמוד מהם תובנות ועקרונות לכאן ולהיום גם למינוי דיינים ושופטים.

הצו: "שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך" (דברים טז, יח), מופנה לציבור: "וזאת אחת מן המצוות המוטלות על הצבור כולן שבכל מקום ומקום. ...כי המצוה הזאת עמוד חזק בקיום הדת" (ספר החינוך מצוה תצא). חובה חברתית ודתית למנות ולקיים מערכת משפט ודין.

מי היה הגוף שמינה את חברי הסנהדרין? כיצד ידעו במי לבחור? הרמב"ם מצביע על שני מסלולים, הנראים כסותרים אך הם בעצם משלימים זה את זה:

"מבית דין הגדול היו שולחים בכל ארץ ישראל ובודקין. כל מי שימצאוהו חכם וירא חטא, ועניו ושפוי, ופרקו נאה, ורוח הבריות נוחה הימנו, עושין אותו דיין בעירו. ומשם מעלין אותו לפתח הר הבית, ומשם מעלין אותו לפתח העזרה, ומשם מעלין אותו לבית דין הגדול" (רמב"ם הלכות סנהדרין פרק ב הלכה ח). מכאן עולה שנציגי בית הדין הגדול הם הממנים.

אולם, מהלכה אחרת מסתבר שיש גורמים נוספים שבסמכותם למנות את הדיינים: "כל סנהדרין, או מלך, או ראש גולה, שהעמידו להן לישראל דיין שאינו הגון ואינו חכם בחכמת התורה וראוי להיות דיין, אף על פי שהוא כולו מחמדים ויש בו טובות אחרות, הרי זה שהעמידו עובר בלא תעשה, שנאמר: 'לא תכירו פנים במשפט' (דברים א, יז)" (רמב"ם הלכות סנהדרין פרק ג הלכה ח).

סנהדרין, מלך וראש הגולה. הכיצד? התשובה היא שנציגי בית הדין הגדול היו בודקים את כישוריו רמתו המקצועית, ואת מידותיו ותכונותיו הטובות של המועמד. אך היה צורך גם במתן סמכות לדון מהרשויות השלטוניות, וכאן נכנס המלך או ראש הגולה לתמונה. ומכאן, שהאחריות על המינוי מוטלת אם כן גם על הרשות הדתית וגם על הרשות השלטונית.

כך יש להסביר גם את הפסוקים אודות מעורבות המלך יהושפט במינוי דיינים שדנו על פי משפט התורה, ושופטים שדנו ע"פ משפט המלך:

"ויעמד שפטים בארץ בכל ערי יהודה הבצרות לעיר ועיר. ויאמר אל השפטים ראו מה אתם עשים כי לא לאדם תשפטו כי לה' ועמכם בדבר משפט. ועתה יהי פחד ה' עליכם שמרו ועשו כי אין עם ה' אלוקינו עולה, ומשא פנים, ומקח שוחד. וגם בירושלם העמיד יהושפט מן הלוים והכהנים ומראשי האבות לישראל למשפט ה' ולריב וישבו ירושלם. ויצו עליהם לאמר כה תעשון ביראת ה' באמונה ובלבב שלם.   וכל ריב אשר יבוא עליכם מאחיכם היושבים בעריהם בין דם לדם בין תורה למצוה לחקים ולמשפטים והזהרתם אתם ולא יאשמו לה', והיה קצף עליכם ועל אחיכם כה תעשון ולא תאשמו.והנה אמריהו כהן הראש עליכם לכל דבר ה', וזבדיהו בן ישמעאל הנגיד לבית יהודה לכל דבר המלך ושטרים הלוים לפניכם, חזקו ועשו ויהי ה' עם הטוב" (דברי הימים ב יט, ה-יא).

מערכת השלטון היא זו שמעמידה-מאשרת וממנה את הדיינים הדנים את דבר ה', ואת השופטים הדנים את משפט המלך, והיא גם זו שיוצאת בקריאה-דרישה, לנהוג ביושר ובצדק, באמונה ובלב שלם.  

