הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

ערבות הדדית חיי אדם עני המהפך בחררה דיני חברות סמכות השלטון המקומי שכנים דיני עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה דינא דמלכותא - דינא חזרה מהתחייבות דיני חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי על האתיקה הצבאית הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית התמודדות עם כשלים חוזים משפטי ארץ מבוא לאתיקה צבאית גבורה מצור פדיון שבויים משמעת מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל כופים על מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר דבר האבד גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה דיני ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זכיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בן המצר - בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר לשאת אשה שניה (מאה רבנים) השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי דיני משפחה לימודי אזרחות בתי הדין הרבניים עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה חוזה לטובת צד שלישי מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמני הקדש חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה משפטי ארץ ד - חוזים ודיניהם תום לב פסולי דין ערך זכויות עתידיות גיור משומדים זכרון דברים עריכת דין אסמכתא חשבון בנק נאמנות אב על כשרות בניו ממזרות שיעורים במסגרת מרכז הלכה והוראה עד מומחה עד פסול מורדת פוליגרף זכות עמידה בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התחייבות מופרזת התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה קבלת עדות בטלפון או סקייפ חיוב גבוה מסכום התביעה טענת אי הבנה בדיקות גנטיות חקירה וראיה ביוזמת בית הדין מדריך ממוני מעשי אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג חוות דעת לועדת שרים לחקיקה טוהר המידות

הפרשי שכר מורה בחינוך מיוחד / ארץ חמדה גזית 73076

הרב יעקב אריאל, הרב שלמה אישון, הרב אהרן כץ ( ארץ חמדה גזית - רמת גן)
בית הדין של ארץ חמדה גזית ברמת גן דחה תביעה לתשלום מיליון וחצי ש"ח עבור זכויות עובד שיצא לפנסיה מוקדמת

ד' באדר ב' תשע"ד

‏6 במרץ 2014

תיק מס' 73076

פסק דין ביניים

בעניין שבין

התובע

עובד

 

לבין

הנתבעת

עמותת בית ספר תיכון

 

א.    רקע

התובע הינו בעל תואר שני בחינוך מיוחד, בעל רישיון לעסוק בהוראה, ועוסק בהוראה מזה שנים רבות. הנתבעת היא בית ספר.

התובע הועסק בבית הספר במשך כ13 שנים בתפקידים שונים, בין היתר כמורה מחנך לתלמידים המוגדרים כתלמידים עם צרכים מיוחדים. הנתבעת ביקשה לסיים את עבודתו של התובע, והצדדים קיימו משא ומתן לקראת פרישה.

עניינה של התביעה היא דרישת התובע לתשלום הפרשי שכר עבור שנות עבודתו. לטענתו, לא שולמו לו זכויות שונות להן הוא זכאי בדין.

הנתבעת סבורה שבמהלך השנים שולמו לתובע כל זכויותיו. כעת היא נכונה לשלם לו פיצויי פיטורין, אך אינה מעוניינת לשלם לו מעבר לחובתה על פי דין.

זהו עיקרו של הסכסוך.

כתב התביעה הוגש לבית הדין ארץ חמדה גזית בבית הדין ברמת גן ביום י' באדר תשע"ג. התובע מיוצג על ידי ב"כ עו"ד א'.

הצדדים חתמו על הסכם בוררות המסמיך את בית הדין להכריע בסכסוך.

במהלך הבוררות, הסתייע בית הדין בחוו"ד מומחה שכר. לצדדים ניתנה האפשרות לחקור את המומחה.

ב.     טענות התובע ותביעותיו.

לטענת באת כוחו של המורה מדובר במורה מוערך ביותר בין תלמידיו ובקרב הורי התלמידים וגם בקרב המורים האחרים בבית הספר, אדם אשר הקדיש את רוב שנותיו להוראה, במיוחד להוראה לתלמידים עם צרכים מיוחדים כדי שאלו יוכלו להשתלב במעגל החברה הישראלית בלימודים ובעבודה. לאחרונה נדרש המורה לסיים את עבודתו בבית הספר ולפרוש לגמלאות למרות שעדיין לא הגיע לגיל פרישה. 

לטענת באת כוחו של התובע, במקביל לניהול המשא ומתן על פרישתו של התובע מעבודתו נעשתה על ידו (ובעזרת ב"כ) בדיקה, ואז נתחוור לתובע שמגיעים לו כספים רבים נוספים עבור 13 השנים בהם הוא מלמד בבית הספר. רכיבים מסוימים כתובים לטענת ב"כ התובע בתלושים אך לא שולמו בגינם כספים. בנוסף, יש מרכיבי שכר עבורם מגיע לתובע תשלומים ואלה מעולם לא שולמו לתובע.

התובעת מפנה את בית הדין למפורסם באתר האינטרנט של בית הספר בה מצוינת העובדה שחלק מתלמידי בית הספר הופנו על ידי וועדת ההשמה המקצועית של משרד החינוך על פי חוק החינוך מיוחד התשמ"ח 1988.

עוד מציינת ב"כ התובע כי המוסד מתוקצב מתוך תקציב החינוך המיוחד הכולל בישראל בשני מסלולים: א. תקציב תכנית שילוב ב. תקציב 07 לתלמידים זכאים ככל מוסדות החינוך בישראל בהתאם לחוק חינוך מיוחד. ב"כ של התובע מפנה את בית הדין למכתבה החשוב של הגב' רעיה לוי – גודמן שהיא מנהלת האגף לחינוך מיוחד, מכתב מיום 29.11.12. מסקנת ב"כ התובע מן המכתב היא שהעובדה שהתובע היה מורה בבית ספר שבו יש ללא ספק תלמידים עם צרכים מיוחדים והעובדה שהתובע הוא בעל תואר בחינוך מיוחד צריכה לזכות אותו בגמול המיוחד המשולם למורי החינוך המיוחד.

בלשון באת כוחו של התובע: "ראוי לציין כי לעניין רכיב של גמול חינוך מיוחד זכאי [התובע] בדין ומעולם לא קיבל כספים בגין רכיב זה - נטען באופן תמוה ביותר (ההדגשות הללו של בית הדין ) במכתב בא כח בית הספר מיום 21.10.12 כי מרשך אינו זכאי לגמול זה שמרשתי אינה מוכרת כבית ספר מיוחד." (ההדגשה זו במקור). הדבר נראה בעיני באת כח התובע כדבר שאינו מתקבל על הדעת לאור כל המחקר שביצעה באתרי האינטרנט של בית הספר ולאור העובדה שמשרד החינוך אישר בכתב שבית הספר אכן מפוקח על ידי מפקחים של החינוך המיוחד בצד הפיקוח הרגיל של משרד החינוך ושבית הספר מקבל תקציבים עבור ילדים שעברו וועדות השמה והוכרזו כתלמידי החינוך המיוחד. לטענתה, לא יעלה על הדעת שבמקרה זה המורה המלמד אותם ושהנו בעל תואר שני בחינוך מיוחד שלא יקבל גמול חינוך מיוחד. כך לדעתה של ב"כ התובע מחייב ההיגיון הפשוט.

