הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

ערבות הדדית חיי אדם עני המהפך בחררה דיני חברות סמכות השלטון המקומי שכנים דיני עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה דינא דמלכותא - דינא חזרה מהתחייבות דיני חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי על האתיקה הצבאית הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית התמודדות עם כשלים חוזים משפטי ארץ מבוא לאתיקה צבאית גבורה מצור פדיון שבויים משמעת מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל כופים על מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר דבר האבד גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה דיני ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זכיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בן המצר - בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר לשאת אשה שניה (מאה רבנים) השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי דיני משפחה לימודי אזרחות בתי הדין הרבניים עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה חוזה לטובת צד שלישי מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמני הקדש חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה משפטי ארץ ד - חוזים ודיניהם תום לב פסולי דין ערך זכויות עתידיות גיור משומדים זכרון דברים עריכת דין אסמכתא חשבון בנק נאמנות אב על כשרות בניו ממזרות שיעורים במסגרת מרכז הלכה והוראה עד מומחה עד פסול מורדת פוליגרף זכות עמידה בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התחייבות מופרזת התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה קבלת עדות בטלפון או סקייפ חיוב גבוה מסכום התביעה טענת אי הבנה בדיקות גנטיות חקירה וראיה ביוזמת בית הדין מדריך ממוני מעשי אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג חוות דעת לועדת שרים לחקיקה טוהר המידות

הפרת הסכם גירושין ובדיקת פוליגרף / בית הדין הרבני ‏852097/3‏

הרב שמעון מלכה, הרב אליהו היישריק, הרב זבדיה כהן ( בית הדין הרבני האזורי תל אביב)
בני זוג הסכימו להיבדק בפוליגרף, אולם, הבעל ניסה להונות את מכון הבדיקה. לפיכך בית הדין חייב אותו לשלם את מלוא הכתובה בסך 180,000 ש"ח

ב"ה

תיק ‏852097/3‏

בבית הדין הרבני האזורי תל אביב יפו

פסק דין[1]

לפני כבוד הדיינים:

הרב שמעון מלכה – אב"ד‏, הרב אליהו הישריק, הרב זבדיה כהן

 

התובעת:       פלונית          (ע"י ב"כ עו"ד שמעון פרץ)

נגד

הנתבע:         פלוני  (ע"י ב"כ עו"ד אבי אוחנה)

 

הנדון: כתובה

 

הצדדים התגרשו ביום ד' בתמוז תשע"א (6.7.2011). עובר לגירושין נחתם הסכם גירושין בין הצדדים, והוא קיבל תוקף פס"ד ביום כ"ה בסיון תשע"א (27.6.2011).

ביום כ"ה באייר תשע"ב (17.5.2012) הגישה האישה תביעה נגד הבעל לתשלום הכתובה.

מושא תביעת האישה המונחת כיום בפני ביה"ד הוא סעיף 42 בהסכם הגירושין.

בסעיף 42 בהסכם הגירושין נאמר: "האישה מוותרת על כתובתה ותוספת כתובה עם סידור הגט."

 

טענות התובעת

האישה טוענת לבטלותו של סעיף זה. לדבריה הסכמתה לסעיף זה הייתה על בסיס המצב ביניהם כפי שהיה ידוע לה בשעת ההסכם. בדיעבד גילתה האישה כי בעלה העלים ממנה כי עוד בעודם מושאים קיים מערכת יחסים עם אישה אחרת, גויה ילידת פולין, אשר נכנסה להריון ממנו עוד טרם הגירושין ממנה. בעקבות מצב זה, פנתה אותה אישה זרה בחודש ספטמבר 2011 לשגרירות ישראל בפולין והגישה בקשה לקבל אישור להתחתן עם הנתבע היות והיא בהריון מהנתבע.

לא זו אף זו, לאחר ארבעה חודשים מהגט, ביום ד' בטבת תשע"ב (30.12.2011), אף נולדה לו בת מאישה זרה זו.

