הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

ערבות הדדית חיי אדם עני המהפך בחררה דיני חברות סמכות השלטון המקומי שכנים דיני עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה דינא דמלכותא - דינא חזרה מהתחייבות דיני חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי על האתיקה הצבאית הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית התמודדות עם כשלים חוזים משפטי ארץ מבוא לאתיקה צבאית גבורה מצור פדיון שבויים משמעת מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל כופים על מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר דבר האבד גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה דיני ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זכיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בן המצר - בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר לשאת אשה שניה (מאה רבנים) השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי דיני משפחה לימודי אזרחות בתי הדין הרבניים עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה חוזה לטובת צד שלישי מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמני הקדש חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה משפטי ארץ ד - חוזים ודיניהם תום לב פסולי דין ערך זכויות עתידיות גיור משומדים זכרון דברים עריכת דין אסמכתא חשבון בנק נאמנות אב על כשרות בניו ממזרות שיעורים במסגרת מרכז הלכה והוראה עד מומחה עד פסול מורדת פוליגרף זכות עמידה בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התחייבות מופרזת התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה קבלת עדות בטלפון או סקייפ חיוב גבוה מסכום התביעה טענת אי הבנה בדיקות גנטיות חקירה וראיה ביוזמת בית הדין מדריך ממוני מעשי אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג חוות דעת לועדת שרים לחקיקה טוהר המידות צנעת הפרט תעודות רשמיות של גוים

פרשת משפטים - בחוזה שלך

הרב עדו רכניץ
אחר מעמד מתן תורה הנשגב בפרשת יתרו, עוברת התורה לעסוק ב"קטנות", בפרטי ההלכות של פרשת משפטים. רבי אלעזר במדרש רבה הסביר קשר זה "שכל התורה תלויה במשפט". דווקא אחרי הקולות והברקים הענן והערפל יש הכרח לחזור לפרטיים הקטנים של המשפט, כי שם הא-לוהים. במאמר קצר מבואר כיצד דווקא קיומן של ההלכות הבנאליות-לכאורה, ההלכות העוסקות במשפט הן תנאי לקיומה של התורה. שפורסם בשבת בשבתו" שבת משפטים תש"ע

לאחר מעמד מתן תורה הנשגב בפרשת יתרו, עוברת התורה לעסוק ב"קטנות", בפרטי ההלכות של פרשת משפטים. רבי אלעזר, שחש במעבר החד בין הפרשות, הסביר את הקשר בין השניים (שמות רבה, פרשה ל, יט):

"אמר רבי אלעזר כל התורה תלויה במשפט, לכך נתן הקב"ה דינין אחר עשרת הדברות לפי שהבריות מעבירין על הדין והוא נפרע מהם ומלמד את באי עולם, שלא הפך את סדום עד שעברה את הדין... ואף ירושלים לא גלתה עד שעיברה את הדין".

כלומר, דווקא קיומן של ההלכות הבנאליות-לכאורה, ההלכות העוסקות במשפט הן תנאי לקיומה של התורה. אשר על כן, דווקא אחרי הקולות והברקים הענן והערפל יש הכרח לחזור לפרטיים הקטנים של המשפט, כי שם הא-לוהים.

 

הרמב"ן הלך צעד נוסף וראה בפרשת משפטים מעין ביאור של עשרת הדברות (רמב"ן שמות כא, א):

"ואלה המשפטים כנגד לא תחמוד, כי אם לא ידע האדם משפט הבית או השדה ושאר הממון יחשוב שהוא שלו ויחמדהו ויקחהו לעצמו, לפיכך אמר תשים לפניהם, משפטים ישרים ינהיגו אותם ביניהם, ולא יחמדו מה שאינו שלהם מן הדין".

דהיינו, לא רק שהמשפט הוא תנאי לקיומה של התורה כולה, אלא שללא פרשת משפטים לא ניתן להבין ולשמור על איסור "לא תחמוד" שבעשרת הדברות.

 

בדרך כלל לימוד פרשת משפטים, ואפילו לימוד מסכתות הגמרא של סדר נזיקין (הנלמדות כעת על פי סדר הדף היומי) נתפסות כלימוד עיוני שאין לו כל השלכה מעשית. וכי למי מאתנו יש שור או חמור, בור או אש? למעט מצוות בודדות, דוגמת השבת אבידה, נראה כי אף ש"כל התורה תלויה במשפט" קשה לראות היכן ניתן לממש את המשפט בחיינו.

תפיסה זו בטעות יסודה. פרשת משפטים נוגעת לכל אחד ואחד, וכיון שהדברים ארוכים, נסתפק בדוגמא קטנה: חוזה שכירות דירה. חוזה טריביאלי זה מתייחס לכמה מההלכות המופיעות בפרשה, ועל כן יש להקפיד ולוודא שהוא אכן עומד בדרישות ההלכתיות.

 

נפתח בפסוק הראשון, "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם" – מכאן למדו חכמים על החובה להתדיין בנושאי ממון בבית דין של תורה ולא בבתי המשפט, כולל אלה של מדינת ישראל (הרב יעקב אריאל, תחומין א, עמ' 327). לפיכך, יש לקבוע בסעיף הבוררות שבחוזה ש"כל סכסוך יתברר בבית דין פלוני". כך תתקיים ההלכה בתמיכת חוק הבוררות שיחייב את הצדדים להישמע להוראות בית הדין.

נושא נוסף עולה בפרשיות השומרים שבפרשת משפטים. בדרך כלל המשכיר רוצה שהשוכר יקבל עליו אחריות למניעת נזקים לדירה המושכרת. אולם, כיון שדירה היא מקרקעין, על השוכר לקבל עיו אחריות באופן מפורש. כמובן שיש להגדיר האם דינו יהיה כשומר חינם או כשומר שכר המופיעים בפרשתנו.

נסיים בציווי "לא תשימון עליו נשך" האוסר התחייבות בריבית. איסור כזה קיים לעתים בהטלת ריבית על השוכר במקרה שיפגר בתשלומי השכירות. הפתרון לכך יכול להיות התחייבות בקנס חד פעמי או בהוספת "היתר עיסקא" לחוזה.

 

דוגמא זו ממחישה שפרשת משפטים היא אמנם לימוד תורה, אבל לא פחות מכך, גם לימוד הלכה למעשה. מבט כזה על פרשיות דיני ממונות שבתורה, ובוודאי על מסכתות נזיקין שבגמרא, יהפכו את הלימוד מתיאורטי למעשי ומעיוני להלכתי.  

 

יתירה מזו, השבת משפט התורה למקומו המרכזי בחיים מותנית בשיתוף פעולה של הציבור ושל בתי הדין. האחריות על בתי הדין היא לספק שירות מקצועי, יעיל והגון לפונים אליו. והאחריות על הציבור היא לשים את משפטיו לפני בית הדין. חתימה על חוזה הלכתי היא הצהרת של אמון ונאמנות למשפט התורה, ותרומה אישית של החותם עליו להחייאת משפט התורה, ולעירוב התורה בחיי המסחר והכלכלה.