התובעת מפנה את בית הדין למכתבה של הגב' ס. ה. לתנאי העסקה של [התובע] המציין את תנאי השכר להם זכאי הפונה לקבל, כולל העובדה שהוא מאושר לקבלת גמול חינוך מיוחד. מכתב זה מוכיח לטענתה על העוול המחלט באי תשלום גמול חינוך מיוחד המגיע כידוע לבעל תואר בחינוך מיוחד ואשר שיעורו  - תוספת של 14% . 

 ב"כ של התובע מפנה את בית הדין למכתבו של מנהל בית הספר, שכתב לתובע: "שמחתי מאד על היענותך להיות שותף עמנו כיועץ פדגוגי טיפולי, יש עמנו מספר מחנכים הזקוקים לליווי ותמיכה, הן ברעיונות מול תלמידיהם והן בקשייהם האישיים בעקבות העבודה הרגשית המורכבת עם התלמידים. לשלשה רמי"ם כאלה אתה תתלווה באופן אישי. נשבץ שעה שבועית במערכת לכל מחנך שבה תדריך אותו בצורה פרטנית". מסקנתה של באת כח התובע היא שמעמדו של התובע הוא כיועץ אשר זכאי לגמול מיוחד כיועץ.

הנושא השלישי החשוב שעלה בכתב התביעה הוא בקשה לגמול עבור קידום בותק, כך נטען בכתב התביעה. טענה זו מבוססת על חוזר מנכ"ל משרד החינוך הקובע: "הוותק המוכר לצורך תשלום השכר יקודם ביישובים שבאזור עדיפות לאומית א' ב4 שנים. הוא ישולם במשכורת כתוספת נפרדת ... לעובדי ההוראה והחינוך בשנות הוותק ה33-36 יקודם הוותק בשיעור השווה להפרש בין השכר המשולב של שנת הוותק ה35 לשכר שנת הוותק ה36 כפול מספר שנות הקידום. (ס.1 4 לחוזר תשס"ז /1 18.5 תמריצים לעובדי הוראה)." מסכמת כב' עורכת הדין: "תמצי לומר [התובע] זכאי לתשלום חודשי כתוספת נפרדת בגין האמור לעיל ואף מצוין כיצד מבצעים את החישוב. ודוק, בבדיקת תלושי השכר לא נמצא כל תשלום בגין תמריץ זה!!! כך ולא אחרת". באת כח התובע מציינת שרק חשב יוכל לבצע את החשבון הנ"ל.

בעניין קרנות השתלמות, באת כח התובע שואלת מה עשה בית הספר בכספי המורה אשר בתלוש משכורתו דווח כי הופרשו לקרנות ההשתלמות כאשר בפועל לא מעברים הכספים לקרנות.

ועל כן בסעיף הסעדים מבקשת באת כח התובע מעבר לסעד המרכזי למנות חשב שכר שיבדוק את תלושי השכר ויחשב האם נפגע שכרו במשך שנות עבודתו בבית הספר להורות על תשלום 14% תוספת לשכרו בכל שנות עבודתו, זאת בנוסף לגמול ייעוץ ולדמי קידום הוותק המגיעים למורים באזורי תעסוקה מועדפים. כמו כן מבוקש מבית הדין להורות לבית הספר להפריש חלק כמעסיק בקרנות להן זכאי העובד להעביר את הכספים לתקופות בהן לא הופרשו הכספים ולהמציא אישור בכתב על העברת הכספים. כמו כן עוסק כתב התביעה בתנאי הפרישה הראויים לדעת התובעים למורה שפרש בסכמה בין הצדדים מן ההוראה בבית ספר.

בכתבי הסיכום של הטענות קובעת באת כוחו של התובע את סכומי הכספים שהושמטו ממשכורתו ואת הכספים המגיעים לו בדין לקראת פרישתו מן בית הספר לפי הפרוט הבא:

בגין גמול חינוך מיוחד                265,628.36 ₪

בגין הפרשי גמול הוותק              4,908 ₪.

גמול מענקי יובל - לא משוערך (מצוין אתר האינטרנט לבדיקת סכום הזכאות)

בגין גמול חינוך                          4,718.70 ₪

בגין גמול ייעוץ הדרכה               6,874 ₪

בגין תוספת שחיקה                    5,472.60 ₪

בגין תוספת 2008                        4,635 ₪

בגין תוספת 2011                        802 ₪.

בגין גמול הכנה לבגרות               30,304.80 ₪ 

בגין ימי הבראה                         28,837 ₪ 

בגין כפל תואר                           187,668 ₪ 

בגין ליווי טיולים לא משוערך (מצוין אתר האינטרנט לבדיקת הסכום הנאות)

בגין השתתפות בהתקנת טלפון    2,749 ₪

בגין אחזקת הטלפון ושיחות        6,847.60 ₪

בגין משכורות חייבות                 29,862 ₪

בגין הורדות בשכר חינוך                        5,226 ₪

בגין הורדה ל100% שעות                        2,271.50 ₪

בגין פדיון ימי מחלה                   189,612 ₪

בגין פיצויי פיטורים                   316,213 ₪

בגין דמי הסתגלות                      158,106.60 ₪ 

בגין מענק פרישה                       158,106.60 ₪

סך כל התביעות                                      1,408,842.26 ₪

במילים : מליון ארבע מאות ושמונה אלף שמונה מאות וארבעים ושתים שקלים. 

הסכום הזה כאמור אינו כולל מענקי יובל וגמול ליווי טיולים. בנושאים אלה מתבקש כב' בית הדין לפנות לאתרי האינטרנט שכתובתם נמסרה בכתב התביעה לשערך את הסכומים המגיעים ולכוללם בפסק הדין.

להלן, נפרט עוד את טענות ב"כ התובע, בעניין חוו"ד שהוגשה.

 

ג.      טענות הנתבעת 

לטענת הנתבעת עד לשנת תשע"א עבד התובע כמחנך אצל הנתבעת. לטענתה, לאור הישגים נמוכים בהשוואה למחנכים מקבילים וגם לאור דבריו שהוא עייף מהמרדף אחר התלמידים, הוצע לתובע לסייע בליווי מחנכים חדשים באופן מקצועי ובצורה מסודרת.

לטענת בית הספר הניסיון הזה לא צלח ובית הספר נשאר עם עובד שכמעט אינו תורם למערכת.

לטענת בית הספר המורה לא היה יעיל כבר בתחילת דרכו בבית הספר, וכבר בסוף שנת תשס"א המחנך פוטר מעבודתו בגלל לחץ ההורים, אך לבסוף הושאר  לשנת ניסיון נוספת.

במהלך שנת תשע"ב הוצע למורה לצאת לפרישה ולהגדיל את סכום הפיצויים בשנה נוספת, אך העובד בחר להגיש תביעות נוספות שהכשילו את המשא ומתן בין הצדדים .