כל זה הוסתר והועלם כליל מידיעת האישה.

לדברי האישה, הנתבע הוליך אותה שולל בעת הגירושין, אילו ידעה האישה שבה בעת שהוא מנהל עמה מו"מ לגירושין שהיא כלל לא חפצה בהן, הוא מנהל רומן עם הגויה מפולין, לא הייתה מוותרת בשום אופן על כתובתה.

 

תגובות הנתבע

הנתבע טוען כי אמנם התגרש בפועל ביום ד' בתמוז תשע"א (6.7.2011) אבל הקרע בין הצדדים נוצר עוד קודם לכך הרבה זמן יותר. לדבריו בחודש אפריל 2011 ביקש להיכנס לבית והאישה מנעה ממנו להיכנס ונשאר בחוץ. לדבריו, באותה תקופה עדיין לא היה לו קשר עם אותה האישה ורק בחודש מאי התחיל הקשר.

עוד הוסיף לטעון כי מעבר לאירוע הנ"ל שהתובעת מנעה ממנו להיכנס הביתה, יש לו תמונות והוכחות שבאותם הזמנים הרלוונטיים האישה התהוללה עם גברים. והאישה בעצמה תבעה את הגירושין.

ב"כ הנתבע טוען כי אין לבטל את ויתור האישה משום שהאישה בעצה אחת עם עורך דינה הכינו את ההסכם הגירושין ובו נאמר שהאישה ויתרה על כתובתה וקיבלה קניין.

 

הדיונים בביה"ד

ביה"ד קיים בנושא זה שני דיונים.

הראשון ביום כ' בסיון תשע"ג (29.5.2013). השני ביום ב' בכסלו תשע"ד (5.11.2013). בדיון הראשון נשמעו טענות הצדדים וב"כ. בדיון השני נערכו באריכות חקירות הצדדים ע"י ב"כ הצד שכנגד.

במהלך הדיון הארוך הוסכם ע"י הצדדים ובאי כוחם, כי פתרונו של תיק זה בנושא חיוב הכתובה, יהיה ע"י בדיקת פוליגרף שיעשו שני הצדדים. תוך שביה"ד מסביר להם היטב את משמעות הדברים ואת הסיכון שכל אחד מהם מקבל עצמו. להלן חלק הפרוטוקול הנוגע לעניין זה:

ביה"ד: מה שחשבנו לעשות כדי שלא תהיה המשכיות וניסינו לגשר אך כל אחד מבאי כוח הצדדים כל אחד עומד בעמדתו. הצעד הבא ששולחים לפוליגרף יהיה קוטבי או שאתה משלם את כל סכום הכתובה או שהיא.

ב"כ הבעל: והוצאות. היא לא מפסידה.

ביה"ד: כתובה זה שטר חוב שחותמים עליו כמו בבנק. יחליט הפוליגרף מה שיחליט או על צד שתפסיד את ה־180 אלף או שהיא תרוויח. אם אתם רוצים אתם יכולים לצאת החוצה ולשמוע את ההצעות יכול להיות שתסכימו להתפשר.

האישה: אני מוכנה ללכת לפוליגרף ומבינה את ההשלכות.

ביה"ד: את מוכנה שהחיוב של הכתובה או הפטור של הכתובה יהיה על פי הפוליגרף.

האישה: לחלוטין.

ביה"ד: אתה מבין?

הבעל: אין לי בעיה.

ביה"ד: לא שאין לך בעיה שהשני יפסיד. אם התוצאות יראו שאתה דובר לא אמת אתה תצטרך לשלם אל ת כל הכתובה.

הבעל: הבנתי. רק צריך להבין פוליגרף זה דבר של הסתברות.

ביה"ד: אתה לא חייב להסכים. רק מה שאתה רוצה. זה עניין שלכם לגמרי אתה תחליט אפשר לתת פסיקה בלי פוליגרף. או פשרה.

ב"כ הבעל: תסכים לפוליגרף.

הבעל: אני מסכים לפוליגרף. אני מוכן גם לפשרה.

