הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

ערבות הדדית חיי אדם עני המהפך בחררה דיני חברות סמכות השלטון המקומי שכנים דיני עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה דינא דמלכותא - דינא חזרה מהתחייבות דיני חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי על האתיקה הצבאית הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית התמודדות עם כשלים חוזים משפטי ארץ מבוא לאתיקה צבאית גבורה מצור פדיון שבויים משמעת מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל כופים על מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר דבר האבד גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה דיני ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זכיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בן המצר - בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר לשאת אשה שניה (מאה רבנים) השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי דיני משפחה לימודי אזרחות בתי הדין הרבניים עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה חוזה לטובת צד שלישי מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמני הקדש חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה משפטי ארץ ד - חוזים ודיניהם תום לב פסולי דין ערך זכויות עתידיות גיור משומדים זכרון דברים עריכת דין אסמכתא חשבון בנק נאמנות אב על כשרות בניו ממזרות שיעורים במסגרת מרכז הלכה והוראה עד מומחה עד פסול מורדת פוליגרף זכות עמידה בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התחייבות מופרזת התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה קבלת עדות בטלפון או סקייפ חיוב גבוה מסכום התביעה טענת אי הבנה בדיקות גנטיות חקירה וראיה ביוזמת בית הדין מדריך ממוני מעשי אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג

נזק עקיף

הרב שמואל פולצ'ק
לחץ מוגבר של מים גרם לפיצוצים בצנרת. בית הדין של "ארץ חמדה גזית" בעפרה (תיק מס' 74043) זיכה את היישוב שסיפק את המים לחקלאי, בטענה שהוא אינו הנתבע הנכון. הסקירה זו מתמקדת בשאלת האחריות של ספק שירות בסיסי לספק שירות כמובטח, ובשאלה מיהו הנתבע במקרה של שרשרת חוזית. פורסם במוסף צדק של מקור ראשון גיליון 911

גם כאשר יש לאדם זכות תביעה מוצדקת, יש מקום לבחון ממי הוא יכול לתבוע זכות זו. לפעמים התביעה נדחית, לא מפני שהתובע אינו צודק, אלא כיוון שהתביעה הופנתה לכתובת הלא נכונה. כך היה במקרה שהגיע לבית הדין של ארץ חמדה גזית בעפרה (תיק מס' 74043, בפני הדיינים: הרב חיים בלוך; אב"ד, הרב יאיר וסרטייל, הרב עדו רכניץ).

התובע העוסק בחקלאות, שתל 60 דונם של גפנים בעלות של כמיליון ₪. אספקת המים לתובע היא במסלול הבא: חברת מקורות מספקת אותם ליישוב א', והוא מספק אותם ליישוב ב', ויישוב ב' מספק אותם לתובע.

מעט אחרי השתילה הכפילה חברת מקורות את לחץ המים בצנרת. לאחר שנודע הדבר לתובע הוא החליט להשקות בכל זאת, כדי שהשתילים לא יתייבשו וייגרם נזק גדול. השקיה זו גרמה  לפיצוצים בצינורות של התובע ולבזבוז מים, כך שסך הנזק היה בשווי 30,000 ₪.

לטענתו היישוב חייב כיון שהוא מספק לו את המים וגובה ממנו תשלום עליהם, וכן היה עליו להודיע מראש על הכפלת הלחץ כדי שהוא ייערך לכך ויתקין צינורות מתאימים וכדומה.

יישוב ב' טען כי לא הוא הכפיל את הלחץ אלא חברת מקורות, והיישוב לא ידע על כך מראש, ואף אילו ידע לא היה מבין את משמעות הדבר. כמו כן, היישוב איננו צרכן רשמי אלא רק 'צינור' אל היישוב א', שהוא הצרכן של חברת מקורות.

חיוב בשל טענת הסתמכות

בית הדין קבע שבאופן עקרוני יש מקום לתביעה על הגדלת לחץ שגרמה לנזק, זאת כיון ש"במדינת ישראל רשאי אדם להסתמך על כך שספק המים יספק לו מים בלחץ רגיל, ובמקרה של שינוי לחץ יקבל את המידע מראש על מנת שיוכל להתכונן לכך כראוי". על כן אילו הייתה התביעה כנגד חברת מקורות, ייתכן שהיה התובע זוכה, שכן מי שמסתמך על אחר ונגרם לו נזק עקב כך, זכאי לפיצוי (ע"פ הרמ"א חו"מ יד, ה).

העובדה שהתובע המשיך להשקות גם לאחר שידע על הכפלת הלחץ אינה משנה זאת. שכן "גם בכך הוא נהג כראוי כדי להקטין את הנזק שנגרם ע"י חברת מקורות, ואין פעולתו גורעת מאחריות חברת מקורות על הנזק, שהרי לולא כן היה נזק ודאי גדול יותר ופעולתו של התובע צמצמה את הנזק שעל פניו חברת מקורות הייתה אחראית עליו". אם כן הוא מנע מהם נזק זה של התייבשות השתילים ועליהם לשפותו על הוצאותיו ונזקיו (על פי שו"ע חו"מ שג, ח וש"ך שם, ס"ק ח).

כאמור, מקורות לא הייתה צד להליך, ועל כן הדגיש בית הדין כי אין לראות בדברים פסק דין כלפי חברת מקורות, שאין לדעת מה הייתה טוענת לו הייתה נתבעת, אלא רק קביעה עקרונית.

חובותיו של גורם הביניים

בנוגע ליישוב ב' שנתבע כתב ביה"ד שיש לדחות את התביעה כיון שברור שלא היישוב הגדיל את הלחץ, אלא חברת מקורות, ולכן אין הוא הגורם החייב מטעם זה.

אמנם, אילו היה מוכח שהיישוב ידע על הגדלת הלחץ ונמנע מלהעביר את המידע לתובע, היה מקום לחייבו על בסיס טענת הסתמכות של התובע שציפה בצדק שהודעות כאלה יועברו אליו. אלא שלא הוכחה התרשלות כזו, ואפילו התובע עצמו לא טען כי ידוע לו שהיישוב קיבל הודעה על הגדלת הלחץ אלא רק העלה זאת כהשערה.

היישוב הודה שעליו לתת סיוע לתובע אם הדבר יהיה נדרש לצורך תביעת גורמים אחרים, ובית הדין פסק שאכן זו חובתו. אך התביעה הכספית כנגד היישוב נדחתה.