לעניין גופן של התביעות, טוענת הנתבעת כי היא אינה מוגדרת כמסגרת חינוך מיוחד, ומצרפת חומר התומך בעמדה זו.

כמו כן מציינת הנתבעת כי כל התשלומים הנדרשים הופרשו או לחילופין נמצאים בהסדר חובות עם הגורמים הזכאים, והכוונה לקרנות הפנסיה וההשתלמות.

לעניין פיצויי הפיטורין הנתבעת מבקשת לשלם פיצויים כחוק ואינה מחויבת לפיצויים שנתנו גופים אחרים שמעמדם שונה.

הנתבעת  הגישה לבית הדין מסמך מחודש סיון תשס"א (07.06.2001) שכותרתו פיטורי [התובע]. המסמך החתום על ידי כמעט כל הורי תלמידי הכיתה (למעט שניים עמם לא נוצר קשר). למכתב זה צורפה בקשת בית הספר מיו"ר האיגוד המקצועי לשנת ניסיון נוספת המכתב מחודש יולי 2001.

כמו כן הגישה הנתבעת מסמך המורה בבירור שכל הכיתות בבית הספר מסווגות ככיתות רגילות שמספר תלמידיהן קטן (114 תלמידים בשמונה כיתות). 

ד.     בית הדין לא מכריע בדבר תפקודו של התובע

נקדים ונאמר אין בדעתנו כלל להכנס בפסק הדין לשאלת תפקודו של התובע, האם מדובר במורה מעולה שהנתבעת מסיבות כאלו או אחרות שינתה באחד הימים את יחסה אליו כפי שטוענת באת כח התובע, או כטענת הנתבעת, מדובר במורה שכבר מתחילת עבודתו במוסד היה מורה פחות מוצלח שהנתבעת נגררה בהעסקתו שנים רבות עד שאין לה ברירה אלא להפסיק להעסיקו משום שאינו תורם כמעט דבר למערכת. מחלוקת זו אינה רלוונטית כלל לנושאים שהובאו בפני בית הדין להכרעה. אין לבית הדין כל עניין להכריע בהם, מה גם שאין לבית הדין כל כלים להחליט בהם, שכן אלה נתונים שכשהיו רלוונטיים היו צריכים לבא לוועדות מקצועיות של משרד החינוך שהיה אמור לטפל בהם.

מן הטעם הזה כתבנו בפסק דין ביניים שהוצאנו ביום י"ב בסיון תשע"ג בתגובה למכתב הנתבעים בסעיף ב' להחלטתנו "בית הדין אינו מהווה תחליף לעבודת הוועדות המקצועיות של משרד החינוך, ואינו יכול לתת הוראה או להסכים לפיטוריו של מורה. נושא זה נתון לסמכותם הבלעדית של הגורמים המוסמכים במשרד החינוך".

כאמור שאלת איכות ההוראה של התובע אינו מעניינו של בית הדין, גם אינו נצרך לנושאים שהעלו בפני בית הדין ואין בדעתנו לחוות עליהם כל דעה.

למרות הדברים הללו מבקש בית הדין לומר לפני כל הדיון בסוגיות שעלו בפניו.

אין לנו ספק שמדובר באדם מיוחד שבחר להקדיש את כוחו המקצועי בנוער הזקוק לעזרה של אדם בוגר ואחראי, ועשה כן בהתמדה במשך שנים רבות על פי מיטב כוחו ובעזרת ההשכלה שרכש לצורך עניין חשוב זה, אדם הראוי לכל הערכה , וכן לשמירת כל זכויותיו המגיעות לו על פי כל דין או תקנה.

ה.    חוות דעת החשב המוסכם על ידי הצדדים.

בפני בית הדין הונחה חוות דעתו המקצועית של מר ג' שהנו יועץ לזכויות שכר ופרישה.

בחוות דעתו קבע החשב:

1. גמול חינוך מיוחד - לתובע לא מגיע תשלום בגין גמול חינוך מיוחד היות שאינו מלמד במסגרת או בכיתה המוכרת ככיתת חינוך מיוחד מקדמת.

2. גמול יעוץ -  לתובע לא מגיע תשלום בגין ייעוץ או הדרכת מורים שכן אינו בעל תעודה בייעוץ והתפקיד שמילא לא הוכר על ידי משרד החינוך כתפקיד ייעוץ או הדרכה.

3. תוספת וותק -  לתובע אכן מגיע תוספת וותק, בשל היותו עובד ומתגורר בישובים שבאזור עדיפות א'. התוספת הינה תוספת של 4 שנות וותק לשכר המשולב אשר תופיע כתוספת שקלית בשורה נפרדת, (לא כחלק מן השכר המשולב). זאת על מנת שהתוספת לא תילקח בחשבון לצורך שכר קובע לגמולים, ביטוח פנסיוני מענק יובל והבראה ופיצויים.

החשב קבע שהתוספת כן ניתנה, אך היא ניתנה כחלק מן השכר. מומחה בית הדין קבע, שהעובדה שהתוספת נרשמה כחלק מן השכר המשולב הגדילה את שכרו, פעמים במאות שקלים ללא הצדקה.

3. מענק יובל – לתובע שולם מענק יובל.  כתוצאה מן הטעות לעיל, התובע זכה לתשלום עודף. כמבואר בסעיף הקודם שכן כיון שתוספת קידום הוותק הוכנס לתוך השכר המשולב, גדל גם תשלום מענק היובל.

4. גמול חינוך - בכל שנות עבודתו למעט בשנת הלימודים האחרונה שולם לתובע גמול חינוך כיתה. גם הגמול הזה חושב בצורה מיטיבה עם התובע בשל העובדה שתוספת קידום החינוך שולמה כחלק מן השכר המשולב.

קופות השתלמות - החשב ציין את העובדה שהיו ליקויים בצורת הפקדות המעביד עבור קופות הפנסיה דבר העשוי לפגוע בזכויותיו של העובד בקופות הנ"ל.

החשב סיכם את חוות דעתו:

"לאור הממצאים שציינתי עולה כי למרות השגיאות הרבות באופן חישוב השכר של התובע, התובע לא זכאי לקבלת הפרשים מהמעסיק שכן סך הכל הסכומים ששולמו לו ביתר עלו על סך הכל הסכומים אשר לא שולמו לו".

ו.       חקירת החשב והדיון במסקנות חשב השכר

מומחה בית הדין, הוזמן לבית הדין, וניתנה לצדדים אפשרות לחקור אותו על ממצאיו. בחקירת החשב השתתף גם עורך הדין ג. ו. ממשרדה של באת כח התובע, בשל בקיאותו בענייני שכר.

טענת עורך הדין בעניין גמול החינוך המיוחד הייתה שכל הנתבעת עוסקת כולה בחינוך מיוחד, וכן שבאתר האינטרנט של הנתבעת הוצגה הנתבעת כמקום של חינוך מיוחד. כמו כן ציין עורך הדין בהמשך לנספח 13 שבו מוכר התובע כמי שזכאי לגמול חינוך מיוחד. כך הוסיף עורך הדין ג. ו. לטעון שבנספח 3 כתוב שהנתבעת מתוקצבת מתקציב חינוך מיוחד, גם במסלול שילוב וגם בתקציב זכאים.

