הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

חיי אדם גט מוטעה רועה זונות חברות השלטון המקומי שכנים עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה חזרה מהתחייבות חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית חוזים משפטי ארץ ביטול מכירה קרע הודאת בעל דין מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות האשה ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זיכיונות ורישיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר נשיאת אשה שניה השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי משפחה לימודי אזרחות עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה מזונות ומדור הילדים מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמניו חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה מעשי ידי אשתו תום לב פסולי דין גיור אתיקה משפטית עריכת דין אסמכתא חשבון בנק תנאים ממזרות שיעורי סולמות עד מומחה מרידה פוליגרף בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה פסיקת סעד שלא נתבע טענת אי הבנה בדיקות גנטיות מדריך ממוני מעשי בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג ייעוץ חקיקה סעד זמני כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית רמאות וגנבת דעת היתר נישואין מדינת הלכה ועד הבית הימורים יורד לאומנות חברו שיתוף נכסים שליחות גט ביטול קידושין מדור האשה קבלת עול מצוות חזרה מהודאה מקח טעות חלוקת רכוש שומת מטלטלים גביית חוב דיין יחיד שיערוך מזונות חזקת יהדות תקנת שו''ם כונס נכסים צו הרחקה שליחות דמי ערבות משפטי ארץ ה: בית הדין לממונות דינא דמלכותא דינא עוברת על דת כיעור שומת מקרקעין פסילת הרכב חוקי התורה מעשר כספים אורות החושן: עבודה וקבלנות צנעת הפרט הסכם קיבוצי צו הרחבה נאמנות באיסורים ניכור הורי עביד איניש דינא לנפשיה שוויה אנפשיה חתיכה דאיסורא

חלוקת דירה לא שוויונית בהתאם לרישום בטאבו / בית הדין תל אביב 1237444/3

הרב ישראל שחור, הרב דניאל כץ, הרב נפתלי הייזלר ( בית הדין הרבני האזורי תל אביב)
בני זווג התגרשו. דירתם היתה רשומה בטאבו בחלקים לא שוים, לטענת האשה משום שרוב הכסף הגיע ממשפחתה. בית הדין אישר שחלוקת הדירה תהיה לפי הרישום בטאבו.

 

ב"ה

תיק 1237444/3

 

 בבית הדין הרבני האזורי תל אביב יפו

לפני כבוד הדיינים:

הרב ישראל שחור, הרב דניאל כ"ץ, הרב נפתלי הייזלר

התובעת:

פלונית

(ע"י ב"כ עו"ד מגי הלפרין)

 

נגד

 

 

 

 

הנתבע:

פלוני

(ע"י ב"כ עו"ד אבי גפן)

 

           
 

הנדון: חלוקת דירה לפי רישום לא שוויוני על פי הסכם ממון שלא אושר כדין

פסק דין

הצדדים גרושים. בפני בית הדין בית הדין סיכומי הצדדים בעניין חלוקת הבית.

בהחלטה מיום י"ג באלול תש"פ (02/09/2020) נקבעו הנושאים שבמחלוקת:

  1. הדירה רשומה בטאבו 75 אחוזים על האשה עקב השקעה של אביה בקניית הדירה בסכום של כ-500,000 ₪ ועל כך אין חולק, ו-25 אחוזים על האיש. האיש יגיש סיכומי טענותיו העובדתיות, ההלכתיות והמשפטיות, מדוע לדעתו יש לשנות מהרישום בטאבו ולחלק את הדירה בשווה בתוך ארבעה עשר ימים, ולהעביר לתגובת האישה בתוך ארבעה עשר ימים נוספים לא כולל ימי החגים.
  2. בית הדין ממנה את השמאית הגברת לימור ינוקא לתת חוות דעת על שוויה של הדירה.                  על הצדדים לפנות אליה לאלתר בטלפון 052-3705808. העלות תחול על שני הצדדים בשווה, והצדדים מחוייבים לשתף פעולה עמה ככל שידרשו. מבוקש דו"ח שמאות עד סוף אוקטובר 2020.
  3. לאחר שבית הדין יתן החלטה בעניין חלקו של אחד בדירה יתבקש כל צד להשיב בתוך עשרה ימים האם ברצונו וביכולתו לרכוש את חלקו של הצד השני. במידה ותתקבל החלטה למכירת הדירה לצד ג', תינתן החלטה למינוי כונסי נכסים למכירת הדירה.
  4. באשר לדרישת האיש לדמי שימוש, האיש יגיש טענותיו בתוך ארבעה עשר ימים והאישה תגיב עליהם בתוך ארבעה עשר ימים נוספים לא כולל ימי החגים.