ביה"ד: עכשיו עורכי־דין ימתינו בחוץ והצדדים יישארו כאן.

הצדדים יצאו.

הצדדים חזרו.

ביה"ד: האישה, תקני.

האישה: אני מקבלת בקניין ללכת לפוליגרף להיבדק על אותן שאלות שישאל עליהם אם במידה וייצא שאני לא דוברת אמת אז אני מוחלת על כתובתי ומפסידה את כתובתי.

ביה"ד: עכשיו הבעל.

הבעל: אני מקבל בקניין להיבדק באותן שאלות שיוסכם עליהם ואם במידה וייצא שאני לא דובר אמת אני מתחייב לשלם מלוא סכום הכתובה בסף 180,000 ₪.

קיבלו בקניין.

ביה"ד קבע את מכון הפוליגרף "אביר" לביצוע הבדיקה המבוקשת. ביה"ד קבע את השאלות שיישאלו הבעל והאישה, והפנה את הצדדים לביצוע הבדיקה כהסכמתם שקיבלה תוקף של החלטה של ביה"ד.

התובעת האישה פנתה למכון הפוליגרף והבדיקה שלה התבצעה ביום כ"ב בכסלו תשע"ד (25.11.2013). האישה נבדקה בפוליגרף ויצאה דוברת אמת.

הנתבע סרב להיבדק, הודעה על כך נמסרה לביה"ד.

עקב סירובו של הנתבע ניתנה החלטה ב כ"ט בטבת תשע"ד (1.1.2014) כדלהלן:

א.       על הנתבע לקיים באופן מידי את החלטת בית הדין מיום ט"ו בכסלו תשע"ד (18.11.2013) ולגשת למכון הפוליגרף האמור בהחלטה הנ"ל.

ב.       אם בתוך 10 ימים מהיום לא יקיים הנתבע החלטה זו, בית הדין ייתן פסק דין גם ללא בדיקת הפוליגרף של הנתבע.

הבעל לא עמד גם בהחלטה זו של ביה"ד ולא הודיע לביה"ד על כך.

בשלב זה ניגש ביה"ד בהתאם להחלטתו הנ"ל לכתיבת פסק הדין.

 

אולם, להפתעת ביה"ד קיבל ביה"ד מכתב־מסמך נוסף ממכון הפוליגרף "אביר". המסמך שנתקבל מלבד חשיפת העובדות יש בו חומר המצביע על הבעל בפירוש כמי שניסה לחבל ביצוע החלטת ביה"ד תוך כדי מעשה מרמה. עקב חשיבותו וחומרתו של מסמך זה ראינו צורך להביאו במלואו:

 

‏"14/01/2014‏

סימוכין 14/2000207‏

לכבוד

בית הדין הרבני האזורי תל אביב יפו

כב' הדיינים :‏

הרב שמעון מלכה – אב"ד

הרב אליהו הישריק – דיין

הרב זבדיה כהן – דיין ‏

הנדון : [פלוני] ת.ז [...] – פוליגרף

מס' תיק 852097/3‏

שלום רב,‏

בהמשך להחלטה מיום 05/11/2013:

א.‏       מצאנו לנכון לכתוב לכבוד הדיינים שבהרכב, בנוגע להתנהלותו של מר [פלוני].‏

ב.‏       כאמור הנדון ואשתו הגב' [פלונית] הופנו על ידי הרכב בית הדין המכובד, לביצוע בדיקות פוליגרף ‏במכון "אביר" בשאלות הרלוונטיות כפי שנקבעו על ידי ההרכב המכובד (מצ"ב העתק).‏

ג.‏       הגב' [פלונית] עברה בדיקת פוליגרף ביום 25/11/2013 הבדיקה בוצעה על ידי הגב' שרה טל (אישה) ‏ודו"ח הבדיקה נשלח לבית הדין.‏

ד.‏       במהלך החודשים האחרונים, יצר הנידון קשר עם מכון הפוליגרף מספר פעמים לתיאום בדיקה, אך לא ‏התייצב לביצועה ופעם אחת אף ביטל הבדיקה דקות ספורות לפני מועד הבדיקה שנקבע.‏