למעשה אלה הטענות העיקריות בנושא זה שעלו בכתבי הטענות של באת כח התובע ובדברי עורך הדין ג. ו., ולמרות ההסבר שניתן לעניין גם על ידי החשב הדבר חזר על עצמו גם בדברי הסיכום של באת כח התובע.

הטענה הכללית היא של עורך הדין ג. ו. הייתה כי החשב כתב חוות דעת שהיא מעין כתב טענות (פרוטוקול הדיון בבית הדין).

להלן נדון בכל אחת ממרכיבי התביעה, ונעמת את חוו"ד המומחה עם טענות התביעה שביקשו לקעקע את חוו"ד. נקדים עתה את המאוחר ונאמר – בית הדין מקבל את חוו"ד. לאחר בחינת כל הטענות היא נמצאה מקצועית ומבוססת. הטענות שהושמעו ונכתבו כנגד חוות הדעת המקצועית – אין להן יסוד.

נבדוק עתה את הדברים במדויק.

ז.       גמול חינוך מיוחד

נקדים ונאמר, התשובה לשאלה האם מגיע לתובע גמול חינוך מיוחד עבור עבודתו בבית הספר נשאלה בצורה מפורשת על ידי באת כוחו למשרד החינוך, ונתנה לה תשובה שאינה משתמעת לשני פנים.

במסמך שיצא ממשרד החינוך ביום ה' אדר תשס"ט 01.03.2009 , מסמך שהוגש לבית הדין על ידי ב.כ. התובע אכן מפורטים נתוני העסקתו של התובע. נתוני העסקתו הם נתוני השכלתו וגמולי ההשתלמות שלהן זכאי העובד מכח השכלתו וכן ותק ההוראה, ונוסף עליהן ותק שזכה לו המורה מכח השרות בצה"ל. התובע הינו מורה בעל תואר שני שזכאי לכפל תואר בגין העובדה שהוא גם בעל תואר שני וכן בעל תעודת הוראה. (כפל התואר מזכה את המורה בתוספת קבועה של 8.75 יחידות בגמולים. כל יחידת גמול שווה 1.2% ) וכן הינו בעל תואר שני בחינוך מיוחד המזכה אותו בגמול חינוך מיוחד כאשר מתמלאים התנאים לגמול מיוחד. עניין זה נכתב במפורש בהערה באותו המסמך שהתובע הינו בעל אישור רשמי לקבלת גמול חינוך מיוחד. בשנת תשע"ד היה המורה בעל ותק הוראה של 31 שנים על פי מסמך של לוסי גצלר מגף כא"ב.

כאן כמובן עולה השאלה מתי זכאי המורה לגמול חינוך מיוחד. עניין זה אף הוא מפורש בחוזר המנכ"ל של משרד החינוך בסעיף 11/4. שם נאמר שעובד זכאי לגמול המיוחד אם הוא מלמד בכיתות לימוד מיוחד (אם סיים קורס לימוד מיוחד ב14% ואם לא סיים קורס לימוד מיוחד ב8.5% בלבד, והתובע הינו בעל תואר שני בחינוך מיוחד.)

עומדת לדיון רק שאלה אחת האם הכיתה או הכיתות שאותן לימד המורה בשנות ההוראה שלו הנן הכיתות המזכות את המורים בגמול חינוך מיוחד. באת כח התובע מרבה לצטט את המפורסם באתר האינטרנט של הנתבעת המציגה את הנתבעת כמי שנותנת מענה לתלמידים הזקוקים לתשומת לב מיוחדת. חלק גדול מן התלמידים הללו עוברים וועדות השמה של משרד החינוך ובגינן מקבל בית הספר שעות נוספות המאפשר לו להוסיף לאותם התלמידים שעות מיוחדות או לחינוך משולב במסגרת טיפולים נוספים בתחום הקשב והלמידה ולתת תשומת לב לבעיות המיוחדות הללו.

ראוי להסביר כאן מה תפקידן של ועדות ההשמה של משרד החינוך.

חוק חינוך מיוחד בסעיף 5 מחייב את שר החינוך למנות וועדות השמה לילדים בעלי צרכים מיוחדים.

בוועדות ההשמה שבהן שבעה חברים הממונים על ידי שר החינוך קובעת את זכותו של הילד לחינוך מיוחד או לתכניות שילוב במסגרת בתי הספר הרגילים. ועדת ההשמה קובעת את זכאותו של כל ילד המובא בפניה על השתלבותו באחד מהמסלולים שנזכרו ואת השירותים המיוחדים שהוא רשאי לקבל גם במסגרות החינוך הרגיל. כל העניין מפורט בפרק העשרים של חוק חינוך מיוחד התשמ"ח – 1988.

בבירור שעשתה באת כח התובע במשרד החינוך עם מנהלת האגף לחינוך מיוחד נאמר לה, כלשונה: "ברחל בתך הקטנה" בהאי לישנא "[הנתבעת] מתוקצבת מתקציב חוק חינוך מיוחד בדומה למוסדות החינוך הכולל בישראל בשני מסלולים:

  1. תקציב תוכנית שילוב
  2. תקציב 07 לתלמידים זכאים ככל מוסדות החינוך בישראל בהתאם לחוק החינוך המיוחד"

עוד ציינה מנהלת האגף לחינוך מיוחד הגב' רעיה לוי גודמן לבאת כח התובע :

"[הנתבעת] מפוקחת על ידי מפקח כולל ובכל הקשור לתלמידים בעלי צרכים מיוחדים על ידי מפקח לחינוך מיוחד".

מכיוון שנאמרו הדברים בלשון כה ברורה "ברחל בתך הקטנה" הסיקה מכאן עורכת הדין : "רוצה לומר [הנתבעת] מקבלת תקציב מהאגף לחינוך מיוחד והכל כדי שהנתבעת אכן תעסיק מורים לחינוך המיוחד".

הדברים היו כה ברורים לבאת כח התובע עד שהיה אפשר להתעלם מדברים נוספים ברורים שנכתבו אל עורכת הדין בדיוק בנושא זה ובמכתבים, מהם נלקחים דבריה של עורכת הדין.

כך נכתב אל ב.כ. התובע על ידי אותה גב' רעיה גודמן במכתב מיום חמישי ט"ו בכסלו תשע"ג (29.11.2012) 

"הנדון [הנתבעת] בקשת מידע על פי לחוק חופש מידע

1. כל מוסד חינוכי מפוקח על ידי מפקח כולל ומפקח חינוך מיוחד גם אם אין בו כיתות חינוך מיוחד, כיון שבכל מוסד חינוכי יש תלמידים עם צרכים מיוחדים בתכנית השילוב

3. [הנתבעת] מתוקצבת מתקציב חינוך מיוחד בדומה למוסדות חינוך הכולל בישראל בשני מסלולים

א.תקציב תכנית השילוב

ב. תקציב 07 לתלמידים זכאים, ככל מוסדות החינוך בישראל בהתאם לחוק החינוך המיוחד".