 עד כאן

טענות האיש

1.

2.

3.

4.

5.

6.

7.

דמי שימוש

האיש תובע את האישה לשלם לו 5,000 ₪ לחודש שכירות, מספטמבר 2019,                                   שכן היא גרה עם בן זוג בחלקו של האיש.

נוספו דברים בעניין המזונות, תינתן החלטה בנפרד.

טענות האישה

א.      האיש לא גילה את הרישום בשנת 2017 שכן הרישום נקבע כבר בהסכם הרכישה                                                עליו חתום האיש מיום 15/6/06.

  1. באותו יום נחתם אצל עו"ד ונוטריון הסכם חלוקת זכויות מפורט הכולל פרטים רבים                                 מלבד עניין זה, ובו נכתבה החלוקה הנ"ל.
  2. חלוקת התשלומים נעשתה על הדירה נעשתה כך:

1.

2.

3.

4.

(הערת בית הדין: לא ברור כיצד נעשה החישוב.)

  1. האישה מכחישה שהיו שיפוצים במהלך השנים.
  2. לגבי התנהגותו של האיש, האישה מציינת שהיא תפסה אותו בקשר עם אישה זרה.

כך גם צוין שיש גם לדון בכתובה.

דמי שימוש

לעניין זה טוענת האישה שבין הצדדים נחתם הסכם ב-6/11/16 כשהאיש עזב את הבית ונקבע שהאישה תמשיך לגור בבית עם הבנות ותהיה חלוקת התשלומים על המשכנתא, לא נרשם דבר מעבר לכך. אילו האישה הייתה יודעת שיהיו עוד תשלומים מעבר לזה, לא הייתה נשארת בדירה.

כמו כן מכחישה שיש לה בן זוג, לטענתה, היא גרה עם הבנות וכן שיש לה זכות כגרושה             לגור עם בן זוג (לא ברור מהדברים שלפנינו מה קורה בפועל).

בנוסף היות והוא עזב מרצונו וללא סיבה אין לו זכות לתבוע דמי שימוש. ויותר מכך מטרתו      בעזיבה הייתה לגור עם אישה אחרת.

מתחילת הדרך, האישה מציעה לו למכור לה את חלקו. דבר זה גם נקבע בהסכם ביניהם שמי מהצדדים שרוצה בכך יכול לקנות והשני חייב לשתף פעולה עם המכירה.

העובדה שהאיש עיכב את המכר אינה מזכה אותו בדמי שימוש.

אין גם צורך בהטלת דמי שימוש על האישה בכדי לזרז אותה לפנות את הבית, שכן האשה                    רוצה לקנות את הבית והאיש הוא זה שטעון זירוז.

תגובת האיש

לדבריו ערכה של הדירה ביום הקנייה היה 1,340,550 ₪.

הייתה גם השקעה בכניסה לדירה בסכום של 300,000 ₪.

הצדדים שילמו על הדירה 1,106,870 ₪ שהם 69% משוויה כולל השיפוצים.

האב שילם רק 497,680 ₪. אין סכום זה מצדיק העברת רבע מהדירה לאשה.

גם סכום זה היה מתנה.

חוזה הרכישה אינו הסכם ממון והוא אינו גובר על חוק יחסי ממון המחייב                                         חלוקה שווה של נכס בתקופת הנישואין.

המסמך הנוטריוני שנערך והוצג לראשונה בסיכומים, מסמך זה אינו חוקי                                               שכן רק שופט או דיין יכול לאשר הסכם לזוג נשוי.

כך גם לא הוצג כל הסכם הלוואה בין האב לבתו, הכספים הם מתנה.

אחרי שהוא חוזר באריכות על הנאמר לעיל נוספה עוד טענה, שבהסכם שהוצג רשום                        שהבעל ישלם על חלקו שהוא 25% בדירה בכך שהוא ישא במשכנתא ובאחזקת הדירה.

והוא מפרש שכונת הדברים שהחלק שלו בדירה יהיה בסוף 50%.

דמי שימוש:

האישה הוציאה צו הרחקה לאיש ועל כן הוא יצא מהדירה שלא מרצונו.                                                האישה היא זו שמעכבת את פירוק הבית.

דיון והכרעה:

שאלת היסוד העומדת לפנינו היא כיצד להתייחס לרישום בטאבו.