ה.‏       ביום 12/01/2010 התקשר אדם שהציג עצמו בפני מנהלת המכון, הגב' שרה טל, בשם "אבי" וביקש ‏לעבור בדיקת פוליגרף בנושא אישי.‏

ו.‏        ‏"אבי" סירב להזדהות בשם מלא ולפרט את נושא הבדיקה וביקש כי הבדיקה תעשה על ידי גבר (כאמור, ‏את הבדיקה לגב' [פלונית] ביצעה הגב' שרה טל – אישה).‏

ז.‏        ‏"אבי" סירב למסור את נושא הבדיקה, רק מסר כי מדובר בנושא אישי.‏

ח.‏       ‏"אבי" הגיע למשרדי חברת "אביר" בקרית מוצקין, נכנס לבדיקה עם אחד הבודקים ושם ביקש ‏להישאל את שתי השאלות הבאות, הנוגעות למערכת היחסים שלו עם רשותו :‏

־            ‏"האם קיימת יחסי מין עם [פלונית] במהלך חופשתכם ביערות הכרמל במרץ 2011?"‏

־            ‏"האם [פלונית] מנעה את כניסתך לביתכם לאחר שחזרת מפגישה עם חבר בדצמבר 2010?" ‏

ט.‏       המזכירה קבעה תור לבדיקת הפוליגרף ל"אבי" ועדכנה את הבודק כי "אבי" יגיע לבדיקה.‏

י.‏        בשלב זה ביקש ממנון הבודק לצורך הבדיקה את תעודת הזהות וזה הציג תעודת זהות על שם [פלוני], הנדון.‏

יא.‏     משנכנס לבדיקה, הבודק שאל אותו: "שמך לא אבי?" ואז אמר "לא, שמי [פלוני]".‏

יב.‏      הבודק שלא הכיר את המקרה של בית הדין ביצע את הבדיקה כפי שביקש "אבי" ([פלוני]).‏

יג.‏      בסיום הבדיקה, ביקש "אבי" ([פלוני]) מהבודק, למחוק את סרטי ההקלטה של הבדיקה בטענה כי הוא עובד ‏מדינה חסוי.‏

יד.‏      הנבדק התקשר למזכירה וביקש שתוצאות הבדיקה יועברו לידיו בלבד, תוך שהוא מציין שמדובר ‏כאמור בבדיקה פרטית והוא ידאג להעביר את תוצאות הבדיקה לעורך דינו.‏

טו.‏     הבודק, משסיים את הבדיקה, העביר את החומר למזכירות לצורך כתיבת הדו"ח ולגב' שרה טל, לצורך ‏בקרת איכות על הבדיקה (בחברת אביר מבוצעת בקרת איכות ע"י בודק נוסף לכל בדיקה).‏

טז.‏     בשלב זה נחשפה התרמית של הנדון, כשאמור התחזה בטלפון ובפרונטאלית ללקוח פרטי שבא על דעת ‏עצמו ולצרכיו הפרטיים תוך שהוא מסתיר את העובדה, כי נשלח על ידי בית הדין הרבני לבדיקה ‏מחייבת על פי שאלות שנקבעו על ידי הרכב בית הדין.‏

יז.‏      הנדון הטעה באופן מכוון את הבודק גם באשר לניסוח השאלות וגם בקשר למהות הבדיקה.‏

יח.‏     הנדון ביקש בניגוד להנחיות בית הדין ברמייה לקבל את התוצאות אליו בלבד.‏

יט.‏     עלה החשד כי הנידון התכוון לעשות שימוש לא ראוי בתוצאות הבדיקה שיועברו לעיניו בלבד.‏

כ.‏       בכל מקרה גם בבדיקה שעבר נמצא דובר שקר בשאלות הרלוונטיות שהוא בעצמו ביקש להישאל ‏‏(הדו"ח שמור במשרדנו).‏

