הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

ערבות הדדית חיי אדם עני המהפך בחררה דיני חברות סמכות השלטון המקומי שכנים דיני עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה דינא דמלכותא - דינא חזרה מהתחייבות דיני חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי על האתיקה הצבאית הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית התמודדות עם כשלים חוזים משפטי ארץ מבוא לאתיקה צבאית גבורה מצור פדיון שבויים משמעת מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל כופים על מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר דבר האבד גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה דיני ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זכיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בן המצר - בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר לשאת אשה שניה (מאה רבנים) השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי דיני משפחה לימודי אזרחות בתי הדין הרבניים עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה חוזה לטובת צד שלישי מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמני הקדש חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה משפטי ארץ ד - חוזים ודיניהם תום לב פסולי דין ערך זכויות עתידיות גיור משומדים זכרון דברים עריכת דין אסמכתא חשבון בנק נאמנות אב על כשרות בניו ממזרות שיעורים במסגרת מרכז הלכה והוראה עד מומחה עד פסול מורדת פוליגרף זכות עמידה בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התחייבות מופרזת התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה קבלת עדות בטלפון או סקייפ חיוב גבוה מסכום התביעה טענת אי הבנה בדיקות גנטיות חקירה וראיה ביוזמת בית הדין מדריך ממוני מעשי אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג חוות דעת לועדת שרים לחקיקה טוהר המידות

נזק לאחר שימוש במקרר ללא רשות

הרב אריאל בראלי ( ארץ חמדה גזית - שדרות)
משפחה מסוימת התארחה בשדרות במסגרת שבת הזדהות המאורגנת ע"י עמותה. המשפחה שוכנה בפנימיית הישיבה בחדר אשר היה בו מקרר השייך לאחד מבחורי הישיבה. הבחור לא ידע שהכניסו אורחים לחדרו והאורחים חשבו לתומם שהרשות לשימוש בחדר כוללת את המקרר. המקרר עבד עד סוף השבת, אולם, כאשר הבחור חזר לחדרו ביום ראשון הוא גילה שהמקרר אינו עובד. טכנאי שבדק את התקלה מצא שהמדחס התקלקל. הבחור תבע את העמותה לשלם עבור תיקון המדחס, והסכים לוותר על זכותו לתבוע את המשפחה. מסקנות בית הדין הן: 1. לא ניתן לחייב את הנתבעת מדין מזיק, כיון שהמדחס התקלקל עקב שימוש סביר. 2. לא ניתן לחייב את הנתבעת מדין גזלן, כיון שהמשפחה חשבה שהיא פועלת ברשות ואין דין גזלה בשוגג. 3. לא ניתן לחייב את הנתבעת מדין נהנה מרכוש חבירו כיון שחיוב כזה מותנה בנזק, וכאן לא היה נזק ישיר עקב השימוש.

עובדות וטענות

תיאור המקרה

משפחה מסוימת (להלן, המשפחה) התארחה בשדרות במסגרת שבת הזדהות המאורגנת ע"י עמותה מסוימת.

המשפחה שוכנה בפנימיית הישיבה בחדר אשר היה בו מקרר השייך לאחד מבחורי הישיבה.

הבחור לא ידע שהכניסו אורחים לחדרו והאורחים חשבו לתומם שהרשות לשימוש בחדר כוללת את המקרר. כאשר הבחור חזר לחדרו ביום ראשון הוא גילה שהמקרר אינו עובד. טכנאי שבדק את התקלה מצא שהמדחס התקלקל.

טענות התובע

התובע רוצה השתתפות במחיר תיקון המקרר על סך 1000 ₪. אפשרות אחת היא שימוש לא סביר במקרר, אפשר שאחד הילדים השאיר את המקרר פתוח וזה גרם לעבודה רציפה של המדחס.

בכל מקרה אין רשות שימוש במקרר פרטי לכן יש פה דין של שואל שלא מדעת החייב באונסים.