גופי השלטון הם המאשרים ומעניקים את הרשיון לדון ולשפוט, אבל עליהם לקחת בחשבון שהמינוי יהיה גם רצוי לעם, לקהל שנזקק לשרותיו והכוונותיו של השופטים והדיינים. כך פסק

הרמ"א (חו"מ ג, ד)  שאסור לאדם לפעול לכך שהמלך ימנה אותו לדיין בניגוד לרצון הציבור "ומכל מקום מי שעושה זה בלא רשות הקהל, מצער הצבור ועתיד ליתן את הדין".

החתם סופר כתב בתשובה שהנוסחה המחייבת לבחירת דיין היא בצירוף שני תנאים מחייבים:  "רוב הציבור חפיצים בו, גם שיהיה חשוב והגון" (שו"ת חתם סופר, חלק ה סי' כא).

הרצון לשמור על גיוון

לכך יש להוסיף מוסד נוסף ממנו ניתן להקיש לנעשה בימינו. בהלכה מוזכר שלכל שבט היה בית דין משלו, ומעל כולם היתה הסנהדרין. הדבר משקף את הנכונות לקבל את הגוונים השונים בעם ישראל. כך משמע גם מההלכה שהובאה למעלה על פיה הסנהדרין היו מחפשים דייניפ בכל עם ישראל, ולא מצטמצמים לקבוצה זו או אחרת.

מי שפעל ברוח זו היה הריא"ה הרצוג שקיבץ לבית הדין הרבני הגדול תלמידי חכמים יוצאי דופן מכל המגזרים, ובהם הרב אברהם שפירא והרב יוסף קאפח זצ"ל, ויבלח"א הרב עובדיה יוסף והרב שלום יוסף אלישיב.

אם כך, הרי שבחירת דיינים נעשתה הן על פי הידע והמידות האישיות שלהם, והן מתוך רצון להביא לידי ביטוי גוונים שונים בציבור. בהתאמה המוסדות המעורבים היו הן הדיינים עצמם, בעיקר בקביעה מי ראוי להתמנות, והן הגופים הפוליטיים ששיקפו את רצון הציבור. 

בחירת שופטים ודיינים במדינת ישראל

לאור זאת ניתן להעיר בנוגע לבחירת דיינים כי, מחד גיסא, טוב שיש הקפדה על מינוי של דיינים ממגזרים שונים, ומאידך גיסא, דומה שהפוליטיזציה והמעורבות של בעלי עניין אישי במינויים פוגעים לעתים במי שאינו בעל קשרים.

לגבי מינוי שופטים המסקנה היא שהטענה בדבר מינוי "מקצועי", ללא מעורבות פוליטיקאים מנוגד לעקרון על פיו דיינים אמורים להיות מקובלים על הציבור. לא מדובר בכת סגורה שממנה את חבריה, ותפקידה לכפות על הציבור פסיקה שהמנוגדת לרוחו. להיפך, דיינים ושופטים אמורים לבוא מתוך הציבור, ולזכות באמונו, ומתוך כל עליהם לפעול לשם שמיים וללא מורא למען מימוש הצדק.

האם להגדיל את מספר הפוליטיקאים בועדות? האם זה לא יחריף את החשד לפוליטיזציה של המינוי? חששות מעין אלה על אינטרסנטיות וראיה צרה, יכולים להיות כמעט בכל דרך בחירה ובכל הרכב וועדות או גוף בוחר שיוצע. הנקודה העיקרית צריכה להיות בדרכים להטמעה והפנמה מעמיקה אצל כל מי שקשור למינוי שופטים ודיינים, שינהג כפי שהוא היה מצפה מהשופט או הדיין הנבחר. הוועדה או כל גוף בוחר אחר, הם סוג של בית דין או בית משפט, ונדרש מהם מה שהם ידרשו מהשופטים והדיינים שהם ממנים – לקבל החלטות הגונות לטובת כלל הציבור. אם ראייתם צרה, הרי שקצרה הדרך להרס מערכת המשפט והדיינות. מה שנדרש הוא בחינה מקצועית של המועמד, בדיקת אישיותו - תכונות ומידות טובות, ויכולתו לנתח דברים ביושר בצדק בהגינות, וללא נטיות אישיות צרות, והיות מערכת הדיינות והשופטות בכללותה מגוונת ומייצגת של רבדים שונים בחברה.

 

הרב יהודה זולדן, מפקח מרכזי להוראת תלמוד ותושבע"פ בחינוך הדתי

 

פורסם בגיליון 718 של מוסף צדק מקור ראשון