הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

ערבות הדדית חיי אדם עני המהפך בחררה דיני חברות סמכות השלטון המקומי שכנים דיני עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה דינא דמלכותא - דינא חזרה מהתחייבות דיני חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי על האתיקה הצבאית הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית התמודדות עם כשלים חוזים משפטי ארץ מבוא לאתיקה צבאית גבורה מצור פדיון שבויים משמעת מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל כופים על מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר דבר האבד גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה דיני ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זכיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בן המצר - בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר לשאת אשה שניה (מאה רבנים) השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי דיני משפחה לימודי אזרחות בתי הדין הרבניים עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה חוזה לטובת צד שלישי מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמני הקדש חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה משפטי ארץ ד - חוזים ודיניהם תום לב פסולי דין ערך זכויות עתידיות גיור משומדים זכרון דברים עריכת דין אסמכתא חשבון בנק נאמנות אב על כשרות בניו ממזרות שיעורים במסגרת מרכז הלכה והוראה עד מומחה עד פסול מורדת פוליגרף זכות עמידה בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התחייבות מופרזת התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה קבלת עדות בטלפון או סקייפ חיוב גבוה מסכום התביעה טענת אי הבנה בדיקות גנטיות חקירה וראיה ביוזמת בית הדין מדריך ממוני מעשי אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג חוות דעת לועדת שרים לחקיקה טוהר המידות

תקלות שנמצאו ברכב שנקנה / ארץ חמדה גזית

הרב אליעזר שנקולבסקי, הרב גדעון בנימין, הרב משה גנץ ( ארץ חמדה גזית - נוף איילון)
אדם מכר רכב והבהיר לקונה שהרכב נמכר כפי שהוא (as is), כמו כן הרכב עבר בדיקה במכון רישוי. לאחר זמן קצר התגלתה תקלה במנוע של הרכב המחייבת טיפול יקר., הקונה דרש את ביטול העסקה או תשלום פיצוי גדול, ואילו המוכר טען שהוא פטור. הנושא נדון בבית הדין לממונות בית שמש - גזית, ומפסק הדין שכתב הרב אליעזר שנקולבסקי עולות כמה מסקנות: 1. תקלה חמורה ברכב היא עילה לביטול העסקה למרות שהמוכר לא ידע על התקלה, ולמרות שהוא הבהיר שהרכב נמכר כפי שהוא, ולמרות שהתקלה לא התגלתה בבדיקת הרכב. 2. גם אם הקונה לא בדק את המוצר ונמצאה תקלה סמויה - המקח בטל. 3. כיון שביטול העסקה היה גורם נזק לצדדים בגלל רישום שתי העברות הבעלות - החליט ביה"ד לחייב את המוכר בעלות התיקון. 4. למרות שהרכב כלל מערכות נוספות אין להפחית את מחירן ממחיר התיקון כיון שהן היו כלולות במחיר הרכב. את מחיר התיקון יש להפחית ממחיר המחירון המשוקלל ולא מהמחיר בו נמכר הרכב בפועל שהיה נמוך יותר.

יד' כסלו תשס"ז

טענות וראיות

בנידון שבין הצדדים ניתן בתאריך _____ פסק דין מספר ב / 060. בהסכמת הצדדים ולטובת הענין ניתן פסק הדין ללא נימוקים. אעפ"כ מצאנו לנכון (אם כי באיחור) לפרט במעט את עיקרי הנימוקים לפסק הדין.

הצדדים טענו טענות שונות בע"פ בפני ביה"ד. כמו"כ הוגשו גם טענות בכתב, מסמכים שונים וסיכומים. להלן עיקרי הטענות:

 

טענות התובע

רכשתי רכב מהנתבע במחיר 70,000 ₪ (מחיר המחירון: 86,000). היה ידוע לי כי הרכב היה בעבר בבעלות חברת השכרה וכיום בבעלות פרטית (יד שלישית). המוכר הצהיר כי מלבד טיפול בבלמים (החלפה) לא ידוע לו על טיפולים נוספים שנעשו, אולם הוא מעדיף שניקח את הרכב לבדיקה. בבדיקה התברר כי עדיין יש בעיות מסוימות בבלמים. עכ"פ המוכר הדגיש שהוא מרוצה מהרכב ומוכרו רק מפני שהוא מעונין ברכב קטן יותר.

