הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

ערבות הדדית חיי אדם עני המהפך בחררה דיני חברות סמכות השלטון המקומי שכנים דיני עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה דינא דמלכותא - דינא חזרה מהתחייבות דיני חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי על האתיקה הצבאית הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית התמודדות עם כשלים חוזים משפטי ארץ מבוא לאתיקה צבאית גבורה מצור פדיון שבויים משמעת מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל כופים על מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר דבר האבד גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה דיני ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זכיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בן המצר - בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר לשאת אשה שניה (מאה רבנים) השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי דיני משפחה לימודי אזרחות בתי הדין הרבניים עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה חוזה לטובת צד שלישי מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמני הקדש חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה משפטי ארץ ד - חוזים ודיניהם תום לב פסולי דין ערך זכויות עתידיות גיור משומדים זכרון דברים עריכת דין אסמכתא חשבון בנק נאמנות אב על כשרות בניו ממזרות שיעורים במסגרת מרכז הלכה והוראה עד מומחה עד פסול מורדת פוליגרף זכות עמידה בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התחייבות מופרזת התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה קבלת עדות בטלפון או סקייפ חיוב גבוה מסכום התביעה טענת אי הבנה בדיקות גנטיות חקירה וראיה ביוזמת בית הדין מדריך ממוני מעשי אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג חוות דעת לועדת שרים לחקיקה טוהר המידות

מחלוקת על מחסנים בבית משותף / ארץ חמדה גזית 73078

הרב אליעזר שנקולבסקי, הרב עדו רכניץ, הרב ניר ורגון ( ארץ חמדה גזית - בית שמש)
בית הדין הכריע שרישום בטאבו נעשה בטעות ויש לתקן אותו בהתאם לחוזים שנחתמו עם מנהל מקרקעי ישראל ובהתאם לחזקה בפועל.

סקירת פסק דין 

שמואל פולצ'ק

 

בתלמוד (בעיקר במסכת בבא בתרא פרק שלישי) ובפוסקים (בעיקר בשולחן ערוך חושן משפט סימנים קמ-קנב) יש דיונים רבים בדיני ראיות על סמך החזקה בקרקע, כאשר אין ראיה כתובה לבעלות. ניתן היה לחשוב שבזמננו כאשר יש רישום מסודר של קרקעות במדינת ישראל, יהיו הלכות אלה כ"אות מתה", כי תמיד ניתן יהיה להוכיח את הבעלות לפי המרשם הרשמי. אולם מסתבר במפתיע שגם היום ישנם מקרים בהם נזקקים להכרעה על סמך הלכות אלה. כך היה במקרה שנדון בפני בית הדין של "ארץ-חמדה גזית" בבית שמש (תיק מס' 73078, בפני הדיינים: הרב אליעזר שנקולבסקי, אב"ד; הרב ניר ורגון, הרב עדו רכניץ).

התובעים והנתבעים היו בעלי דירות בבית משותף, אשר יש להם מחסן בחזקתם, שקנו יחד עם הדירה מהבעלים הקודמים. הרישום של הבית המשותף בטאבו הסתיים לאחרונה, כאשר שני הצדדים מחזיקים בדירות ובמחסנים. או אז גילו התובעים שהרישום של המחסנים הפוך מהחזקות בפועל, כך שהמחסן שברשותם, ששטחו כ-2 מ"ר רשום כשייך לנתבעים,  והמחסן שבחזקת הנתבעים ששטחו כ-7 מ"ר, רשום כשייך להם. שני המחסנים סמוכים  זה לזה ומופרדים בקיר משותף.

התובעים דרשו להחליף את החזקה במחסנים, כפי שמתחייב מהרישום, ואף לקבל דמי שכירות על המחסן הרשום כשלהם על התקופה שהיה בשימוש הנתבעים. הנתבעים, טענו שיש להשאיר את המחסנים בחזקתם, ולתקן את הרישום דווקא.

טעות ברישום

בית הדין בחן את מועד הרישום בטאבו ברשם הבתים המשותפים, ומצא שרישום זה נעשה בטעות. שכן עורכת הדין שעשתה את הרישום העידה בבית הדין כי לו ידעה על כך שהמחסנים מוחזקים באופן הפוך מהרישום, לא היתה רושמת כך.

את הרישום היא עשתה על סמך הרישום בחברה המשכנת, אך רישום זה נעשה על גבי תוכניות עבודה לביצוע של הקבלן, תוכניות שלא תאמו כלל את המצב בשטח. לפי תוכניות אלו, גודל המחסנים היה בערך 4 מ"ר ו-5 מ"ר, ולא כפי שבוצע בפועל. לעומת זאת, הרישום בטאבו נעשה לפי מדידות בשטח, ולכן הוא נעשה לפי הגודל של המחסנים בפועל.

לפי סעיף 10 לחוק המקרקעין, מי שמסתמך על מרשם המקרקעין בתום לב, ורוכש זכות בקרקע, זכותו קיימת גם אם הרישום שגוי. בית הדין הסיק מכך שהחוק מכיר באפשרות של רישום שגוי בטאבו, וכך הוא המקרה הנדון. הרישום נעשה לאחר ששני הצדדים רכשו את הדירות (והמחסנים) מהדיירים הקודמים, ולכן שום צד לא הסתמך על הרישום בביצוע הרכישה. על כן, אין לרישום כל תוקף. השאלה איזה מחסן שייך לאיזו משפחה אינה יכולה להיות מוכרעת לפי התוכניות עצמן, שהן רק תוכניות של הקבלן. והשיוך של המחסנים לדירות שנעשה על התוכניות על ידי החברה המשכנת, גם הוא אינו מהווה ראיה, כי לא ברור אם הוא נעשה לפני או אחרי שהמשפחות שרכשו את הדירות מהקבלן קבלו את החזקה במחסנים. וכן עקב אי ההתאמה בין הרישום הזה לבין המציאות בשטח.

העדפת החזקה והחוזה עם ממ"י

כאשר אין ראיה לאף אחד מהצדדים, יש להשאיר כל מחזיק במה שהוא מחזיק (ע"פ שו"ע חו"מ קמו, כב; ייתכן שניתן לנמק תוצאה זו גם על פי הנאמר שם קמו, ט).

אמנם, חוזה החכירה ממנהל מקרקעי ישראל (ממ"י) הבטיח לכל משפחה מחסן בגודל של 3 מ"ר, ועל כן אין זה סביר שהקבלן יכול היה לגרוע מזכותו של הדייר ללא הסכמה מפורשת של הקונים. לפיכך, פסק בית הדין שאם כי כל צד ימשיך להחזיק במחסן בו הוא מחזיק, יש להזיז את הקיר המשותף שבין המחסנים, כך שלתובעים יגדל שטח המחסן ל-3 מ"ר שהם זכאים לו לפי חוזה החכירה עם המנהל. וכן יש לתקן את הרישום המוטעה בטאבו, הן בעניין שיוך המחסנים, והן בעניין גודלם.

 

פורסם במוסף צדק של מקור ראשון