במקרה דנן הדירה רשומה בטאבו בחלקים שאינם שווים. וזאת עקב כך שמשפחת האישה                        נתנה סכום כסף משמעותי ששימש לרכישה, הדברים גובו גם בהסכם שאושר על ידי נוטריון,                 אם כי לטענת האיש ההסכם מזויף, וגם אם הוא לא מזויף הוא חסר תוקף משפטי,                               היות וזה הסכם ממון לאחר הנישואין.

רישום לא שוויוני על פי ההלכה ועל פי החוק

עניין הרישום בטאבו עומד על שולחנם של בתי הדין ובתי המשפט. בדרך כלל השאלה עולה במקרה הפוך בו הרישום בטאבו אינו משקף את השקעות הצדדים בדירה. וגם אז אפשר לקבוע בבירור שכבר נתקבע מנהג בתי הדין שהרישום קובע אפילו כאשר הוא אינו תואם את השקעות הצדדים.

בפסקי הדין העוסקים בנושא נידונה השאלה האם הטאבו מהווה ראיה בלבד על החלקים           בשותפות או אף מהווה קניין של ממש. ואין כאן עת היאסף המקנה.

בוודאי יש ללכת אחרי הרישום ברישום שלפנינו המשקף השקעה לא שוויונית ברכישת הדירה כפי שעולה מהנתונים במקרה דנן.

השקעת אבי האישה בסכום של כ- 500,000 ₪ מהווה כשליש גם לפי השווי שמציג האיש,             ללא הוכחות, הכולל שיפוצים בכניסה לדירה כ-1,600,000 ₪. ויותר משליש משווי הדירה            לפי ערך הקנייה הבסיסי.

חוק יחסי ממון מול רישום לא שוויוני

האיש טוען שחוק יחסי ממון מחייב שלא להתייחס לרישום לא שוויוני כאשר הנכס נקנה לאחר הנישואין.

נכון הוא שהחוק גובר על הרישום, ואף נטיית בית המשפט היא להרחיב את החוק גם לנכסים הרשומים על שם צד אחד ומלפני הנישואין בתנאים מסוימים.

הסכם ממון שחלו ליקויים באישורו

אולם במקרה דנן הוסכם בכתב שיהיה רישום לא שוויוני והנכס לא יאוזן במקרה של גירושין.

אמנם ההסכם לא אושר בבית המשפט כי אם על ידי נוטריון והחוק דורש אישור הסכם לאחר הנישואין רק בבית המשפט למשפחה או בבית הדין הרבני.

כך גם נטענות כנגדו מצד האיש טענות זיוף. לעניין זה לא נתייחס שכן לפנינו מסמך נוטריוני.

לעניין זה יש לומר שהפסיקה המקובלת כיום היא שיש תוקף גם להסכם שיש ליקויים בהליך האישור כאשר יש נימוקים של ממש לתת לו תוקף.

על כך הרחיב בארוכה בית הדין בירושלים (תיק ‏1203515/5) בהרכב הרה"ג הרב יצחק אושינסקי – אב"ד, הרב מאיר קאהן, הרב יעקב מ' שטיינהויז ונביא חלק מדבריהם.

ראשית הם מציינים לפסק דין של בית הדין הגדול , (תיק 1-28-5037) מיום ח' בשבט תשס"ו (6.2.06). שבו נחלקו הגר"ח איזירר זצ"ל שנטה לאשר הסכם כזה ויבלח"א הגר"ש דיכובסקי שליט"א שלא נתן תוקף להסכם שלא אושר כדין. אף שלכאורה הדבר שנוי במחלוקת הרי שהם נוטים ללכת בדרך שסלל הגר"ח איזירר במקרה שלהם. ואף אנן בדידן לפחות במקרה בו אנו עוסקים שהרישום בטאבו הוא על פי ההסכם נראה בבירור שממה נפשך יש לתת לכך את התוקף המחייב גם אם נמצא לנכון שההסכם אינו בעל תוקף. 

בנוסף בעניין פסיקת בתי המשפט צוינה על ידם פסיקה משפטית עניפה נביא מעט מן הדברים:

נצטט אף מתוך החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים          (עמ"ש 40275-10-17 י' ואח' נ' י'):

37. בשורה של פסקי דין נקבע כי הסכם ממון אשר לא קיבל את אישור הערכאה המוסמכת, הינו חסר תוקף (ע"א 169/83 יונה (שרעבי) שי נ' ששון (שרעבי) שי, ל"ט (3) 776 [פורסם בנבו] (28.10.1985).