טענות הנתבע

נציג העמותה, טוען המקרר ישן ופשוט הגיע זמנו ללא קשר לשימוש בשבת.

 

בירור הדין

מי הנתבע?

התובע פנה לעמותה בתביעה לפיצוי, הוברר לתובע שיש לו אפשרות לתבוע את המשפחה ישירות. אולם התובע נעתר לבקשת העמותה וויתר על זכות התביעה מהמשפחה [יש כאן וויתור על אפשרות הודאת בעל דין - אפשר שהמשפחה הייתה מודה שהמקרר היה פתוח הרבה זמן וזה גרם לקלקול].

העמותה הסבירה לתובע שהמשפחה באה בהתנדבות לעיר ובמשך השבת נגרם למשפחה אי נעימות, לכן לעמותה חשוב להשתיק את התביעה על מנת לא ליצור אי נעימות נוספת. מנגד העמותה קיבלה על עצמה לשלם במקום המשפחה אם בית הדין יחייב. כלול בכך קבלה על עצמם שכל הטענות של העמותה הם רק בגדר ספק, שהרי הם לא פונים למשפחה וממילא אין להם אפשרות לטעון טענה ודאית. כל זה כלול בכלל ההסכמה[1] של העמותה לשלם במקום המשפחה.

חיוב מדין מזיק

לגופו של עניין, הטענה ששימוש לא אחראי במקרר מצד המשפחה גרם נזק, זו טענה קלושה. קשה לעלות על הדעת שהמקרר הושאר פתוח שעות ארוכות אנו עוסקים במשפחה מהיישוב, יותר מסתבר שסיבת התקלה היא כפי שאמר הטכנאי - מדחס ישן מתקלקל מאליו.

חיוב מדין גנב

חיוב גנבה קיים רק אם ישנו מעשה הוצאה מרשות הבעלים, כך למדנו במשנה בבבא קמא "היה מושכו ויוצא, ומת ברשות הבעלים, פטור"[2]. כאן לא נעשה מעשה הוצאה מרשות הבעלים, השימוש במקרר היה בתוך חדר הפנימייה.

חיוב מדין שואל שלא מדעת

אולם יש לדון מצד חיוב שואל שלא מדעת- גזלן הוא[3]. מצאנו דעה המחייבת שואל גם ללא מעשה קנין. נתיבות המשפט (שמ, ח) חידש: שואל מתחייב באחריות שמירה ברגע שהתחיל להשתמש בחפץ אף שהוא עדיין ברשות הבעלים. אם כך גם שואל שלא מדעת יתחייב כבר על ידי השימוש.

ומכאן שלמשפחה יש דין של שואל שלא מדעת החייב אף באונס, אף שאין הוצאה מבית הבעלים[4].

יש להביא בחשבון את הנסיבות: המשפחה חשבה בתום לב שהיא משתמשת ברשות במקרר לכן אין לה דין גזלן. אדם לא הופך לגזלן כאשר הוא חושב שיש לו רשות, ואין לו שום כוונת זדון להוציא את החפץ מיד הבעלים (קצות החושן שמח, ד: "בגניבה אינו מחייב בשוגג", עיין עוד נתיבות המשפט שמח, ט).

בנוסף ניתן לראות את גמר השימוש במקרר כמעשה החזרה של המקרר. יש עדות על כך שהמקרר היה תקין במשך השבת לכן נחשב הדבר להחזרה. ולמרות שלא היתה מודעות של הבעלים נחשב החזרה (רמ"א חו"מ רצב, א - שואל שלא מדעת שהחזיר את החפץ למקמו הראשון פטור).

לאור מה שהתבאר אין לנתבע מעמד של גזלן לכן הוא פטור מאחריות על הנזק למקרר.

חיוב על השימוש במקרר

יש לדון על תשלום דמי ההנאה מהמקרר. בדרך כלל גנב קונה את החפץ בקנייני גזילה לכן הוא פטור מתשלום עבור השימוש בנכס הגנוב. לעומת זאת אדם הנהנה מחפץ חבירו חייב לשלם לו שו"ע חו"מ שסג). עלות ההנאה היא: ההפרש בין חדר באכסניה ללא מקרר, לחדר עם מקרר, מדובר בסכום של כ- 20 ₪.

