הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

ערבות הדדית חיי אדם עני המהפך בחררה דיני חברות סמכות השלטון המקומי שכנים דיני עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה דינא דמלכותא - דינא חזרה מהתחייבות דיני חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי על האתיקה הצבאית הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית התמודדות עם כשלים חוזים משפטי ארץ מבוא לאתיקה צבאית גבורה מצור פדיון שבויים משמעת מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל כופים על מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר דבר האבד גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה דיני ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זכיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בן המצר - בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר לשאת אשה שניה (מאה רבנים) השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי דיני משפחה לימודי אזרחות בתי הדין הרבניים עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה חוזה לטובת צד שלישי מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמני הקדש חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה משפטי ארץ ד - חוזים ודיניהם תום לב פסולי דין ערך זכויות עתידיות גיור משומדים זכרון דברים עריכת דין אסמכתא חשבון בנק נאמנות אב על כשרות בניו ממזרות שיעורים במסגרת מרכז הלכה והוראה עד מומחה עד פסול מורדת פוליגרף זכות עמידה בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התחייבות מופרזת התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה קבלת עדות בטלפון או סקייפ חיוב גבוה מסכום התביעה טענת אי הבנה בדיקות גנטיות חקירה וראיה ביוזמת בית הדין מדריך ממוני מעשי אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג

המשפט הפלילי בהלכה

הרב עדו רכניץ
האם אדם שנחבל בחו"ל רשאי להסגיר אותו למשטרה, ובאיזו ערכאה צריך לקיים את הדין הפלילי בארץ?

שאלת היחס האידיאולוגי למדינת ישראל זכתה לעיסוק נרחב ומפורט. ספרים רבים נכתבו כדי לשכנע כי זו ראשית צמיחת גאולתנו או חלילה להיפך, פרק נוסף בגלות החשוכה. אולם, מעטים הם שעסקו במעמדה ההלכתי של המדינה ומוסדותיה.

וכך, מידי פעם בפעם עולה זווית מסוימת של שאלת היחס למדינה, והיא נדונה כאילו השנה היא תש"ח, כאשר שום דבר עוד לא נדון ולא הוכרע. דוגמא לסוגיה כזו היא שאלת היחס למערכת המשפט הפלילית של מדינת ישראל.

שאלה זו מובחנת משאלת היחס למערכת המשפט האזרחית במדינה. כיון שרוב מוחלט של הפוסקים סבורים שישנו איסור הלכתי לפנות אליה (ראו למשל, הרב יעקב אריאל, תחומין א), וגם המתירים סבורים שלכתחילה יש לפנות לבית דין של תורה (ראו למשל, השופט יעקב בזק, תחומין ב). חשוב לציין שגם בין האוסרים, ישנם פוסקים (כגון, הרב אשר וייס) הסבורים שהאיסור מוטל על כתפי התובע, ולא על כתפי השופט שנאלץ להכריע בין בעלי הדין שלפניו.

משפט פלילי נכרי

את הדיון בשאלת המשפט הפלילי נתחיל בשאלת היחס למשפט הפלילי הנכרי, רוצה לומר, האם אדם המתגורר בניו יורק והוא הותקף ונחבל על ידי יהודי אחר רשאי להתלונן למשטרת ניו יורק.

בעניין זה עמדת הרמב"ם היא שאם מדובר באירוע חד פעמי ישנו איסור להסגיר את התוקף למשטרה הנכרית, וכך נפסק בשו"ע (חו"מ שפח, ט): "אסור למסור לישראל ביד עובדי כוכבים אנסים, בין בגופו בין בממונו; ואפילו היה רשע ובעל עבירות; ואפילו היה מיצר לו ומצערו".

לעומת זאת, לדעת הריטב"א (בבא מציעא פג, ב), שלא נפסקה להלכה, הדבר מותר. וכך הוא מפרש את מה שמסופר בגמרא על בנו של רשב"י, רבי אלעזר, שהיה שוטר במשטרה הרומאית.

על דברי השו"ע מעיר ערוך השולחן שיש להבחין בין משטרים מושחתים למשטרים מתוקנים (ערוך השולחן חו"מ שפח, ז): "ידוע לכל קוראי הדורות שבזמן הקדמון במדינות הרחוקות לא היה לאיש בטחון בגופו וממונו מפני השודדים והאנסים אף שנשאו עליהם שם משרה. כידוע גם היום מאיזה מדינות מאפריקא השוד והחמס שפחות הממשלה עושים... כי המוסר ומלשין את חבירו לפני שודדים כאלה הלא רודפו בגופו וממונו ולכן ניתן להצילו בנפשו". לעומת זאת, הוא מציין את השלטון ברוסיה ובבריטניה ככאלה שאין איסור להסגיר להם פושעים. העובדה שהוא מזכיר את בריטניה, שבה לא התגורר, מלמדת שהדברים לא נכתבו מחמת פחד השלטון, ואכן כך פסק בשו"ת ציץ אליעזר (יט, נב).

משפט פלילי ישראלי

בנוגע למשפט הפלילי היהודי, היתה מסורת של מאות שנים בקהילות ישראל בימי הביניים בהן היה משפט פלילי על פי תקנות הקהל ובפני ערכאות אזרחיות ולא רבניות (ראו למשל, שו"ת הרשב"א המיוחסות לרמב"ן, רעט). תקנות אלה הגדירו את הראיות הנדרשות ואת העונשים על העבירות, וזאת, בנוסף לעונשים הקיימים בתורה.

לקראת הקמת המדינה, התקיים דיון במועצת הרבנות הראשית בשאלת המשפט הפלילי. הרב הראשי, הריא"ה הרצוג, סבר שיש לקיים את השיפוט הפלילי בבתי דין של תורה, וזאת על פי תקנות מרחיבות. לעומתו, רוב חברי מועצת הרבנות הראשית סברו שיש לקיים את השיפוט בפני ערכאות אזרחיות (תחוקה לישראל על פי התורה א, עמ' 173).

הלכה למעשה בשו"ת ציץ אליעזר (יט, נב) כתב שבמקרה של חשד להתעללות מינית בגן ילדים יש לפנות למשטרה.

בשולי הדברים יש להעיר על דבריו של המשנה ליועמ"ש רז נזרי שתקף בראיון (שפורסם כאן לפני שבועיים) את הביקורת של הרב שלמה אבינר על הרשעתם של הנשיא לשעבר קצב ושל רומן זדורוב. למיטב ידיעתי, הרב אבינר לא טען שאין סמכות למערכת הפלילית של מדינת ישראל, הוא רק טען שלדעתו המערכת שגתה. ביקורת כזו היא יותר מלגיטימית במדינה דמוקרטית.

 

פורסם במוסף צדק של מקור ראשון גיליון 924