הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

ערבות הדדית חיי אדם עני המהפך בחררה דיני חברות סמכות השלטון המקומי שכנים דיני עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה דינא דמלכותא - דינא חזרה מהתחייבות דיני חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי על האתיקה הצבאית הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית התמודדות עם כשלים חוזים משפטי ארץ מבוא לאתיקה צבאית גבורה מצור פדיון שבויים משמעת מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל כופים על מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר דבר האבד גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה דיני ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זכיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בן המצר - בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר לשאת אשה שניה (מאה רבנים) השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי דיני משפחה לימודי אזרחות בתי הדין הרבניים עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה חוזה לטובת צד שלישי מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמני הקדש חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה משפטי ארץ ד - חוזים ודיניהם תום לב פסולי דין ערך זכויות עתידיות גיור משומדים זכרון דברים עריכת דין אסמכתא חשבון בנק נאמנות אב על כשרות בניו ממזרות שיעורים במסגרת מרכז הלכה והוראה עד מומחה עד פסול מורדת פוליגרף זכות עמידה בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התחייבות מופרזת התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה קבלת עדות בטלפון או סקייפ חיוב גבוה מסכום התביעה טענת אי הבנה בדיקות גנטיות חקירה וראיה ביוזמת בית הדין מדריך ממוני מעשי אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג

סקירת פס"ד רבני: נישואין בזהות בדויה

הרב עדו רכניץ ( בית הדין הרבני האזורי באר שבע)
אשה התחתנה בזהות בדויה. לאחר שזהותה התגלתה החליט בעלה שהוא רוצה להמשיך ולחיות עמה. בית הדין קבע שאין צורך בקידושין חוזרים. זאת, על פי דעת רוב הפוסקים הסבורים שגם במקרה של מקח טעות יכול הקונה למחול על זכותו לבטל את העסקה, ולקיים אותה כפי שהיא.

לפסק הדין המלא לחצו

גניבת זהות

חז"ל כבר קבעו ש"מעשה אבות – סימן לבנים", אולם, לא בטוח שהם התכוונו לפרשה שהגיעה לפתחו של בית הדין הרבני בבאר שבע (תיק מס' ‏1011498/1‏, בפני הדיינים: הרב אליעזר איגרא – אב"ד‏, הרב אהרן דרשביץ, הרב משה בצרי). מדובר באשה (להלן, לאה) שהגיעה מחו"ל ונישאה בישראל לאדם לאחר שהתגיירה. אלא שהיא הציגה את עצמה במשך תקופה ארוכה בפני בעלה והרשויות בשמה של אשה אחרת (להלן, רחל).

רחל, שזהותה נגנבה היתה נשואה באושר, ולא ידעה שבלי ידיעתה קבעו בתי הדין שהיא איננה נשואה, שהיא עברה גיור, ולבסוף שהיא התחתנה כדת משה וישראל עם אדם אחר. כל זאת, בעקבות מעשי הרמאות של לאה. גם בעלה של לאה חשב שאשתו היא רחל, וכן שהיא עברה את המסכת המשפטית האמורה.

בשלב מסוים גילה משרד הפנים את התרמית, והכדור הוחזר שוב למגרש של בית הדין הרבני. כמובן שבין הדין קבע שלאה עדיין רשומה כנשואה, אלא שהשאלה היתה האם רחל נשואה, או שמא, כיון שהיא נישאה בזהות בדויה – נישואיה בטלים. בפועל, בעלה של רחל ביקש להמשיך ולחיות עמה כך שהשאלה היתה האם יש צורך בקידושין חוזרים או שמא לא.

"והנה היא לאה"

בפסק דינו של הרב אליעזר איגרא הוא החליט להכריע במחלוקת ולא להסתפק בנישואין חוזרים לחומרא. לפיכך, הוא חזר למעשי האבות בספר בראשית – לנישואיה של לאה ליעקב, בזהות בדויה של רחל. בעקבות המעשה בתורה עלתה השאלה מדוע הקידושין של לאה חלו, לאחר שהתברר ליעקב שהוא התחתן איתה במקום עם רחל.

בכך עסק המהרש"א (חידושי אגדות סנהדרין יט, ב) שכתב: "הרי גם לאה נתקדשה לו בביאה ולא הוה ליה קדושי לאה קדושי טעות דיעקב ודאי לא היה עושה בעילתו בעילת זנות". דהיינו, כיון שאילו הקידושין היו בטלים בגלל ההטעיה, הרי שנמצאת בעילתו של יעקב בעילת זנות. בכך יעקב לא רצה, ולכן הוא מחל על ההטעיה וקיבל בדיעבד את לאה כאשתו.

על פי דברי המהרש"א, במקרה זה, בעלה של לאה יכול למחול על זכותו לבטל את הקידושין, ולקיים אותם.

ויתור על ביטול

דברי המהרש"א נוגעים למחלוקת ראשונים יסודית. מוסכם, שכאשר אדם ביצע הליך משפטי מותנה, הוא יכול לוותר על התנאי. למשל, אדם שאמר שהוא קונה בית בתנאי שהמוכר ישיג אישור להרחבת הבית, יכול לוותר על התנאי ולקנות את הבית גם ללא אישור.

כעת השאלה היא האם גם כאשר ישנה טעות בסיסית במאפייני העסקה, הקונה יכול לוותר על זכותו לבטל את העסקה, ולקיים אותה. שאלה זו עלתה בנוגע לאדם שנשא אשה שחשב שהיא בתולה, והתברר לו שטעה. האם כעת הוא יכול לקיים אותה מבלי לקדש אותה מחדש?

בעניין זה ישנה מחלוקת, לדעת הרמב"ם (אישות יא, יז) ופוסקים רבים נוספים, הבעל יכול לקיים את אשתו ללא קידושין נוספים, וכך פסק גם הרמ"א (אה"ע סח, ט): "כל מי שטוען טענת בתולים וטענתו טענה, אם רוצה לקיימה אחר כך, כותב לה כתובה מנה". דהיינו, בעל שטען שאשתו לא היתה בתולה כשנשאה, יכול לקיימה ולהפחית את גובה הכתובה.

לעומת זאת, בספר בית שמואל (סח, כד) דייק מדברי התוספות שהם חולקים על כך: "ונשמע עוד מתוספות (כתובות י, א, ד"ה חזקה) דהיכא דהוי מקח טעות צריך לקדשה מחדש ולעשות נישואים". לשיטת התוספות, יש הבדל מהותי בין תנאי לבין מקח טעות: על תנאי אדם יכול למחול ולקיים את ההליך, ואילו במקרה של מקח טעות כיון שלא היתה מעולם גמירות דעת לביצוע ההליך הפגם אינו ניתן לריפוי.

מסקנת הרב איגרא היא שכיון שרוב מוחלט של הפוסקים סבר שניתן לקיים את הקידושין ללא צורך בקידושין חוזרים – הרי שבמקרה הנדון, בני הזוג נשואים ללא צורך בקידושין חוזרים.

 

פורסם במוסף צדק של מקור ראשון, גיליון 929