אלא שעם השנים הובעה עמדה אחרת לפיה גם הסכם שלא אושר עשוי להיחשב כתקף (בע"מ 4547/06 פלוני נ' פלוני [פורסם בנבו] (11.6.2006)), אך זאת רק כאשר עיקרון תום הלב וטעמי מניעות מחייבים זאת. כך למשל, מקום בו ערכו בני הזוג הסכם ממון שלא אושר, אך מאז חתימתו הם נהגו בהתאם לכללים הכתובים בו.

וכן צויינו שם פסיקות נוספות.

לאלה יש להוסיף גם דברים שכתב כב' השופט פליקס גורודצקי, בית המשפט למשפחה בירושלים בתיק 417-11-15 מיום 19/2/2017 סעיף 34:

 בבע"מ 74681/11 מיום 03.07.12 קבע כבוד השופט הנדל אגב אזכור ע"א 169/83 יונה (שרעבי) שי נ' ששון (שרעבי) שי, פ"ד לט(3) 776) ובג"ץ 10605/02 יפה גמליאל נ' בית הדין הרבני הגדול, פ"ד נח (2) 529 (להלן: עניין גמליאל) כי:

"... אכן, ההסכם בין הצדדים אינו עונה על דרישות הסכם ממון על פי חוק יחסי ממון מהטעם שלא אושר על ידי בית המשפט (ראו סעיף 2 לחוק יחסי ממון). אולם, ההסכם הכתוב עונה על דרישות הוראת סעיף 5(א)(3) סיפא לחוק יחסי ממון. סעיף זה שעניינו הסדר איזון המשאבים קובע כי "עם התרת הנישואין או עם פקיעת הנישואין עקב מותו של בן זוג זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שווים של כלל נכסי בני הזוג, למעט... נכסים שבני הזוג הסכימו בכתב ששווים לא יאוזן ביניהם". ודוק; "הסכימו בכתב" ולאו דווקא "בהסכם ממון" (ראו עניין גמליאל לעיל). יוצא כי הגם שכאמור אין בפנינו הסכם ממון על פי חוק יחסי ממון, חוק אחרון זה חל על המקרה לרבות על תוקפו של הסכם בכתב שנערך בין הצדדים. על כן, יחול בעניינם של בני הזוג הסדר

הרי שהפסיקה הרווחת כיום היא שיש תוקף להסכם ממון מסוג זה גם כאשר הוא לא עבר תהליך אישור מלא.

כאשר הרישום בטאבו תואם השקעה ומצורף לו הסכם בכתב מאושר על ידי נוטריון, הרי שאין לפקפק בכך שרישום זה משקף חלוקה נכונה וצודקת לעת הגירושין.

באשר לשיפוצים שנערכו לא הובאו כל הוכחות לכך, ובכל מקרה יש יסוד בהלכה ובחוק לכך ששיפוצים אלו שהשביחו נכס משותף, אף אם לא בחלקים שווים, לא ישנו מהותית את דרך החלוקה.

חלוקה צודקת

בנוסף יש בהחלט מקום להפעלת סעיף 8 (2) המאפשר חלוקה שאינה שוויונית, במקרה בו                   בית הדין סבור שיש הצדקה לכך, היות וההשקעה לא הייתה שווה מלכתחילה נראה שיש               בהחלט מקום לחלוקה לפי הרישום בטאבו.

דמי שימוש

לעניין דמי שימוש במקרה זה בו האישה מתחילת הדרך חפצה בקניית הבית, והצהירה על כוונתה זו באופן עקבי, והקנייה התעכבה אך ורק בגלל תביעתו של האיש לשנות את החלוקה מהרישום בטאבו, אין מקום להפסידה על עיכוב זה שנגרם שלא באשמתה, ויש לאפשר לה השלמת הקנייה. אם יתברר שאין בכוונתה לקנות את הבית בפועל בית הדין ישקול זאת בשנית.

סיכום

1.      חלוקת הדירה המשותפת תהיה לפי הרישום בטאבו 75% לאשה ו-25% לאיש.

2.      האישה אינה חייבת בדמי שימוש, ככל שתסדיר את עניין קניית הדירה מהאיש בהקדם,  בכפוף שלא יהיו עיכובים נוספים מצד האיש, משפטיים או אחרים.

ניתן לפרסם לאחר השמטת פרטים מזהים.

ניתן ביום י"ח במרחשון התשפ"ב (24/10/2021).

 

 

 

 

הרב ישראל שחור

הרב דניאל כ"ץ

הרב נפתלי הייזלר

 

 

עותק זה עשוי להכיל שינויי ותיקוני עריכה