כא.‏     מרגע שנחשפה התרמית, נתבקש הנדון להגיע למשרדי חברת אביר ולהסביר את התנהלותו ולעבור ‏בדיקת פוליגרף על פי דרישת בית הדין.‏

כב.‏     אנו מוצאים לנכון כאמור לערב את בית הדין באשר התרחש ונשמח להופיע בפני ההרכב ולהעיד על כך ‏ככל שנידרש.‏

בברכה,‏

שרה טל,‏

מנהלת מכון פוליגרף"

 

זהו מסמך חמור המדבר בעד עצמו. הפרטים העיקריים העולים הם:

1.   הבעל ניסה בכל דרך אפשרית שלא לקיים את אשר קיבל עליו בקניין בפני ביה"ד ושבעקבותיו נקבע כהחלטה מחייב.

2.   הבעל ניסה להטעות תוך התחזות לזהות אחרת ושימוש בשם בדוי את מכון הפוליגרף.

3.   הבעל גם "חיבר" לעצמו שאלות כפי רצונו, "קבע" את כללי הבדיקה ואת הכתובת למסירת התוצאות.

4.   מעבר ועל אף כל מעשי התרמית, הבעל נמצא דובר שקר בבדיקה שנעשתה לו על השאלות הנוחות שהוא עצמו חיבר.

5.  הבעל סירב גם לאחר שנתגלה מעשה התרמית, לשוב ולהיבדק במכון הפוליגרף.

בעקבות הדברים החמורים הנ"ל שנתגלו ביה"ד ניגש לכתיבת פסה"ד כאשר המידע החדש שהובא לידיעתו מכוון גם את הפסיקה ההלכתית במקרה זה.

 

לקראת פסיקה

מדובר כאמור בבני זוג שהתגרשו ותביעת האישה לכתובה נותרה לדיון. הצדדים נחלקו ביניהם באשר לעובדות. המחלוקת נסוב אודות השאלה האם בשעת ההסכם שעשה עם אשתו, הבעל כבר ניהל מערכת אהבים ענפה עם אשה אחרת. ברור היה לשני הצדדים כולל הבעל כי הוויתור על הכתובה תלוי בשאלת קיומה או אי־קיומה של עובדה זו. הצדדים הגיעו להסכמה כי שאלת העובדות ובעקבותיה שאלת תשלום או אי־תשלום חוב הכתובה תגיע לפתרונה באמצעות בדיקת פוליגרף. הצדדים קיבלו עליהם בקניין המועיל הן לחיוב והן למחילה וויתור כל אחד מצדו את הסכמתם הנ"ל. הדבר פורט במפורש בדיון ובא לביטוי מלא בפרוטוקול הדיון.

מה כוללים ההסכמה והקניין על ההסכמה?

כאשר מחליטים צדדים לסכסוך כי בעקבות חילוקי הדעות ביניהם תוכרע התביעה במסלול מסוים ולעניינינו בבדיקת פוליגרף, למעשה ישנם בפנינו הסכמה וקבלה לשני דברים:

1.   שעניין הסכסוך הכספי שביניהם ייפתר בדרך אחת ויחידה ולא בשום דרך אחרת. ובמקרה שלפנינו הדרך שנבחרה היא בדיקת הפוליגרף.

2.   שמי שיימצא שקרן יפסיד, ומי שיימצא דובר אמת יזכה.

נשווה זאת לשני בעלי דין המחולקים ביניהם על עניין כספי וקיבלו עליהם להכריעו בבוררות אצל פלוני. הרי ברור הדבר שקיימות כאן שתי הסכמות. ראשית שעניין הסכסוך מסור מעתה להכרעה במסלול אחד בלבד ואין זולתו, דהיינו להכרעה בבוררות. ושנית, שמה שיכריע הבורר מחייב את שני הצדדים, אם לחייב את התובע לשלם אם לפטור אותו.