אי אפשר להתעלם מן הציטוט הסלקטיבי של המכתב, בצורה שמסקנתה של ב.כ. התובע היא שהנתבעת מקבלת תקציב על מנת להעסיק מורים המקבלים שכר כמורים לחינוך מיוחד.

חמור הדבר שלא צוטט לעיל סעיף נוסף באותו המכתב, סעיף 2 

שם נאמר:

כאמור אין בבית הספר כיתת חינוך מיוחד

ברור שהדבר החשוב ביותר הנוגע לעניין שלנו נשכח לגמרי מב"כ התובע, אותו סעיף המסביר שכל מה שהיה ברור לכאורה ב"רחל בתך הקטנה" לא היה ולא נברא ואפילו לא משל היה.

ואם כל זה אינו מספיק, הרי קיבלה ב"כ התובע מכתב מפורש מיום ט"ז באדר תשע"ג שנכתב על ידי הגב' ס. ה., מרכזת כח אדם על יסודי במשרד החינוך בו מובהר לשואלת:

"בנוגע לשאלתך, גמול חינוך ניתן למי שיש לו השכלה בחינוך מיוחד ומלמד בכיתות של חינוך מיוחד. במידה והמורה אינו מלמד בחינוך מיוחד הגמול לא משולם לו.

(ההדגשה אינה במקור)

זה הרי בדיוק מה שהסביר מר ג', הן בחוות דעתו המלומדת לבית הדין והן בבית הדין במסגרת חקירתו על ידי באי כח התובע.

לפיכך המסקנה המתבקשת היא: לתובע לא מגיע תשלום בגין חינוך מיוחד לפי תקנון שעות הוראה היות שאינו מלמד בכיתת חינוך מיוחד לפי תקנון שרות עובדי הוראה.

באת כח התובע בדברי הסיכום אותיות ט"ז ואות י"ז שופכת קיתונות על עדות החשב:

"בל נשכח, החשב מעיד על עצמו כמומחה לשכר מורים ושהעובדת מטעמו שימשה ממלאת מקום מנהלת המחלקה לתנאי שרות במשרד החינוך, אם כך כיצד אינו יודע? ואם אינו יודע מדוע לא בדק עניין זה (של סוג התלמידים במוסד) מול האגף לחינוך מיוחד או לפחות היה שואל את העובדת שלו הנ"ל."

ומוסיפה הטוענת הנכבדה בזלזול "אכן לחשב פתרונים", ומוסיפה שלא פנה לבית הספר לקבל פרטים.

מחובתנו להגיב על הדברים האלה. אין זה מן הראוי לזלזל בעבודת המומחה, כאשר לאמיתו של דבר, כפי שהראינו עמדתו נתמכת בתשובות שקיבלה בא כוח הנתבע עצמה מן הגורמים המוסמכים במשרד החינוך. תשובות אלו צוטטו בכתבי התביעה והסיכומים בצורה סלקטיבית.

 

ב"כ התובע הגישה חומרים מגוונים: פרוטוקול ועדת החינוך של הכנסת בנושא קוד תשלום 07 למוסדות החינוך המיוחד, כתבות בנושא ליקויי למידה המתגייסים לצבא, כתבה על נערים עם הפרעות קשב וריכוז adhd נספח כ-3. חומרים אלו אינם תומכים בתביעה כל עיקר. התובעת לא הראיתה כמה כיתות בסימון 07 קיימות בנתבעת. העובדה הברורה הא שמשרד החינוך מסווג את כל כיתות בית הספר בסיווג 01,  ובבית הספר אין שום כיתת 07. עובדה זו היא הרלוונטית, והיא הקובעת את תנאי שכרו של התובע. למרות שכפי שהראתה ב"כ התובע, בנתבעת לומדים תלמידים רבים שהם לקויי למידה, עובדה זו אינה מעניינו של בית הדין: סיווג המוסדות מבוצע במשרד החינוך ולא בבית הדין – הוא הקובע את סיווג הכיתות, ומסיווג זה נגזרות זכויות המורים. אנו דוחים בתוקף את דברי הזלזול שנאמרו כלפי החשב.  באי כח הנתבעת גם בדיון בבית הדין טענו זאת מתחילה, ולמסקנה בית הדין השתכנע מעמדה זו. בפנינו מצוי המסמך של משרד החינוך מינהל תקשוב ומערכות מידע מיום 19.11.2012 המגדיר במפורש את כל הכיתות במוסד בסוג הכיתה 01- רגילה. והעובדה שבבית הספר תלמידים מאובחנים, מאפשרת לבית הספר להקצות לתלמידים שעות נוספות וטיפול מיוחד אך אלו אינם נוגעים כלל לנושא שבו אנו עסוקים – שכרו של התובע. 

ברור אם כן שהמכתב הקובע את נתוני העסקתו של התובע הם נתונים על פיהם יש לחשב את שכרו לפי העסקתו בפועל. 

אלו היה מלמד בכיתות לימוד בבית ספר מיוחד (כוללני) או בכיתות מקדמות בבית ספר רגיל, היה זכאי כמחנך בכיתת לימוד מיוחד לתוספת של 14% לשכרו. אך כיון שכל המסמכים שהוצגו בפנינו מורים בלשון שאינה משתמעת לשני פנים שהתובע לא לימד אפילו יום אחד בכיתה המוכרת ככיתת לימוד מיוחד, כהגדרתה בתקנון משרד החינוך, אינו זכאי לכל תוספת כמורה בכיתת לימוד מיוחד.

למען לא יובנו הדברים שלא כהלכה, כל הדברים המובאים מאתר האינטרנט של הנתבעת נכונים בהחלט. הנתבעת מספקת לילדים חינוך המנצל את התקציבים על מנת לתת לילדים תשומת לב מיוחדת, ובמוסד שיש בו שמונה כיתות למדו בשנת הלימודים 114 תלמידים היינו 14 תלמידים בכיתה ממוצעת, כאשר בכיתות רגילות לומדים בדרך כלל למעלה מ-30 ילדים בכתה. לשם כך ניצל בית הספר את ההקצאות המיוחדות שקיבל ממשרד החינוך לדברים נוספים כמו לאספקת שירותים אחרים. אך עדיין הכיתות הוגדרו ככיתות 01 רגילות ולא ככיתות חינוך מיוחד!

המכתבים שנשלחו לבאת כח התובע הולמים במדויק את הוראת מנכ"ל משרד החינוך 11.4, והובהרו לתובע ובאת כוחו כבר במהלך הדיון בבית הדין.

בדיון בבית הדין ביום י"ג בחשון תשע"ד (17.10.2013), הצטרף לצוות התביעה עו"ד ג. ו. בגלל בקיאותו בענייני שכר.

