הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

חיי אדם גט מוטעה רועה זונות חברות השלטון המקומי שכנים עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה חזרה מהתחייבות חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית חוזים משפטי ארץ ביטול מכירה קרע הודאת בעל דין מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות האשה ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זיכיונות ורישיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר לשאת אשה שניה השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי משפחה לימודי אזרחות עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה מזונות הילדים מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמניו חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה מעשי ידי אשתו תום לב פסולי דין גיור אתיקה משפטית עריכת דין אסמכתא חשבון בנק תנאים ממזרות שיעורי סולמות עד מומחה מורדת פוליגרף בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה חיוב גבוה מסכום התביעה טענת אי הבנה בדיקות גנטיות מדריך ממוני מעשי בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג ייעוץ חקיקה סעד זמני כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית רמאות וגנבת דעת היתר נישואין מדינת הלכה ועד הבית הימורים שיתוף נכסים שליחות גט ביטול קידושין מדור האשה קבלת עול מצוות חזרה מהודאה מורד חלוקת רכוש שומת מטלטלים גביית חוב

סקירת פס"ד: שכירות הוגנת

הרב עמוס ראבילו
האם בית הדין רשאי וצריך לפקח על מחירי השכירות, וכמה נדרש המשכיר להתרות מראש לפני העלתם?

לקריאת פסק הדין המלא לחצו

אחת מנקודות המחלוקת בהקשר של השכרת מבנה היא כאשר המשכיר מבקש להעלות את שכר הדירה. במצב כזה עולה השאלה האם בית הדין צריך להתערב בנעשה בשוק ולקבוע מחיר מקסימאלי, והאם יש צורך להתרות בשוכר מראש? ואם כן, כמה זמן מראש? אלו היו מקצת השאלות שעמדו בפני בית הדין של ארץ חמדה גזית בירושלים (תיק 74091, בפני הדיינים הרב סיני לוי, אב"ד, הרב אריה כ"ץ, אהרן פלדמן).

ראשיתו של הסיפור לפני עשרים שנה עת השוכר שכר מבנה תעשייתי באחד היישובים. בעת השכירות, היישוב העניק הנחה נדיבה לכל מי ששכר מבנים. בנוסף, מחיר השכירות היה זול יחסית. בשנים האחרונות, היישוב העלה את המחיר באופן דרסטי, וגם ההנחה בוטלה. השוכר טען בפני בית הדין שאין ליישוב זכות להעלות מחירים בצורה דרסטית, מה עוד שביישובים סמוכים המחיר נותר זול כשהיה. זאת ועוד, השוכר טען, שלפני העלאת מחירים צריך להתריע חצי שנה מראש.

פיקוח מחירים

בית הדין קבע שאחת מחובות בתי הדין היא לפקח על המחירים (שו"ע חו"מ רל"א,כ), ואולם פיקוח המחירים מותנה בשלושה תנאים: הפיקוח מוגבל לתחום מוצרי המזון הבסיסים בלבד. השני, אין בית הדין יכול לקבוע מחיר מקסימאלי למוצרים אם אין לו יכולת אכיפה על כלל האוכלוסייה, כיוון שאכיפה סלקטיבית עלולה לפגוע באילו שנשמעים לבית הדין מצד אחד, ולא להשיג את מטרת הפיקוח מצד שני. והשלישי, קביעת המחיר המקסימאלי צריכה להתחשב בהשקעה של המוכר ובמדד המחירים, ולא להיות שרירותית. בכל שאר המקרים עלינו להניח לכוחות השוק לפעול, ולסמוך עליהם שבסופו של דבר המחיר יהיה הוגן.

במקרה הנדון, לא מדובר במוצרי מזון בסיסיים. כמו כן, אין בית דין בימינו שיכול לכפות מחירים על כלל האוכלוסייה, וממילא יש רשות ליישוב להעלות את מחיר השכירות.

בית הדין הוסיף, שאין מקום להתחשב במחירי השכירות הנוהגים בסביבה. אמנם בהלכה קיימת מניעה למכור סחורה במחיר הגבוה בשישית ממחיר השוק (אונאת ממון, שו"ע חו"מ רכז, א-ב) אולם הגבלה כזאת אינה קיימת בשכירות קרקע (שם, לב).

התראה לפני העלאת מחיר

לפי ההלכה, המשכיר חייב להתרות בשוכר אם ברצונו לפנותו, וכן אם ברצונו להעלות את מחיר השכירות בצורה משמעותית (בבא מציעא קא, א). זמן ההתראה, תלוי ביכולת של השוכר למצוא לעצמו פתרון חילופי. לכן, במשנה ובגמרא נקבעו זמני התראה שונים בהתאם לסוג הנכס, למקום בו ממוקם הנכס ובהתאם לעונות השנה.

הפוסקים הוסיפו, שהצורך בהתראה קיים בשכירות שאינה קצובה בזמן, אך בשכירות הקצובה בזמן, אין צורך להודיע מראש כיוון שהצדדים צריכים לצפות לכך שיתכן והשכירות לא תחודש (שו"ע חו"מ שי"ב, ח). ואולם, אם השכירות החלה כשכירות קצובה בזמן, וחודשה שוב ושוב, יש להתרות מראש, כיוון שהצדדים מצפים שהמציאות הקודמת תימשך ולא מעלים על דעתם שיהיה שינוי (כסף הקדשים חו"מ, שיב). במקרה דנן, השכירות החלה כשכירות קצובה בזמן, אך חודשה שוב ושוב במשך עשרות שנים ולכן יש צורך להתרות מראש.

לצורך קביעת זמן ההתראה מראש יש לבחון מהו המנהג במקרים מאין אלו. בית הדין הגיע למסקנה שבנכס לתעשייה, בהעדר הסכמה מוקדמת, יש צורך להתרות שלושה חודשים מראש.

בסיכומו של דבר בית הדין דחה את התביעה לפיקוח מחירים, אך הסכים לכך שיש להתרות על עליית המחיר מספיק זמן מראש, ואם לא נעשה כך אין תוקף להעלאת המחיר אלא בתום תקופת ההודעה המוקדמת. 

 

פורסם במוסף צדק של מקור ראשון גיליון 925