מעתה, לאחר שנעשה קניין על הדרך המוסכמת אין כל אפשרות לסגת ממנה. למעשה אין כאן דרך של "שב ואל תעשה", ולענייננו אין כל דרך שיאמר מי מהצדדים אני חוזר בי ואיני רוצה ללכת לפוליגרף. בפועל הוא יוכל לעשות כן, שהרי פיזית אי אפשר למשכו בכוח. אך עליו לדעת כי בכך הוא מאבד במו ידיו את האפשרות להוכיח את צדקת טענותיו. במקרה שלפנינו מוטל על הבעל חוב כתובה. הבעל הסכים וקיבל בקניין כי עניין החוב ייפתר רק בדרך של בדיקת פוליגרף. ברגע שהחליט שלא לבצע קבלה זו הרי בכך שמט מידיו את האפשרות להוכיח את טענתו לאי־תשלום חוב הכתובה, ויהיה עליו לשלם את הכתובה.

על אחת כמה וכמה במקרה שלפנינו, לא זו בלבד שלא ביצע הבעל את המוטל עליו אלא ניסה בדרך שקרית להוציא בדיקת פוליגרף "כבקשתך". אך למצער, "השקר אין לו רגליים" והוא נפל גם בזה, ונמצא דובר שקר.

וא"כ ממה נפשך הבעל חייב במקרה זה. אם ללא בדיקת הפוליגרף, הרי בכך שעשה קניין התחייב למעשה כי ללא בדיקה הרי הוא מחויב בכתובה. שהרי קיבל עליו דרך זו בלבד לבירור. ואם נקבל את בדיקת הפוליגרף שהוא עצמו יזם ועשה, הרי שם נתברר ששיקר, ושוב על פי התחייבותו עליו לשלם את הכתובה.

נוסיף לכך את השקר ששיקר לביה"ד בכך שאמר שאינו רוצה ללכת לפוליגרף, כאשר הוא עצמו ידע שהלך ונמצא דובר שקר.

סוף דבר, על פי קבלת הבעל עצמו שנעשתה על פי כל כללי ההלכה והקניין, יש לחייב את הבעל לשלם את מלוא סכום הכתובה בסך של 180,000 ₪ לידי האישה.

אלא שאין בכך די. בדיעבד עולה כי הבעל, כפי שהתברר, עסק במעשי רמייה עוד בעת עריכת ההסכם והמשיכו באולם הדיונים של ביה"ד. הבעל מעולם לא חשב לקיים את פסק הדין והתכוון לשטות הן בביה"ד והן באשה. הוא התכוון מלכתחילה שרק האישה תלך לפוליגרף ואילו הוא יעשה דין לעצמו, בשיטת "מצליח". זהו מקרה קלאסי של תביעת סרק וגרירה להליכי משפט שלא לצורך, כאשר מראש צד זה אינו מתכוון לקיים את החלטת ביה"ד ככל שלא תתאים לו. אין ספק כי יש לחייב את הבעל בהוצאות. אין לאפשר להעלות דיוני סרק ותוך כדי שימוש בשקר ומעשי מרמה, לגרור את הצד השני להוצאות וכן את ביה"ד, כאשר אותו צד הגורר אינו מתכוון כלל לקיים את המוטל עליו על פי דין.

 

על פי כל האמור פוסקים:

א.         מחייבים את הנתבע [פלוני] לשלם לתובעת [פלונית] את מלוא סכום הכתובה בסך 180,000 ₪.

ב.         בנוסף, מחייבים את הנתבע בהוצאות משפט כנגד קבלות שתציג התובעת.

ג.          שני הסכומים הנ"ל ישולמו ע"י הנתבע לתובעת תוך 30 יום ממתן פסק דין זה.

ד.         ניתן לפרסם פס"ד זה בהשמטת פרטים מזהים של בעלי הדין.

 

 

ניתן ביום ט"ז באדר ב התשע"ד (18/03/2014).

הרב שמעון מלכה – אב"ד              הרב אליהו הישריק                           הרב זבדיה כהן

 

 

[1] על פסק דין זה הוגש ערעור בתיק (רבני גדול) תיק ‏986239/1 (‏ט' באייר תשע"ה, 28.4.2015).