כבר קודם חקירת העד הודיע עורך הדין לבית הדין:

"נוצר מצב שהחשב במקום לכתוב חישובים כתב טענות".

נביא כאן דברים מן החקירה (לקוח מפרוטוקול הדיון)

עורך דין ג. ו. : אני מצאתי שהנתבעת הזו עוסקת כולה בחינוך מיוחד

החשב המומחה מר ג': חד משמעית לא

עורך דין ג. ו.: בתוך אתר האינטרנט של הנתבעת יש הצגת הנתבעת כמקום של חינוך מיוחד.

כאן באה התערבות של בית הדין, כמובן בניסיון להפסיק את הדיון בעניין שכל מסמכי משרד החינוך קבעו שהנושא כלל לא רלוונטי.

דיין: הנושא כבר עלה וברור שיש מוסד שעוסק בחינוך מיוחד אבל אין לו הכרה במשרד החינוך (ככיתות חינוך מיוחד) אם היית מביא מסמך שמשרד החינוך מכיר בו 

תשובה מדהימה של עורך הדין

"יש לנו מסמך כזה!"

האם היה מסמך כזה? הרי צוות התביעה הביא מסמכים מפורשים שכל הכיתות בבית הספר הנן כיתות לימוד רגילות!

ושוב חזרה למסמך (נספח 13) שאושר לו גמול מיוחד: והחשב מסביר למומחה לשכר, את המשמעות של המסמך. החשב מסביר שאם הוא היה מלמד בכיתה המוגדרת ככיתת לימוד מיוחד היה מקבל תוספת של 14% (ולא 8.5% המקבל מורה שאין לו השכלה בחינוך מיוחד ומלמד בכיתת לימוד מיוחד).

ושוב עורך הדין ג. ו. מתעקש שיש להם מסמך שהנתבעת מתוקצבת מתקציב חינוך מיוחד!

הוסבר לתובעים על ידי משרד החינוך ועל ידי החשב ועל ידי בית הדין שאין קשר בין מקורות התקציב וסוג התלמידים ואופי בית הספר לבין השאלה מתי זכאי המורה לגמול חינוך מיוחד, ושאין בבית הספר שום כיתה המוגדרת כיתת לימוד מיוחד. אבל אי אפשר בשום צורה לשכנע את צוות התביעה עם עובדות ומסמכים והם קובעים שמי שלא מקבל את ההגדרה שהם החליטו לתת לכיתות בית הספר הוא טוען טענות. חמור מזה, החשב מואשם על ידי באת כח התובע בעדות שקר בבית הדין, כאשר המסמכים ממשרד החינוך תומכים בדבריו באופן חד משמעי. קשה מאד להגזים בחומרת התנהגות באי כח התביעה בנושא זה.

למרות דרישת ב"כ התובע בדברי הסיכום שלה, בית הדין לא יבקש לקבל ממשרד החינוך, לא את מספר התלמידים העוברים ועדות השמה, לא את הלקויות שמהם הם סובלים, ולא מספר התלמידים המועברים דרך חוק השילוב. אין אנו מתכוונים ללמוד את כל הדוחות הכספיים שנשלחו אלינו, ואף לא לחקור בשאלת מקורות התקציב של המוסד ואת ההלוואות שנטל ואת מקבלי השכר הגבוה במוסד. וזאת משום שבית הדין מתייחס רק למסמכים הנוגעים לעניין שבו הוא צריך לפסוק. בית הדין אינו מתכוון לעזור למשרד החינוך להגדיר את כיתות הלימוד שלו, וזכויות התובע נובעות אך ורק מקביעת משרד החינוך.

 

מסקנה: אנו מקבלים את חוות דעתו המקצועית של החשב ואיננו מחייבים את הנתבעת בשום תשלום בגין גמול חינוך מיוחד. כל זאת משום שמשרד החינוך מגדיר את כיתות הלימוד בנתבעת ככיתות לימוד רגילות. 

ח.    זכות לכפל תואר

ב"כ התובע טוענת שהוא לא קיבל "כפל תואר". לצורך חישוב מרכיב זה, בית הדין מופנה לאתר האינטרנט על מנת ללמוד פרק בגמולי השתלמות כולל כפל תואר. על פי החישוב, מגיע לתובע 10.5 אחוזים ברכיב זה וכל שנותר הוא להכפיל את הסכום של 11457 ב10.5% ומקבלים 1,203 . מספר החודשים שלימד היינו 156 חודשים ומקבלים סכום תביעה של 187668 ₪. לפני שאנו אמורים לפסוק כנגד המוסד הנתבע עוד כ 200000 ₪ נוסף על מאות האלפים שכבר נתבקשו, יש לבחון כמה שאלות.

באת כח התובע כתבה מכתב ביום א' באלול תשע"ב לעו"ד ב' שעסק בתלושי השכר של התובע וטענה שמשנת 93 היה העובד זכאי לתוספת 10.5% בגין רכיב זה ועד היום לא קיבל דבר. ועל כך נענתה במפורש שהתובע מקבל את המגיע לו וזה מצוי במסגרת גמולי ההשתלמות. במכתב מיום 21.10.2012 באת כח התובע מבקשת לקבל פירוט כיצד זה גלום בגמולי ההשתלמות.

לאחר בדיקת התלושים, אנו מקבלים את תשובת הנתבעת. ניתן לקרוא בתלושי המשכורת של העובד ולמצוא את התוספת בקלות.

נקדים בעניין זה - פרק 16.2 בהוראות מנכ"ל משרד החינוך עוסק בגמולים מיוחדים שזכאי להם המורה, ואשר נכנסים לתוך חישוב שכרו המשולב ; ברשימה 14 גמולים כאלה. מורה יכול לזכות עד 8.75 גמולים עבור כפל התואר כשכל גמול שווה 1.2% ועוד 16 יחידות גמול עבור ההשתלמויות שעשה, וגם אלה שווים 1.2 % לכל יחידה. סך הכל הגמולים הללו יכולים להעלות שכרו עד 29.7% (הנובעים מההשתלמויות שעבר כולל כפל התואר) .

נעיין עתה במסמך שהוצא לתובע במשרד החינוך ביום 01.03.2009 כתוב בו במפורש: מספר גמולי השתלמות 10 ; כפל תואר שווה ערך בגמולים 8.75.

מבואר בהמשך בשפה  ברורה: סך הכל גמולים לשכר היום 18.75.

על מנת לחשב את תוספת השכר, צריך להכפיל 18.75 (גמולים) ב1.2% ומתקבלת התוצאה 22.5 אחוז.

המעיין בתלושי המשכורת של התובע בחודש אוגוסט 2013 רואה שהנ"ל זכה לגמול תואר 5% כאמור לתובע גם תואר שני וגמולי השתלמות עוד 22.5%. זו בדיוק התשובה שקיבלה ב"כ התובע במפורש!