לא כל הנאה מחייבת תשלום לפעמים כופין על מידת סדום לכן "זה נהנה וזה לא חסר פטור" (פני יהושע בב"ק כ). השאלה האם ישנו חסרון כל שהוא למקרר, שהרי בתוספות (כתובות ל, ב)  מובא שניתן לחייב בגלל חסרון פחות משוה פרוטה ולגלגל בזכותו תשלום מלא של ההנאה (אצלנו 20 ₪).

החיסרון שנמצא במקרר לאחר השימוש הוא לכלוך. בנוסף יש לטעון שבחפץ חשמלי כל שימוש הגורם להפעלת המנוע גורר בלאי למנוע, הפעלה מחודשת הנגרמת על ידי פתיחת הדלת גורמת לתרמוסטט ולמנוע בלאי. דעת רוב הדיינים[5] לפטור משום שלכלוך אינו הוצאה כספית ואינו בגוף החפץ, וכן הבלאי למנוע, אינו משמעותי.

מסקנה

  1. העמותה בשם המשפחה פטורה מתשלום הנזק למדחס. 
  2. גם לגבי האוכל שהיה במקרר והתקלקל אין אחריות לעמותה על כך הם לא גרמו את הקלקול במדחס.

הרב אריאל בראלי


[1] התוקף לקבלה כזו ניתן לבאר מדין ערב - תמורת המחילה של התובע הם התחייבו לשלם. ניתן לבאר שאף ללא מחילת התובע ההסכמה הזו בפני בית דין היא המחייבת  כמו שאדם מקבל על עצמו לשלם אם חבירו ישבע.

[2] המשנה מחדשת שם: אם היה אדם נוסף אשר גרם לטעות ובגללו יצא החפץ מרשות הבעלים, המשלח חייב. וביאר התוספות: בשוגג יש שליח לדבר עבירה.

האם העמותה אשר הטעתה את המשפחה מתחייבת מדין שליח לדבר עבירה בטעות? כלומר, האם המשפחה מחייבת את העמותה שהרי פעלה בשליחותה?

מבירור שעשינו עולה שנציג העמותה לא אמר מפורש למשפחה שניתן להשתמש בכל החפצים המצויים בחדר. אם כך לא הייתה כאן הוראה מפורשת, העמותה יכולה לטעון כנגד המשפחה: הייתם צריכים להעלות בדעתכם שהמקרר פרטי, הרי אין זה שכיח שישיבה מעמידה מקרר בחדרי פנימייה.

[3] התובע אמר שאם היו מבקשים ממנו רשות הוא היה מסכים. הש"ך (חו"מ שנג, א) סובר שזה מספיק. כל מקרה שברור שהבעלים מרשים אין צורך לשאול אותם במפורש. נראה שכאן המצב מורכב. בימי החול התובע אינו מאפשר לכל התלמידים להשתמש במקרר שלו. אם כך לא ניתן לדבר על רשות ברורה כלפי כל אורח.

[4] ניתן לחייב מדין "שליחות יד" ואז אין צורך במעשה קנין אלא בשימוש בלבד. אומנם התנאי לכך הוא לתת למשפחה מעמד של שומר על המקרר. נחלקו הראשונים האם שומר מתחייב באחריות ללא מעשה קנין (שו"ע חו"מ רצא, ה)  מכל מקום אף למחייבים יש לפטור כאשר השימוש נעשה בשוגג כמבואר לקמן. יעוין בספר פתחי  חושן פרק ב ס"ק מט הדן בקבלת שמירה על חפצים המונחים בבית מושאל, לכולי עלמא.

[5] להסבר הפני יהושע לפטור זה נהנה וזה חסר משום כופין על מידת סדום ניתן לומר שחסרון, כל שהוא, גורם לכך שאין כאן מידת  סדום.