בנסיעה לגוש עציון זמן קצר אחרי הקניה, הרכב נעצר. נגרר למוסך המרכזי בת"א, שם התברר שהרכב עבר שלוש פעמים טיפול בראש המנוע וישנה הסטוריה של התחממות המנוע. לדברי המוסך יש צורך בטיפול יסודי בעלות 26 – 28 אלף ₪ (מצ"ב). המוכר הודה שאכן הרכב עבר פעם אחת טיפול בראש מנוע, אולם היות ואינו מבין במכוניות לא יחס לכך חשיבות. במוסך בו נערכה הבדיקה הסבירו לי כי אינם יכולים לדעת את ההסטוריה והטיפולים שהרכב עבר אלא רק את מצבו העכשוי.

לא הייתי קונה רכב במצב זה. לענ"ד זהו מקח טעות. כמו"כ לענ"ד הפחתה של 30,000 ₪ מהמחירון היא סבירה למצב מעין זה.

 

תשובת הנתבע

מחיר המחירון לפני שקלול הוא 107,000 ₪. לאחר שקלול 92,165 ₪. כך שלמעשה הקונה רכש רכב בהנחה של 22,165 ₪. (למעשה מדובר על הנחה גדולה יותר משום שהרכב נמכר יחד עם תוספות שונות כמו מערכת איתוראן וכד' בשווי של כ 5,000 ₪.) הסכמתי שהקונה יקח את הרכב לבדיקה בכל מקום שיחפוץ (ואין לו להלין אלא על המוסך הבודק שלא מצא את התקלות, או על עצמו שלא בדק את הסטורית הטיפולים במוסך בו טיפלתי). במפורש מכרתי את הרכב As is. ללא נטילת אחריות כלשהי. איני יודע מה היו הטיפולים שהרכב עבר (בוודאי לא כשלא היה בבעלותי ו/או ברשותי). לא היה אכפת לי הואיל והדבר נעשה במסגרת אחריות היצרן. לדעתי, מכרתי רכב ללא מום. בהמשך טען הנתבע כי היות ומכון הבדיקה לא מצא מום ברכב, הרי שזהו רכב שאין בו מום. לאורך כל שלבי המכירה נהגתי בתום לב גמור. כמו"כ אני חולק על הסכום הנדרש לתיקון, לענ"ד הצעת המחיר גבוהה ואף כוללת פרטים שאינם קשורים לתקלה הנדונה.

לענ"ד אין אפשרות לביטול מקח במקרה זה, הואיל והדבר יביא להפסד גדול היות והרכב יחזור אלי וירשם ב"יד חמישית" – אין זו החזרת הרכב כמות שהוא. לענ"ד התביעה קנטרנית וראויה להדחות על הסף. No case to answer. "...לא אוכל לקבל תוצאה שלא תהיה דחיית התביעה" !

 

כאמור נטענו ע"י הצדדים טענות נוספות בחלקן אינן נכונות (כמו ההשוואה לסרסור), או שאין בהן בכדי להשפיע על פסק הדין (כמו הטענה שיתכן והתקלה הנוכחית אינה קשורה לתקלות הקודמות ברכב, אם היו).

נבהיר תחילה כי הצדדים מאמינים זל"ז בעובדות הבסיסיות (שניהם תושבים באותו ישוב). גם ביה"ד סבור כי לא היתה כוונת זדון מצד מי מהצדדים.