ולעומת זאת, בשנת 2004 יש רק ל10.5 % השתלמות אחוזים אלו הרי הם כפל התואר המבוקש. ככל שהשתלם יותר נוספו אחוזים. אין ספק אם כן שבידיו מצוי מסמך המפרט בכל שלב את אחוזי ההשתלמות שהוא זכאי להם שכן משרד החינוך הנפיק לו ובאמצעותו קיבלנו גם אנו בית הדין את הנתונים. הצצה קטנה בתלושים לימדה אותנו שהכל משולם ומצוי בתלוש. במסמך מבואר שגמולי ההשתלמות כוללים גם את כפל התואר. 

קשה להבין אם כן מניין צמחה התביעה הבלתי מתקבלת על הדעת. וכי היו סבורים שבית הדין יקבל תביעה על כ 200,000 ₪ בלי לקרוא את התלוש? ושוב, מדובר בעניין בו קיבלה ב"כ התובע תשובות מפורשות, בהירות ומדוייקות מבעלי הסמכות. למרות זאת, בחרה ב"כ התובע לחזור ולתבוע זכויות שכבר ניתנו לתובע במהלך השנים.

נדחית כאמור גם הטענה שלא התקבל שכר בשל כפל התואר.

 

ט.    התביעה לשלם לתובע דמי ייעוץ

בסעיף 31 של סיכומי ב.כ. התובע כותבת עורכת הדין:

"אין כל חולק כי בשנת הלימודים האחרונה הועסק [התובע] על ידי ולבקשת [הנתבעת] בתפקיד יועץ והדרכה למורים ולתלמידים. אין כל חולק כי [התובע]  לא קיבל כל תוספת תשלום בגין יעוץ... . גם אם אין ל[התובע]  תעודה רשמית כיועץ כך הוצג על ידי [הנתבעת]"

לצערנו גם בעניין זה, אין לטענת ב"כ התובע על ביסוס.

הוראות מנכ"ל משרד החינוך בפרק 12.4 עוסקים בגמול הייעוץ. שם נקבע.

"כמורה יועץ יועסק רק מורה בעל רישיון בייעוץ". 

ההוראות גם קובעות כיצד הם סדרי עבודתו של המורה היועץ הכל כמפורט באותו הפרק. אין ספק שהתובע לא למד ייעוץ ומעולם לא למד במוסד המכשיר יועצים חינוכיים (אוניברסיטת בר אילן והמחלקה לחינוך בה, שבה למד התובע אינה מאושרת על ידי הות"ת להכשיר מורים יועצים). ודאי שהמורה התובע לא עבד לפי ההסדרים המופיעים בחוזר המנכ"ל. עניין זה הובהר לתובע ובאת כוחו בעדינות רבה תוך כדי הדיון בבית הדין. ודאי שהיה ראוי לא להעלות זאת שוב אחרי שהיה ברור שאין כל בסיס לדרישה הזאת.

אך למעשה הדבר חמור הרבה יותר. מדוע הפך המורה לפתע פתאום ליועץ. התובעת מביאה בפנינו את מכתבו העדין של מנהל הנתבעת, המבקש מהמורה להיות שותף עמו בעשייתו החינוכית. כך כתב מנהל הנתבעת:

...ואנו מבינים כי חינוך כיתה בצורה המקובלת היא משימה מורכבת. "אכן השנים עושות את שלהן, אנו מתבגרים בעוד התלמידים נשארים באותו הגיל נענית להצעתי להשתחרר ממשימה זאת ... שמחתי על היענותך להמשיך להיות יועץ פדגוגי טיפולי".

במילים אחרות כשאי אפשר היה להמשיך להעסיק את התובע כמורה רגיל ביקש בית הספר לנצל את כישוריו ויכולתו במשימות טיפוליות ועל ידי כך לנסות ולשמר את מעמדו. בפועל אנו יודעים שגם דרך זו נכשלה והמוסד נאלץ לוותר כליל על העסקתו משום שבסופו של יום לא נמצאה שום משימה מתאימה לו ובית הספר מצא עצמו עם עובד שלא נמצאה משימה מתאימה עבורו. בתנאים הללו תמוה הדבר לבוא לבית הדין ולהכיר במי שאין לו השכלה כיועץ, ולא מילא פונקציה של יועץ ולדרוש שכר יועץ.

מן הטעם הזה כתב החשב הממונה בעבודתו המקצועית המדויקת: "לתובע לא מגיע תשלום בגין ייעוץ או הדרכת מורים שכן אינו בעל תעודה בייעוץ והתפקיד שמילא בבית הספר לא הוכר על ידי משרד החינוך כתפקיד ייעוץ או הדרכה".

בדברי הסיכום של התובעת הסבירה כי לדעתה הדבר דומה לנכס חקלאי שנעשה בו שימוש שלא למטרות חקלאות, כאשר בפסיקה לענייני ארנונה תשולם ארנונה על פי השימוש בפועל.

כל הדימוי הזה ראוי היה שלא יעלה כלל על הכתב. כללי תנאי השכר הם ברורים, ואין מקום לטענות מסוג זה.

י.       שנות הוותק בהוראה, ותוספת קידום ותק 

ב"כ התובע  בסיכומיה כותבת (עמ' 14).

אין כל חולק (ההדגשה שלנו) כי על פי האישורים הנ"ל של משרד החינוך ל[תובע] יש 38 שנות ותק בהוראה. אין גם כל חולק כי חלה טעות בעניין תלושי השכר של [התובע] שם צוין ותק 34 שנות ותק. מכאן שקיימת טעות לרעת [התובע]  ל[תובע] מגיעים עוד ארבע שנים.

העובדה היא, שבמסמך האחרון משנת 2013, קובע משרד החינוך: 31 שנות ותק, ועוד 3 שנים  ותק מכח שירות בצה"ל.

בפרק הראשון שכתבה באת כח התובע שכותרתו הצדדים לתביעה, במשפט השני

התובע עוסק בתחום ההוראה כ37 שנים

האם 31 שנה הם כ-37 שנים?

גם אם מוסיפים עוד שלש שנים של השירות הצבאי (יש להניח שהמורה לא עסק באותם השנים גם בהוראה ) הגענו ל34 שנים והן 37לא שנים ?

מר ג' כתב באות ג' של הפרק העוסק ברכיבי שכרו של התובע:

"התובע אכן זכאי לתוספת קידום ותק, בשל היותו עובד ומתגורר בישובים שבאזור עדיפות א'. התוספת הינה תוספת של 4 שנות ותק לשכר המשולב אשר תופיע כתוספת שקלית בשורה נפרדת תוספת זו לא תילקח בחשבון לצורך שכר קובע לגמולים.

מבדיקה של תלושי השכר עולה כי קיימת טעות נגררת לאורך כל שנות עבודתו, שכן תוספת זו שולמה כחלק אינטגרלי מוותקו של התובע, ועל כן הגדילה את השכר המשולב את תוספת הגמולים ואת ההפרשות לקרן הפנסיה להמחשה הפרשי החודשי ששולם ביתר בשנה האחרונה עומד על כ380 ₪" .

