הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

ערבות הדדית חיי אדם עני המהפך בחררה דיני חברות סמכות השלטון המקומי שכנים דיני עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה דינא דמלכותא - דינא חזרה מהתחייבות דיני חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי על האתיקה הצבאית הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית התמודדות עם כשלים חוזים משפטי ארץ מבוא לאתיקה צבאית גבורה מצור פדיון שבויים משמעת מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל כופים על מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר דבר האבד גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה דיני ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זכיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בן המצר - בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר לשאת אשה שניה (מאה רבנים) השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי דיני משפחה לימודי אזרחות בתי הדין הרבניים עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה חוזה לטובת צד שלישי מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמני הקדש חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה משפטי ארץ ד - חוזים ודיניהם תום לב פסולי דין ערך זכויות עתידיות גיור משומדים זכרון דברים עריכת דין אסמכתא חשבון בנק נאמנות אב על כשרות בניו ממזרות שיעורים במסגרת מרכז הלכה והוראה עד מומחה עד פסול מורדת פוליגרף זכות עמידה בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התחייבות מופרזת התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה קבלת עדות בטלפון או סקייפ חיוב גבוה מסכום התביעה טענת אי הבנה בדיקות גנטיות חקירה וראיה ביוזמת בית הדין מדריך ממוני מעשי אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג

סקירת פס"ד: פיצול בתיווך משפחתי / ארץ חמדה גזית 73131

הרב שמואל פולצ'ק
בעניין המעמד ההלכתי של חוק התיווך במקרקעין המחייב הסכם תיווך מפורט בכתב, אוזכרו פסקי דין קודמים של בית הדין, בהם נקבע שהחוק תקף הלכתית על פי הכלל "דינא דמלכותא דינא", כי יש בו כדי למנוע סכסוכים הנובעים מאי הבנה. אולם במקרים בהם ברור שהצדדים ידעו שלמתווך יש ציפייה לשכר, אין להחיל את החוק, כי החלה כזו תפגע בהגינות ובצדק ללא טעם ברור.

תיווך שלא בהסכמה

בית דין חייב אדם שרכש עסק ללא הסכם תיווך כתוב לשלם את דמי התיווך אך פטר אותו מתשלום על תיווך שכירות נלווית  

שמואל פולצ'ק

בעסקי תיווך נוצרות לעתים קרובות אי הבנות, הגורמות לסכסוכים כספיים, כפי שמודגם בתביעה שהוגשה לבית הדין של ארץ חמדה גזית ברמת גן (תיק מס' 73131, בפני הדיינים: הרב שלמה אישון, אב"ד; הרב אהרן כץ, הרב סיני לוי).

התובע הוא בעל משרד תיווך. עובד המשרד, שהוא קרוב משפחה של הנתבע, סיפר לנתבע על בעל אולם אירועים המחפש קונה לעסק שלו. בהמשך המשא והמתן לרכישת העסק היה מעורב גם התובע עצמו, ובסופו של דבר רכש הנתבע את העסק, ב-1,000,000₪.

כיון שהאולם עצמו היה מושכר למוכר, היה צורך בהסכמת המשכיר להעברתו לרשות הנתבע, והתובע פעל להשגת הסכמתו זו. הנתבע שכר את האולם מהמשכיר ב-22,000$ לחודש לשנתיים עם אופציה להארכה.

כעת תבע התובע מהנתבע לשלם לו דמי תיווך, בסך 100,000₪ שהם 10% ממחיר המוניטין של העסק, ועוד 44,000$ שהם מחיר של חודשיים שכירות האולם מבעל המבנה – חודש אחד לכל שנה.

הנתבע טען כי הוא לא הבין שמדובר בתיווך בשכר, וחשב שקרוב משפחתו מסייע לו בחינם. מה גם שלא נחתם הסכם תיווך ולפי חוק התיווך במקרקעין אין חיוב לשלם. ובכל אופן, עיקר התיווך היה ביחס לרכישת העסק, ולא ביחס לשכירות המבנה.

תיווך ללא הסכם בהלכה

בית הדין קבע כי ככלל ע"פ ההלכה אין צורך בהסכם כדי לחייב בדמי תיווך. בהעדר הסכם מפורש, יש שני טעמים לחיוב לשלם למתווך (ע"פ שו"ת הרשב"א ח"ד סי' קכה): האחד – כאשר נהוג לשלם ולא הוסכם אחרת בפירוש, הרי זה כאילו הסכימו לשלם, דהיינו חוזה מכללא. והשני – אין זה הוגן שאדם יעבוד וחברו ייהנה מכך בלי לשלם לו על עבודתו. טעם זה נקרא "דין נהנה" (ובלשון המשפט הישראלי המודרני: עשיית עושר ולא במשפט).

כך פסק גם הרמ"א (חושן משפט סי' רמו וסי' רסד), וכך גם הכרעת האחרונים (למשל: פתחי חושן שכירות ח, לא) שמי שנהנה עקב עבודת חברו חייב לשלם לו. אלא אם כן, מדובר בדבר שנהוג לא לשלם עליו, או שהעובד אמר בפירוש שהוא עושה זאת ללא בקשה לתמורה, או שידוע שהפעולה נעשתה עבור העושה עצמו בלבד, שלא על מנת לגבות תשלום מהנהנה.

בעניין המעמד ההלכתי של חוק התיווך במקרקעין המחייב הסכם תיווך מפורט בכתב, אוזכרו פסקי דין קודמים של בית הדין, בהם נקבע שהחוק תקף הלכתית על פי הכלל "דינא דמלכותא דינא", כי יש בו כדי למנוע סכסוכים הנובעים מאי הבנה. אולם במקרים בהם ברור שהצדדים ידעו שלמתווך יש ציפייה לשכר, אין להחיל את החוק, כי החלה כזו תפגע בהגינות ובצדק ללא טעם ברור.

הבחנה בין מוניטין ושכירות המבנה

בענייננו, בית הדין קבע שהמוניטין, קשורים לשם האולם וחוג לקוחותיו, ולא דווקא למבנה זה או אחר, שהרי ניתן להעביר את פעילות העסק גם למבנה סמוך אחר. לפיכך, על המוניטין לא חלות דרישות חוק התיווך במקרקעין. ועוד, הנתבע היה צריך להבין מהנסיבות שבהם ההצעה הגיעה אליו שהוא יצטרך לשלם דמי תיווך על העסק.

לעומת זאת, ביחס לשכירות המבנה, מדובר במקרקעין שחוק התיווך חל עליהם, והנתבע לא היה צריך להבין מהנסיבות שהוא יצטרך לשלם על כך. על כן בית הדין חייב את הנתבע בדמי תיווך על המוניטין ולא על השכירות.

אך מכיון שהתובע לא הוכיח שנהוג לשלם 10% בתיווך עסקי, בית הדין חייב את הנתבע לשלם דמי תיווך בסך 50,000₪ שהם 5% מהמחיר ששולם על המוניטין.

 

פורסם במוסף צדק של מקור ראשון