הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

ערבות הדדית חיי אדם עני המהפך בחררה דיני חברות סמכות השלטון המקומי שכנים דיני עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה דינא דמלכותא - דינא חזרה מהתחייבות דיני חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי על האתיקה הצבאית הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית התמודדות עם כשלים חוזים משפטי ארץ מבוא לאתיקה צבאית גבורה מצור פדיון שבויים משמעת מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל כופים על מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר דבר האבד גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה דיני ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זכיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בן המצר - בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר לשאת אשה שניה (מאה רבנים) השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי דיני משפחה לימודי אזרחות בתי הדין הרבניים עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה חוזה לטובת צד שלישי מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמני הקדש חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה משפטי ארץ ד - חוזים ודיניהם תום לב פסולי דין ערך זכויות עתידיות גיור משומדים זכרון דברים עריכת דין אסמכתא חשבון בנק נאמנות אב על כשרות בניו ממזרות שיעורים במסגרת מרכז הלכה והוראה עד מומחה עד פסול מורדת פוליגרף זכות עמידה בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התחייבות מופרזת התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה קבלת עדות בטלפון או סקייפ חיוב גבוה מסכום התביעה טענת אי הבנה בדיקות גנטיות חקירה וראיה ביוזמת בית הדין מדריך ממוני מעשי אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג

חוקים ומשפטים צדיקים - ייחודו של המשפט העברי

הרב עדו רכניץ
רבים שואלים, מה ייחודו של המשפט העברי, ובמה הוא שונה משיטות משפט אחרות הנוהגות בעולם. שאלה זו מקבלת משנה תוקף על רקע האיסור החמור להזדקק לבתי משפט שאינם פועלים על פי דין תורה. במאמר זה, מוצגות על קצה המזלג שלוש סוגיות עקרוניות, המייחדות את המשפט העברי. מאמר זה פורסם ב"מעט מן האור".


א. הבאת ובחינת ראיות ביוזמת בית הדין

בשיטת המשפט של מדינת ישראל, כמו בשיטה האנגלית, ניתן לבית המשפט תפקיד פסיבי בניהול הדיון. כך למשל, חקירת העדים מתבצעת על ידי הצדדים, ולא על ידי בית המשפט. תפקידו של בית המשפט הוא לפסוק את הדין לאחר צפייה בדיון.

בניגוד לכך, משפט התורה מטיל את עיקר הנטל של בירור האמת במשפט על בית הדין, ודווקא הצדדים הם הפסיביים בהקשר זה. ואכן, בעניין חקירת שטרות המובאים בפני בית הדין כתב הרמ"א (חו"מ סא, ט):

וכן כל שטר ישן, יש לבית דין לחקור ולפשפש אחריו, אע"ג שכתוב בו שלא יטעון הנתבע שום טענה נגד השטר, וקבל עליו בחרם ובשבועה, אפילו הכי הבית דין צריך לחקור אחר זה, כדי להוציא הדין לאמיתו.

כלומר, גם כאשר הנתבע ויתר על הזכות לבחון את השטר שמציג התובע, בית הדין אינו נפטר מחובתו "להוציא הדין לאמיתו". 

פעולה באופן כזה מצמצמת מאד את המשמעות שיש להבדלי היכולת של בעלי הדין. עוצמתו של בעל דין עשיר, שלצדו עומד עורך דין יוקרתי, נשחקת כאשר בית הדין עצמו הוא זה שחוקר את בעלי הדין, העדים והראיות שהובאו בפניו.

 

ב. כבוד הבריות - זכות או חובה

על הבדל נוסף עמד השופט מנחם אלון, במסגרת מאמציו להטמעת ערכי משפט התורה במערכת הקיימת: בית המשפט עסק בזכותו של מי שנחשד על ידי המשטרה בהחזקת סמים, לחיפוש שלא יפגע בכבודו האנושי. אגב כך העיר השופט אלון, שחיפוש משפיל אסור גם כאשר החשוד מסכים, בנימוק הבא (מדינת ישראל נ' ויקטור גואטה):

כך עולה, ראשית לכל, ממקורות מורשת ישראל שעמדנו עליהן. יסוד היסודות לעקרון-העל של כבוד האדם הוא שהאדם נברא בצלם אלוקים, ומכוח תפיסת עולם זו, גם הוא עצמו מצווה הוא לשמור על כבודו...

כלומר, לא מדובר בזכות של החשוד לשמירה על כבודו, אלא בחובתו של כל אדם, ובכלל זה של האדם עצמו, לשמור על כבודו. לפיכך, גם אם החשוד מתיר לשוטר לערוך בגופו חיפוש באופן משפיל, אסור לשוטר לעשות זאת, ועליו לבחור באופן לא מבזה ככל הניתן.

 

ג. 'לפנים משורת הדין'

בהקשר אחר סבר השופט אלון (כיתן בע"מ נ' שרה וייס ואח') שראוי שבית המשפט ימליץ לאחד הצדדים לשלם לפנים משורת הדין, אולם, היו שחלקו על דעתו. הרקע להצעת השופט אלין הוא הנוהג בכל בתי הדין הרבניים להמליץ לצדדים לנהוג לפנים משורת הדין במקרים מסוימים. יתירה מזו, ישנה מחלוקת האם ניתן אף לכפות חיוב לפנים משורת הדין (רמ"א חו"מ יב, ב):

ואין בית דין יכולין לכוף ליכנס לפנים משורת הדין, אף על פי שנראה להם שהוא מן הראוי, ויש חולקים.

גישתו של בית הדין מבוססת על ההבנה שלעתים קצרה ידה של ההלכה הסדורה לתת מענה לאירוע מסוים, ובמקרה כזה יש להרחיב את גבולות המשפט לפנים משורת הדין.

 

הלכות בודדות אלה ממחישות מקצת מההבדלים היסודיים שבין משפט התורה לחוקי מדינת ישראל. מכאן, ברורה החשיבות שיש לשאלה לפני איזו מערכת אדם מתייצב. פניה לבית משפט שאינו דן על פי דין תורה, מעבר לאיסור החמור שבה, מחזקת ומפתחת מערכת משפט מסוימת. זאת, במקום לפתח את מערכת משפט התורה, שנמצאת כיום בחיתוליה. האחריות לשובו של משפט התורה למקומו הראוי נמצאת ביד כל אחד מאתנו.