שנות הותק של התובע:

משרד החינוך הוציא בשנת תשע"ד כ"ד בחשוון תשע"ד (28.10.2013) מסמך המורה שלתובע יש ותק הוראה של 31 שנים.

בלשון המסמך:

 31 שנה החל מיום 01.09.2013 ותק צהל 36 חודשים עדכון 01.09.1993.

המסמך חתום על ידי לוסי גלצר מגף כא"ב.

בהערה (מן המסמך המקורי):

אנו שומרים לעצמנו את הזכות להכניס תיקונים בנתוני השכר הנ"ל אם יתברר שנקבעו בטעות.

לצורך הבנת המסמך עלינו להכיר את המושגים המוזכרים במסמך.

כבר משנת 1993 הוספו למספר שנות הוותק שהיו למורה עוד 36 חודשים של ותק מכח שירותו בצה"ל. זה משום שבאותו זמן תוקן חוק הוותק המקנה תוספת ותק כחלק מן הוותק הקבוע של מגזרים שלמים בשרות הציבורי. הוותק הזה הפך להיות חלק אינטגרלי של שנות הוותק של העובד, לעניין כל התוספות המגיעות לו והמרכיבות את המושג שכר משולב. כל זאת בשונה מהוותק הנובע מעבודה ומגורים באזורי עדיפות לאומית שאז תוספת הוותק אינה חלק ממרכיבי השכר המשולב אלא נרשמת בעמודה מיוחדת בתלוש השכר של העובד ואינה עולה כשנת ותק לעניין זכויות אחרות של העובד כמו רמת דמי ההבראה שהוא זכאי להן שגם אלה תלויות בשנות הוותק, או מענק היובל המוענק לעובדי מדינה (חלקם אחרי עשרים וחמש שנה וחלקם אחרי שלושים שנה). לעניינים אלו מענק הוותק המתקבל בזכות מגורי העובד ועבודתו באזורי עדיפות לאומית, אינו קובע את שנות הוותק והן אינן נחשבות כמרכיב בחישוב שנות הוותק. מכאן הוראת מנכלי משרדי הממשלה לרשום רכיב זה בעמודה נפרדת ולא לכלול אותו כחלק מן השכר המשולב של העובד.

מן הטעם הזה כתב מר י. ו. במכתבו לתובע ביום י"א בסיון תשס"ב, 22 במאי 2002 , כי ביום 22.05.2002 נתקבלה ההחלטה  לאשר לך קידום בארבע שנות ותק לצורך קבלת שכר בלבד.

ונוספה הערה: התמריצים ניתנים ביחס להיקף המשרה. 

ברור שזאת הערה חשובה. אילו התוספת הייתה אמורה להירשם כחלק מן השכר המשולב זה משתלם באופן אוטומטי לפי היקף המשרה. אבל מכיוון שמרכיב זה נרשם בשורה נפרדת בתלוש יש להדגיש שגם תמריץ זה משולם ביחס להיקף המשרה.

המושג "ותק הוראה" או ותק מקצועי הנו איפוא מושג משפטי הבא להגדיר את אותם מרכיבי הוותק אותם יעביר המורה לכל מקום שאליו יגיע, לכל סוג בית ספר ולכל סוגי המשרות במשרד החינוך אותם ימלא, לעומת הוותק של אזורי עדיפות לאומית שהן תלויי הגדרת מקום וזמן.

באתר האינטרנט של ארגון המורים בבתי הספר העל יסודיים מצויים תקנות הוותק המקצועי במשרד החינוך בפרק 6.3 וכללי החישוב שלו. שם מצוי גם פרק העוסק בהגדרת תקופות העבודה אשר יילקחו בחשבון במילואן לצורך חישוב הוותק ושם בפרק החמישי נקבע כי תקופת השרות בצה"ל עד מקסימום שלש שנים תוכר כתוספת ותק הוראה. כאמור לפי כללים אלה הוצא גם המסמך שנמסר לתובע ושהוצג על ידי התביעה בבית הדין 

נמצא אם כן, שהתובע צריך להרשם כבעל וותק של 31 + 3 (נכון ל2013), ויש להוסיף לו במרכיב השכר בלבד – עוד 4 שנים בשל מגורים באזור עדיפות לאומית.

קיימנו בדיקה אחר מרכיב הוותק בתלושי המשכורת שהוצגו בפנינו החל מחדש ינואר שנת 2000 ועד חודש מאי 2013 בעזרת כ30 תלושי משכורת המייצגים את התלושים שקיבל התובע משך השנים הללו, וכל התלושים מייצגים בדיוק את המסמך שבידינו.

בחודש מאי 2013 נרשם בסעיף הוותק 34 שנים (31 ועוד 3 שנים).כך גם בחודש ינואר 2013, 34 שנים. וגם בנובמבר 2012 השייך לאותה שנת לימודים 34 שנים.

 בספטמבר 2011 (החודש המתחיל את שנת הלימודים הקודמת 33 שנים.

בספטמבר 2010 - 32 שנים. באוקטובר 2009 - 31 שנים, ספטמבר 2008 - 30 שנה ספטמבר 2007 - 29 שנים , אוקטובר 2006 28-  שנים. בספטמבר 2004 - 26 שנים בספטמבר 2002 24 שנים .

לסיכום נקודה זאת, הוותק הרשום בתלושי המשכורת של התובע הולמים את המצוי באישור שהוצג בפנינו מיום כ"ד בחשוון תשע"ד. בשנה זו היה המורה בעל וותק הוראה של 31 שנים ונוספו לו זכות ותק של שלש שנים בזכות שירותו הצבאי.

צר לנו מאד על הערת התובע באותו הדיון שאמר: "אני הוצאתי ממשרד החינוך ותק חדש, כי במשרד החינוך שנתיים לא מופיעות ואני שיניתי את הוותק". להזכיר הדיון הזה התקיים ביום י"ג בחשוון תשע"ד והאישור שבידינו על הוותק שהוזכר הוא מיום כ"ד בחשוון תשע"ד,  והוא הולם במדויק את מה שרשום בתלושי המשכורת של התובע במשך 14 שנים.

במשרד החינוך יש למורה 31 שנות הוראה וצירפו לו עוד שלש שנות צבא וזה ותק ההוראה של המורה. זה הדבר היחיד שהיה מותר לבית הספר לכתוב בסעיף הוותק של התובע וכך נעשה בכל התלושים למרות פסיקתה ההחלטית של ב"כ התובע עדיין בית הספר מקבל הוראות ממשרד החינוך ולא מב"כ התובע.

האם קיבל התובע תוספת אזור עדיפות לאומית?

בעניין זה קובעת באת כח התובע: מכאן שקיימת טעות לרעת התובע בתלושי השכר ולתובע מגיעים כספים בגין עוד ארבע שנות ותק כפול 13.8 שנות עבודתו.

לטענתה, מגיע לו מכח טעות זו – 4,908 ₪.

אכן צודקת באת כח התובע שהתובע קיבל אישור למענק קידום ותק החל משנת תשס"ב 01.09.2001. ברור שמד