 

הדיון ההלכתי

  1. ההלכה הבסיסית היא כי אדם המוכר חפץ פגום (באופן משמעותי), הרי זה מקח טעות.  לענין זה לא משנה אם ידע המוכר שבחפץ הנמכר יש מום או לא. וכ"ש שלא משנה מי גרם למום זה. כך עולה מכמה וכמה דוגמאות המפורטות בשו"ע[1]. כך למשל המוכר זרעים שהתברר שהינם פגומים, המוכר ביצים מוזרות, המוכר בהמה ויש נקב בבית הכוסות ועוד. בכל אלו לא היה יכול המוכר לדעת שהחפץ שמכר פגום ואעפ"כ הרי זה מקח טעות, אף שאין עוולה בידו של המוכר.
  2. יש כמובן להלכה זו מספר מקרים חריגים, אולם אין הם מתקיימים במקרה שלפנינו. כמו למשל כאשר יש ספק מתי נעשית הבהמה טרפה יתכן להעמידה על חזקת כשרות וכד'[2], או כאשר מדובר על מום שכיח[3]. ואין זה המקרה שלפנינו (ע' הערה).
  3. אין אנו צריכים להכריע בשאלה אם הרכב נעצר בגלל מצבו המכני קודם המכירה או מחמת תקלה אחרת (ואולי אף באשמת הקונה). משום שאנו דנים רק על השאלה אם עצם העובדה שהרכב היה שלוש פעמים במוסך לטיפול יסודי מהווה מום או לא. ובזה נראה לענ"ד דהווי מום. כך גם עולה מדברי המומחים שביה"ד התייעץ איתם.
  4. והנה הנתבע טען שמכיוון שהסכים ואף הציע לתובע לקחת את הרכב לבדיקה, הרי האחריות למציאת המומים במידה וישנם עוברת למכון הבדיקה. ואכן המ"מ כ[4]: "ויש מי שכתב שאם היה הדבר שהלוקח יכל להבחינו לאלתר כגון שיכולין לנסותו ולטועמו ולא הקפיד לעשות כן והמוכר מכר לו סתם אינו חוזר". וסברתו כנראה משום שסבר וקיבל. אולם לענ"ד זה רק כשהמום ניתן לגילוי בנקל, משא"כ הכא שאף המכון המומחה לבדיקות קניה לא הצליח להבחין במום זה.[5]  והאמת שרבים חולקים על עצם יסוד הדין של המ"מ וס"ל שלעולם חוזר אף בכה"ג[6].
  5. טענת As is. בענין זה שפתי השו"ע ברור מיללו[7]: "כל הלוקח סתם, אינו לוקח אלא הדבר שלם מכל מום. ואם פירש המוכר ואמר: על מנת שאין אתה חוזר עלי במום, הרי זה חוזר, עד שיפרש המום שיש בממכרו וימחול הלוקח, או עד שיאמר לו: (כל מום) שימצא במקח זה הפוחת דמיו עד כך וכך קבלתי אותו, שהמוחל צריך לידע הדבר שמוחל לו בו ויפרש אותו, כמו המפרש האונאה". וע' בסמ"ע שם דיון בשאלה מה טעם פסק השו"ע כרמב"ם? האם מטעם שאין יכול להתחייב התחייבות שאינה קצובה, או מטעם שיכול לומר סברתי שכוונתך להשביח המקח, או מטעם דמקילנן במום שחוזר לעולם.[8]
  6. הנתבע טען שבבתי המשפט מקובל לפסוק שטענת As is מסירה מעל המוכר כל טענה בדבר מומים שיתגלו לאחר מכן. ובכן בדקנו את הפסיקה בענין[9], ולאו דווקא כדבריו, אלא זה אומר בכה וזה אומר בכה. ועוד דלאו מפיהם אנו חיים.
  7. אכן הנתבע טען שהיות וכך מקובל לפסוק בבתי המשפט הרי שזהו מנהג המדינה. ואם כך הרי שאין כאן טענת מקח טעות שכן שנינו[10]: "כל שהסכימו עליו בני המדינה שהוא מום שמחזירים בו מקח זה, מחזירין. וכל שהסכימו עליו שאינו מום, ה"ז אינו מחזיר בו אלא אם פירש, שכל הנושא ונותן סתם, על מנהג המדינה הוא סומך".
  8. אכן כבר כ' לעיל שהפסיקה בענין אינה אחידה. נוסיף עוד ומבלי להרחיב את היריעה. לא כל דבר שנפסק בבתי המשפט הוא בגדר "מנהג המדינה". מנהג המדינה הוא דווקא דבר החוזר על עצמו פעמים רבות ומוכר וידוע לרבים. הסברה הלוא היא כתובה בסעיף הקודם: שכל הנושא ונותן סתם על מנהג המדינה הוא סומך. כלומר, יש כאן מעין קבלה לסחור בהתאם לכללים המקובלים בשוק. לא ניתן לומר דבר זה על "As is"[11].
  9. צודק הנתבע שביטול המקח יגרום לנזק נוסף היות שהרכב ירשם כ"יד חמישית". וא"כ הרי זה מצב שא"א להחזיר המקח. וע"כ נראה במקרה זה לא לבטל המקח, אלא להשלים את ההפרש בדמים.[12] ולמעשה נראה שזהו הפתרון הטוב לשני הצדדים. ואף התובע הסכים (ע' לעיל תמצית טענותיו) לקבל פיצוי כספי ולא דרש דווקא החזרת הרכב. נזכיר בהקשר זה כי ביה"ד הוסמך לפסוק הן לפי הדין, הן לפשרה והן לפי שיקול דעתו.
  10. נזכיר עוד כי במקרה של ביטול המקח היה צריך התובע לשלם לנתבע דמי שכירות על תקופת השימוש ברכב.[13] במקרה הנדון מדובר על קרוב לשבועיים שימוש ברכב, שווה ערך למעלה מאלפיים ₪.
  11. טענות הנתבע בדבר "מתנות נוספות" שקיבל התובע כגון: מערכת איתוראן וכד'. דינן להדחות. "מתנות" לא נתנו לאחר סיכום העסקה, והמחיר ששולם מתייחס גם אליהן. ואף אילו היה הנתבע מוסיף אותן לאחר ביצוע העסקה, הרי שמחל עליהן בזה שלא תבע תשלום עבורן אפילו ברמז, עד שתבעו התובע.
  12. אשר ע"כ אף אם נקבל את דברי התובע כי המחיר המשוקלל הינו כ 92,000 ₪. כך שלמעשה לא שילם התובע את מלוא המחיר, ואינו יכול לטעון להפסד מוחלט של עלות התיקון. אולם סו"ס עדיין קבל התובע רכב פגום בשווי פחות מהמחיר ששילם.
  13. אולם מכיון שהרכב נקנה בשעתו במחיר זול בהרבה ממחיר המחירון, לא ראינו לנכון לחייב יותר מאשר ההפרש שבין עלות הטיפול לבין ההפחתה ממחיר המחירון.

