הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

ערבות הדדית חיי אדם עני המהפך בחררה דיני חברות סמכות השלטון המקומי שכנים דיני עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה דינא דמלכותא - דינא חזרה מהתחייבות דיני חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי על האתיקה הצבאית הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית התמודדות עם כשלים חוזים משפטי ארץ מבוא לאתיקה צבאית גבורה מצור פדיון שבויים משמעת מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל כופים על מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר דבר האבד גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה דיני ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זכיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בן המצר - בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר לשאת אשה שניה (מאה רבנים) השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי דיני משפחה לימודי אזרחות בתי הדין הרבניים עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה חוזה לטובת צד שלישי מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמני הקדש חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה משפטי ארץ ד - חוזים ודיניהם תום לב פסולי דין ערך זכויות עתידיות גיור משומדים זכרון דברים עריכת דין אסמכתא חשבון בנק נאמנות אב על כשרות בניו ממזרות שיעורים במסגרת מרכז הלכה והוראה עד מומחה עד פסול מורדת פוליגרף זכות עמידה בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התחייבות מופרזת התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה קבלת עדות בטלפון או סקייפ חיוב גבוה מסכום התביעה טענת אי הבנה בדיקות גנטיות חקירה וראיה ביוזמת בית הדין מדריך ממוני מעשי אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות פרשת שבוע

הדין הבינלאומי במשנת הרב שאול ישראל

הרב עדו רכניץ
הדין הבינלאומי הוא שמאפשר את קיומה של המלחמה. עיון במשנתו של הרב שאול ישראלי במלות עשרים שנה לפטירתו

שאלת היחס ההלכתי לדין הבינלאומי נדונה על ידי לא-מעט מפוסקי זמננו (לסקירת עמדותיהם, ראו עבודת הד"ר של ד"ר עמוס ישראל, "יחס ההלכה למשפט הבין לאומי: ניתוח הפסיקה וניתוח תהליכי"). אולם, אין ספק שהפוסק המרכזי ביותר בסוגיה זו הוא הרב שאול ישראל, בתשובתו שנכתבה לאחר פעולת קיבייה (בשנת 1953) בספרו עמוד הימיני (סימן טז).

התפיסה המקובלת רואה בדין הבינלאומי הוראות מגבילות שנועדו לצמצם את היקף האלימות, ההרג וההרס במלחמה. לעומת זאת, עיון במשנתו של הרב שאול ישראל בסוגיה זו מעלה שהוא ראה בדין הבינלאומי את הבסיס היחידי להיתר הלכתי לקיום מלחמות למרות האיסור לרצוח.

ההיתר להרוג במלחמה

השאלה הבסיסית איתה התמודד הרב ישראל היתה כיצד ניתן להסביר את ההיתר לקיים מלחמות למרות האיסור האוניברסאלי לרצוח, ובלשונו: "למה ואיך הופך להיתר מעשה של שפיכות דמים על ידי שאתה מגדיר את הפעולה כפעולה מלחמתית?" (שם, עמ' קצא).

תשובתו של הרב ישראל היא שדווקא הדין הבינלאומי המנהגי והפומבי הוא שבכלל מאפשר קיום מלחמות, זאת במסגרת הכלל "דינא דמלכותא – דינא": "יש לראות הסכמת העמים שהמלחמה היא אחד האמצעים החוקיים, כל עוד שהעמים הנלחמים שומרים על הנוהג המקובל בעמים ביחס למלחמה... וכשם שדינא דמלכותא בפנים המדינה הוא מטעם הסכמה כמו כן יש לומר שגם במובן בין-ממלכתי דינא דמלכותא מטעם הסכמה זו" (שם, עמ' קצה).

רוצה לומר, הדין הבינלאומי אינו נדרש כדי להגביל את המלחמות אלא כדי לאפשר אותן מלכתחילה. וממילא, "אם יבואו העמים כולם לידי הסכמה לאסור המלחמה... שוב לא תהיה המלחמה חוקית ולא הכיבוש, והעם שיצא למלחמה יהא נידון בדין רוצח ושופך דמים" (שם, עמ' רב).

יישום לימינו

דבריו של הרב ישראלי צוטטו על ידי רבים, אולם, במסגרת זו נסתפק בהפניה למאמרו של הרב פרופ' נריה גוטל ("לחימה בשטח רווי אוכלוסיה אזרחית", תחומין כג, עמ' 18) שנכתב על רקע האינתיפאדה השניה.

במאמרו של הרב גוטל מודגש שהדין הבינלאומי מחייב בתנאי שהוא גם מבוצע בפועל: "מבחן ה'הסכמה האוניברסאלית' אינו ברטוריקה אלא בפרקטיקה. השאלה אינה מה מצהירות אומות העולם מן השפה ולחוץ, אלא כיצד הן נוהגות בפועל (שם, עמ' 40). לקביעה זו משמעות רבה בעולם שבו נוהגים סטנדרטים כפולים ביחס לישראל וביחס לאומות אחרות.

נקודה חשובה נוספת היא שהרב ישראלי מדגיש שכל דבריו אמורים רק בנוגע למלחמת רשות (שם, עמ' רב), אולם, כאשר מדובר על מלחמת מצווה אין צורך בדין הבינלאומי וההיתר להילחם ולהרוג מבוסס על מצוות התורה. מכאן עלתה השאלה, האם במלחמות מצווה להגנת המדינה ואזרחיה, שהן המלחמות בהן צה"ל עסוק, יש תוקף לדין הבינלאומי? מדברי הרב גוטל (שם, עמ' 41) נראה שהוא סבר שגם בעת מלחמת הגנה יש תוקף הלכתי לדין הבינלאומי.

ואמנם, הדבר מסתבר, שהרי ניהול מלחמת הגנה מופקד על פי ההלכה בידי הנהגה הפוליטית (המלך או הממשלה). וכשם שהמנהיג רשאי לבחור באילו אמצעים הצבאיים להשתמש, וכן לבחור האם להסתער או להגן, כך הוא רשאי להחליט להגביל את הלחימה בהתאם לאמנות הבינלאומית. זאת, בתנאי שהוא עומד בחובתו העליונה להגן על קיומה של מדינת ישראל. ולכן, אם ציות לדין הבינלאומי יביא לחורבנה של מדינת ישראל, הרי שאין מחויבות כלפי הדין הבינלאומי. אגב כך, מסתבר שנשק גרעיני (שמוחזק על ידי מדינות לא-מעטות) נועד בדיוק למצבי קיצון כאלה, אף ששימוש בנשק גרעיני אסור על פי הדין הבינלאומי.

 

פורסם במוסף צדק של מקור ראשון, גיליון 933