הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

ערבות הדדית חיי אדם עני המהפך בחררה דיני חברות סמכות השלטון המקומי שכנים דיני עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה דינא דמלכותא - דינא חזרה מהתחייבות דיני חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי על האתיקה הצבאית הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית התמודדות עם כשלים חוזים משפטי ארץ מבוא לאתיקה צבאית גבורה מצור פדיון שבויים משמעת מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל כופים על מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר דבר האבד גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה דיני ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זכיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בן המצר - בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר לשאת אשה שניה (מאה רבנים) השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי דיני משפחה לימודי אזרחות בתי הדין הרבניים עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה חוזה לטובת צד שלישי מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמני הקדש חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה משפטי ארץ ד - חוזים ודיניהם תום לב פסולי דין ערך זכויות עתידיות גיור משומדים זכרון דברים עריכת דין אסמכתא חשבון בנק נאמנות אב על כשרות בניו ממזרות שיעורים במסגרת מרכז הלכה והוראה עד מומחה עד פסול מורדת פוליגרף זכות עמידה בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התחייבות מופרזת התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה קבלת עדות בטלפון או סקייפ חיוב גבוה מסכום התביעה טענת אי הבנה בדיקות גנטיות חקירה וראיה ביוזמת בית הדין מדריך ממוני מעשי אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג חוות דעת לועדת שרים לחקיקה טוהר המידות צנעת הפרט תעודות רשמיות של גוים

קידושי קראי

הרב עדו רכניץ
בית הדין פסק כי קידושיו של קראי שהוא חירש-אילם אינם קידושין, ולכן ילדיה של האשה מגבר אחר אינם ממזרים

משקלה של העדה הקראית הוא מזערי בימינו ועל כן כמעט ואין עיסוק הלכתי במעמדם ובמנהגיהם. חריג מעניין לכך הוא פסק הדין של הרב ציון לוז-אילוז מבית הדין הרבני בבאר שבע (תיק ‏1008762/1‏, פסק הדין ניתן ביום ד' באדר התשע"ה, 23/02/2015).

ראשיתו של הנושא באשה שנשאה ליהודי קראי חרש-אילם ולאחר שנולדו להם שבעה ילדים הם התגרשו בבית הדין הקראי. לאחר מכן עברה האשה להתגורר עם יהודי אחר ללא חופה וקידושין ונולדו להם שני ילדים. הנושא הנדון הוא בקשתם של הילדים להתיר להם "לבוא בקהל" קרי להתיר להם להינשא.

בעבר, נתן הבעל הקראי לאשתו פעמיים גט כשר על פי ההלכה בעזרת שליח, בפיקוח בית הדין הרבני. השאלה ההלכתית שלפני בית הדין, מתעוררת "מאחר וייתכן שנישואיה הראשונים עם אותו יהודי קראי הם נישואים כשרים על פי ההלכה, ומנגד, פשוט שגירושיה בבית הדין הקראי אינם גירושין כלל". בנוסף, לאור חירשותו של הבעל ישנו ספק האם הגירושין שנעשו בפני בית הדין היו תקפים על פי ההלכה.

בפתח פסק הדין מזכיר הרב לוז את "תשובתו המקיפה של פאר הדור והדרו הגר"ע יוסף זצוק"ל ביביע אומר" (ח, אה"ע, יד), על פיה מתירים לקראים להינשא עם יהודים. אולם, במקרה הנדון המבקשים הם בנים לאב ואם יהודים שאינם קראים, והשאלה היא האם הם ממזרים.

צירוף עדים

מסקנת פסק הדין היא שיש להתיר את המבקשים, להלן חלק קטן מנימוקי פסק הדין.

באופן בסיסי נחלקו  הפוסקים האם קידושין שנעשו בפני קראים חלים, כאשר ברור שהגירושין אינם בעלי תוקף. יש פוסקים שסברו שהקידושין חלים (רמ"א אה"ע ד, לז, ועוד), וממילא כל הקראים הם בחזקת ממזרים, כיון שקידושין היו וגירושין לא היו.

לעומת זאת, פוסקים אחרים כתבו שכיון שהקראים אינם מאמינים בתורה שבעל פה, הרי שהם פסולים להעיד, ולכן קידושין בפניהם לא חלים (שו"ת הרדב"ז ח"א סי' עג, ועוד). כיון שהקידושין לא חלו, אין צורך בגירושין ולכן הקראים מותרים להינשא ליהודים.

במקרה הנדון, טכס החתונה התקיים באולם בפני אנשים רבים, שחלקם אינם קראים, ועל כן עולה השאלה האם הכשרים להעיד שאינם קראים, שהיו נוכחים באולם, גרמו לכך שהקידושין חלו. כדי לקבוע כך, צריך שהכשרים יראו את הקידושין וכן שהפסולים לא היו עדים.

ללא קול

הרב לוז קובע שאין תוקף לקידושין משתי סיבות: האחת, בני הזוג לא התכוונו לקידושין על פי ההלכה, שהרי נשאו על ידי רב קראי. לכן, הם לא התכוונו שרק הכשרים יהיו עדים, בניגוד למה שקורה בקידושין רגילים (קצות החושן לו, ו). כיון שכך כל הנוכחים היו עדים, כולל הפסולים, ואלה פסלו את הכשרים.

הסיבה השניה היא שבפועל מי שעמד ליד בני הזוג היו רק קראים וקרובי משפחה הפסולים להעיד. אמנם, במקרים אחרים ניתן לומר שגם מי שלא ראה בעיניו את הקידושין יכול להעיד על האירוע בכללותו (על פי שו"ת חתם סופר אה"ע, ק). אולם, מלבד זה שיש החולקים על החתם סופר, הרי הרב משה פיינשטיין (שו"ת אגרות משה א, עז) כתב שכאשר הקידושין לא נעשו על פי ההלכה, עדות כזו אינה קיימת. במקרה זה באופן מיוחד, כיון שהבעל הוא אילם קולו לא נשמע, כך שהנוכחים באולם שלא ראו את מתן הטבעת, כלל לא ידעו מה אירע מתחת לחופה.

לאחר עיון בנימוקים נוספים מסכם הרב לוז כך: "סוף דבר הכל נשמע, שמכל האמור לעיל, ניתן להתיר בשופי את המבקשים לבוא בקהל ה', ואין בעובדות המתוארות בראש דברנו כדי לפוסלם".

 

פורסם במוסף צדק של מקור ראשון, גיליון 919