 

החלטה

  1. הנתבע ישלם לתובע סך 4,000 ש"ח תוך 30 יום מיום מתן פסק הדין.
  2. כל צד יעביר לבית הדין סך 234 ש"ח (עבור חוו"ד) תוך 7 ימים מיום מתן פסק הדין.

 

והאמת והשלום אהבו

 

הרב גדעון בנימין                      הרב משה גנץ                       הרב אליעזר שנקולבסקי

 

____________                      __________                      _________________

 

[1] חו"מ סי' רלב' סעיפים יא', יב', יח', יט', כ' ועוד.

[2] שם סעיף יא'

[3] שם דעה שניה בסעיף יב' (ואולי זו גם דעת הרמ"א). והסברה שבמום שכיח הווי ליה (לקונה) לאתנויי ומדלא התנה, סבר וקיבל. ומכאן נראה כי זהו רק במום כגון טרפות או תולעים בקמח או טעויות בספר (אור שמח פ"ז מהלק מכירה) וכד' שבהם אפשר לומר סבר וקיבל. או אולי בדבר הניתן לבדיקה בקלות. אולם במקרה שלפנינו לא נראה לביה"ד כי טיפול שלוש פעמים בראש מנוע והחלפת מנוע הם בגדר דבר השכיח שהיה על הקונה להתנות עליו.

