הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

חיי אדם גט מוטעה רועה זונות חברות השלטון המקומי שכנים עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה חזרה מהתחייבות חוזים קבלן פיטורי והתפטרות עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית חוזים משפטי ארץ ביטול מכירה קרע הודאת בעל דין מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות האשה ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זיכיונות ורישיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר נשיאת אשה שניה השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי משפחה לימודי אזרחות עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה מזונות ומדור הילדים מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמניו חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה מעשי ידי אשתו תום לב פסולי דין גיור אתיקה משפטית עריכת דין אסמכתא חשבון בנק תנאים ממזרות שיעורי סולמות עד מומחה מרידה פוליגרף בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה פסיקת סעד שלא נתבע טענת אי הבנה בדיקות גנטיות מדריך ממוני מעשי בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג ייעוץ חקיקה סעד זמני כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית רמאות וגנבת דעת היתר נישואין מדינת הלכה ועד הבית הימורים יורד לאומנות חברו שיתוף נכסים שליחות גט ביטול קידושין מדור האשה קבלת עול מצוות חזרה מהודאה מקח טעות חלוקת רכוש שומת מטלטלים גביית חוב דיין יחיד שיערוך מזונות חזקת יהדות תקנת שו''ם כונס נכסים צו הרחקה שליחות דמי ערבות משפטי ארץ ה: בית הדין לממונות דינא דמלכותא דינא עוברת על דת כיעור שומת מקרקעין פסילת הרכב חוקי התורה מעשר כספים אורות החושן: עבודה וקבלנות צנעת הפרט הסכם קיבוצי צו הרחבה נאמנות באיסורים ניכור הורי עביד איניש דינא לנפשיה שוויה אנפשיה חתיכה דאיסורא לפני עיוור מועד הקרע ריח הגט רכב אוטונומי קדימויות בהצלת נפשות הצלת נפשות

חוקים ומשפטים צדיקים - ייחודו של המשפט העברי

הרב עדו רכניץ
רבים שואלים, מה ייחודו של המשפט העברי, ובמה הוא שונה משיטות משפט אחרות הנוהגות בעולם. שאלה זו מקבלת משנה תוקף על רקע האיסור החמור להזדקק לבתי משפט שאינם פועלים על פי דין תורה. במאמר זה, מוצגות על קצה המזלג שלוש סוגיות עקרוניות, המייחדות את המשפט העברי. מאמר זה פורסם ב"מעט מן האור".


א. הבאת ובחינת ראיות ביוזמת בית הדין

בשיטת המשפט של מדינת ישראל, כמו בשיטה האנגלית, ניתן לבית המשפט תפקיד פסיבי בניהול הדיון. כך למשל, חקירת העדים מתבצעת על ידי הצדדים, ולא על ידי בית המשפט. תפקידו של בית המשפט הוא לפסוק את הדין לאחר צפייה בדיון.

בניגוד לכך, משפט התורה מטיל את עיקר הנטל של בירור האמת במשפט על בית הדין, ודווקא הצדדים הם הפסיביים בהקשר זה. ואכן, בעניין חקירת שטרות המובאים בפני בית הדין כתב הרמ"א (חו"מ סא, ט):

וכן כל שטר ישן, יש לבית דין לחקור ולפשפש אחריו, אע"ג שכתוב בו שלא יטעון הנתבע שום טענה נגד השטר, וקבל עליו בחרם ובשבועה, אפילו הכי הבית דין צריך לחקור אחר זה, כדי להוציא הדין לאמיתו.

כלומר, גם כאשר הנתבע ויתר על הזכות לבחון את השטר שמציג התובע, בית הדין אינו נפטר מחובתו "להוציא הדין לאמיתו". 

פעולה באופן כזה מצמצמת מאד את המשמעות שיש להבדלי היכולת של בעלי הדין. עוצמתו של בעל דין עשיר, שלצדו עומד עורך דין יוקרתי, נשחקת כאשר בית הדין עצמו הוא זה שחוקר את בעלי הדין, העדים והראיות שהובאו בפניו.

 

ב. כבוד הבריות - זכות או חובה

על הבדל נוסף עמד השופט מנחם אלון, במסגרת מאמציו להטמעת ערכי משפט התורה במערכת הקיימת: בית המשפט עסק בזכותו של מי שנחשד על ידי המשטרה בהחזקת סמים, לחיפוש שלא יפגע בכבודו האנושי. אגב כך העיר השופט אלון, שחיפוש משפיל אסור גם כאשר החשוד מסכים, בנימוק הבא (מדינת ישראל נ' ויקטור גואטה):

כך עולה, ראשית לכל, ממקורות מורשת ישראל שעמדנו עליהן. יסוד היסודות לעקרון-העל של כבוד האדם הוא שהאדם נברא בצלם אלוקים, ומכוח תפיסת עולם זו, גם הוא עצמו מצווה הוא לשמור על כבודו...

כלומר, לא מדובר בזכות של החשוד לשמירה על כבודו, אלא בחובתו של כל אדם, ובכלל זה של האדם עצמו, לשמור על כבודו. לפיכך, גם אם החשוד מתיר לשוטר לערוך בגופו חיפוש באופן משפיל, אסור לשוטר לעשות זאת, ועליו לבחור באופן לא מבזה ככל הניתן.

 

ג. 'לפנים משורת הדין'

בהקשר אחר סבר השופט אלון (כיתן בע"מ נ' שרה וייס ואח') שראוי שבית המשפט ימליץ לאחד הצדדים לשלם לפנים משורת הדין, אולם, היו שחלקו על דעתו. הרקע להצעת השופט אלין הוא הנוהג בכל בתי הדין הרבניים להמליץ לצדדים לנהוג לפנים משורת הדין במקרים מסוימים. יתירה מזו, ישנה מחלוקת האם ניתן אף לכפות חיוב לפנים משורת הדין (רמ"א חו"מ יב, ב):

ואין בית דין יכולין לכוף ליכנס לפנים משורת הדין, אף על פי שנראה להם שהוא מן הראוי, ויש חולקים.

גישתו של בית הדין מבוססת על ההבנה שלעתים קצרה ידה של ההלכה הסדורה לתת מענה לאירוע מסוים, ובמקרה כזה יש להרחיב את גבולות המשפט לפנים משורת הדין.

 

הלכות בודדות אלה ממחישות מקצת מההבדלים היסודיים שבין משפט התורה לחוקי מדינת ישראל. מכאן, ברורה החשיבות שיש לשאלה לפני איזו מערכת אדם מתייצב. פניה לבית משפט שאינו דן על פי דין תורה, מעבר לאיסור החמור שבה, מחזקת ומפתחת מערכת משפט מסוימת. זאת, במקום לפתח את מערכת משפט התורה, שנמצאת כיום בחיתוליה. האחריות לשובו של משפט התורה למקומו הראוי נמצאת ביד כל אחד מאתנו.