[4] פט"ו מהל' מכירה ה"ג. והביאו הסמ"ע רלב' סק"י.

[5] וכן נראה מתשובת הרדב"ז ח"ג סי' תרכב' שבדיקה שלא אמרינן סבר וקיבל במום שא"א לראותו אלא לאור הנר.

[6] ע' פת"ש שם סק"א שהביא רבים החולקים ע"ז.

[7] שם סעיף ז'.

[8] ע' סמ"ע סקט"ז. אמנם בנתה"מ שם סק"ב הסביר את דעת הטור החולק על הרמב"ם – שבאונאה שמדובר על סכום צריך לידע מהו הסכום ע"מ שימחול, אולם במום כל שיודע שיש בו מום סבר וקיבל. אכן אף שכך הסביר הנתיבות את הטור, לא בהכרח שכוונתו לפסוק כך. ועוד דבפת"ש שם סק"ד הקשה על הנתיבות דבפירוש דבר הרמב"ם גם על הפחתת דמים ולא רק על ביטול מקח. וע"כ שסברת הטור שונה. ועוד הביא בפת"ש שם דברי תשובת ושב הכהן דס"ל דהטור כלל אינו חולק על הרמב"ם בזה, ואכמ"ל. וע"ע בפת"ש הנ"ל שהביא תשובת שבות יעקב הדומה לענינינו דאף אם אמר המוכר איני ערב לך, עדיין יתכן ביטול מקח.

[9] ע' למשל ע/א (ירושלים) 2387/01 ע/א (ירושלים 2427/01 (13 תובעים נגד חיים זקן בנין והשקעות בע"מ בפני השופטים יעקב צמח, עזרא קמא, צבי זילברטל. או ולמשל פש"ר (ת"א) 1202/02 בש"א (ת"א) 21477/02 בש"א (ת"א) 23898/02 בש"א (ת"א) 1680/03 תדיר-גן ב"מ נגד מספר נתבעים בפני השופטת ורדה אלשיך. ועוד

[10] שו"ע חו"מ סי' רלב' סעיף ו'

[11] ע' גם ב"שורת הדין" ז' עמ' קסג' ואילך, ובאתרwww.dintora.org  פס"ד של הרב דב ליאור, ובפס"ד של מוע"ד י-ם ח"א עמ' רכט' ואילך, המקובל בבתי הדין שונה מהמקובל בבתי המשפט בענין זה.

[12] פתרון זה הוזכר בשו"ע שם בסעיפים ד', ה': "אין מחשבין פחת המום, אפילו מכר לו כלי שוה עשרה דינרים ונמצא בו מום המפחיתו מדמיו איסר, מחזיר את הכלי ואינו יכול לומר לו: הילך איסר פחת המום, שהלוקח אומר: בחפץ שלם אני רוצה. וכן אם רוצה הלוקח ליקח פחת המום, הרשות ביד המוכר לומר: או קח אותו כמו שהוא או תקח מעותיך והחזיר לי מקחי. ראובן שמכר לשמעון בתים שיש לו בעיר אחרת, וקודם גמר המקח נכנסו עובדי כוכבים בבתים וקלקלו קצת מקומות ועשנו הכתלים ועקרו דלתות הבית והחלונות, ורוצה שמעון לחזור בו, וראובן טוען שכיון שהוא מום עובר ינכה לו מן הדמים כדי שיחזיר הבית לקדמותו ויקיים המקח, הדין עם ראובן. הגה: שהרי בית מכר לו ועדיין נקרא בית. וכן מום שאינו בגוף הבית, כגון שיש לאחר דרך עליו או אמת המים עוברת שם, מסלק המים והמקח קיים. אבל אם המום בגוף הבית, כגון שאמר לו שיש לו כותל שלם, ונמצא רעוע, אינו יכול לבנות לו כותל שלם; וכל כיוצא בזה (הגהות מרדכי דכתובות).". אמנם זהו המחבר והרמ"א כ' שאין לכפות על הלוקח פתקון זה, אולם כה"ג הווי מילתא דשווי לתרוויהו.

 

[13] שם סעיף טו'.